חרבות ברזל

אנחנו גם כאן, עקבו אחרינו

תגיות

חרבות ברזל - פלוס

"אם האירוע יימשך במתכונת הנוכחית כמה שנים, אני לא יודע מה יקרה": בית החולים הכי קרוב ללבנון

הקומות העליונות הן השוממות והסטריליות בעולם, שוטפים שם רצפות שאיש לא דורך עליהן כבר חודשים. מתחת לפני הקרקע בנהריה נמצא הלב הפועם של המערכת, צוותי הרפואה והעובדים שמאות מהם מפונים מביתם ומגיעים להציל חיים, גם אם זה אומר לסכן את שלהם. "עפים פה כטב"מים כל שעתיים, לא היה פשוט להגיע הבוקר. והגענו, כולנו"

ניר צדוק | 13.09.24

"ראיתי את החידלון והמחדל הנורא. מבחינתי, כל צמרת הצבא צריכה עכשיו ללכת הביתה"

שתי מלחמות ניהלו יחד אלוף (מיל') נעם תיבון ובנו אמיר. הראשונה ב–7 באוקטובר, כשהאב נלחם בחירוף נפש להגיע לחלץ את הבן, שניסה לשרוד עם משפחתו בממ"ד בנחל עוז. השנייה עדיין נמשכת: נגד ממשלה אדישה, שהפקירה את חבריהם החטופים. עכשיו אמיר מוציא ספר חדש שמגולל את אותה שבת שחורה ומדבר בראיון משותף עם אביו על מכונת הרעל שהופעלה נגדם והמאבק בקונספירציות

רענן שקד | 13.09.24

מיצג מחאה של תצפיתניות למען החטופים והחטופות בכיכר יק"א מול הכנסת

"העיניים לא יורדות מהן": מיצב מחאה מול הכנסת למען התצפיתניות החטופות

בסולידריות עם התצפיתניות החטופות: חמש עמדות תצפית עם תמונות החטופות ממוצב נחל עוז הוצבו מחוץ לכנסת. סשה ארייב, אחותה של קרינה שנמצאת קרוב לשנה בשבי חמאס: ״החטופים נמצאים שם המון זמן ומי שחוזר - חוזר בארון״

רוני גרין שאולוב | 12.09.24

"כדי לחזור משם, ממחנה שורה, אני צריך את המחזה הזה. בשבילי זה עוד מעט יהיה מאוחר מדי"

הזיכרונות מ-60 ימי המילואים בזיהוי גופות נרצחים מ-7 באוקטובר לא מרפים מיוצר התיאטרון רועי יוסף. אז הוא תיעד, כתב ומעלה מחזה שמבוסס על הרגעים הקשים שחוזרים אליו בסיוטים, על ההחלטה להתחיל לעשן כדי להעביר את הריחות ועל מלאכת הקודש במקום שבו השפיות מוערכת בכל יום מחדש

יואב בירנברג | 10.09.24

אל תתרגשו מסקרים, אין סימנים אמיתיים לתסיסה בעזה נגד חמאס

רוחות של שינוי? בישראל מעודדים מהחשיפה שרק שליש מתושבי הרצועה תומכים בחמאס ובמתקפת 7 באוקטובר, כפי שעולה מסקר שייתכן שזויף ונתפס עכשיו במנהרות. מה שלא יהיו המספרים, הבשורה תגיע אם הביקורת תהיה פומבית והמחאות יהפכו המוניות

מיכאל מילשטיין | 09.09.24

"קאי הציל אותנו. נלחמנו כדי לא לתת לו למות וגם כדי לא להשאיר אותו יתום"

קאי לבאן היה רק בן עשרה ימים כאשר הפך לסמל. תינוק קטן שהוריו הניחו אותו על אדן החלון, כדי שינשום קצת אוויר נקי בזמן שמחבלים מנסים לפרוץ לביתם ואז מעלים אותו באש. עכשיו חוזרים הוריו איימי ואוריאל לשעות האימה והגבורה בממ"ד, חושפים את הכוונה לשוב לקיבוץ נירים ומסבירים מדוע הם חוגגים לקאי יום הולדת מדי חודש

סמדר שיר | 06.09.24

"ההשתהות של חיזבאללה סייעה לנו להיות יותר טובים"

