תגיות

ליאת לפקוביץ׳

אישה מתוסכלת
הנשים שעבורן ארוחת החג היא כאב לב אחד גדול
עבור רבים, ארוחות החג המשפחתיות הן זמנים של שמחה, איחוד ונחת, אך עבור מטופלות פוריות הן מקור לחרדה גדולה והרבה כאב. איך שורדים את השאלות החודרניות, העצות המיותרות והמבטים המרחמים? 
ליאת לפקוביץ׳ | 01.10.24
ליאת לפקוביץ'
למה כולן מצליחות להיכנס להיריון ורק אני לא?
תחושות אשמה הן חלק כמעט בלתי נפרד מטיפולי פוריות. מאיפה הן מגיעות ואיך מתמודדים איתן? 
ליאת לפקוביץ׳ | 20.08.24
טיפולי פוריות
בלי עצות ובלי לשפוט: מה לומר לנשים בטיפולי פוריות?
בטור הקודם פירטתי מה לא כדאי לומר לנשים וזוגות שעוברים טיפולי פוריות.  בעקבותיו שאלו אותי קוראים את שאלת מיליון הדולר: "אז מה כן אפשר לומר?". הנה שישה דברים שלגיטימי ואפילו רצוי להוציא מהפה
ליאת לפקוביץ׳ | 23.06.24
ליאת
"את חייבת לשחרר": העצות שמטופלת פוריות לא רוצה לשמוע
נשים בטיפולי פוריות נאלצות להתמודד לא רק עם הורמונים, בדיקות רפואיות, כאבים ואכזבות, אלא גם עם הר של עצות סרק שמגיעות מהסביבה. מכירים מטופלת פוריות? הנה הדברים שממש לא כדאי לומר לה
ליאת לפקוביץ׳ | 04.04.24
יעל חריר מנהלת מעבדה להפריה חוץ גופית
"יש המון סיפורים מרגשים בתחום שלנו": מאחורי הקלעים של מעבדת הפריה חוץ גופית
כשתינוק מגיע לעולם בעקבות שנים של טיפולי פוריות מפרכים, הוריו זוכרים היטב את הרופא שטיפל בהם ומעניקים לו את כל הקרדיט על ההצלחה. מי שנשארים מאחור הם האמברילוגים, אותם אנשי ונשות מעבדה שאחראים על ההפריה עצמה. שיחה עם ד"ר יעל חריר, מנהלת מעבדת IVF, ורונה הלוי עמירן, אמבריולוגית בכירה, על ביציות, פוריות ותקווה
ליאת לפקוביץ׳ | 10.03.24
ליאת לפקוביץ'
להיות אמא בלי ילד
כבר שלוש שנים אני נמצאת במסע המפרך והמייגע בדרך להורות. גיליתי שאני חלק מקהילה גדולה של אמהות בהפריה - נשים שהן כבר אמהות בכל לבן ונשמתן, אבל הילד המיוחל שלהן טרם הגיע לעולם
ליאת לפקוביץ׳ | 21.02.24
ליאת לפקוביץ'
לעבור טיפולי פוריות במלחמה: מותר להגיד שקשה לי?
זה בסדר שאספר שעצוב לי בזמן שיש כל כך הרבה עצב סביבי? שאומר שכואב לי כשיש עשרות פצועים בבתי החולים? שמתיש לעבור עוד ועוד טיפולים בלי לראות את הסוף? איזו זכות יש לי להרגיש ככה, את הקושי שאולי הוא לא קשה ביחס למה שקורה במציאות? טור
ליאת לפקוביץ׳ | 21.12.23
ליאת
עוד סבב נכשל, ואני לא יודעת אם יש למה לקום בבוקר
טיפולי הפוריות שאני עוברת מציפים בי תחושות שהרגשתי כילדה מוחרמת. לעיתים אני מרגישה בודדה, אפילו שאני מוקפת בהמון אהבה, אבל אף אחד לא יכול להבין מה עובר עליי. שנתיים ושלושה חודשים חלפו, ואני עדיין לא אימא. המרדף אחרי הזמן שדוחק מאיים על חיי. אולי השנה הפצע ישרוף פחות? טור
ליאת לפקוביץ׳ | 18.09.23
ליאת לפקוביץ'
אני לא פגומה, לא כישלון, ולא מסתתרת בארון: אני פשוט מטופלת פוריות
מתחילת הדרך היה לי ברור שאני רוצה לדבר על מה שאני עוברת, ואני עדיין עושה זאת. ולא משנה כמה שיתפתי, גם אני סחבתי על כתפיי תחושת כישלון: אני כנראה שייכת לקבוצה של הפגומות, אלו שנכשלות בתפקידן, שמאכזבות את בן או בת הזוג ואת עצמן. עד שהבנתי: הכישלון הכרחי להצלחה. טור
ליאת לפקוביץ׳ | 29.06.23
ליאת לפקוביץ'
ככה למדתי לצחוק על הכאב, גם אחרי שנתיים של טיפולי פוריות
תמיד אהבתי לצחוק, והייתי מצחיקה אחרים, אבל בזכות ילדה בגן למדתי שאפשר לשמור על הומור ואופטימיות בכל מצב. סוף הסיפור שלה הוא טראגי, משום שהיא נפטרה לפני גיל שלוש, אבל היא ממשיכה להזכיר לי שבמובנים רבים, הסיפור שלי עדיין לא התחיל. טור
ליאת לפקוביץ׳ | 11.05.23
ליאת
בחג הזה כולנו רוצים חירות. גם אני רוצה כבר להשתחרר מטיפולי הפוריות
שלא תבינו לא נכון, אני לא יושבת בבית ובוכה על מר גורלי, כי חיי מלאים בכל טוב כמעט עד אפס מקום. אז איך בתוך כל זה אני מרגישה עבד? כי בכל רגע נתון, יש לי בראש שעון קטן שאת תקתוק מחוגיו אני לא יכולה לפספס. בכל יום הוא מזכיר לי את הזמן שעובר ושעבר ושאני, עדיין, מחכה להיות אימא. טור
ליאת לפקוביץ׳ | 03.04.23
כתבות נוספות
תגיות חמות
היום
השבוע
החודש
חרבות ברזלבנימין נתניהוועדת חקירהטבח 7 באוקטוברלבנוןחיזבאללהגלי בהרב-מיארהחיצי הצפוןרצועת עזהצה"ל
תגיות חמות
היום
השבוע
החודש
חרבות ברזלבנימין נתניהוועדת חקירהטבח 7 באוקטוברלבנוןחיזבאללהגלי בהרב-מיארהחיצי הצפוןרצועת עזהצה"ל
תגיות קשורות
ספורטכדורגל ישראליכדורגל עולמיעיתוןארצות הבריתכדורסל ישראליבנימין נתניהוצה"לדונלד טראמפחרבות ברזל