חלון ההעברות של ינואר היה שובר שיאים. 1.43 מיליארד יורו עברו בין חשבונות בנק, והסמיכות למונדיאל אמצע העונה, שזה עתה הסתיים, הקפיצה את השווי של שחקנים בצורה מופרעת לחלוטין. קבוצות נואשות ביזבזו בהתלהבות בניסיון להציל את מה שנשאר, והסכום הסופי היה הגבוה בתולדות חלון החורף. אנחנו עדיין בתחילת יולי, והמספר הזה כבר אוכל את האבק של עסקאות הקיץ.
שיא כל הזמנים של חלון ההעברות של יולי־אוגוסט, שנקבע בשנה שעברה, עומד על 4.3 מיליארד יורו – וכבר עכשיו, נכון לאתמול, המהלכים שביצעו הקבוצות בחמש הליגות הגדולות הגיעו ל־1.75 מיליארד. יש עוד המון זמן, הרבה כוכבים שמחכים להצעה, ואת היום האחרון המפורסם שממתין בעתיד הרחוק ותמיד כולל הוצאות של הרגע האחרון. הכניסה של סעודיה למשחק יצרה מציאות מטורפת עוד יותר, וכבר עכשיו צריך לעשות סדר בבלגן. תנשמו עמוק ותדליקו מזגן.
4 צפייה בגלריה
צריך לעשות סדר בבלגן. בנזמה, קיין וגונדואן
(צילום: REUTERS/Stringer, Julian Finney/Getty Images, AP Photo/Jon Super,)
לא נחות לרגע
שתי קבוצות בולטות בינתיים מעל כולן בשוק ההעברות, שתיים מהעשירות בעולם, אבל באופן מפתיע הפעילות שלהן עד כה מתבטאת יותר בהרכבת רשימת עוזבים מפוארת. וזה נכון קודם כל לגבי צ'לסי.
השנה הראשונה הקטסטרופלית של הבעלים טוד בולי התבטאה במחירים לא פרופורציונליים שצ'לסי שילמה עבור שחקנים, והרכבת סגל של טלאי על טלאי ונטול היגיון. הכישלון המקצועי הצורב איפס את המועדון. מאוריסיו פוצ'טינו מונה כדי לעשות סדר, וצ'לסי כבר מכרה חלק משמעותי מהשלד כדי להתחיל מחדש – וגם לא היה לה אכפת לחמש את היריבות הישירות בליגה: קאי האברץ חצה את הכביש לארסנל תמורת 75 מיליון יורו; מייסון מאונט, שנחשב למנהיג העתיד של המועדון, נשלח למנצ'סטר יונייטד עבור 65 מיליון; מטאו קובאצ'יץ' מצא עצמו במנצ'סטר סיטי, ששילמה 30 מיליון; מילאן העבירה 17.5 מיליון על רובן לופטוס־צ'יק, וקרובה לסכם על העברת כריסטיאן פוליסיק. שלושה שחקנים נוספים שאליהם נגיע בהמשך חתכו לסעודיה, והסמל ססאר אספיליקווטה עבר בדמעות לאתלטיקו מדריד.
בקרוב ההוצאות יעמדו במוקד, אבל זה לא אומר שצ'לסי עסקה עד כה רק בריקון חדר ההלבשה. הבעיה המרכזית שלה – היעדר חלוצים – טופלה עם רכישת כריסטופר אנקונקו מלייפציג (60 מיליון) וניקולס ג'קסון מוויאריאל (38 מיליון). מהפכה לכל דבר ועניין.
פריז סן־ז'רמן איבדה את לאו מסי שעבר לאינטר מיאמי, וזה יותר מעניין מכל רכש שאמור להגיע – אבל עדיין יש שם ניסיון מרתק לספק ללואיס אנריקה סגל שיילך רחוק באירופה. למעשה, אנריקה יהיה ההחתמה הגדולה של המועדון הקיץ, ואולי יצליח להשאיר את קיליאן אמבאפה לעונת פרידה, אך שאר השמות שהצטרפו פחות מרגשים ויותר באים לעבוד: הקשר האורוגוואי הקשוח מנואל אוגארטה מספורטינג ליסבון (60 מיליון), לוקאס הרננדז מבאיירן מינכן (50), הקוריאני הנהדר לי קאנג־אין ממאיורקה (22), וגם מרקו אסנסיו מריאל מדריד ומילאן שקריניאר מאינטר שהגיעו בחינם. בפ.ס.ז' נכוו והבינו: גלקטיקוס לא שווים בהכרח הצלחה באירופה, חשוב יותר לבחור שמות מתאימים.
שווה לציין גם את ליברפול, שהתחילה בריענון ההכרחי בקישור עם צירופם של דומיניק סובוסלאי מלייפציג (70 מיליון) ואלכסיס מק אליסטר מברייטון (40); ריאל מדריד נרגעה מעט מאז ששילמה 105 מיליון יורו עבור ג'וד בלינגהאם, אבל חוסלו ובראהים דיאס שהגיעו בלי רעש וצלצולים יוסיפו המון, ושלשום הגיע ילד הפלא הטורקי, ארדה גולר בן ה־18 מפנרבחצ'ה, שעלה 20 מיליון וקנה מראש את לב הקהל אחרי שסירב למעבר לברצלונה ובחר בבלאנקוס; באיירן מינכן עובדת מצוין, הביאה בהעברה חופשית שחקנים נהדרים משתי הקבוצות שנאבקו איתה על האליפות – רפאל גריירו מדורטמונד וקונרד ליימר מלייפציג – וניצחה במאבק על אחד הבלמים המבוקשים באירופה, קים מין־ג'אי מנאפולי שעלה 50 מיליון יורו.
