Enough Is Enough ובעברית: מספיק זה מספיק. לאו מסי החליט שנמאס לו. נמאס לו מהתנהלות חובבנית שמביישת אפילו קבוצות בליגה א' שלנו, נמאס לו להיות חלק מקבוצה מפסידה, ממועדון שכונתי שעושה כל טעות אפשרית, והכי נמאס לו שבסוף באים אליו בטענות. בסוף הוא אשם, מכתימים את מורשתו והוא צריך לספוג את זה. די.
הפרעוש לקח החלטה מצוינת, והיא לעזוב את ברצלונה. זאת כבר לא אותה ברצלונה בה הוא גדל. ברצלונה איבדה את כל המאפיינים שלה תחת הנשיא ג'וזפ מריה ברתומאו. לא מצליחה לגדל שחקני בית ראויים, קונה שחקני רכש כושלים במאות מיליונים ונותנת את משרת האימון לאנשים שלא חלמו שיאמנו את ברצלונה, כמו קיקה סטיין וארנסטו ואלוורדה. גם המינוי של רונלד קומאן נראה כמו פשרה, והוא לא מאמן שנמצא בליגה של זינדין זידאן, פפ גווארדיולה ויורגן קלופ.
אם מחפשים את הנקודה בה הכל התחיל להשתבש, צריך ללכת שלוש שנים אחורה ל-3 באוגוסט 2017, אז מכרה ברצלונה את ניימאר לפריז סן ז'רמן. יותר נכון, היא איבדה אותו לקבוצה הצרפתית ששילמה את סעיף השיחרור שלו, 222 מיליון אירו, כשבארסה לא הצליחה לגרום לברזילאי להישאר.
זה קרה אחרי שברצלונה הצליחה לבנות קבוצה טובה סביב מסי אחרי הדעיכה של צ'אבי ואנדראס אינייסטה. בזכות שלישיית MSN (מסי, סוארס וניימאר). קבוצה שזכתה בליגת האלופות ב-2015 והציגה כדורגל מופלא. אחרי עזיבת ניימאר, הקבוצה התחילה לאבד את זה עם מגוון רכישות כושלות ויקרות כמו פיליפה קוטיניו ועוסמאן דמבלה. אחרי שהכסף התחיל להיגמר, היא קנתה שחקנים שלא מתאימים אפילו לקבוצת המילואים שלה, מרטין בריית'ווייט וקווין פרינס בואטנג. ואם שאלתם את עצמכם "מי?!" אז זאת בדיוק הנקודה. אף אחד מהם לא הצליח להביא את המספרים של ניימאר, אפילו לא קרוב.
בעוד קבוצות על אחרות הצליחו לבנות את עצמן בהרבה פחות כסף, כמו ליברפול לדוגמה, כל העול של ברצלונה נפל על מסי, שקיבל מדי פעם עזרה מלואיס סוארס הדועך. היא הפכה להיות קבוצה שתלויה בו לחלוטין, זה הספיק לזכייה באליפות ספרד, אבל לכדורגלן הטוב בעולם וכנראה בהיסטוריה זה לא מספיק: הוא רוצה גם את ליגת האלופות. גם עונת שיא שלו במפעל לא הספיקה, והוא הודח בשנה שעברה בחצי הגמר ע"י ליברפול עם 4:0 משפיל, אחרי שהוביל את ברצלונה ל-0:3 מרשים במשחק הראשון. ברצלונה לא למדה כלום מההפסד הזה, צוות האימון בראשות ואלוורדה הכושל המשיך לעונה נוספת. ההגנה לא קיבלה חיזוק והזדקנה בעוד שנה.
השיא כאמור בהחלפת ואלוורדה בקיקה סטיין, מאמן חסר כל ניסיון ברמות האלה ועם כריזמה של פקיד בנק. ראשי ברצלונה מכרו לכולם שהוא "מאסכולת יוהאן קרויף", אבל השחקנים לא ספרו אותו מהרגע הראשון. דוגמה טובה לכך הייתה במשחק מול אתלטיקו מדריד. בעוד בהפסקת המים, כל שחקני אתלטיקו היה סביב דייגו סימאונה והקשיבו לו כאילו הם בשיעור מסכם לפני מבחן בגרות, כל שחקני ברצלונה היו מרוכזים בעצמם. התבוסה לבאיירן מינכן אולי הפתיעה בעוצמה שלה, אבל אלה הפערים האמיתיים בין הקבוצות.
ועם ההנהלה הנוכחית, ברצלונה לא תמריא לשום מקום. טוב עשה מסי שהציל את מה שנשאר מהקריירה שלו, לא מגיע לו לסיים אותה בקבוצה עם הנהלה חלטוריסטית.