("קוניצ'יווה": צפו בנטע לביא מברך את אוהדי גמבה אוסקה)
נטע לביא, שגדל במכבי חיפה והיה הקפטן שלה בשתי האליפויות האחרונות, עזב את הירוקים בגיל 26 וחתם בגמבה אוסקה היפנית, באחד המעברים המפתיעים של הכדורגל הישראלי בשנים האחרונות. חשוב לציין כי מעבר לשדרוג הכספי שלביא יחווה ביפן, ולמרות מה שניתן לחשוב, מדובר גם בשדרוג מקצועי גדול מאוד.
נכון, זו לא אחת הליגות הגדולות של אירופה, אך הליגה היפנית היא אחת החזקות באסיה, ובוודאות חזקה יותר מליגת העל. ליגה תחרותית מאוד, בה כל קבוצה יכולה לנצח כל אחת אחרת ביום נתון. ליגה צעירה מאוד (נוסדה ב-1992) שרק הולכת ומתפתחת. במשוואה של כסף ותחרותיות, לא בטוח שהיה יעד טוב יותר עבור לביא, שהוויתור הגדול שעשה במעבר הוא על לשחק במפעלים האירופים, דבר שהוא חווה העונה במדים הירוקים.
בהיבט השלילי של המעבר, בעוד יותר ויותר שחקנים יפנים עושים את קפיצת המדרגה מהליגה המקומית לליגות הבכירות של אירופה (בעיקר לליגה הגרמנית ולמושבה בסלטיק), עבור השחקנים הזרים שמשחקים ביפן זה כמעט לא קורה. הליגה שופעת בשחקנים ברזילאים (בקבוצתו של לביא ישנם חמישה כאלה), אך הם בדרך כלל מבוגרים יחסית ומגיעים אחרי שיאם. יוצאת הדופן בעניין הברזילאים היא ויסל קובה של אנדרס אינייסטה, בה משחקים שלושה ספרדים וברזילאי אחד. דבר נוסף שחשוב לציין ביחס לליגה הוא שהיא משוחקת מפברואר עד נובמבר, כך שכעת היא נמצאת בפגרה בין העונות וזה לא שלביא מגיע לאמצע העונה שם.
לעשות את הכי טוב שלך, לא רק ב-2014
גמבה אוסקה - שמשחקת בכחול ושחור, שילוב שלאוהדי מכבי חיפה לא צפויה להיות בעיה איתו - נוסדה ב-1991 ומגיעה מהעיר סואיטה, שבמחוז אוסקה. משמעות השם "גמבה" היא "לעשות את הכי טוב שלך".
גמבה היא אחת הקבוצות הגדולות ביפן. בארון הגביעים שלה ניתן למצוא בין היתר שתי צלחות אליפות (2005 ו-2014), כשהאחרונה הייתה מיוחדת במיוחד: היא זכתה בה בתור עולה חדשה, והשלימה טרבל עם זכייה גם בגביע היפני ובגביע הליגה היפני. אם זה לא מספיק, האליפות ההיא הגיעה בזכות 63 נקודות לעומת 62 של היריבה העירונית סרצו אוסקה מהמקום השני, בשנה בה עלתה גמבה אוסקה לפסגה בפעם הראשונה רק במחזור ה-33.
גם ברחבי היבשת שמה של גמבה אוסקה הולך לפניה. היא זכתה בליגת האלופות של אסיה ב-2008, הגיעה עד לחצי הגמר ב-2015 והשתתפה במפעל עוד פעמים רבות. בעונה הקרובה היא לא תשתתף בליגת האלופות, אחרי שסיימה במקום ה-15 בלבד אשתקד.
האוהדים דורשים גיבור
כאמור, ההווה של גמבה לא מאוד ורוד. לפני שסיימה במקום ה-15 בעונה הקודמת, היא סיימה במקום ה-13 בעונה לפניה, אך היא בכל זאת מתפארת בקהל אוהדים גדול. בעונה שעברה הגיעו למשחקיה 17,700 אוהדים בממוצע, מה שהציב אותה במקום השישי בליגה בנתון זה. מי שהייתה במקום הראשון עם ממוצע של 23,617 אוהדים במשחק בית היא אורוואה רד דאימונדס, יריבתה הגדולה של גמבה מלבד לסרצו. היריבות בין השתיים זכתה לשם: "הדרבי של יפן".
מאמנו החדש של לביא הוא דני פויאטוס הספרדי, שגם הוא חדש בקבוצה וינסה להוציא אותה מהמצב העגום בו היא נמצאת. פויאטוס בן ה-44 שימש כעוזרו של ג'ורדי קרויף במכבי ת"א בעונת 2017/18, שם כנראה הכיר את לביא לראשונה. בעבר אימן את פנאתייניקוס ולאחרונה עמד הקווים אצל טוקושימה מליגת המשנה היפנית.
הכוכב הגדול בסגל הוא טאקשי אוסמי, החלוץ היפני בן ה-30 ששיחק בעבר במספר קבוצות בבונדלסיגה, כולל תקופה קצרה ולא מוצלחת בבאיירן מינכן. הוא החמיץ כמעט את כל העונה שעברה בעקבות פציעה באכילס. העונה גמבה מכוונת גבוה, ומלבד ללביא, בין ההחתמות החדשות ניתן למצוא גם את עיסאם ג'באלי, חלוץ נבחרת טוניסיה, ואת שחקן הכנף הברזילאי חואן אלאנו, שהגיע מקשימה אנטלרס העדיפה.
