הארי קיין החליט הקיץ שהספיק לו. לאנגלי נמאס לשמוע שהוא השחקן הטוב אי פעם שלא זכה בתואר, אז הוא עזב את טוטנהאם, במדיה הפך לאגדה, ועבר לבאיירן מינכן, שם נרדף למילה "אליפות" בגרמניה. על הנייר זו הייתה עסקה מושלמת לכל הצדדים - המועדון הלונדוני תיכנן בנייה מחדש וקיבל 95 מיליון יורו תמורת שחקן בן 30, שהגיע לקבוצה שעבור חלוץ כמוהו היא לונה פארק מלא אפשרויות, והיא מצידה קיבלה סופרסטאר לעמדה שבעונה שעברה אייש אריק-מקסים שופו-מוטינג, שחקן חביב אך לא יותר מכך.
כשבעה חודשים לאחר מכן, טוטנהאם המלהיבה חווה עונה מוצלחת, וקיין הוא השחקן שהגיע הכי מהר אי פעם ל-25 שערי בונדסליגה (תוך 22 משחקים בלבד), אבל אלא אם כן יקרה לה נס, באיירן תסיים את העונה ללא תואר לראשונה מאז 2011/12.
ההחלטה של ההנהלה לפטר את המאמן יוליאן נאגלסמן בשלהי מארס 2023, כשהקבוצה הייתה במרחק נקודה מדורטמונד שבפסגה, נראתה הזויה כבר בזמן אמת ונגועה בשיקולים שאינם קשורים לכדורגל. אבל כעת היא נראית אבסורדית הרבה יותר, בהתחשב במה שקרה מאז מינויו של תומאס טוכל ועד שלשום, כשהקבוצה הודיעה כי המאמן יעזוב בקיץ למרות שהוא מחזיק בחוזה גם לעונה הבאה.
טוכל הספיק כבר להפסיד 11 פעמים ב-44 המשחקים בהם הוביל את ספינת הדגל של הכדורגל הגרמני – הפסד אחד יותר ממה שרשם נאגלסמן ב-84 המשחקים בהם עמד על הקווים של באיירן. מדובר במאזן מחפיר, אבל יותר מהכמות זו החשיבות של המשחקים בהם הוא נכנע שמשכנעת כי לא מדובר באדם הנכון לתפקיד.
פנים רבות לכישלון
עם טוכל, באיירן הודחה בעונה שעברה ברבע גמר הגביע הגרמני וברבע גמר ליגת האלופות, וזכתה באליפות רק הודות לעזרה חריגה של מיינץ שגרמה לדורטמונד לעשות במכנסיים במחזור הסיום. אבל גם הצלחת לא שיפרה את מצב הרוח במועדון הבווארי, ומיד בתום משחק האליפות הדרמטי נודע כי המנכ"ל אוליבר קאן והמנהל הספורטיבי חסן סליהמידז'יץ' סיימו את תפקידיהם.
העונה, לצד הפתיחה הטובה בליגה, היו את התבוסה 3:0 ללייפציג בסופרקאפ ואת ההדחה המשפילה בשלב 32 האחרונות של הגביע על ידי זארברוקן מהליגה השלישית. בשבועיים האחרונים הגיעה ההתרסקות, שהתחילה עם תצוגת שפל ב-3:0 ללברקוזן במשחק העונה, המשיכה עם הפסד 1:0 ללאציו במשחק הראשון של שמינית גמר ליגת האלופות, והסתיימה (לפחות בינתיים, מחר היא מארחת את לייפציג החזקה) עם שלישייה מבוכום מהתחתית, שנקמה על ה-7:0 בסיבוב הראשון עם 2:3. שלושה הפסדים רצופים לראשונה מאז 2015.
כעת האליפות ה-12 ברציפות כבר הרבה פחות ריאלית, כיוון שבאיירן רחוקה שמונה נקודות מלברקוזן שמוליכה את הבונדסליגה ועדיין לא הפסידה העונה, כשנותרו 12 מחזורים בלבד. בליגת האלופות, קבוצה שמדורגת שמינית באיטליה עשויה לגרום לכך שבאיירן תסיים את דרכה לפני רבע הגמר בפעם השנייה בלבד ב-13 השנים האחרונות. הפעם הקודמת הייתה בעונת 2018/19, אז היא גם נעצרה בשמינית, אבל על ידי ליברפול החזקה.
