הצגה מחשמלת של בארסה, ראפיניה במשחק ענק
(הצגה מחשמלת של בארסה, ראפיניה במשחק ענק)
קבוצת הנשים של ברצלונה הפכה לאחרונה לראשונה בהיסטוריה שמנצחת ב־50 מחזורי ליגה רצופים. בדרך הגיע כמובן אותו הפסד כואב לליון בגמר ליגת האלופות האחרון, אליו הגיעה כפייבוריטית מוחלטת, אבל בזירה הספרדית אי־אפשר לגעת בה. נכון להשבוע הרצף הגיע ל־53 ניצחונות, בהם בארסה עומדת על הפרש שערים של 19:264.
בימים הקשים של המועדון בשנים האחרונות, "ברסלונה פמני" הייתה קרן האור של האוהדים שהתאהבו בעוצמה ובווינריות שלה. כעת היא מסמלת משהו אחר – רף חדש עבור הגברים. הם התחבאו מספיק בצל, ועכשיו יש להם תיאבון ענק לספק לקהל הקטלאני הנאמן בדיוק את אותה הישגיות.
שנה טובה
כשברצלונה חזרה מפגרת המונדיאל, אחרי קרוב לחודשיים בלי כדורגל, היא שיעממה וביאסה את אוהדיה עם 1:1 בדרבי מול אספניול. ריאל מדריד השתוותה אליה בפסגת הטבלה (עם יתרון בזכות הניצחון בקלאסיקו), ונראה היה שבארסה הולכת אחורה, לימים החלשים של שלב הבתים בצ'מפיונס בהם לא נראתה שייכת לטופ העולמי. מאז היא קיימה עשרה משחקים, וכולם הסתיימו בריקודים על המגרש – גם אם בגביע ובסופר קופה היה צורך בהארכה או פנדלים. הנתון המשמעותי ביותר בתוך הרצף הוא חמישה ניצחונות ליגה רצופים – עדיין לא 53 כמו הנשים, אבל עדיין טוב מספיק בשביל לברוח למרחק שמונה נקודות מריאל, במה שמסתמן כעונת אליפות אחרי בצורת של ארבע שנים. בחמשת המחזורים הללו היא ספגה רק פעם אחת.
שני דברים משמעותיים מאוד התבררו במהלך השבועות הללו, בעצם, במהלך 2023 – המשחק ההוא מול אספניול סגר את 2022. הראשון הוא שברצלונה הרבה יותר נוקשה וקשוחה ממה שנותנים לה קרדיט. לאו מסי כבר לא באזור, אבל רוברט לבנדובסקי נכנס לוואקום וגם בו נוצרה תלות, כמו בימים של הארגנטינאי. אלו לא רק המספרים האדירים – 23 שערים בכל המסגרות, כשאף שחקן אחר לא הגיע לכמות דו־ספרתית – אלא גם חמישה בישולים ונוכחות מאיימת שפותחת שטחים. הצורך בתרומה שלו הורגש מאוד בשלושת המחזורים הראשונים של 2023, כאשר ישב בחוץ בגלל כרטיס אדום שסידר לו השעיה. ברצלונה דאגה בצדק, לא נראתה טוב בלעדיו, אבל סיימה את שלושת המשחקים הללו ב־0:1, כולל בחוץ מול אתלטיקו מדריד. עוסמאן דמבלה היה אחראי פעמיים לשער הניצחון, פדרי פעם נוספת.
יש בגרות ערטילאית שמדברים עליה סביב מועדונים, אך זו הייתה הדגמה מוחשית שהציגה ברצלונה שונה. שוכחים עד כמה השחקנים האלה צעירים – פדרי, גאבי, אנסו פאטי, אלחנדרו באלדה. מנהיג ההגנה החדש רונלד אראוחו בן 23 בלבד, וגם פרנקי דה יונג, שנראה שמשחק כבר עשורים, בסך הכל בן 25. זו משימה כבדה על הכתפיים, לא רק להוביל את אחד המועדונים הגדולים והנערצים בעולם, אלא גם לעשות זאת אחרי תקופת שפל שחלקם חוו מקרוב, מבלי שהכירו את הימים הגדולים באמת. לחץ עצום. אלו היו שלושה משחקי 0:1 קטנים אך מלאי תוכן, כי עד כמה שזה היה מסובך, ברצלונה יצאה עם הנקודות ופתחה את הפער החשוב.
