ליגת האלופות חוזרת הערב. הגיע הזמן באמת. העונה הקודמת הסתיימה בזכייה שמנצ'סטר סיטי חיכתה לה כל כך הרבה זמן, וגם השנה נקבל אקשן, כיף וגולים – אבל ישנם כאלה שהלחץ עליהם גדול יותר. אלו האנשים, גם שחקנים וגם מאמנים, שלצד הכבוד וההתרגשות ירגישו גם משא כבד על הכתפיים. זו עונת מבחן רצינית עבורם, גם הכוכבים המוכחים.
ברק בכר (הכוכב האדום בלגרד)
אחרי הפתיחה הסוערת לקדנציה הסרבית שלו, והמחמאות על סגנון המשחק, התוצאות והרוח החדשה שהכניס, היה ברור לחלוטין שמתישהו הכל יתהפך על המאמן הישראלי. זה טיבו של הספורט, מעלה־מטה, מעלה־מטה. בכר עבר את זה בקריירה, הוא מכיר את טיב הענף, יש לו כלים להתמודד עם הלחץ. מה שכן מדאיג בכושר של בלגרד הוא התקופה בה התחילה הירידה.
המומנטום של פתיחת העונה היה אמור להימשך לפחות עד המשחק הערב (22.00) מול מנצ'סטר סיטי במחזור הראשון של ליגת האלופות, מקסימום מעידה אחת בליגה. שני הפסדים בשלושת המחזורים האחרונים הם לא עניין שאמור למנוע מהכוכב האדום לזכות בעוד אליפות בליגה שבסופו של דבר קטנה עליה, אבל הם הדבר האחרון שבכר היה צריך לפני שהוא מבקר אצל אלופת אירופה. השחקנים לחוצים, התקשורת יושבת על הראש, האוהדים שהתאהבו במהירות כבר עצבניים.
יש לבכר שתי בעיות בוערות: הקשר הקוריאני וואנג־אין־בום, שנרכש מאולימפיאקוס תמורת שיא מועדון של 5.5 מיליון יורו, הגיע מעט מאוחר מדי והספיק לשחק עד כה רק מחצית אחת. הוא יכול להיות משמעותי מאוד בשינוי לטובה, אבל אין לדעת מתי הוא ישתלב; ההגנה חדירה מאוד, והיריבות בחודש האחרון החלו לנצל זאת.
למזלו של בכר, איש לא מאמין שיחזור ממנצ'סטר עם משהו שאינו הפסד. אבל בבלגרד רואים סיכוי גדול לפחות למקום השלישי, מעל יאנג בויז, ובמחזור השני הקבוצה תארח את אלופת שווייץ למשהו שבכר לא חווה מעולם: משחק בשלב הבתים של ליגת האלופות אליו יגיע כפייבוריט שחייב לנצח. שם יהיה קו פרשת המים שעשוי להגדיר את המשך דרכו במועדון.
קיליאן אמבאפה (פ.ס.ז')
כמות המתווים שקושרה לקיליאן אמבאפה במהלך החודשים האחרונים הייתה גורמת אפילו לבית הנשיא להכריז על שביתה. דיברו על מכירה לריאל מדריד, על השבתה של החלוץ ביציע עד שיתחייב על עתידו, על עונת מעבר בסעודיה בה יקבל הון לפני שיחתום בברנבאו. בסופו של דבר התסריט הכי הזוי יצא לפועל: לא קרה כלום. בקרב העצבים מול השייח'ים, אמבאפה היה זה שהתקפל והחליט להמשיך לשחק בפריז בעונה הקרובה. מה יקרה כשיסתיים החוזה שלו ביוני? אולי יעבור לריאל סוף־סוף, ואפילו בחינם, אולי עד אז יקבל חוזה אסטרונומי נוסף. בינתיים הוא לא זז.
המטרה שלו ברורה – זכייה ראשונה בליגת האלופות, ואפילו הביאו את לואיס אנריקה המעוטר כדי שיכוון אותו מהקווים – אבל הכל פועל לרעתו. לא רק שפ.ס.ז' הוגרלה לבית המוות, שם דורטמונד, מילאן וניוקאסל יכולות לקחת ממנה נקודות בכל מחזור, אלא שאלופת צרפת איבדה את ההרתעה. בלי לאו מסי יש לה סגל נפלא אבל נטול קסם. אפילו בליגה כבר לא מפחדים ממנה והיא ניצחה רק פעמיים בחמשת מחזורי הפתיחה.
אמבאפה הוא לא הבעיה – יש לו שבעה שערים, כולל שלושה צמדים רצופים. אבל יש לו אחריות מוגברת כעת להראות שגם בלי פנומנים לצידו הוא שחקן שיכול להוביל קבוצה לטופ האירופי. זו משימה קשה מאוד.
הארי קיין (באיירן מינכן)
"אני לומד להכיר את החברים יותר בכל אימון וכל משחק, אני עדיין יכול להשתפר". הארי קיין שיגר אתמול את האיום הזה. בינתיים יש לו ארבעה שערים בארבעה משחקי ליגה בבאיירן מינכן, אבל הסטנדרטים שלו גבוהים יותר. נדמה שלא הייתה כאן הפתעה – כשמחברים קבוצה התקפית עם מוסרים מדהימים לסקורר ברמה הגבוהה ביותר, אין סיבה שקיין לא יהיה היורש של רוברט לבנדובסקי באיחור אופנתי של שנה.
