"אני נסער, ממש נסער. חבר שלי, אוהד מנצ'סטר יונייטד, התקשר אליי כדי לבשר לי את החדשות, והוא שר 'לעולם לא תצעדי לבד' תוך כדי צחוק. חשבתי שזה 1 באפריל. כל האנשים בעבודה אוהדים קבוצות אחרות והתענגו על זה כל היום, ולא יכולתי להתרכז. הלוואי שאשתי הייתה עוזבת אותי במקום שהוא יעזוב".
למונולוג הבא אחראי אוהד ליברפול נואש, שהתקשר לאחת מתוכניות הרדיו אחרי שיורגן קלופ הודיע שיסיים את תפקידו במועדון בסוף העונה. יממה וקצת אחרי קלופ, בעקבות הפסד 5:3 לוויאריאל, גם מאמן ברצלונה צ'אבי הודיע שיעזוב אחרי שהעונה תגיע לסיומה.
4 צפייה בגלריה
תהחזק ב-17 שחקנים למרות המגבלות הפיננסיות - אבל הבנייה הייתה חסרת היגיון. צ'אבי
(צילום: REUTERS/Vincent West)
אף אחד לא הרגיש כמו אוהד ליברפול ההוא. להפך, זו הייתה אנחת רווחה כללית. המעטים שעוד האמינו שהוא יכול להוציא את בארסה לדרך חדשה שמחו שזה יסתיים בדרך הזו ולא בפיטורים משפילים עבור אגדה אמיתית. כל השאר – הרוב המוחץ – היו שמחים לראות אותו הולך באופן מיידי, ויסתפקו בכך שהם בשלהי הסיוט. הדבר המשותף היחיד לצ'אבי ולקלופ הוא ששניהם דיברו בכנות על כך שהאנרגיה נגמרה, הסוללה התרוקנה.
תוך חודש, משני הצדדים של הפגרה, ברצלונה הפכה למופת של התבזות. מבין ארבעת התארים עליהם התחרתה, היא הודחה משני מפעלים – גביע המלך והסופר קופה – יצאה מהתמונה בשלישי (הליגה הספרדית) ואיש לא מאמין שתצליח ללכת עד הסוף ברביעי, ליגת האלופות. היא הופיעה ב־12 משחקים רשמיים מאז 10 בדצמבר והפסידה בחמישה מהם. זה כלל את חילופי השלטון בקטאלוניה (4:2 למוליכת הטבלה ג'ירונה), שלישייה מביכה מאנטוורפן, רביעייה מריאל מדריד וחמישייה מוויאריאל. הם ספגו במהלך תריסר המשחקים האלה כמות מטורפת של 31 שערים, ואפילו אוניוניסטאס מהליגה השלישית מצאה את הרשת של בארסה. צ'אבי איבד שליטה באופן מוחלט, על פרויקט שממילא נראה תקוע עוד לפני כן.
בנייה חסרת היגיון
"המועדון זקוק לשינוי בדינמיקה", אמר צ'אבי זמן קצר אחרי ההפסד שלשום. הפתרון והדבר הטוב ביותר עבורי הוא לעזוב ביוני, וזה מה שישחרר את השחקנים וישנה את מצב הרוח כאן. כסף לא משחק תפקיד, אני הולך בעקבות הלב. בברצלונה, אתה תמיד מרגיש שלא מעריכים אותך, שלא מתייחסים אליך כמו שצריך. ככה המועדון פועל, וזה קשה מבחינה מנטלית. בנקודה מסוימת, אתה מבין שאין טעם להמשיך".
מדהים. ככה הוא נשמע אחרי מעט יותר משנתיים בלבד בתפקיד. וזה לא היה סתם מינוי, אלא האיש שסומן במשך שנים כמשיח של ברצלונה, שהאוהדים וההנהלה חיכו שיחזור למועדון בתור מאמן. כשהביא את האליפות בעונה שעברה, זה היה סך כל הפנטזיות של ברצלונה, עם אמונה אמיתית בכך שפסגת הצ'מפיונס תיכבש גם היא בקרוב.
צ'אבי, וקשה להאמין שהמצב כל כך גרוע, הוא המאמן עם אחוז ההפסדים הגבוה בתולדות ברצלונה – 26 ב־122 משחקים
אבל הבעיות הצטברו, והסתבר שיש יותר מדי כאלה. ההגנה המבולבלת; ההישענות על שחקנים צעירים מדי, 18 ומטה, שלא יכולים עדיין להנהיג קבוצה כזו לאורך זמן; ההמתנה לרוברט לבנדובסקי שלא חזר טוב מהפציעה ומתקשה להבקיע, או למארק־אנדרה טר־שטגן שהמחליף שלו איניאקי פניה סופג בכמויות; השחקנים שכבר גמרו את העונה (שמות חשובים כמו גאבי ואלחנדרו באלדה); הסגל הקצר; הגעגועים לקאמפ נואו שעובר שיפוצים; ובעיקר הבור העצום במרכז המגרש, אזור קריטי שנשאר מופקר.
ראוי לציין שלמרות המגבלות הפיננסיות, צ'אבי התחזק בקדנציה שלו במועדון ב־17 שחקנים חדשים, אבל הבנייה הייתה חסרת היגיון ברובה והזניחה את הצורך בעוצמה בקישור האחורי, מישהו בסגנון סרחיו בוסקטס שהחיסרון שלו מורגש. המאמן התחכם לא מעט, ניסה למלא חורים עם שחקנים מחוץ לעמדה שלהם – כמו פדרי ואילקאי גונדואן שהושלכו למשימות עם דרישות הגנתיות ואגרסיביות שלא מתאימות להם – והנתונים מדברים בעד עצמם: צ'אבי, וקשה להאמין שהמצב כל כך גרוע, הוא המאמן עם אחוז ההפסדים הגבוה בתולדות ברצלונה – 26 ב־122 משחקים. המוליכה ג'ירונה כבר במרחק 11 נקודות, וגם אם בארסה תעבור את נאפולי בצ'מפיונס, היא לא טובה מספיק בשביל להמשיך מעבר לכך.
כנראה שכל מאמן שהיה עובר את מה שברצלונה חווה העונה היה נכשל. זה באמת מכלול חריג של צרות, בעיקר ביחס למועדון בסדר גודל כזה. אבל יש כאן אתגר, שמפריד במידה מסוימת בין הגדולים באמת לבין אלו שהבעיות מכריעות אותם, וצ'אבי לא עמד בו. בלי קשר לרגשות, מערכות יחסים, גורמים חיצוניים – כשמשאירים רק את הבסיס ומסתכלים על ברצלונה כקבוצת כדורגל, העונה היא קרסה לאחור ומשחקת כדורגל רע. ועכשיו מנסים להבין שם מי המשיח הבא.
פורסם לראשונה: 01:30, 29.01.24