זה קשור לנקודה השנייה שהתבררה, והיא לא מפתיעה – הוא עוד צריך זמן להשתפשף ולחדד את דמותו כאיש מקצוע, אבל צ'אבי ניחן ביכולת נדירה לניהול סגל. למרות התוצאות הטובות, לא מעט דברים כואבים מבעבעים מתחת לפני השטח: פראן טורס לא מוצא את עצמו כבר זמן רב וחשף כי הוא נעזר בפסיכולוג כדי להתמודד עם הקושי; בדיוק כמו בנבחרת צרפת, הבלם ז'ול קונדה נשלח לשחק כמגן ימני מאחר ששחקנים אחרים מועדפים על פניו במרכז ההגנה, והוא לא מרוצה מזה. השבוע הוא אפילו אילץ חשבון טוויטר המקושר לברצלונה להוריד ציוץ בו נטען כי זו העמדה שהוא מעדיף; שמות רבים, כולל כאלו שלא הספיקו לעבור זמן רב במועדון, שמעו לאורך כל החודש האחרון, במהלך חלון ההעברות, כי זמנם בברצלונה עומד להיגמר – בעיקר ראפיניה ופרנק קסייה; ומעל הכל, אותו מרמור של הוותיקים המשיך לבעור בגלל הירידה במעמדם. צ'אבי מנהל הכל באמנות.
כיבוי שריפות
אי־אפשר להשיג 100 אחוזי הצלחה, אבל נראה שהוא מצליח לכבות הרבה שריפות במקביל בזמן שהרכבת ממשיכה קדימה. למשל, ג'ורדי אלבה. התקשורת הספרדית לא מפסיקה לדבר על הכעס של המגן השמאלי בן ה־33, שאמור לעזוב בקיץ (אינטר מיאמי חמה עליו), אבל צ'אבי לא נקט בסדרות חינוך אחרי הפרצופים שקיבל מאלבה. לאחרונה הוא שוב קבוע בהרכב, וב־0:3 על סביליה שלשום קיבל ממנו שער ובישול. המאמן גם הקפיד להחמיא לאלבה ולציין אותו במיוחד בסיום המשחק. זה עמד להיגמר בפיצוץ, לאור המתחים שנבנו מאז שבארסה ניסתה להעביר את אלבה בהשאלה לאינטר בתחילת העונה – מהלך שהשחקן סירב לו – ובמקום זאת צ'אבי נתן לזה זמן והרוויח בחזרה מגן מעולה.
בראפיניה ובקסייה הוא טיפל עם מתן ביטחון. הוא ידע היטב אילו ידיעות הם קוראים, ופשוט נתן להם להמשיך לשחק. ראפיניה, שהגיע עצבני אחרי מונדיאל גרוע שלו, תרם בינתיים ב־2023 ארבעה שערים וארבעה בישולים ונראה כמו שחקן חדש; קסייה התחיל להבין את הקבוצה ויהיה קריטי יותר בתקופה הקרובה לאור הפציעה של סרחיו בוסקטס. צ'אבי גם לא לחץ או קיבל חיזוק, הוא אפילו נפרד מממפיס דפאי, שחקן שעושה יותר מדי רעש. כל זה משדר לשחקנים שהכל פתוח מבחינתם.
חשבון פתוח
בגלל הבעיות הכלכליות והצורך לאזן את חשבון הבנק, ברצלונה לא תוכל להשתולל גם בחלונות הקרובים, אולי גם תתקשה לעמוד בשכר של לאו מסי אם ירצה לחזור. וכן, לא הכל ורוד – עד כמה שזה כואב לאוהדים, פאטי לא מצליח לחזור לעצמו אחרי הפציעות, ויכול להיות שילד הפלא ייאלץ למצוא בית חדש. החלומות על הצלחה אירופית עוברים דרך צמד משחקים קרוב מול מנצ'סטר יונייטד שנמצאת בכושר שיא, במסגרת הליגה האירופית; יש לקבוצה הזו מסלול ארוך, מפותל ומלא בורות לפני שתוכל לחשוב על דברים כמו זכייה בליגת האלופות.
רק מה? כשאתה נמצא בשלב מוקדם יחסי של המסלול הזה ועדיין מתקרב לתואר האליפות, בזמן ששני קשרי העתיד של ספרד ממשיכים להתפתח לכיוון מפחיד ומאמן ששולט בסגל ומקבל כבוד מהעיתונאים והקהל עומד על הקווים – אפשר לומר שהמצב שלך די טוב. בלשון המעטה.
