אייטנה בונמטי אף פעם לא הלכה עם הזרם. בצעירותה, היא שיחקה כדורגל עם בנים שלעגו לה. אחר כך הגיעה לאקדמיה של ברצלונה, כשכדורגל הנשים היה עדיין ענף שולי. אבל כעת, בגיל 26 בלבד, היא כבר השחקנית הכי טובה בעולם, אחרי זכייה שנייה ברציפות בכדור הזהב הנשי ועם חוזה היסטורי בברצלונה, במסגרתו היא מרוויחה יותר ממיליון אירו לעונה. עצם העובדה שמדובר בחוזה עתק בענף הנשים ממחישה את הפער העצום מהגברים. רודרי למשל, זוכה כדור הזהב, מרוויח כ-15 מיליון אירו לעונה.
זאת הייתה עוד שנה בה בונמטי ביססה את הדומנינטיות שלה בענף, כשבעונה שעברה היא זכתה עם ברצלונה בכל התארים האפשריים (קוואדרופל של ליגת האלופות, אליפות, גביע המלכה וסופר קופה) והפכה את חברותיה לטובות יותר. בצ'מפיונס, יש לציין, זה כמעט חמק לברצלונה בין הידיים. צ'לסי ניצחה אותה 0:1 בחוץ במשחק הראשון בחצי הגמר. אבל בונמטי כבשה אחרי 25 דקות בגומלין בסטמפורד ברידג', בדרך ל-0:2 דרמטי. בגמר, ליון איתגרה את ברצלונה ונראתה טוב יותר, עד שבונמטי מצאה את הרשת בדקה ה-63 בדרך לעוד 0:2. בונמטי סיימה את העונה עם 26 שערים ו-18 בישולים. היא התחילה את הקריירה כקשרית באמצע, וכיום כבר משחקת בתפקיד די חופשי בהתקפה. ככה זה כשאת יודעת לעשות הכל מהכל. השוו אותה כמובן לצ'אבי ואינייסטה, אבל מבחינת ההשפעה שלה על הקבוצה, בונמטי יותר קרובה למסי.
עדיין צריכה להילחם על הכרה
אייטנה בונמטי נולדה בינואר 1998 לשני מורים ב בסנט פרה דה ריבס, עיירה קטלונית קטנה ושקטה. שמה המלא היה אמור להיות אייטנה קונקה, אבל אביה ואימה רצו ששם המשפחה הראשון שלה יהיה כמו של האם. הם לא יכלו לעשות זאת מבחינה חוקית, אז הם רשמו את הבת בתור בת יחידה. ההורים יצאו למאבק מתוקשר, עד שהחוק שונה לבסוף בשנת 2000. וכך, אייטנה בונמטי הייתה בין האנשים הראשונים בספרד ששם המשפחה של אמם הפך לשם המשפחה הראשון שלהם. לימים אמרה כי "אני נושאת את המאבק הזה בדמי, אני נלחמת על דברים שחשובים לי כפי שלמדתי מהוריי". גם הכדורגל בא לה בטבעיות. היא הייתה הנערה היחידה במחלקת הנוער של ריבאס, נערה אחת בין 400 נערים.
"היא הייתה כמו צונאמי", סיפר המאמן הראשון שלה, "זה היה מדהים רק לראות אותה משחקת. היה בה רעב אינסופי להצלחה, האישיות שלה הייתה חזקה מאוד. היא לא נתנה לאף אחד לדרוך עליה". האופי הצנוע והעבודה הקשה הביאו אותה לפסגת הכדורגל, ובנאום הזכייה שלה בכדור הזהב היא נשארה כזאת. "לא הייתי יכולה לעשות זאת לבד", הצטנעה, "יש לי מזל שאני מוקפת בשחקניות נפלאות, ובאנשים שעוזרים לי להוציא את המיטב. אני רוצה להמשיך ולהשתפר כדי להיות טובה יותר".
בהובלת בונמטי, ברצלונה הפכה למפלצת כדורגל. עדות טובה לכך התקבלה בטקס כדור הזהב האחרון, שם חברותיה לקבוצה קרוליין גרהאם הנסן וסלמה פראיואלו הגיעו למקום השני והשלישי בהתאמה. בבארסה משחקת גם אלכסיה פוטיאס, שזכתה בכדור הזהב ב-2021 וב-2022.
