מדברת על הדשא
הופעת הבכורה של מרוקו במונדיאל הנשים – הנבחרת הערבית הראשונה במעמד – לא הייתה יכולה ללכת הרבה יותר גרוע מזה. כשנאלמה תרועת הפסטיבלים, חוררה גרמניה (סגנית אלופת אירופה) את הרשת המרוקאית עם 0:6. תוצאה ששיקפה במדויק את הבדלי הרמות בין אחת ממעצמות כדורגל הנשים המסורתיות – מהראשונות בעולם שפיתחו את הענף – לבין מי שעושה צעדים מוקדמים מאוד של התבססות.
עוד על מונדיאל הנשים
לעומת זאת, המשחק השני שנערך אמש כבר הפך להיסטוריה. שער של איבתיסאם ג'ראידי בדקה השביעית הכניס את אדלייד שבאוסטרליה עמוק ללב העולם הערבי (היא גם הקדישה לערביי כל העולם את הגול), וקבע 0:1 למרוקו על דרום־קוריאה בבית 8. התוצאה הזו החזיקה עד לסיום.
6 צפייה בגלריה
השחקנית הראשונה אי פעם שמופיעה עם חיג'אב במונדיאל הנשים. בנזינה
(צילום: Sarah Reed/Getty Images)
מעבר לזהות היריבה הנוחה יותר, היה במשחק הזה עוד הבדל בולט אצל המרוקאיות: הבלמית הקשוחה נוהיילה בנזינה, שלא שותפה במשחק הראשון, השלימה הפעם 90 דקות מצוינות. הייחוד שלה ברור לעין: בנזינה בת ה־25 היא השחקנית הראשונה אי פעם שמופיעה עם חיג'אב במונדיאל הנשים.
זה לא דבר של מה בכך: העניין כלל לא היה על הפרק במשך שנים רבות, בגלל השמרנות בעולם הערבי שהרחיקה נשים מכדורגל, כך שפיפ"א לא התמודדה עם בקשות של שחקניות לעטות חיג'אב. כאשר הדיון בנושא החל להתעצם ב־2007, בארגון אסרו זאת. פיפ"א קבעה אז כי מדובר בלבוש דתי שמקומו לא במגרש, ולאחר מכן טענה שמדובר בסיכון בריאותי לשחקניות שעלולות להיחנק מהחיג'אב במהלך המשחק. אבל כבר אז היה ברור כי מה שהתחיל בנערה קנדית, אסמהן מנסור, שהורדה מהדשא בגלל החיג'אב והחליטה להילחם – יסתיים בשינוי, מאחר שכוחות פוליטיים החלו להיכנס לתמונה.
ב־2014 פיפ"א התקפלה, ואישרה את החיג'אב יחד עם הכיפה והטורבן של הכדורגלנים הסיקים. חברות לביגוד ספורט החלו לעצב חיג'אבים מיוחדים לכדורגלניות, והדלת נפתחה בפני צעירות בכל העולם, שהמחסום הדתי ניצב בינן לבין המגרש. סרטון מהליגה הירדנית שהפך ויראלי לפני מספר שנים הבהיר עד כמה הנושא קריטי עבור חלקן: החיג'אב החליק מראשה של שחקנית, שעצרה הכל וכיסתה בפאניקה את ראשה. שחקניות הקבוצה היריבה הקיפו אותה באופן מיידי, כדי שתוכל לסדר אותו מבלי שאיש יראה את שיערה החשוף.
ייתכן שהמוני חובבות כדורגל מוסלמיות כלל לא היו מודעות לשינוי עד אתמול, כשהתמונות של בנזינה עוצרת את הקוריאניות התפשטו כאש בשדה קוצים. אמנה עבדול־לטיף, חברה בארגון האוהדות של נבחרת מרוקו – "שלושת החיג'אבים" – אמרה בהתרגשות ל־BBC: "זה משמעותי מאוד. שמעתי מהרבה מוסלמיות כמה זה היה משנה עבורן אילו היו רואות שחקנית בחיג'אב בילדותן, ועד כמה זה חשוב לילדיהן שיראו את הייצוג הזה לאיסלאם על הבמה העולמית".
כמו שהמציאות נוטה לעשות, היא הפגישה בצירוף מקרים מדהים את שני הקטבים של הנושא הזה בחודש האחרון. ייתכן שאתמול בנזינה שינתה את מסלול חייהן של המוני נערות, אבל בסוף יוני קבע בית משפט בצרפת, בתגובה לערעור של קבוצת שחקניות הנקראת "החיג'אביסטיות", כי תקנון ההתאחדות שאוסר על חבישת חיג'אב במגרש הוא מידתי וראוי.
