נבחרת בוליביה לא ניצחה בשלושה משחקים ברציפות במאה ה־21 – עד לאוקטובר האחרון. את ההישג האחרון לא ניתן להסביר בזכות קפיצת מדרגה ברמה של השחקן הבוליביאני הממוצע או הודות לטקטיקה כזו או אחרת של המאמן אוסקר וילגאס, אלא בעיקר בזכות היתרון שמעניק לה האצטדיון הביתי החדש שלה.
משחקי החוץ מול בוליביה תמיד היו עניין מסובך. היא נהגה לארח בבירה לה פאס, בגובה של 3,640 מטר מעל פני הים, ולשחקני היריבות היה קשה להתרגל לאוויר הדליל. ב־2017, לאחר שברזיל סיימה רק ב־0:0 אצל בוליביה, ניימאר כתב באינסטגרם כי זה "זה לא אנושי לשחק בתנאים האלה", והוסיף תמונה של שחקני הסלסאו נעזרים במסכות חמצן בסיום המשחק עוד לפני שהספיקו להחליף בגדים; בספר "גולאסו! ההיסטוריה של הכדורגל באמריקה הלטינית", תיאר אנדראס קמפומאר כיצד "הכדורגל הבוליביאני הפך את האוויר הדליל באנדים למבצר"; ובקמפיין מוקדמות מונדיאל 2022 השיגה בוליביה 13 מ־15 הנקודות שלה בבית, וזה ממש לא היה חריג.
מתנה משמיים
בספטמבר, אחרי רצף של תוצאות רעות, בוליביה לקחה את היתרון צעד אחד קדימה (או יותר נכון למעלה) ועברה לאצטדיון באל אלטו (בתרגום חופשי: "הגבהים"), שהוא הגבוה בעולם מבין אלה שמכילים לפחות 10,000 מושבים (22 אלף). האצטדיון ממוקם בגובה 4,150 מטר מעל פני הים, ועל הדשא שלו מופיע הסלוגן "אתה משחק איפה שאתה חי" – מילים שנכתבו בגאווה, כמו גם כדי להזהיר יריבים. ונצואלה, שניצחה בכל משחקיה בשלב הבתים בקופה אמריקה האחרון, הייתה הראשונה שהתארחה שם, במסגרת המחזור השביעי של מוקדמות המונדיאל בדרום אמריקה. זה הסתיים ב־0:4 לבוליביה בבכורה של וילגאס על הקווים.
שישה ימים לאחר מכן, "לה ורדה" יצאו למשחק חוץ מול צ'ילה, בגובה של 522 מטר בלבד מעל פני הים, והדהימו עם 1:2. צ'ילה זו אמנם נבחרת בקריסה – מדורגת אחרונה במוקדמות המונדיאל - אבל עדיין זו הייתה הפתעה ענקית, כי בוליביה פשוט לא מנצחת בחוץ. היא הפסידה בכל שבעת המשחקים הקודמים שלה השנה מחוץ לגבולות המדינה, עם מאזן שערים 20:4, והניצחון הזה קטע את הרצף הארוך ביותר בהיסטוריה ללא ניצחון חוץ במוקדמות המונדיאל. בוליביה לא ניצחה ב־67 משחקים רצופים בתחרות כאורחת. הרצף נמשך לאורך שבעה קמפיינים מלאים (מ־1998 עד 2022) ושניים חלקיים (1994 ו־2024).
חודש לאחר מכן, בוליביה אירחה את קולומביה, ולמרות הגובה אף אחד לא נתן לה סיכוי. הרי בצד אחד התייצבה נבחרת רעה מאוד שהפסידה בכל המשחקים שלה בקופה אמריקה האחרון עם מאזן שערים 10:1, ומנגד עמדה סגנית אלופת היבשת, שהגיעה עם רצף של 31 משחקים ללא הפסד ב־90 דקות. העובדה שהמארחת נותרה בעשרה שחקנים בדקה ה־21 לא הוסיפה לסיכוייה, אבל היא בכל זאת הצליחה להדהים עם 0:1 משער של מיגליטו בדקה ה־58, שהיה השלישי ברציפות של הקשר בן ה־20 במדים הלאומיים. בקבוצתו סנטוס, מהליגה השנייה בברזיל, הוא זוכה רק לפירורי דקות.
