גארת' סאות'גייט צריך היה לקבל לא מעט החלטות קשות לפני שפרסם את הסגל של נבחרת אנגליה למונדיאל הקרוב. המאמן - שנמצא תחת ביקורת קשה מצד האוהדים והתקשורת בארצו עקב התוצאות והיכולת של הנבחרת בקמפיין ליגת האומות האחרון – זימן את הארי מגווייר המאכזב שאיבד העונה את מקומו בהרכב מנצ'סטר יונייטד, והשאיר בבית את תמי אברהם שאמנם נמצא בכושר ירוד, אך נחשב לחלוץ האנגלי השני ברמתו אחרי הארי קיין.
כתבות נוספות במדור "יורוטריפ" השבועי
כמעט ואף פרשן אנגלי לא התעכב על מגווייר ואברהם, משום שכולם היו עסוקים בלהרעיף מחמאות על החלטת סאות'גייט לכלול בסגל את ג'יימס מדיסון, הקשר ההתקפי בן ה-25 של לסטר. "לאף שחקן לא הגיע להיות בסגל יותר ממנו", צייץ כוכב העבר גארי ליניקר, וביטא היטב את התחושות של אוהדים ופרשנים רבים. "איפה שפעם היה אפור, כעת יש צבע", הוסיף דומיניק קינג ב"דיילי מייל".
זימונו של אף שחקן אנגלי לא היה מפתיע כמו של מדיסון. אפילו לא של קאלום ווילסון, החלוץ בן ה-30 של ניוקאסל שההופעה האחרונה שלו בנבחרת הייתה ב-2019, שהועדף במפתיע על פני אברהם ואיבן טוני מברנטפורד. אמנם אנגליה ממש לא נמצאת במצב בו היא יכולה לוותר על שחקנים יוצרים, אבל כנראה שאפילו משפחת מדיסון לא חשבה שהבן ייסע לקטאר. עד כה סאות'גייט פשוט לא ספר אותו, וזה קשור לסיבות שבינן לבין היכולת שלו על המגרש אין בהכרח כל קשר.
באוקטובר 2019 זומן מדיסון לסגל הנבחרת לקראת צמד משחקי מוקדמות יורו 2020 והיה מיועד לערוך הופעת בכורה מול צ'כיה, אבל שוחרר בשל מחלה. אלא שכמו כוכב כדורגל אנגלי ממושמע, תועד מדיסון מהמר בקזינו בלסטר בערב המשחק. התמונה צולמה בזמן המשחק עצמו, כך שהוא אפילו לא צפה בחבריו. חודש לאחר מכן רשם מדיסון בכורה לאומית כשעלה ל-34 דקות בניצחון 0:7 על מונטנגרו, אך לאחר מכן הוא נמחק לגמרי מהרשימות של סאות'גייט, שלא זימן אותו יותר עד לפעם הנוכחית.
"הריקוד האחרון" של מסי ורונאלדו | "מונדיאל במדבר" - האזינו לפרק השני
הדעה הרווחת לפיה סאות'גייט הוא מאמן שמרן התרככה במעט על ידי הזימון של מדיסון. לא רק שהוא זימן את ה"ילד הבעייתי", אלא שגם מדובר בשינוי משיטת הפעולה הקבועה של המאמן, שבדרך כלל מעניק עדיפות לשחקנים עם ניסיון בינלאומי. בכלל, יותר מדי פעמים הסגלים של סאות'גייט היו מלאים בשחקני הגנה, אבל לא זה הנוכחי. אולי הוא עשה את זה כדי להוריד את במעט הלהבות סביבו ולתת לתקשורת משהו טוב להגיד עליו, ויכול בכלל להיות שמדיסון יקבל דקות מעטות בלבד במונדיאל. אבל זאת כנראה תהיה טעות.
