מונדיאל הנשים 2023 עמוס בהפתעות וסיפורים מדהימים, אבל האחד של ג'מייקה הוא חריג. ההתאחדות מסרבת לספק לה מעטפת מקצועית, ולטורניר היא הגיעה עם רזומה של השתתפות קודמת אחת במפעל, ב-2019, אותה סיימה ללא נקודות ועם מאזן שערים 12:1. הסגל של ג'מייקה אמנם השתפר מאז משמעותית, אך אף אחד לא נתן לה סיכוי לעבור את בית 7, שכלל גם את צרפת (מקום 5 בדירוג פיפ"א) וברזיל (8). אבל המדורגת 43 בעולם סיימה את שלב הבתים במקום השני עם חמש נקודות וללא ספיגה, שלחה את ברזיל ומרתה הביתה, והפכה לנבחרת הקריבית הראשונה שעולה לשלב הנוקאאוט של המונדיאל, גברים או נשים.
עוד על מונדיאל הנשים
מחר (שלישי, 11:00) היא תפגוש בשמינית הגמר את קולומביה המפתיעה, שבהובלת ילדת הפלא לינדה קייסדו סיימה במקום הראשון בבית 8. המאמן לורן דונלדסון יקווה שצמד הבלמיות שלו, האחיות שנולדו בארה"ב אליסון (26) ושאנטל (24) סווייבי, אותן הוא מכנה "דאבל סווייבי", ימשיכו לשמור על השער שמאחוריהן בצורה כל כך טובה. "זה כמו יהיה כמו קרב אגרוף, מישהו יהיה על הרצפה. אנחנו רוצים לעמוד כשהמשחק יסתיים", אמר דונלדסון לקראת שמינית הגמר, וביטא בצורה מיטבית את הרוח של נבחרתו.
האחיות היו במיטבן במשחק הפתיחה, אז סחטו מצרפת 0:0 למרות 14 איומים שלה ו-12 קרנות. "זו התוצאה הגדולה בתולדות הנבחרת, גברים או נשים", הצהיר דונלדסון בסיום. במשחק הבא, נגד פנמה, נאלצו הרגאיי גרלז להסתדר בלי הכוכבת הגדולה שלהן קאדיג'ה "באני" שואו - אחת החלוצות הטובות בעולם - שהורחקה בצהוב שני נגד הצרפתיות. אליסון, שענדה במקומה את סרט הקפטנית, גם כבשה את השער היחיד במשחק. זה היה שער הבכורה של הבלמית במדי נבחרתה, שרשמה בזכותו ניצחון ראשון אי פעם בגביע העולם. אחרי זה הגיעה ברזיל שהייתה חייבת ניצחון. היא החזיקה בכדור 73 אחוז מהזמן ורשמה 18 איומים, אבל לא מצאה את הרשת, והודחה בשלב הבתים בפעם הראשונה מאז 1995 אחרי 0:0 בסיום.
"השותפות שלהן החלה בחצר האחורית", סיפר אביהן של האחיות לינוקס סווייבי, ג'מייקני שהתחתן עם אמריקאית והקים משפחה בהארטפורד, קונטיקט. "הן תמיד ביחד. אני חושב שגם יש לזה חלק באופן שבו הן משחקות עבור ג'מייקה עכשיו". סטיב בויל, שאימן אותן בעבר, מאמין שסוד הקסם טמון במנטליות. "כשהן משחקות, הן משחקות כדי להתחרות. אין דבר כזה כדור 50-50 אצלן. אם יש להן הזדמנות לזכות בכדור, ולא משנה באיזה ספורט מדובר, הן יזכו בו", אמר בויל, שאליסון גם שיחקה בקבוצת הכדורסל של בתו. אשתו, קרי, אימנה את קבוצת הכדורסל שבה שיחקה שאנטל כנערה.
אליסון, המבוגרת יותר, היא גם השחקנית הבכירה יותר. היא מובילה את החלק האחורי של ג'מייקה מאז שעשתה את הופעת הבכורה שלה ב-2018, כשמעבר לתרומתה ההגנתית היא גם משחקת כדורגל ישיר, ומעבירה את הכדור קדימה במהירות. היא חזקה, אתלטית ומיומנת בקרבות אוויר - כפי שיכולות להעיד שחקניות פנמה. התכונות הללו זיכו אותה במעבר לרומא, שם היא שיחקה במשך שלוש עונות, ועזרה לקבוצה לזכות בתואר הגדול הראשון שלה כאשר היא ניצחה את מילאן בגמר הגביע האיטלקי. לאחר מכן חזרה אליסון לארה"ב עבור אנג'ל סיטי, ובחצי שנה האחרונה הושאלה לפ.ס.ז'.
גם שאנטל, המשחקת עבור פליורי 91 הפריזאית, ערכה את הבכורה שלה במדי נבחרת ג'מייקה ב-2018 והיא שחקנית מפתח עבורה מאז. תחילה היא הצטרפה כקשרית, אבל הוורסטיליות שלה מאפשרת לה לזרוח במספר עמדות - בעיקר בהגנה - ובשנים האחרונות היא משחקת במדים הלאומיים לצד אליסון.
הן התחילו לשתף פעולה בתיכון וויליאם ה. הול במערב הארטפורד, כשאליסון הייתה בכיתה י"א ושאנטל בכיתה ט', שם הן שיחקו גם בהגנה גם בהתקפה. דרכיהן נפרדו כשאליסון התקדמה לקולג', אבל הן חזרו לשחק יחדיו בנבחרת ג'מייקה, אותה גם ייצגו במונדיאל 2019. ארבע שנים לאחר מכן, השתיים עושות היסטוריה זו לצד זו.