"מה הבעיה של אתלטיקו מדריד?". זו הייתה הכותרת של המאמר ב־"LaLiga Expert" רק לפני חודשיים, אחרי שהקבוצה של דייגו סימאונה הפסידה 1:0 לבטיס ומצאה את עצמה אחרי 11 מחזורים במרחק 10 נקודות מהמוליכה ברצלונה – זאת למרות התקוות הגדולות בעקבות השקעה של 185 מיליון אירו על רכש בקיץ, יותר מכל קבוצה אחרת בליגת האלופות. אגב, גם שם הפתיחה הייתה רחוקה מלהיות אידיאלית, עם שני הפסדים צורבים בשלושת המשחקים הראשונים - 4:0 לבנפיקה ו־3:1 לליל, לא שתי קבוצות שאמורות לרוץ רחוק.
אלא שמאז אותו הפסד לבטיס, אתלטיקו סופרת כבר 12 ניצחונות רצופים בכל המסגרות (שבעה בליגה, שלושה בליגת האלופות ושניים בגביע המלך), כשהאחרון, שהוציא אותה במומנטום אדיר לפגרת החורף, היה 1:2 על ברצלונה בשבת - הניצחון הראשון עליה בחוץ זה כמעט 19 שנה. רק פעם אחת בעבר רשמה אתלטיקו רצף טוב יותר - כשבעונתו המלאה הראשונה של סימאונה חיברה הקבוצה 13 ניצחונות בין אוגוסט לאוקטובר 2012 - וכעת היא מסתכלת על כל הליגה מלמעלה, עם נקודה מעל ריאל ושלוש מעל הקטלאנים הקורסים, להם יש משחק עודף.
4 צפייה בגלריה
שינה לגמרי את המומנטום. סימאונה חוגג את הניצחון על ברצלונה
(צילום: Alex Caparros/Getty Images)
המהפך של אתלטיקו על בארסה
(צילום: באדיבות one)
לא יושבים בשקט
היה ברור שאם אתלטיקו תנצח בברצלונה זה יהיה בזכות המחליפים שלה, וכך בדיוק קרה. בדקה ה־96, לקראת סופו של משחק שבו הייתה נחותה לחלוטין, המחליף אלכסנדר סרלות, 1.93 מטר ו־95 ק"ג של קור רוח, קבע מהפך בסיומה של מתפרצת מופתית. על הבישול היה אחראי נהואל מולינה, שגם הוא עלה מהספסל. "הסתכלתי על המשחק מבחוץ וחיפשתי מרווחים", אמר בסיום סרלות, סגן מלך שערי הליגה בעונה שעברה במדי ויאריאל, שעם הגעתו בקיץ זכה מיד לכינוי "המתנקש" מסימאונה.
הנורווגי החל את העונה כשחקן הרכב, אבל הפך לאס של סימאונה מהספסל. זה היה השער החמישי שלו העונה במשחק ליגה שבו לא פתח, יותר מכל שחקן אחר בליגות הגדולות באירופה. כל אחד מהשערים האלה גם תרם לניצחונות - אתלטיקו הייתה בפיגור מול אלאבס וב-0:0 מול חטאפה כשסרלות עלה מהספסל, והוא גם הבקיע את השער השני ב-0:2 על לאס פאלמס ואת החמישי ב-0:5 על ויאדוליד.
העניין הוא שסרלות ממש לא לבד. אנחל קוראה למשל, שכלל לא שותף מול ברצלונה, הבקיע העונה חמישה שערים לאחר שעלה כמחליף – שניים בליגה ושלושה בליגת האלופות – כולל שניים בתוספת הזמן ועוד שניים בדקות ה־85 וה־89. המחליפים של אתלטיקו כבר כבשו העונה 19 שערים ובישלו עוד 13, כך שהם מעורבים ישירות בלפחות עשרה שערים יותר מאשר המחליפים של כל קבוצה אחרת בחמש הליגות המובילות. התרומה שלהם עוזרת לאתלטיקו להפוך משחקים ברגעים מכריעים, וכך היא לקחה העונה 15 נקודות מעמדת פיגור, עוד נתון שבו היא מוליכה את הטופ האירופי.