בשנה האחרונה הפך מדיסון לשחקן שלא ניתן יותר להתעלם ממנו, והוא מסוגל להיות גורם שעושה שינוי בנבחרת אנגליה האפורה, בעיקר במשחקים צמודים שלא פעם מוכרעים ברגעי קסם. הוא מעורב ב-22 שערי ליגה ב-2022 (13 שערים ותשעה בישולים) - שזה הכי הרבה מבין השחקנים האנגלים בפרמייר-ליג מלבד קפטן וכוכב הנבחרת קיין. אם כוללים גם את השחקנים הלא אנגלים, רק קווין דה בריינה וסון יונג מין מצטרפים לחלוץ טוטנהאם. שלושה כוכבי על, ומדיסון מאחוריהם. בנוסף למספרים וליכולת הטכנית, מדובר גם בנשק קטלני במצבים נייחים, בדיוק כפי שסאות'גייט אוהב.
השאלה הגדולה היא האם מדיסון יקבל הזדמנות להיות חלק משמעותי בנבחרת ולפתור את חוסר היצירתיות שמאפיין אותה במשחק הפתוח. היום (שבת, 17:00), מול ווסטהאם וחברו לנבחרת דקלן רייס שינסה לעצור אותו, הוא ינסה להוכיח לסאות'גייט שמקומו לא רק בסגל הנבחרת, אלא גם בהרכב.
אחת ההעברות הבולטות של הקיץ האחרון בליגה הצרפתית הייתה של לואיס אופנדה, החלוץ הבלגי בן ה-22 שהגיע ללאנס מקלאב ברוז' תמורת עשרה מיליון אירו. ביום חמישי הוא הפך לאחד השמות הפחות מוכרים בסגל של נבחרת בלגיה למונדיאל, אם לא האנונימי שבהם.
אופנדה כבש העונה שבעה שערים, והוא אחד מהגורמים המרכזיים בהצלחה המפתיעה של לאנס, שנמצאת במקום השני. הזימון של אופנדה כנראה קשור במידה רבה להופעה שלו מול טולוז לפני שני מחזורים, במהלכה עלה מספסל בדקה ה-56 במצב של שוויון, וכבש שלושער בדרך לניצחון 0:3. אם יעלה מהספסל במונדיאל ויעשה דבר דומה, מעבר לקבוצה גדולה כבר בינואר הקרוב יהיה מובטח. בעקבות הכשירות החלקית של רומלו לוקאקו, שווה לשים עליו את העין.
לאמק בנדה, שחקן הכנף הזמבי של לצ'ה ששיחק בעונה הקודמת במכבי פ"ת וב-2020/21 במכבי נתניה, שני בכל הסרייה א' בניסיונות כדרור (51, אחד יותר מרפאל לאאו), ובכדרורים מוצלחים (20, אחד יותר מחביצ'ה קבארצ'חליה). נתון מרשים ללא ספק עבור השחקן שקרוב היה לפתוח את העונה הנוכחית בליגה השנייה בישראל.
עם זאת, בניגוד לכוכבים של מילאן ונאפולי, בנדה רחוק מאוד מלספק מספרים. הוא טרם כבש העונה, ובישל רק פעם אחת. אחרי שהיה דבוק להרכב במשחקים הראשונים של העונה, באלה האחרונים זה גם עלה לו בירידה לספסל. כדורגל יש לו, ואם יתחיל לבעוט ולמסור ולא רק לעבור שחקנים, בנדה עוד עשוי להתפתח להיות סיפור הצלחה מעניין.
הקבוצה מהמקום הראשון בבונדלסיגה מתאחרת אצל הקבוצה מהמקום האחרון. הפעם האחרונה שזה קרה הייתה לפני פחות מחודש, אז בוכום ניצחה 1:2 את אוניון ברלין. עם כל הכבוד להפתעת העונה עד כה בגרמניה, שמאז אותו הפסד השיגה 4 נקודות בשלושה משחקים ואיבדה את הפסגה כצפוי לבאיירן מינכן, סיכוי קלוש שזה יקרה גם הפעם.
באיירן מגיעה בכושר שיא אחרי חמישה ניצחונות ליגה רצופים (הראשונה לעשות זאת העונה בבונדסליגה), ועם סרג' גנאברי שרשם את השלושער השלישי שלו בקריירה בניצחון 1:6 על ורדר ברמן. מנגד תעמוד העולה החדשה, שגם היא מגיעה בכושר טוב. אך במונחיה הגמדיים. הניצחון שלה על מיינץ (0:1) במחזור הקודם קטע רצף של שבעה הפסדים רצופים.