רס"ן א' וסרן ת' תיכננו את הפעולה בלבנון: "מרגע שהמטוסים היו באוויר, הייתה דממה בבור". סגן ר' המריא מבסיס רמון: "יש איתך 100 מטוסים בדרך צפונה ואתה רק נקודה קטנה במכ"ם". זה לא מנע מחיזבאללה לשגר מטחים לגליל, שאחד מהם הרס את ביתה הזמני של ענווה נידם: "100 מטוסים כדי לסכל ירי על גלילות? שיתייחסו גם לילדים שלנו כיעד אסטרטגי"

עודד שלום | 30.08.24

ההצעה האמריקנית וחצי הנקמה של חיזבאללה / רון בן ישי

נסראללה תכנן במדויק את התגובה לחיסול יד ימינו: פגיעה ביעדים צבאיים בצפון ובמתקני 8200 בגלילות ובעין שמר. המכה המקדימה החלה לפנות בוקר, ובתוך רבע שעה הושמדו מאות משגרים ואלפי רקטות. חיזבאללה שיגר 230 רקטות לגליל, אבל המטוסים בגל השני פגעו במשגרים. למרות ההישג, מפקד חיל האוויר הודה: "לא הצלחנו להביא לשינוי אסטרטגי". ככה זה כשהאמריקנים קושרים לנו את הידיים

רון בן ישי | 30.08.24

"אי אפשר להתנתק מהמלחמה ולחזור למתמטיקה": התלמידים בצפון מתכוננים

הצפון זה הבית שלהם, גם כשהוא בוער, מופגז ושומם. ערב פתיחת שנת הלימודים, תשעה תיכוניסטים מהגולן ומהגליל פותחים את הטראומות מהמלחמה, מרגישים שהופקרו לבחור בין החברים לבגרויות, משתפים בתחושות המורכבות לקראת הגיוס ומבהירים למה למרות הכל אין להם כוונה ללכת לשום מקום

ליאור אוחנה, תחיה ברק | 30.08.24

שנת לימודים עצובה: "המדינה הסירה ידיה. התחושה היא שאנחנו לא מעניינים אף אחד"

כ–20 אלף תלמידים מפונים יפתחו את שנת הלימודים רחוק מהסביבה המוכרת, כשמעליהם עננה של אי–ודאות. בדרום מנסים לייצר מסגרת יציבה למי שחזר לעוטף. "בית הספר יהיה מקום שמח ואנחנו נשדר נורמליות, זו חובתנו", מבטיח המנהל אייל דבורי. בצפון הילדים נפוצו לכל עבר. "תחשבו על בן שלוש עם צרכים מיוחדים שתופסת אותו אזעקה בהסעה", אומרת המנהלת רחל הוד. ואנשי החינוך משלמים מחירים בהיעדר מענה ראוי מהמדינה. כך הדשדוש הביטחוני יוצר אסון חברתי

חן ארצי סרור | 23.08.24

"רוב האנשים פה מטפסים על הקירות. התקופה הזו מקצרת את החיים"

לפני 7 באוקטובר הם היו עסוקים, תורמים, עצמאיים, כשמסביבם הילדים והנכדים, וכמו שחיו ככה קיוו למות - ביישובים שאותם בנו על גבולות ישראל, בצפון ובדרום. אבל מאז שנאלצו להתפנות, בני דור המייסדים משלמים מחיר כבד: בדידות, דיכאון, הידרדרות במצב הגופני וזינוק בנתוני הפטירה "מצער ומכעיס שאנחנו מזדקנים במצב הזה", אומר שאול סיני ממעין ברוך. "זה לא הקטיושות שעפות, זו מלחמה נפשית. קברנו את החברים הכי טובים שלנו. הם אפילו לא זכו שיישבו עליהם שבעה בקיבוץ שהקימו"

ליאור אוחנה | 21.08.24

כתבות קודמות כתבות נוספות

תגיות חמות

היום

השבוע

החודש

לבנון חיזבאללה בנימין נתניהו חטופים מטח היועצת המשפטית לממשלה איתמר בן גביר חרבות ברזל וידאו רמת גן

תגיות חמות

היום

השבוע

החודש

לבנון חיזבאללה בנימין נתניהו חטופים מטח היועצת המשפטית לממשלה איתמר בן גביר חרבות ברזל וידאו רמת גן