לכישלון של באיירן פנים רבות, ואפילו לקיין ניתן לבוא בטענות מאחר שהוא נעלם במשחקים הגדולים. מול לברקוזן, למשל, הוא נגע בכדור שבע פעמים בלבד, פחות מכל שחקן אחר על המגרש. אבל ציון גרוע הרבה יותר מקבל כריסטוף פרוינד, שהגיע מזלצבורג כדי לאייש את עמדת המנהל הספורטיבי. לא היה לו מספיק זמן בחלון ההעברות של הקיץ, ובאיירן החלה את העונה עם סגל לא מספיק מאוזן - עם כל הכבוד והאהבה לדניאל פרץ, שצפוי להיות מושאל בעונה הבאה – כשגם ניסיונות התיקון בינואר לא היו מרשימים. כעת מחכים במועדון לבואו של מקס אברל, שאמור לשתף פעולה עם פרוינד החל ממארס, אחרי שבאיירן שילמה עבורו ללייפציג.
צ'אבי אלונסו על הכוונת
אבל למרות שעבד בתנאים לא אידיאליים, טוכל מסמל את המשבר יותר מכולם. יחסי אנוש מעולם לא היו הצד החזק שלו, בלשון המעטה, אבל הפעם הוא הגזים. הוא הסתכסך עם לא מעט מכוכביו ואם זריקת אחריות למרחק הייתה ענף ספורט, הוא מזמן היה קוטף את הזהב. "אתם פחות טובים ממה שחשבתי, אצטרך להתאים את הרמה שלי לשלכם", אמר טוכל לשחקניו לאחר ההפסד ללברקוזן, כך לפי הפרסומים בגרמניה; הריבים התכופים שלו עם הקשרים ג'ושוע קימיך ולאון גורצקה דלפו לתקשורת והזכירו את השערוריות שהתחוללו בקבוצה בשנות ה-90, בתקופה בה היא כונתה בשל כך "פ.צ הוליווד"; והיחס שלו למתיאס דה ליכט הוא בגדר פשע, בעוד שאריק דאייר ודאיו אופמקאנו, שבשני המשחקים האחרונים גרם לפנדל וראה אדום, זוכים לקרדיט מוגזם.
גם מבחינה טקטית, טוכל פשוט לא מתאים לבאיירן. יש לו יתרונות, הוא הוביל את צ'לסי לזכייה בליגת האלופות בעונת 2020/21 כנגד כל הסיכויים, אבל הוא מאמן הגנתי והאופן שבו הוא מקדש דברים כמו משמעת ומיקום על המגרש גרמו לבאיירן לאבד את ההרתעה שלה. גורמים בסביבת המועדון סיפרו לתקשורת הגרמנית שטוכל לא מעודד אומץ כלל, אלא דורש משחקניו ללכת על בטוח. ההפסד ללברקוזן הוא דוגמה נפלאה לכך - הוא כיבד את היריבה יותר מדי, והתאים את המערך שלו לזה שלה כשפתח עם שלושה בלמים. לא סתם תומאס מולר התפוצץ מזעם בסיום והאשים את "חוסר האומץ" של חבריו לקבוצה. "אם לצטט את קאן: 'אני מתגעגע 'לשחק עם ביצים'", טען החלוץ.
אבל טוכל הוא לא העתיד של באיירן, שרוצה כעת לעשות ללברקוזן את מה שהיא נהגה לעשות לדורטמונד בעבר הלא רחוק - לשדוד אותה. צ'אבי אלונסו, ששיחק במדיה, הוא המועמד המוביל לתפקיד המאמן הבא, וגם הכוכב הצעיר פלוריאן וירץ נמצא על הכוונת. תוכניות כאלה, כמו גם השליטה הבלתי מעורערת שלה במשך שנים, המאיסו את באיירן על רוב האוהדים בגרמניה, שמבחינתם המצב הנוכחי הוא ברכה גדולה.
פורסם לראשונה: 01:30, 23.02.24
