יש סיפורים שרק ענף משוגע שמייצר דרמות כמו הכדורגל יכול לכתוב. כזה הוא סיפור זכייתה הבלתי נתפס של נבחרת ספרד במונדיאל הנשים בתום ניצחון 0:1 בגמר על אלופת אירופה, אנגליה. לה-רוחה מעולם לא שיחקה בגמר גביע העולם עד הטורניר הנוכחי שנערך באוסטרליה וניו זילנד, ואפילו ספגה תבוסה אחת בשלב הבתים. עם זאת, הסיפור הגדול ביותר סביב הספרדיות הוא הסכסוך שאיים לקרוע את הנבחרת בין השחקנים למאמן חורחה וילדה.
עוד על מונדיאל הנשים
על כל זה הצליחו השחקניות הספרדיות להתגבר, והתעלו בשלבי הנוקאאוט בדרך להנפה היסטורית. עם זאת, זה עדיין לא גרם להן להתקרב מחדש למאמנם, שספג בוז צורם בהצגת השחקניות טרם המשחק. בחגיגות עצמן הוא זכה להתעלמות מופגנת מהשחקניות, ונאלץ לחגוג עם צוות האימון שלו - בעוד הספרדיות חגגו בצד השני של המגרש. הקרע העצום הזה בין וילדה לכדורגלניות שהביאו לו את הישג השיא בקריירה בא לידי בטורניר בא לידי ביטוי שוב ושוב לאורך הטורניר והוא הנושא שהעסיק את התקשורת בספרד לפני הגמר, וגם אחריו - למרות הזכייה.
לאחר הניצחון של ספרד ברבע הגמר על הולנד בתום הארכה, הסתובב וילדה במגרש בניסיון לחגוג את ההישג הענק. באופן ברור ולא ניתן להכחשה, השחקניות פשוט התעלמו ממנו, והוא פסע ביניהן כמו אוהד שפרץ למגרש במטרה להשיג סלפי עם אחת מהן.
ברצלונה היא קבוצת הנשים הטובה בעולם, ריאל מדריד נמצאת גבוה ברשימה, והליגה הספרדית לנשים היא להיט ענק בקרב האוהדים ואחת החזקות ביותר שקיימות בענף. כך נוצרה נבחרת מעולה, אבל כזו שרדופה על ידי שדים רציניים.
כביסה מלוכלכת מאוד
את הסיפור הזה צריך להתחיל ב־2015, כאשר ספרד סיימה את המונדיאל הראשון שלה עם הדחה בשלב הבתים והרבה עצבים. כל השחקניות, סגל מלא, הוציאו הצהרה משותפת שבה קראו לפיטורי המאמן איגנסיו קרדה שהיה בתפקיד מאז 1988. הן קיבלו את מבוקשן. במקומו מונה וילדה, שעבר כשחקן במחלקות הנוער של ברצלונה וריאל מדריד, לא הפך למקצוען, ומ־2009 החל לאמן נבחרות נשים צעירות בספרד (שתי זכיות באליפות אירופה עד גיל 17).
בספטמבר האחרון, וילדה מצא עצמו במצב שקרדה הכיר היטב. 15 משחקניות הסגל הודיעו כי לא יתייצבו יותר לשירות בינלאומי אם וילדה יישאר בתפקידו. רובן הגיעו מברצלונה, מה שיצר רחש על קרע אפשרי בינן לבין נציגות ריאל כפי שנבחרת הגברים חוותה בעבר.
השחקניות וצוות האימון בשתי חגיגות נפרדות
העיתונאית מריה טיקאס מ"ספורט" טענה שבעקבות ההדחה ברבע גמר אליפות אירופה, הספרדיות הרגישו כי התוצאות לא משקפות את רמתן והביעו מרמור בנוגע להכנה הלקויה של וילדה בן ה־42. הביקורות התייחסו לתפקוד שלו במהלך המשחקים, לאווירה בחדר ההלבשה ולטיפול של הצוות בפצועות. הן אף טענו במייל שנשלח להתאחדות כי המשך הפעילות תחת וילדה יפגע בבריאותן הפיזית והנפשית.
הדבר הצטרף להרגשה רווחת בספרד, לפיה ההתאחדות לא לוקחת מספיק ברצינות את הענף למרות הטירוף במדינה, ומסרבת להזיז את וילדה מתפקידו. רבים מרגישים שהוא איש מקצוע בינוני שלא צבר מספיק ניסיון עם בוגרות לפני שקיבל את המינוי, ולא מתאים לרמה הבאה שאליה ספרד שואפת להגיע.
וילדה, שמשמש גם כמנהל המקצועי של כדורגל הנשים הספרדי, מקורב מאוד לנשיא ההתאחדות לואיס רוביאלס. "השחקניות כעסו על כך שווילדה זכה להארכת חוזה מספר ימים לפני היורו, כאילו ההתאחדות אמרה שהוא ימשיך בלי קשר לתוצאות שישיג", ציינה טיקאס.