יועצים משפטיים עמדו לצד המערערות, אך עמדת ההתאחדות היא זו שהתקבלה: אין לשחק עם "כל פריט לבוש המציג בבירור השתייכות פוליטית, רעיונית, דתית או איגודית". הנושא רותח בצרפת, הימין הקיצוני הפעיל לחץ רב כדי לשמור על התקנון בעינו, והמועמדת לשעבר לנשיאות מארין לה פן הבטיחה כי תפעל לעגן בחוק את האיסור.
בנזינה נחשבת לאדם צנוע מאוד. היא לא חיפשה מצלמות כדי להעביר את הסיפור שלה, ובוחרת בדוגמה על הדשא על פני מילים. לפני הטורניר הסכימה לומר בקצרה בראיון לאל־ג'זירה: "הרבה עבודה קשה נעשתה לאורך שנים רבות, ותודה לאל שהגענו למונדיאל. אנחנו מקוות לשחק טוב ולהביא כבוד למרוקאים". בלי הצהרות גדולות. היא רק שמחה שנותנים לה לעשות מה שהיא אוהבת, לפי האמונה שלה.
אבל ההפיכה לדמות ייחודית בלתי נמנעת מבחינתה, וגם החשיפה שתקבל כעת שחקנית קבוצת אספאר, שנולדה בעיר קניטרה. אסמה הלאל, אחת ממייסדות ארגון הנשים המוסלמיות בספורט, אמרה אתמול ל־ESPN: "אין לי ספק שיותר ויותר נשים וילדות מוסלמיות ישאו את עיניהן אל בנזינה ויקבלו השראה. לא רק השחקניות, אלא גם מקבלי ההחלטות, המאמנים ונציגות מענפי ספורט אחרים".
בעקבות התבוסה במשחק הראשון, הסיכוי של מרוקו לעלות לשמינית הגמר נמוך. איש גם לא ציפה שתעשה זאת. אבל גם אם תצא רק עם הניצחון הכפול שלה – שלוש הנקודות והחיג'אב – השחקניות יחזרו למרוקו כגיבורות.
רק בת 18
2019: ראשי אמריקה דה קאלי הקולומביאנית לא מחכים יותר מדי. לאור מה שראו באימונים הם מעלים את לינדה קאייסדו, חלוצה בת 14, להופעת בכורה בקבוצה הבוגרת. היא מבקיעה שבעה שערים בשבע הופעות וחוגגת אליפות.
2020: דפורטיבו קאלי, יריבה גדולה יותר, ממהרת להעביר לשורותיה את קאייסדו, אבל אז העולם משתגע. הקורונה משביתה את הפעילות, ולינדה בת ה־15 מחליטה בינתיים לטפל בכאב בטן מציק. למרבה ההלם, היא מאובחנת כחולה בסרטן השחלות.
תוך שבועיים היא כבר בחדר הניתוח, שם מסירים הרופאים את אחת השחלות שלה, ומתחילה בחצי שנה של כימותרפיה. קאייסדו לא מאמינה שתוכל לחזור לשחק כדורגל, אבל מאמן הנבחרת נלסון אבדיה (אין קשר לזופי ולדני), שכבר נתן לה לרוץ במדים הלאומיים קודם לכן, מרגיע אותה בטלפון ואומר לה שהכל יהיה בסדר.
2021: קאייסדו, כמו חדשה, חוזרת למגרשים ומבקיעה תשע פעמים בדרך לאליפות שנייה בקריירה, ועל הדרך מוסיפה ארבעה כיבושים בגביע הליברטדורס ומוכתרת כאחת ממלכות השערים של הטורניר.
2022: רוי רביבו, שומע? שלוש נבחרות בקיץ אחד זה כלום. קאייסדו משחקת בארבעה טורנירים בינלאומיים שונים: קופה אמריקה לבוגרות, קופה אמריקה ואליפות העולם עד גיל 17, וגם אליפות העולם עד גיל 20. בקופה של הגדולות היא לוקחת בגיל 17 את קולומביה עד לגמר ונבחרת למצטיינת הטורניר, וגם בטורנירי הנערות מסיימת כסגנית. מפה עוברים לתאריכים מדויקים.