את עיניך שא מזרחה
מהרגע שכריסטיאנו רונאלדו עבר לאל־נאסר אחרי גביע העולם, הסכר נפרץ. שחקנים שחששו מעט מהיעד ומהתדמית הבינו שמחכה להם מכרה זהב בסעודיה, והליגה במפרץ הפכה לשחקנית מובילה בשוק הקיץ. העניין הוא שלא מדובר רק בכדורגלנים בשלהי הקריירה שבאים לעשות קופה, כמו קארים בנזמה שחתם באל־איתיחאד – ההיבט המרתק הוא שהסעודים מצליחים למשוך אליהם גם כוכבים בשיא הקריירה. רובן נבש בן ה־26 הפך השנה במדי וולבס לאחד הקשרים הטובים בפרמייר־ליג ועורר עניין אצל ענקיות אירופה, אבל בצעד המפתיע ביותר של החלון עד כה, קיבל את ההצעה של אל־הילאל ששילמה 55 מיליון יורו. זו בחירה נטו בכסף על פני אתגר מקצועי, אולי סימן לקראת מהלכים דומים של שחקנים כמוהו. אל־איתיחאד פיתתה פורטוגלי אחר, ז'וטה בן ה־24 מסלטיק, שעלה לה 30 מיליון.
מי עוד? כפי שהזכרנו, צ'לסי "תרמה" שלושה שחקנים, קאלידו קוליבאלי (21 מיליון לאל־הילאל), אדוארד מנדי (19 לאל־אהלי) ואנגולו קאנטה (העברה חופשית לאל־איתיחאד); אחרי עונה מדהימה באינטר, מרסלו ברוזוביץ' נמכר ב־18 מיליון לאל־נאסר; רוברטו פירמינו שסיים את החוזה בליברפול מצא את עצמו באל־אהלי. אפילו סטיבן ג'רארד הגיע כדי לאמן את אל־אתיפאק. האם כל השמות הללו מספיקים כדי להקפיץ את הליגה הסעודית לרמה קרובה לשולי הצמרת האירופית?
לאלה יש, לאלה אין
שאר השוק מוכתב על ידי הפערים בין הקבוצות האנגליות לבין שאר אירופה, שם רכש גדול תלוי במכירת שחקנים. ניוקאסל, לדוגמה, התחמשה לקראת ההופעה בליגת האלופות בסנדרו טונאלי הפנטסטי ממילאן תמורת 65 מיליון יורו, ואפילו שחקן חביב מווטפורד מהליגה השנייה, ז'ואו פדרו, עלה לברייטון 35 מיליון בגלל האינפלציה במחירי השחקנים בממלכה.
ברצלונה, לעומת זאת, עובדת לפי המגבלות אחרי הקריסה הכלכלית, ולא הייתה יכולה להחזיר את מסי או להתחרות על שחקנים יקרים. בינתיים היא עובדת בחוכמה בגזרת השחקנים החופשיים: אילקאי גונדואן ממנצ'סטר סיטי ואיניגו מרטינס מבילבאו הם שחקני חיזוק מעולים. אינטר ויתרה על אדין דז'קו שעבר לפרנבחצ'ה, אבל צירפה את הלהיט של איטליה, קשר סאסואולו דווידה פראטזי, ואת החלוץ מרקוס תוראם ממנשנגלדבאך. אנחל די מריה חזר לבנפיקה אחרי 13 שנה, ויובנטוס התחזקה במקומו בטימותי וואה מליל (12 מיליון). דורטמונד הלכה בכל הכוח על הקשר פליקס נמצ'ה מוולפסבורג (30 מיליון).
ומי נשאר?
ישנם כמה שמות ענקיים שאירופה מחכה להתפתחויות בגזרתם: אמבאפה עוד עשוי למצוא את עצמו בריאל מדריד, שתוכל לממן חלק גדול מרכישתו אם תמכור את פדריקו ואלוורדה לליברפול; הארי קיין נחוש לעזוב את טוטנהאם וסיכם בבאיירן, אבל העסקה לא זזה בינתיים; יובנטוס להוטה על רומלו לוקאקו שעדיין שייך לצ'לסי, ומוכנה להציע עבורו את דושאן ולאחוביץ'; ארסנל עובדת כבר זמן רב על מה שאמורה להיות העסקה היקרה של הקיץ, רכישת דקלן רייס מווסטהאם תמורת 123 מיליון יורו, והיא צפויה להיסגר השבוע – ואיתו יגיע בלם איאקס יוריין טימבר; אחרי שנפרדה מדויד דה חאה, יונייטד קרובה לרכוש את שוער אינטר אנדרה אוננה; וניימאר? הוא לא רוצה להישאר בפ.ס.ז', שלא רוצה אותו.
להזכירכם: אנחנו רק ב־10 ביולי.
פורסם לראשונה: 08:46, 10.07.23
