לא רק שאנחנו לא רגילים לכך שהמונדיאל מתחיל שבוע אחרי שהליגות יוצאות להפסקה, אלא שלא מוכר לנו גם מצב שבו הן מתחדשות בזמן שעדיין מנקים את הקונפטי מהמגרש. היום ייפתחו באנגליה מחזורי חג המולד, דרך קורעת פיזית לצלול היישר בחזרה למים העמוקים של כדורגל המועדונים. שמונה ימים אחרי גמר גביע העולם, ובתום שמונת ימי החנוכה, הנה שמונה דברים שחייבים לשים אליהם לב לפני חזרת הליגה הטובה בעולם.
1. הג'וקר של פפ
החלוץ המרכזי המרשים ביותר במונדיאל, שכבש ארבעה שערים למרות שלא התחיל את הטורניר בהרכב - וסיים אפילו כאלוף העולם - היה חוליאן אלבארס. קשה מאוד לראות אותו ממשיך את המומנטום במנצ'סטר סיטי. ארלינג הולאנד לא שיחק כדורגל במשך חודש. במשחק הראשון אחרי החזרה, בגביע הליגה בשבוע שעבר, הוא כבש תוך עשר דקות ב-2:3 על ליברפול. פפ גווארדיולה לא משחק כדורגל עם שני חלוצים, בטח לא שני מספרי 9, והולאנד פייבוריט ברור. עד למונדיאל הוא כבש 24 שערים ב-19 הופעות. מה שכן, בריצה לארבעה תארים יהיה צורך בשניהם, ואולי כפי שקרה עם לאוטרו מרטינס בנבחרת, אלבארס יצליח בכל זאת לשכנע מספיק כדי להפוך לחלוץ הבכיר של האלופה.
2. השפיץ של ארטטה
המובילה בפער של חמש נקודות, עם 12 ניצחונות מ-14 משחקים, היא בכלל ארסנל. חשוב לזכור שלמרות הפגרה עוד לא סיימנו חצי עונה, כך שלתותחנים יש עוד הרבה לעבור לפני שאפשר יהיה לדבר ברצינות על אליפות. אבל הסימנים חיוביים. שימו עין במיוחד על גבריאל מרטינלי, שרעב לכדורגל. הוא היה חלק משמעותי מההצלחה המוקדמת של ארסנל, ואז במפתיע יובש כמעט לחלוטין במדי ברזיל במונדיאל. הנבחרת הזו מסמנת גם את הבעיה הגדולה של מיקל ארטטה: גבריאל ז'סוס, שהתחבר מצוין לקבוצה, נפצע בטורניר בברך, ויחזור רק עוד כחודשיים וחצי.
3. המומנטום הסעודי
העובדה שניוקאסל במקום השלישי ונלחמת על מקום בליגת האלופות אינה מפתיעה לאור ההשקעה הגדולה של הבעלים הסעודים, בעלי הכיס נטול התחתית. ההפתעה היא שבניגוד להערכות, ניוקאסל עדיין לא הצליחה לפתות סופרסטארים מהשורה הראשונה עם משכורות ענק, ומנצחת בזכות המנג'ר המעולה אדי האו, הגנת ברזל ושחקנים שמפיקים את מקסימום היכולת שלהם - כמו ברונו גימראייש הברזילאי ומיגל אלמירון מפרגוואי. הסגל לא נראה טוב מספיק בשביל זכייה בכרטיס לצ'מפיונס, אבל הקבוצה הופכת אטרקטיבית יותר ויותר עבור שחקני חיזוק, והראשון שאמור להגיע בינואר הוא ממפיס דפאי.
4. הבור של קלופ
העונה של ליברפול חלשה במונחים שלה, ומתוך 14 משחקי ליגה ניצחה קבוצתו של יורגן קלופ רק בשישה. עם זאת, הצד החיובי מבחינתה הוא שלמרות הכל היא התייצבה במקום השישי. אליפות נראית כמו משוכה גבוהה מדי, אבל הרביעייה הראשונה לא. הדבר המרתק אצלה הוא שני חלונות ההעברות הקרובים: יש לה בור בקישור, שאותו היא חולמת למלא בקיץ עם ג'וד בלינגהאם, אבל בינתיים היא זקוקה שם לחיזוק מיידי. המחיר של אנסו פרננדס גבוה מדי עבורה כרגע (120 מיליון יורו), והיא צריכה לשבור את הראש כדי למצוא פתרון.
5. השכפ"צ של טן האח
כריסטיאנו רונאלדו לקח את עצמו ואת הצל שלו למקום אחר. מקצועית קשה לומר שהוא האשם העיקרי בתוצאות של מנצ'סטר יונייטד, כי היו לו גם שם משחקים רבים של ספסול וייבוש, אבל הוא הצליח להעכיר את האווירה בחדר ההלבשה. אריק טן האח שמח להיפטר ממנו, רק שעכשיו אין לו שם גדול להתחבא מאחוריו. יונייטד בעמדה מצוינת לחזור לליגת האלופות, ותעשה זאת רק אם המנג'ר ההולנדי יפתור את הבעיה בחוד ההתקפה. אלחנדרו גרנאצ'ו בן ה-18 עוד לא מוכן להיות המושיע.
6. מחכים לחכים
יונייטד וליברפול הן כוכבות מצעד האכזבות, ולא ברור מדוע הנפילה שלהן זוכה ליותר התייחסות מזו של צ'לסי הנרפית. העונה שלה איומה, וגרהאם פוטר לא קיבל עדיין מספיק זמן כדי ליישם שינויים. חודש ההפסקה הגיע לו משמיים, ועל הנייר צפויה חזרה נוחה מאוד, במשחק ביתי נגד בורנמות'. יש שאלה מעניינת מאוד שפוטר צריך להתמודד איתה, בעיקר בעקבות המונדיאל: האם חכים זייש יקבל סוף-סוף הזדמנות אמיתית במועדון, או שהסיוט שלו שם יימשך? הוא יכול להיות חיזוק פנימי, במקום להוציא עוד כמה עשרות מיליונים.
7. שגרירנו בממלכה
החלמתו של מנור סולומון מהפציעה בברך הייתה ארוכה מהצפוי, והתסכול שהצטבר אצלו בוודאי עצום. זה קרה ממש בתחילת דרכו בפרמייר-ליג, אחרי הופעה טובה מול ליברפול, כשהכל פתוח לפניו. לכל הפחות, המונדיאל מנע ממנו להחמיץ יותר משחקים, והקרב שלו על העמדה הוא מול וויליאן הוותיק, שהיה סביר אבל לא מדהים מאז שהצטרף. ועדיין, פולהאם נטולת סולומון השיגה תוצאות מצוינות ביחס לעולה חדשה. לקשר הישראלי סיכוי טוב להיכנס ל-11 ולשחק בקביעות, אבל ייקח זמן עד שנגלה באיזה כושר הוא חזר מההשבתה הארוכה.
8. מאמני צמרת בתחתית
קבוצות הצמרת השתלטו כבר מזמן על המאמנים הטובים ביותר, אבל העונה גם קבוצות התחתית התחילו להפציץ: אונאי אמרי נחת כדי להציל את אסטון וילה, וז'ולן לופטגי על מנת לחלץ את וולבס מהמקום האחרון. זה לא רק הכסף. הם מרגישים יותר אתגר והנאה מקצועית מקרבות נגד היריבות באנגליה, מאשר מניסיונות לנפץ תקרות זכוכית בספרד. מעניין אם זו התחלה של גל אנשי מקצוע בכירים שיירדו לקרקעית הפרמייר-ליג.