6 צפייה בגלריה
נבחרה למצטיינת הטורניר באליפות דרום אמריקה ב-2022. קייסדו
(צילום: Gabriel Aponte/Getty Images)
22.2.23: ברגע שהיא חוגגת יום הולדת 18, קאייסדו רשאית לצאת לשחק בחו"ל, וריאל מדריד מחכה מעט מאוד לפני שהיא מחתימה אותה.
25.7.23: מבקיעה את השער השני ב־0:2 של קולומביה על דרום־קוריאה במשחק הראשון של מונדיאל הנשים.
27.7.23: בסיום אימון הנבחרת, קאייסדו אוחזת בחזה ומתמוטטת. החברות והצוות הרפואי ממהרים לטפל בה, ונרגעים לראות שהיא בסדר. המאמן מסביר: "היא רק עייפה. לינדה בת 18 וסובלת מלחץ גדול במונדיאל הראשון שלה. היא רק ילדה במונחים של כדורגל".
30.7.23, או במילים אחרות, אתמול: בביצוע פנומנלי, עם הטעייה של שתי שחקניות הגנה וכדור מסובב לחיבורים, קאייסדו מהממת את סגנית אלופת אירופה, גרמניה. שום עייפות, שום לחץ. היריבה עוד משווה בפנדל מאוחר של אלכסנדרה פופ (89), לפני שמנואלה ונגאס נוגחת שער ניצחון ענק בדקה ה־97, 1:2 לקולומביה.
הקריירה של לינדה קאייסדו מופרעת לגמרי. חכו־חכו שהרשימה הזו תתארך. אבל בבקשה, לינדה, בהמשך בלי עוד רגעים מפחידים. רק כדורגל.
"קיו־קולר"
מי שעוקב אחרי קווין, קשר.ית נבחרת קנדה במונדיאל הנשים, בוודאי כבר שם לב למכשיר מוזר על צווארו.ה. גם רוקי רודריגס מקוסטה־ריקה מקפידה לשחק איתו. יכול להיות שבטורניר הגדול הבא נראה כמות משמעותית של שחקניות עולות למגרש עם הקולר המשונה הזה.
קוראים לו "קיו־קולר", אחד הפיתוחים המבטיחים בספורט העולמי, שאמור לפתור בעיה כואבת שאיתה מתמודדים בעיקר בפוטבול ובכדורגל: זעזועי מוח וההשפעה המתמשכת שלהם, כפי שבאו לביטוי בפגיעות מוחיות קשות שהתגלו בנתיחות אחרי המוות של שחקני עבר.
השיח העולמי בעשור האחרון נגע בעיקר בפוטבול ובניסיונות להפחית את הסיכון, אבל גם בכדורגל הנשים אימצו את הקולר, שחלק משחקני ה־NFL החלו להשתמש בו בשנה שעברה – ומסיבה טובה.
בדיוק כמו מגפת הקרע ברצועה הצולבת בברך שממנה סובלות כדורגלניות רבות (הסיכוי שלהן לפציעה כזו גדול פי שמונה מזה של גברים), כך גם הסיכון שיסבלו מזעזוע מוח גדול פי שניים ביחס לכדורגלנים, בענף רווי בנגיחות.
המודעות הולכת וגדלה באופן עקבי מאז שבתחילת החודש פורסמו תוצאות נתיחה של שחקנית פוטבול אוסטרלי בשם הת'ר אנדרסון, שהלכה לעולמה. נמצאה שם מחלת המוח CTE, שהפכה שם נרדף לסכנות שבפוטבול – הפעם הראשונה שבה היא מתגלה אצל ספורטאית.
אז מה בעצם עושה הקולר הזה? הוא מפעיל לחץ על עורקי הצוואר, מה שיוצר הצטברות קלה של דם, שמשמשת כסוג של כרית אוויר עבור המוח בזמן שהראש סופג חבטה. בדרך זו, הפגיעה במוח מצטמצמת והוא לא מוטח בתוך הגולגולת.
המפתח של הקולר, ד"ר ג'וליאן ביילס, עובד עם ה־NFL כבר מ־1994. הניסיון הרב שצבר איפשר לו להבין איזה כלי יוכל להפחית את הסכנות הטמונות בחבטות קבועות לראש. סביר להניח שכדורגל נשים לא עבר לו במחשבה, אבל בלי להתכוון, יכול להיות שההמצאה שלו תשנה את הרפואה המגדרית בענף.