העיתונאי פרננדו קאלאס הוסיף ב"סקיי ספורטס": "זה עניין שהתפתח במשך זמן רב. השחקניות היו על סף מרד עוד לפני כן. הן טוענות כי וילדה יצר תרבות רעילה בנבחרת".
מה זו תרבות רעילה? הדברים מעולם לא הוכחו, לא נאמרו בפומבי, אבל צפו החוצה ויצרו תדהמה. בין השאר נטען כי במהלך התכנסויות, וילדה מכריח את השחקניות להשאיר את דלתות החדרים שלהן פתוחות עד חצות כדי שיוכל לפקח עליהן. הוא גם בודק את השקיות שאיתן הן חוזרות למלון אחרי שיצאו לקניות, ודורש לדעת את מי פגשו מחוץ למחנה.
המחאה התפוצצה ברעש גדול. ההתאחדות התייצבה מיידית לצידו של וילדה, שטען כי מדובר ב"מבוכה בינלאומית שפוגעת בי עמוקות". והשחקניות מצידן רתחו על כך שהבוסים הוציאו החוצה את הכביסה המלוכלכת במקום לטפל בנושא בתוך המערכת.
15 השחקניות שהשתתפו במחאה סולקו מהסגל, בהן השוערת הראשונה סנדרה פאניוס והקשרית המצוינת פאטי גיחארו, שכבשה צמד בגמר הצ'מפיונס האחרון. שלוש מחברותיהן חזרו לנבחרת ממש לאחרונה וזומנו למונדיאל, ככל הנראה אחרי שהתנצלו בפני המאמן, בהן קשרית ברצלונה אייטאנה בונמאטי, שנבחרה למצטיינת הטורניר.
וילדה חוגג לבדו לאחר הניצחון של ספרד ברבע הגמר
המחיר ששילמה בוקטה
אבל זה לא אומר שהמשבר נפתר, אלא רק שטואטא הצידה. השחקניות פשוט הבינו שהן יהיו אלו שייפגעו אם יצדדו בניסיון ההפיכה הפנימי לאור הגיבוי המוחלט שווילדה מקבל מההתאחדות, אז הן שותקות ומשחקות.
זה עניין שמוכר היטב מימיו של המאמן הקודם קרדה: רק אחרי פיטוריו החלו השחקניות לחשוף את האמת על מה שהתרחש מאחורי הקלעים וסיפרו על שלטון אימה של המאמן ואווירה של פחד בנבחרת.
ורו בוקטה, ששילמה את המחיר על היציאה לתקשורת בכך שאיבדה את מקומה בסגל, חשפה את אשר על ליבה יחד עם חלק מחברותיה בסרט דוקומנטרי כואב. הן טענו כי קרדה היה הומופוב, שונא נשים, שעשה ככל העולה על רוחו במשך 27 שנותיו בתפקיד, בגלל ההתעלמות של ההתאחדות מהענף.
יש דמיון מעיק בין שני הסיפורים. כביכול, מסתמן שהאחראים מעלימים עין מהעובדה שהכוכבות הספרדיות נתונות תחת לחץ עצום וסובלות מהחיבור עם המאמנים במשך עשרות שנים.
תוצאות הן תוצאות וספרד בחצי הגמר, אבל הצד המקצועי אינו אידיאלי. וילדה תמיד הואשם בכך שאינו יצירתי ולא יודע להגיב למה שקורה במשחק. ספרד נראית לעתים תקועה ממש כמו נבחרת הגברים – אותה הנעת כדור אינסופית ללא תכלס. בשלב הבתים היא החזיקה בכדור קרוב ל־80 אחוז מהזמן מול יפן והובסה 4:0. ברבע הגמר מול ההולנדיות החזקות היה צורך בפנדל מאוחר כדי לפתוח את הסכר.
ישנו גם העניין של אלכסיה פוטייאס, שחקנית השנה בעולם בשנתיים האחרונות: היא סבלה מפציעה ממושכת, קרע ברצועה הצולבת, ולא הייתה חלק מהנבחרת בשנה האחרונה. וילדה משתמש בה בעיקר מהספסל (פתחה בשני משחקים בשלב הבתים והוחלפה בשלב מוקדם יחסית) והעלה אותה רק לקראת הסיום בגמר. הסופרסטארית עוד לא הייתה מעורבת באף שער ולא נראה שיש לה הבנה עם המאמן.
מאותו שורש של אהבת הכדורגל צמחו בספרד שני קווים דומים, אבל גם מאוד שונים: כדורגל המועדונים - שנהנה מפופולריות אדירה ומומחיות של אנשי מקצוע - וכדורגל הנבחרות, שנגוע באינטרסים פוליטיים ויחס לקוי של ההתאחדות. בזכות הקו הראשון הנבחרת מקבלת שחקניות ברמה הגבוהה ביותר שעל אף כל הבעיות הצליחו לעשות היסטוריה ולזכות באליפות העולם. אבל הקו השני רקוב, טעון, מבעבע. וייתכן שבקרוב, על אף ההישג המדהים, כל המוגלה תתפרץ.
