יום ירושלים חל מדי שנה בכ"ח באייר לציון איחוד העיר ירושלים לאחר הקרב על בירת ישראל במלחמת ששת הימים ב-1967. ב-12 במאי 1968 קבעה הממשלה כי תאריך עברי זה יהיה יום חגה של העיר, וכשלושה עשורים לאחר מכן היום נקבע על ידי הכנסת ב"חוק יום ירושלים". כינויים ליום: יום שחרור ירושלים, יום חירות ירושלים ויום איחוד ירושלים.
יש הרואים ביום זה את כינון הריבונות הישראלית בעיר העתיקה ובמזרח ירושלים ושחרור העיר מכיבוש זר.
השקפה זו גם מקבלת חיזוק מתוקף חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל. ביום ירושלים נערכים טקסים חגיגיים בבירת ישראל ומחוצה לה.
בערב יום ירושלים מתקיימת עצרת הודיה בישיבת מרכז הרב, בהשתתפות רבנים מהציבור הדתי לאומי ואישי ציבור. פעמים רבות מגיעים ראש הממשלה, הרבנים הראשיים לישראל, שרים, חברי כנסת והרמטכ"ל לעצרת זו.
האירוע המרכזי של היום עצמו הוא "ריקוד דגלים".
במהלך אירוע זה, מגיעים לירושלים עשרות אלפי אנשים. החוגגים מקיימים תהלוכה גדולה מלווה בשירים, ריקודים ודגלים. התהלוכה יוצאת ממרכז העיר, נכנסת אל העיר העתיקה משעריה ומסתיימת בכותל המערבי לתפילה המונית. אירועי היום כוללים טקס ממלכתי בגבעת התחמושת, שהייתה מאתרי הלחימה הקשים בקרבות בירושלים.