טולכרם היא עיר פלסטינית במערב השומרון, כ-16 ק"מ מזרחית לנתניה. תושבי העיר ברובם ערבים מוסלמים, ומיעוטם ערבים נוצרים. בהסכמי אוסלו הוגדרה העיר כ"שטח A", שהשליטה האזרחית והביטחונית בו נתונה בידי הרשות הפלסטינית. העיר משמשת כבירת נפת טולכרם. מקור שמה ככל הנראה בארמית: תל (או טור) כרמא, המזכיר את ריבוי הכרמים באזור השומרון, כלשון פסוק בספר ירמיהו.
היישוב שוכן על מפגש דרכים: דרך הים (כביש 444) שעברה למרגלות גבעות השומרון וחיברה בין מצרים לסוריה, ודרך יפו–שכם (כביש 57) שחיברה בין יפו, נמל יפו והשרון, לשכם וממנה לעבר הירדן (בתקופות שונות עברה הדרך בסמוך לקלקיליה, מדרום לישוב).
בשמה הנוכחי העיר ידועה מהמאה ה-18. היישוב זכה לתנופה והפך למרכז שיווק תוצרת חקלאית ליישובי השרון והשומרון, הוכר כעיר ב-1892 וגם עבר תהליך עיור. במהלך מלחמת העולם הראשונה הוקמה על ידי העות'מאנים ממערב ליישוב תחנת הרכבת טולכרם, שחיברה בין מסילת השומרון למסילה המזרחית, לתמיכה לוגיסטית בצבא העות'מאני.
התחנה המשיכה לפעול בתקופת המנדט, ושימשה כנקודת מעבר והחלפה בין הרכבות. בתקופה מאוחרת הושבתה מסילה השומרון, ומהתחנה צפונה נסללה מסילת החוף.