ועל אף היותה כוכבת ענקית, השראה למיליוני ילדות ונערות שמשחקות כדורגל בעולם, שלוקחת חלק מרכזי בכניסה של כדורגל הנשים למיינסטרים, נותרה לבונמטי עוד הרבה עבודה והרבה מאבק. היא הייתה אחת מ-15 שחקניות שהחליטו לפרוש מנבחרת ספרד ב-2022 עקב התנאים הירודים לעומת הגברים והאווירה הרעילה סביב הנבחרת. בונמטי ורוב חברותיה חזרו ללבוש את המדים הלאומיים והיא הובילה את ספרד לזכייה במונדיאל ב-2023, אלא שגם סיפור הזכייה נהרס בגלל פרשת הנשיקה. כזכור, נשיא ההתאחדות לואיס רוביאלס נישק בכוח את ג'ני הרמוסו בטקס הענקת הגביע ויצר שערורייה ענקית.
"העובדה שהזכייה נהרסה בגלל הפרשה הזאת רק מוכיחה שכדורגל הנשים זקוק לשינוי רציני", אמרה בונמטי, "לפעמים אני מגיעה למגרשים ולא מאמינה שאני צריכה לשחק בהם. הבטיחו לנו שינוי ולא עשו את זה, גרמו לנו רק לסבול יותר. אנחנו דורשות שיתייחסו אלינו כמו שחקניות מקצועניות".
"אם לא ברצלונה - לא הייתי נשארת"
לקראת הזכייה בכדור הזהב השני ברציפות, התראיינה בונמטי ל"אתלטיק" ושוב העלתה טענות כלפי הליגה הספרדית. "הליגה האנגלית וליגות אחרות מתקדמות במהירות, ואנחנו תקועות במקום", אמרה, "לליגה אין אפילו ספונסר ראשי. המצב לא משתפר, לא ברור מי מנהל פה את העסק. אנחנו צריכות לראות מה עושים באנגליה ולחקות את זה. יש לליגה הספרדית את כל התנאים כדי לעשות צעד קדימה, אבל כנראה מי שמנהל את הליגה לא רוצה לעשות את זה".
על פי בונמטי, הליגה לא תחרותית מספיק. "לחלק מהקבוצות אין תנאים בסיסיים להתאמן", היא מספרת, "אני שומעת כל הזמן על ההתקדמות של כדורגל הנשים בספרד, אבל אנחנו צריכים להיות צנועים יותר לגבי האמירה הזאת". לפני כחודש וחצי, לדוגמה, ברצלונה הביסה 1:10 את גרנאדה בליגה, ולאחר מכן ניצחה 1:7 את אספניול. "אם לא ברצלונה, לא הייתי נשארת בליגה הזאת", הוסיפה.
היו לכוכבת בת ה-26 הצעות גדולות מצ'לסי וליון, אותן קבוצות שברצלונה ניצחה בדרך לגביע, אבל בארסה פתחה את הכיס כדי להשאיר את בונמטי בחוזה היסטורי עד סוף עונת 2027/28. אבל בעוד באנגליה הקימו ליגה חדשה בשם הסופר-ליג, בה מתחרות 12 קבוצות בלבד עם משכורת ממוצעת של 400 אלף אירו לעונה, הליגה הראשונה בספרד נותרה הרחק מאחור. בליגה יש 16 קבוצות, ובונמטי חושבת שצריך להקטין את המספר הזה כדי להגדיל את התחרותיות.
אבל יחד עם הביקורת המוצדקת, היא קודם כל אוהדת ברצלונה ומסורה למקום שהיא גדלה בו. בריבאס, המועדון הקטן בו היא התחילה את הקריירה, רשומות כעת 100 נערות ב-14 קבוצות, כשהיא מנצחת על כל הפרויקט. בגיל 26 בלבד היא קיבלה את הכינוי "הסנדקית של הכדורגל הספרדי".
פורסם לראשונה: 16:11, 15.11.24
