ספר

אנחנו גם כאן, עקבו אחרינו

תגיות

ספר

"זה עצוב שהגעתי לגיל 90 כמעט והמצב הוא כפי שהוא"

רגע לפני שהיא חוגגת תשעה עשורים, שולמית לפיד מוציאה קובץ תרגומים לסיפורי מתח מובחרים, ומספרת בראיון בלעדי על הגעגועים לבעלה המנוח טומי, התקווה שהיא שואבת מבנה יאיר, והכעס על הממשלה ("כולל גנץ ואיזנקוט שלא הועילו בשום דבר בזה שהם שם"): "אם אני בחור שנלחם עכשיו בעזה, הייתי מתפוצצת מזעם. אין לזה מטרה מוגדרת"

רענן שקד | 03.06.24

שרית פולק משיקה ספר על חייה: "אשמח שיהיה כתוב עליי בוויקיפדיה 'מחברת רב המכר'"

פולק השיקה את ספרה באירוע בנוכחות המשפחה, החברים וכן - גם בעלה לשעבר סטטיק. האם יש סיכוי לקאמבק, עכשיו כשהוא חזר לשוק הרווקים? וגם, האם היא מתכננת קריירה חדשה כסופרת ואיך לדעתה יהיו המכירות? צפו

בר זגה | 30.05.24

היו לנו ספקות לגבי "במרחבים" של זוכה הפוליצר הרנן דיאז - אבל הן התבדו

ספרו הראשון של מחבר "נאמנות", שזוכה לתרגום בעקבות הצלחתו של השני, הוא מעין מערבון המספר על צעיר שוודי שמבקש להגר לארצות הברית עם אחיו באמצע המאה ה-19 - אך נקלע לשלל תלאות לא צפויות. למרות שהוא לא חף מבעיות ומזכיר יצירות אחרות, דיאז יוצר בו בכישרון רומן סוחף, מרשים וגרוטסקי שכולל סיטואציות מוזרות ביותר - אך עדיין מציאותיות

אריק גלסנר | 30.05.24

"ההיסטוריה של הילדות והילדים" הוא ספר שמלמד לא רק על העבר - אלא גם על ההווה

דרך 20 פרקים, שכל אחד מהם הוא סיפור קצר המציג ילדים מתקופה אחרת ועוסק בנושאים כמו דת, מעמד, טכנולוגיה והגירה - הסופרת תמר ווייס גבאי עומדת בכבוד במשימה שאפתנית. אף שהוא נופל מעט לאנכרוניזם ולרומנטיזציה של העבר, "ההיסטוריה של הילדות והילדים" מספק לקורא פרספקטיבה שמפחיתה תחושת בדידות וארעיות, ואפילו מספקת מעט נחמה

מור פוגלמן דבורקין | 22.05.24

"ברגע השריקה אבא נהפך מצבּעי שבקושי גומר את החודש לזוכה בפרס הראשון בטוטו"

נאג'י יחזקאל, צַבָּע ואדם מצחיק שאוהב לשנוא ובעיקר לנוח, קיווה שחייו ישתנו אחרי הזכייה בטוטו. בסוף שנות ה-80 הוא פותח ספריית וידאו בתוך חנות נעליים וקונה למשפחתו דירה, אך מגלה שעדיין לא פשוט לשרוד. ספר הביכורים של יערה יעקב, "לוטו, טוטו, קסטות יחזקאל", הוא סיפור מיוחד, מצחיק ומרגש על משפחה לא שגרתית והגעגועים למקום שאפשר לקרוא לו בית. קראו פרק ראשון

ynet | 21.05.24

בין סיפורי אהבה, פרידה ונדידה - החוזקה של הממואר הזה היא דווקא בליריות שלו

"קודם תסתרקי", שכתבה נעמה צפרוני, מספר את סיפור משפחתה שכללה את סבתה, מרים חד גדיא - תלמידת בצלאל הראשונה וציירת חשובה, ואביה, גבריאל צפרוני - מנהל הבימה ועורך עיתון "הבוקר". על אף הסיפורים ה"עסיסיים" שממלאים אותו, הוא לא עסוק באותן עובדות יוצאות דופן אלא ברישומן בנפש המספרת, ומייצר אינטימיות ייחודית בינה לבין הקורא