הקאמבק הדרמטי ביותר התרחש מול סביליה בתחילת דצמבר. אתלטיקו הייתה בפיגור 3:1 אחרי 60 דקות, ואז סימאונה הפעיל את הספסל והכניס בין השאר את סמואל לינו, שלאחר מכן קבע 3:3 ובישל לאנטואן גריזמן את שער הניצחון בדקה ה־94. השער של הסמל הצרפתי – שמתקרב לגיל 34 ועדיין כובש, מבשל ומשחק בסגנון הייחודי שלו – הוא אחד מלא פחות מ־12 שערים שכבשה העונה אתלטיקו בתוספת הזמן. "המחליפים של אתלטיקו נכנסו עם כל כך הרבה אנרגיה ורעננות", הודה מאמן סביליה גרסיה פימיינטה. "נראה שהמחליפים היו טובים יותר מאלה שירדו, כאילו יש להם שתי קבוצות מדהימות".
4 צפייה בגלריה
אתלטיקו קטלנית בתוספת הזמן. גריזמן חוגג את שער הניצחון מול סביליה
(צילום: REUTERS/Ana Beltran)
לאתלטיקו אכן יש עומק מרשים, גם בזכות חמישה שחקנים משמעותיים שהגיעו בקיץ, בראשם הרכש השני הכי יקר בתולדות הקבוצה, חוליאן אלבארס, וגם בזכות שני בני 21 שאף אחד ציפה מהם ליותר מדי, אבל קיבלו תפקידים מרכזיים. מדובר בפבלו באריוס שהדיח את הקפטן הוותיק קוקה מתפקידו כמנוע באמצע, וג'וליאנו סימאונה שמשחק באגף ימין והביא אנרגיה ומחויבות מדבקת, סימני ההיכר של אביו, והיה המפתח למהפכים נגד לגאנס ופ.ס.ז'.
שלום, אני רוצה להחליף
רצף הניצחונות המרשים הגיע במקביל לכניסתו של ג'וליאנו להרכב, כשסימאונה האב גיבש את ה־11 שלו. למרות שבשנים האחרונות הקבוצה שיחקה לעיתים קרובות עם שלושה בלמים, כיום היא פותחת משחקים במערך 2־4־4, אך העובדה שיש שחקנים רבים שיכולים לשחק ביותר מעמדה אחת – כמו גריזמן, אלבארס, קוראה, סימאונה ג'וניור, קונור גלאגר ומרקוס יורנטה – מקלה על שינוי המערך תוך כדי משחק. כך למשל, מול ברצלונה הוא הפך ל־3־3־4 ולאחר מכן 2־3־5.
"השחקנים יודעים שאני לא מבטיח דבר לאף אחד", הסביר המאמן. "אפשר לראות את זה עם קוקה, שחקן חשוב כל כך בהיסטוריה של המועדון שלנו. הוא יודע שאם אני צריך אותו ל־20 דקות, הוא ייכנס וייתן הכול בזמן הזה. זה מרגש אותי". בליגות הגדולות, כמעט כולם משתמשים בשני החילופים הנוספים שניתנו ב־2020 בעקבות הקורונה, כשרק שון דייץ' מאברטון משתמש בפחות משלושה למשחק, אך אף אחד לא אוהב לבצע חילופים כמו סימאונה. הוא כמעט תמיד משתמש בכל החמישה – 4.89 בממוצע למשחק – ועושה זאת מוקדם יותר מכל מאמן אחר. בממוצע, שחקניו המחליפים משחקים 27 דקות למשחק.
זה לא רק הופך את חדר ההלבשה לשמח, אלא שהשחקנים גם זוכים ליותר מנוחה בעונה העמוסה. מתוך 55 השחקנים המובילים מבחינת דקות משחק בליגה הספרדית, לברצלונה יש שבעה, לריאל מדריד ארבעה, ולאתלטיקו רק אחד – השוער יאן אובלאק. בליגת האלופות, מתוך 200 השחקנים המובילים, לברצלונה יש שמונה, לריאל מדריד חמישה, ולאתלטיקו שלושה — אלבראס, הבלם חוסה מריה חימנס והקשר רודריגו דה פול שמספק עונת שיא.
העומק והחילופים המוקדמים, ביחד עם העבודה הנהדרת שעושה לואיס פיניידו, מאמן הכושר שהגיע בקיץ מקבוצת המילואים, מביאים לכך שרוב הסגל כמעט תמיד כשיר לשחק. בעוד שברצלונה נראית לאחרונה עייפה נפשית ופיזית וריאל מדריד סובלת מהרבה פציעות של שחקני מפתח, הדבר עשוי להקנות לאתלטיקו יתרון בחצי השני של העונה. היא לא חייבת להיות טובה יותר, כי ייתכן שמספיק שתהיה רעננה יותר.
פורסם לראשונה: 01:30, 27.12.24
