זה סיפור שמאגד בתוכו את המציאות הנוכחית ברוסיה בצל המלחמה באוקראינה, שבקרוב ימלאו לה שלוש שנים. אלכסיי בוגאייב, ששיחק כבלם במדי הנבחרת ביורו־2004, נהרג בקרבות בגיל 43 וסוכנו אנטון סמירנוב אמר שנכון לעכשיו אין אפשרות לחלץ את הגופה משדה הקרב ולהביא אותה לקבורה, מאחר שמדובר באזור המצוי תחת אש כבדה.
בוגאייב גדל בטורפדו מוסקבה, ובשיא הקריירה נמכר ללוקומוטיב מוסקבה תמורת 2 מיליון יורו ב־2005. הוא פרש ב־2010, בגיל 29 בלבד, אחרי עונה בקרסנודאר, כאשר כאמור הפסגה הבינלאומית שלו הגיעה באליפות אירופה 2004 בפורטוגל: חודש לפני כן הוא זומן לראשונה לסגל, ובטורניר עצמו צבר שתיים משבע ההופעות שלו במדים הלאומיים. אחרי שלא שותף בהפסד 1:0 לספרד במשחק הראשון, בוגאייב הפך לשחקן הרכב והשלים 90 דקות גם בהפסד 2:0 למארחת וגם בניצחון 1:2 על יוון, שזכתה בסופו של דבר ביורו.
2 צפייה בגלריה
שבע הופעות בנבחרת רוסיה. בוגאייב
(צילום: Michael Mayhew/Sportsphoto/Allstar via Getty Images)
אחרי הפרישה חייו תפסו כיוון שונה לחלוטין, הוא הפך לאלכוהוליסט ונקלע לחובות כבדים שהוערכו ב־70 אלף רובל לפני ריבית. הוא החל לשמש כבלדר סמים שאסף והעביר חבילות ברחבי קרסנודאר וסוצ'י, ובאוקטובר 2023, אחרי שהעביר משלוח למעונות של האוניברסיטה החקלאית של קובאן, בוגאייב נתפס כשבכיסו שקית של אבקה לבנה, שהתברר כי הכילה 495 גרם של סם מסוג מפדרון. בטלפון שלו נמצאו נקודות הציון של הפינות בעיר בהן עבד, והוא הסגיר את שותפיו לפשע.
בוגאייב טען תחילה כי לא הייתה לו כוונה להפיץ את הסמים וכי ניסה לעזור למשטרה במבצע לחשיפת הרשת, אך בספטמבר האחרון הוא הודה באשמה ונידון על ידי בית משפט בדרום רוסיה ל־9.5 שנות מאסר באשמת סחר בסמים, ונשלח לרצות את עונשו. זמן קצר לאחר מכן הוא אמר כי הוא מוכן להירשם לתוכנית המאפשרת לאסירים לעבור תהליך חיול והכשרה מהיר ולהישלח לחזית הלחימה מול הצבא האוקראיני, כשחירותם מובטחת להם אם יצליחו להישאר בחיים.
אסירים רבים ברחבי רוסיה סברו שכדאי להם לקחת את הסיכון, ונשלחו למטחנת הבשר של החזית האוקראינית המדממת. רבים מהם נהרגו שם, אך היו גם סיפורים על כאלה שהצליחו לצלוח את התקופה ולשוב לרוסיה כאנשים חופשים. חלקם שבו לסורם מהר מאוד וביצעו פשעים קשים.
מי שהחל בזמנו את יוזמת גיוס האסירים היה יבגני פריגוז'ין, "השף של פוטין", שעמד בראש ארגון שכירי החרב "כוח וגנר", והסתובב בעצמו בבתי כלא ברחבי המדינה כדי לגייס אסירים למאמץ המלחמתי במטרה להתגבר על מחסור חמור בכוח אדם לוחם בצבא הרוסי. במהלך 2023 אמר פריגוז'ין כי כמעט 50 אלף אסירים גויסו ונשלחו לחזית. ומאז מותו באוגוסט של אותה שנה משרד ההגנה הרוסי גייס אסירים נוספים, אם כי בהיקף קטן יותר מזה שבתקופת פריגוז'ין.
