זה קרה במארס 2017, והמראה והאירוע היו חריגים ביותר: הדרבי של מילאנו שוחק לראשונה בשעת צהריים, 12.30. הסיבה לכך הייתה רצון לאפשר למיליוני סינים לצפות במשחק בשידור ישיר.
זה היה הדרבי ה"סיני" הראשון של מילאנו. מילאן הייתה בבעלות איש העסקים לי יונגהונג, ואינטר בבעלות של חברת סונינג והנשיא סטיבן ז'אנג. שנה לאחר מכן, אחרי שהתברר כי בעלי מילאן היה למעשה משקיע ללא כיסוי שכמעט גרם לרוסונרי לפשוט רגל (אחרי שלקח את הקבוצה מסילביו ברלוסקוני שנקלע לצרות כלכליות אדירות), מי שהצילה את המועדון וקנתה אותו הייתה קרן ההשקעות האמריקאית "אליוט".
2 צפייה בגלריה
המצטרפת החדשה לאחיזה האמריקאית. האלופה אינטר
(צילום: Francesco Scaccianoce/Getty Images)
מאתמול, הדרבי הסיני הפך רשמית לדרבי אמריקאי: הנראזורי שייכים כעת לקרן הניהול "אוקטרי", אקורד הסיום של פרשה מורכבת. ז'אנג לקח בעבר הלוואה מהקרן, ולא הצליח להחזיר אותה בזמן. כנגד החוב של הבוס הסיני, הוא נאלץ למסור את המניות שלו באינטר. איפה הימים בהם הדרבי הגדול הזה היה גם מאבק איתנים בין אימפריית ברלוסקוני לאימפריית מאסימו מוראטי, אבני היסוד של העיר.
השליטה האמריקאית בשתי קבוצות הפאר של הכדורגל האיטלקי מסמנת מגמה שהולכת ומתרחבת. בעונה הקרובה, באופן היסטורי, לפחות שבע קבוצות מהסרייה א' יהיו בבעלות גופים מארה"ב. אם ונציה מהליגה השנייה תנצח בפלייאוף ותצליח לחזור לליגה הבכירה, המספר יגדל לשמונה. זה אירוע חסר תקדים במונחים של הכדורגל האיטלקי, שדוגל בתפיסת עולם שמרנית למדי ואשר הצליח במשך שנים לשמור על עצמו ממסעות רכש פרועים, שהם מנת חלקן של צרפת ואנגליה עם המשקיעים מאסיה ומדינות המפרץ.
מי שהתוותה את הדרך עבור הכניסה האמריקאית לכדורגל האיטלקי הייתה רומא, שנרכשה בשנת 2011 על ידי צמד המשקיעים האמריקאים ממוצא איטלקי, תומאס די בנדטו וג'יימס פאלוטה. בשנת 2020 העבירו השניים את הבעלות למיליארדר האמריקאי ממוצא יהודי, דן פרידקין. בשנת 2018, כאמור, קרן "אליוט" החזקה ונשיאה היהודי גורדון סינגר השתלטו על מילאן. אמנם המהלך הציל את מילאן והיה משמעותי בחיזוק הקבוצה שגם התבטא בסופו של דבר על המגרש עם הזכייה באליפות לפני שנתיים, אולם כבר אז החלו האוהדים להתמרמר.
2 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: האמריקאים גארי קרדינאלה ('רד בירד', מילאן), רוקו קומיסו (פיורנטינה), סטיבן פאליוקה (אטאלנטה). כמו חזרה למולדת
(צילומים: Getty Images)
התחושה היא שיותר ויותר אנשי עסקים ממולחים מעולם קרנות הגידור קונים מועדוני כדורגל כמו מילאן כעוד הזדמנות פיננסית, כזו שאפשר למקסם, למכור בזמן הנכון ולהרוויח, ולא כהשקעה מתשוקה לכדורגל, מהבנת הענף או מרגש כלשהו לצבעים, למדים, לקבוצה. ואכן, אחרי שמילאן זכתה בתואר ב־2022, הקרן מכרה אותה תמורת 1.2 מיליארד דולר לאיש העסקים גארי קרדינאלה, גם הוא אמריקאי ממוצא איטלקי, ולענקית ההשקעות שלו "רד בירד" הפעילה בארה"ב בתחומים רבים, מספורט ועד קולנוע, ומנהלת השקעות בסך 10 מיליארד דולר.
בשנת 2019 הייתה זו פיורנטינה שנמכרה לטייקון האמריקאי רוקו קומיסו. גם הוא ממוצא איטלקי, ממחוז קלבריה הדרומי. הוא קנה את הקבוצה ממשפחת דלה ואלה, שם מפורסם ומשפיע במיוחד בפירנצה, מה שגם גרם אז לטלטלה גדולה ולשבר תרבותי גדול בעיר. השטף נמשך בשנת 2020 כשפארמה, שהצליחה לעלות לאחרונה חזרה לסרייה א' אחרי שנים של אינספור טלטלות פיננסיות, שהובילו אותה עד פשיטת רגל מוחלטת, נרכשה על ידי איש העסקים האמריקאי קייל קראוזה.
טופ 5 סריה א': תחרות של בעיטות חופשיות
(באדיבות one)
גנואה נמכרה בשנת 2021 לחברת 777 פרטנרס, מהלך שסיים את הבעלות האגדית של משפחת פרציוזי הכל כך מזוהה עם המועדון. ובשנת 2022 הגיע התור של אטאלנטה, שנמכרה לטייקון האמריקאי סטיבן פאליוקה, הבעלים של בוסטון סלטיקס. מי שעשוי להצטרף לטרנד של הכסף האמריקאי הגדול הוא דנקן נידראואר, שכבר בשנת 2015 קנה את ונציה הקטנה, הקים אותה מהקרשים והפך לנשיא שלה ב־2020, וכעת מקווה להחזיר אותה לליגה של הגדולים.
הכניסה של טייקונים אנשי עסקים שמגיעים מעולמות שלא קשורים לכדורגל, גרמה לחששות רבים והרמות גבה. איטליה תמיד העדיפה את המשפחות השליטות, אלו שקרובות למסורת, לשפה, לתרבות הכדורגל המקומית. ועדיין – לצד החשש מתפיסת הליגה כעוד תיק השקעות, ניכרת העובדה כי רבים מהבעלים האמריקאים האלה הם נצר למשפחות מהגרים איטלקים שעזבו את איטליה בתחילת המאה הקודמת. עבורם, הכניסה לכדורגל היא כמו חזרה מסוימת למולדת, לנופי הילדות, משהו שמלווה ברגש אמיתי ואהבה לארץ המגף.
פורסם לראשונה: 01:30, 23.05.24
