אופוזיציה או נֶגְדָּה (לפי האקדמיה ללשון העברית) היא כלל המפלגות שאינן חברות בקואליציה. מטרת האופוזיציה היא לייצג בפרלמנט את דעות המיעוט שלא זכו לייצוג בממשלה, ולבקר את הממשלה ואף לנסות להדיח את הממשלה בהתאם לחוק. חברות האופוזיציה הן המפלגות שלא חתמו על הסכם עם מפלגת השלטון.
סעיף 11(ג) לחוק הכנסת מגדיר את המונח "סיעות האופוזיציה" כסיעות בכנסת שאינן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה – ההסכמים הקואליציוניים.
במשטר פרלמנטרי-יחסי, כמו בישראל, חברי האופוזיציה מהווים בדרך כלל מיעוט בקרב חברי הרשות המחוקקת, מכיוון שחברותם של רוב חברי הפרלמנט בקואליציה הכרחית ליציבותה.
לפי הנוהג בכנסת, נציג של האופוזיציה יהיה נוכח תמיד בוועדות הכנסת, על מנת לתת ייצוג למיעוט. בישראל מקובל שראש האופוזיציה הוא יושב ראש המפלגה הגדולה מבין המפלגות החברות באופוזיציה. בישראל עד שנת 2000, ראש האופוזיציה היה תפקיד ללא משמעות שנקבעה בחוק. לפני כ-22 שנה נחקק תיקון לחוק שהסדיר את מעמדו, סמכויותיו, שכרו וכדומה. בין היתר חויב ראש הממשלה למסור לו עדכונים בענייני המדינה.
סיעות האופוזיציה בכנסת ה-24:
הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, הרשימה המשותפת והציונות הדתית. היא מונה 60 ח"כים, וכוללת בין היתר את עמיחי שיקלי, לשעבר ח"כ בסיעת ימינה ועידית סילמן, לשעבר יו"ר הקואליציה.
יו"ר האופוזיציה בישראל הוא ח"כ בנימין נתניהו, שהיה ראש הממשלה בין השנים 1999-1996 ובין השנים 2021-2009.