מחכים בבית
מרקו אצ'ברי, מגדולי הכדורגלנים של בוליביה, הסביר כי בגובה "ההתאוששות היא מה שיותר איטי. זה לא מונע ממך לרוץ: אתה עושה הכל אותו דבר. הבעיה היחידה היא שאחרי המאמץ, ההתאוששות אינה מהירה. אם יש מהלך שבו אתה משקיע מאמץ גדול, רץ 30 מטר ומוסר כדור רוחב — אתה יכול לעשות זאת. אבל החזרה לאחור ולקחת נשימה, זה מה שקשה".
גם ההתנהגות של הכדור היא לא שגרתית. ב־1996, כשדניאל פסארלה היה המאמן של ארגנטינה, היא הפסידה בחוץ מול אקוודור בקיטו, עיר הנמצאת בגובה של יותר מ־2,800 מטר מעל פני הים, מה שגרם למאמן להצהיר ש"בגובה, הכדור לא מסתובב". אצ'ברי אישר את הדברים ואמר ש"המהירות, הזמן והמרחב שהכדור מכסה – הכל שונה. הכדור נע מהר יותר. זה כאילו הכדור נע בקו ישר, נגיד, והוא לא מקבל את העקומה כלפי מטה בסוף כשהוא נופל. הוא נופל (מיד), וזה מסבך את השוערים".
הרצף המדהים של בוליביה הסתיים כצפוי מול ארגנטינה, שחגגה עם 0:6 בבואנוס־איירס בזכות שלושער ושני בישולים של לאו מסי. חלון הנבחרת הנוכחי נפתח עבורה עם תבוסה 4:0 אצל אקוודור ביום שישי, אבל נראה שווילגאס פשוט לא בונה יותר מדי על נקודות בחוץ. מתוך 30 השחקנים שזומנו למשחקים במסגרת המחזורים ה־11 וה־12 במוקדמות, המאמן החליט לקחת רק 21 לאקוודור, בעוד השאר נשארו בבוליביה כדי להתכונן למשחק הלילה (שלישי, 22ף00) מול פרגוואי, שהפתיעה את ארגנטינה עם 1:2.
5 צפייה בגלריה
בחוץ זה סיפור אחר. אדליד טראסאס מאוכזב אחרי התבוסה לאקוודור
(צילום: AP Photo/Dolores Ochoa)
ב־2026 יעברו 32 שנה מאז הפעם האחרונה שבה בוליביה השתתפה במונדיאל. כמו אז ב־1994, גם הטורניר הקרוב ייערך בארה"ב (הפעם עם מקסיקו וקנדה כמארחות משניות). רק שבמקרה הזה, לראשונה בתולדות גביע העולם, הוא יכלול 48 נבחרות, ומהמוקדמות של דרום אמריקה עולות אוטומטית שש מתוך עשר המשתתפות, בעוד השביעית נשלחת לפלייאוף הביניבשתי, מה שבהחלט מעניק לבוליביה את האפשרות לעלות.
היא מדורגת במקום השמיני עם 12 נקודות, אבל רק הפרש שערים מפריד בינה לבין ונצואלה שמעליה. לאל אלטו היא עברה כאמור רק אחרי המחזור השישי (השיגה שלוש נקודות בלבד עד אז), ונותרו לה ארבעה משחקי בית (נגד פרגוואי, אורוגוואי, צ'ילה וברזיל) - כך שלאנשיה יש סיבה טובה להיות אופטימיים. בהתחשב בנסיבות, חזרה של בוליביה לטורניר הכדורגל החשוב בעולם תהיה תופעה ייחודית.