אבל רוברט לבנדובסקי זכה עם באיירן בצ'מפיונס. קיין רק הגיע פעם אחת לגמר עם טוטנהאם והפסיד. וזה קורה לו שוב ושוב, פספוס התארים הזה, אפילו בסופרקאפ הגרמני בבכורה שלו בבאיירן. זה לא שהוא נאחס – קיין הוא בדרך כלל הסיבה להגעה לגמרים, למאבקים על גביעים – אבל במשחק המכריע זה לא מתחבר לו.
לא מדובר כאן בשחקן שצריך עכשיו להסתגל לליגת האלופות וללמוד עליה, וזה יתרון ענק של באיירן. הוא הבקיע 24 שערים ב-32 הופעות בליגת האלופות וצפוי להיות הלהיט של שחקני הפנטזי ברחבי העולם לצד ארלינג הולאנד, בתור ספקי מספרים בלתי ניתנים לעצירה. אבל כאמור, החשיבות היא יותר בתזמון של השערים הללו. לא שילמו עבור קיין 100 מיליון יורו בשביל שיביא דאבל גרמני, גם אם הדבר ישבור את מחסום התארים שלו, אלא כדי שיזכה באליפות אירופה
אריק טן האח (מנצ'סטר יונייטד)
הביקורות הארסיות – ואלו שיוצאות מהפה ומהעט ומהמקלדת של כוכבי העבר של מנצ'סטר יונייטד קשות במיוחד – שמופנות נגד המנג'ר ההולנדי בימים אלה מובנות, אבל גם מעט אכזריות. אחרי הכל, הוא החזיר את השדים האדומים לליגת האלופות מהמקום השלישי בפרמייר־ליג, לקח את גביע הליגה והעונה הנוכחית ממש התחילה עכשיו, רק ש־2022/23 המשופרת נתנה לקהל תקווה שמדובר בצעד חשוב לקראת עוד קפיצת מדרגה, וכרגע נראה שיונייטד חוזרת לאחור במידה מסוימת. היה קשה מאוד לראות איך היא מתקרבת לרמה של מנצ'סטר סיטי, אבל לכל הפחות ציפו מטן האח שישמור על יציבות, בטח אחרי חיזוק איכותי בדמות רסמוס הוילון ומייסון מאונט.
גם השחקנים לא יוצאים נקיים ("הוא נראה בן 45", אמר הפרשן גבריאל אגבונלאהור על קאסמירו אחרי ההפסד לברייטון), ובטח לא ההנהלה שמואשמת בכך שלא הסכימה לשלם עבור שוברי שוויון כמו הארי קיין ודקלן רייס, ועדיין, טן האח עומד במרכז ומצליח לסבך את עצמו גם מעבר לתוצאות: הוא נכנס לסוגיית העלבונות שסופג הארי מגווייר ותקף את התקשורת בנושא, והסתכסך עם ג'יידון סאנצ'ו, אותו גם עקץ בפומבי והוריד לאימונים עם קבוצת המילואים.
הבעיה שלו, בתוצאות ובלחץ הנוכחי שהוא משדר, היא הקושי לעשות את הצעד הגדול הבא. עם כל הכבוד העצום לאיאקס, שאיתה הצליח, במציאות הנוכחית לא מדובר באותה ליגה מבחינת חשיפה וציפיות. כרגע נראה שהפילוסופיה שלו הולכת לאיבוד בניסיונות למצוא הרכב יציב ולהתמודד עם סגל יקר. אם לא יעלה מהבית שקיבל, זה עלול להיות המסמר האחרון.
ז'ואאו פליקס (ברצלונה)
כריסטיאנו רונאלדו סופסל בצעד שהידהד בכל העולם, גונסאלו ראמוס שפתח במקומו כבש שלושער, ופורטוגל הביסה את שווייץ 1:6 בדרך לרבע גמר המונדיאל. באותו ערב בקטאר היו כל כך הרבה סיפורים אדירים, שהיה קל לשכוח עובדה חשובה אחת: גם בלי להבקיע, זה היה המשחק הטוב בקריירה של ז'ואאו פליקס. הוא היה עוצר נשימה. מי שנכח באצטדיון הבין שראה משהו מיוחד, אפילו יותר ממה שעשה ראמוס. פל
יקס בישל פעמיים, אבל זו לא הייתה הנקודה: פעם אחר פעם פורטוגל יצאה בכל הכוח קדימה עם מסירות מהירות ומדויקות, ובכל המקרים הוא עמד במרכז עם כדורים גאוניים ורעיונות ששברו את מרכז השדה וההגנה של היריבה.
הוא לא הרגיש כל כך משוחרר זמן רב לפני כן, ולא הרגיש זאת מאז, עד השבוע. החיבור עם אתלטיקו מדריד ודייגו סימאונה הוא אסון, לא בגלל שמישהו מהם אשם, אלא כי מלכתחילה אלו סגנונות שאי־אפשר לשלב ובאופן טבעי יולידו כעס ומתיחות. ההשאלה לצ'לסי הייתה סבירה, אבל גם שם הוא לא הבריק. והקיץ הוא הושאל לברצלונה, וה־0:5 על בטיס בסוף השבוע היה בדיוק מה שפליקס חלם עליו. בארסה תפורה עליו, וגם זקוקה למישהו כמוהו. הוא היה מנוטרל יותר מדי זמן. עכשיו ז'ואאו פליקס צריך להתנפל על ליגת האלופות ולהחזיר את ברצלונה לשלבים הגבוהים.
