כולם מכירים את הטענה שאומרת שבכדורגל של היום אין יותר סמלים, או לפחות לא כמו שהיו פעם. קשה להתווכח עם זה, הרי רק לפני שנה, במהלך שאף אוהד כדורגל לא יכול היה להעלות על הדעת, ברצלונה איבדה את לאו מסי – גדול שחקניה אי פעם ומילה נרדפת עד אז למילה "סמל" במילון הקטאלני – לטובת הכסף הגדול של פ.ס.ז'.
אין שום דבר שחס מהשפעתו של הקפיטליזם, בעיקר לא הכדורגל. אך גם היום, במציאות בה כסף ופרסום הם השולטים, ניתן עדיין למצוא כל מיני שאריות מפעם, מהתקופה שבה שחקנים העבירו את כל הקריירה שלהם בקבוצה אחת. שחקנים שכל כך מזוהים עם המועדון בו הם נמצאים, שאת הסמל שמוטבע על חולצת קבוצתם אפשר היה להחליף בהדפס של פרצופם, ואף אוהד לא היה מתלונן. אחד מאותם שחקנים, אם לא הדוגמה הטובה ביותר, הוא דומניקו ברארדי, המלך של ססואולו.
"הנער הצעיר, דומניקו ברארדי, הוא הפתרון ארוך הטווח שיובנטוס צריכה בעמדת החלוץ", "הוא התאמה מושלמת לפיורנטינה", "השחקן הכי לא מוערך באירופה, וזה אפילו לא קרוב". כל אלה - ויש עוד המון - הם כותרות של כתבות שנכתבו על שחקן ההתקפה האיטלקי במהלך השנים. אבל את ברארדי לא סתם מכנים "פרנצ'סקו טוטי של ססואולו". האיטלקי בן ה-28 קשור למועדון ולאוהדים, ולמרות שבמשך כל הקריירה היה "ראש לשועלים" ועורר עניין רב אצל קבוצות גדולות, מעולם לא עזב את ססואולו, שגילתה אותו במקרה בגיל 16 כששיחק עם חברים במהלך ביקור שגרתי באוניברסיטה בה למד אחיו.
ההתאמה הייתה מושלמת כבר מההתחלה. בגיל 18, בעונתו הראשונה בבוגרים, ברארדי העלה את ססואולו לסרייה א' ונבחר לשחקן המצטיין של העונה בליגת המשנה. באיטליה, וגם מחוצה לה, זיהו מיד את הפוטנציאל של הכישרון הצעיר. רומא, מנצ'סטר יונייטד, מנצ'סטר סיטי, וליברפול הביעו עניין, אך בסופו של דבר מי שסגרה דיל עם קבוצתו היא יובנטוס, שהעבירה 4.5 מיליון אירו ואת לוקה מוראנה עבור 50% מכרטיסו, והשאירה אותו להתבשל בקבוצה הירוקה עד שיגיע היום המתאים.
היום הזה אף פעם לא הגיע, וזה לא מפני שברארדי אכזב. רחוק מכך. הוא התגלה כיוצר משחק נדיר באיכותו מעמדת הכנף, עם אחד-על-אחד אדיר, שמתמחה גם ביצירת מצבים לחבריו וגם בכיבוש שערים בעזרת רגל שמאל האימתנית שלו. בעונה הראשונה בסרייה א' עם ססואולו הוא כבש לא פחות מ-16 שערים. ארבעה מתוכם הגיעו במשחק נגד מילאן, שהפך אותו לשחקן הצעיר ביותר בתולדות הכדורגל האיטלקי שכובש רביעייה ולראשון אי פעם שעשה זאת נגד מילאן. המשחק ההוא גם הפך את ברארדי הצעיר לאליל אוהדי יובנטוס, שקיוו לראות אותו מוחץ את מילאן גם במדי קבוצתם. לצערם, כבר בראיון שנתן אחרי המשחק, ניתן היה להבין כי משהו בו שונה. "לא אשכח את הלילה הזה לעולם", שיתף ברארדי בהתרגשות, "אך בעיקר מפני שזה היה משחק חשוב לססואולו והניצחון סייע לנו לעלות מעל הקו האדום".
בנוסף להופעות האדירות, ברארדי קיבל בעונה ההיא שם של שחקן בעייתי שנוטה להתפרץ, זאת בעקבות כמות גדולה של כרטיסים בכל הצבעים שנשלפו לעברו ובעיקר בשל השעייה מנבחרת הנוער של איטליה אחרי שלא התעורר לאימון. הוא המשיך בססואולו גם לעונת 2014/15, שהתחילה רע מאוד עבורו. כבר במחזור השני מול אינטר ביצע ברארדי עבירה קשה שזיכתה אותו בכרטיס אדום, קבוצתו הובסה 7:0, והוא הורחק לשלושה משחקים נוספים. העיתונים באיטליה כבר התחילו לתהות האם מדובר בעוד מקרה של כישרון ענק שיפול עקב בעיות התנהגות, אך כבר במשחק החזרה שלו כבש צמד מול לאציו, ומשם הוא לא עצר. ברארדי סיים את העונה עם 15 שערים ו-11 בישולים - כולל שלושער ענק ב-2:3 על מילאן, היריבה האהובה עליו – ובלי אף כרטיס אדום נוסף.
אחרי אותה עונה, הגיע הרגע המשמעותי בקריירה של ברארדי. החוקים השתנו, ולמועדונים אסור יותר היה להחזיק יחדיו כרטיס של שחקן. במהלך מפתיע, דווקא ססואולו היא שקנתה מיובנטוס - שנרתעה מתדמית הילד הרע של ברארדי - את חצי הכרטיס שלה, תמורת 10 מיליון אירו בלבד. מאז ברארדי הוא שחקן ססואולו בכל מאת האחוזים ואולי אף יותר. היו לו עונות מדהימות כמו 2020/21 שבה כבש 17 שערים ואחריה גם לקח חלק משמעותי בזכייה של איטליה ביורו, והיו לו עונות קצת פחות טובות כמו ב-2015/16 אז כבש "רק" שמונה שערים. אך דבר אחד נשאר קבוע אצל ברארדי תמיד, וזאת הקבוצה.
הגיוני היה לחשוב כי כעת, כשברארדי נמצא בשיא הקריירה, זה יהיה הזמן הטוב ביותר עבורו לעזוב את ססואולו כאגדה ולנסות להתקדם מקצועית. בעונה האחרונה כבש 15 שערים ובישל עוד 17, והקיץ שוב הפך להיות אחד השמות המבוקשים אצל הקבוצות הקבועות - יובנטוס ומילאן. אבל הקריירה של ברארדי רחוקה מלהיות הגיונית, וססואולו כבר הודיעה כי הוא נשאר ואפילו העניקה לו את המספר 10 שהיה שייך לג'אנלוקה סקאמקה שעבר לווסטהאם.
לאוהדי ססואולו יש הרבה שחקנים אהובים. הקפטן בן ה-37 פרנצ'סקו מניאנלי גדל במועדון ואף פעם לא עזב, וג'אקומו רספאדורי (שעשוי לעזוב לנאפולי) קנה מקום של כבוד בזכות הופעותיו המצוינות בעונה שעברה. השילוב בין תואר "האיש שתמיד שם" לבין היותו שחקן שנמצא רמה אחת לפחות מעל רוב חבריו לקבוצה, הוא שהופך את ברארדי לאהוב מכולם.
- השערים, החגיגות, הדרמות - כל תקצירי הליגה האיטלקית פה אצלנו ב-ynet.