אריק גלסנר | 20.05.24

"כשפניתי לסופרים בעולם ראיתי לנגד עיניי ילדים במנהרות וחשבתי שגם הם. התבדיתי"

זו לא השנה הראשונה שבה ג'וליה פרמנטו צייזלר מנהלת אמנותית את פסטיבל הסופרים במשכנות שאננים - אבל זו בהחלט השנה המורכבת ביותר. בשיחה פתוחה, כמי שכבר למודת ניסיון של חרמות ו-BDS, הסופרת הישראלית מספרת על מחברי רבי-מכר כמו הרנן דיאז ורות אוזקי שסיננו וסרבו לבוא ("הרגשתי מושפלת"), על אלו שדווקא כן התגייסו כמפגן תמיכה, ועל ההחלטה לא לייצר אירוע אסקפיסטי: "אי-אפשר לברוח למחוזות הדמיון כשהמציאות בוערת"

ענת לב-אדלר | 16.05.24

הכתיבה של אמניטה פורנה מעידה על תבונה ורגישות יוצאות דופן

הסופרת המוערכת גדלה בין שחורים ללבנים ובין אפריקה לבריטניה והיא מאמינה שלא צריך לכתוב על מה שאת יודעת, אלא על מה שאת רוצה להבין. כך ספרה "אושר", שרואה אור בעברית, הוא רומן שכתוב במיומנות מעוררת השתאות המספר על גבר ואישה שנפגשים בגשר ווטרלו כשכל אחד מהם מחפש אחר דבר מה משלו, וכל אחד מהם מתמודד עם כוחות סותרים של קרבה וריחוק

נוית בראל | 15.05.24

"נכנסתי לפאב של לסביות והרגשתי כמו במעמד הר סיני"

ד"ר רננה לויאני עזבה את הדת, ברחה ממערכת יחסים אלימה והקדישה שבע שנים לכתיבת הספר "האמת חייבת להיאמר", החושף את המניעים האמיתיים של פוליטיקאים

צפורה רומן | 15.05.24

אין ספק ש"ארץ השלג" מצטיין בבינוניות ובקיטש

הספר שכתב סבסטיאן פוקס, משתייך לתת-קטגוריה של ספרות ממוסחרת בעלת יומרה ספרותית ואינטלקטואלית. כשהוא מספר על אנטון היידק שנפצע קשה במלחמת העולם הראשונה, ולאחריה הפך לסופר-עיתונאי מצליח אך רוחו לא התאוששה מאהבה נכזבת, פה ושם מבצבץ ב"ארץ השלג" איזה עניין בעל ערך אבל הרוב עייף ומשומש

אריק גלסנר | 12.05.24

למרות שמיכה גודמן מנסה לשכנע אחרת - המשבר בחברה בישראל הוא אמיתי וממשי

"היום השמיני", ספרו החדש של גודמן, מבטא תחושה עזה של געגוע ל"אחדות" אחרי 7 באוקטובר, ולשם כך הוא מעדיף להסיט את השיח מהפוליטיקה לפסיכולוגיה קולקטיבית בסיסמאות כמו "מתינות" ו"אחריות". אלא שהמתינות שמציע גודמן היא ביסודה הדחקה: המאבק הפוליטי במדינת ישראל הוא מאבק ממשי ולא מאבק רגשי, ולא ניתן לפתור אותו בעזרת חיבוקים ומעגלי שיח

חיים וייס וגיא בן פורת | 11.05.24

כתבות קודמות כתבות נוספות

תגיות חמות

היום

השבוע

החודש

בנימין נתניהו האג יואב גלנט בית הדין הבינלאומי חרבות ברזל מוחמד דף צה"ל לבנון גלי בהרב-מיארה הרצי הלוי

תגיות חמות

היום

השבוע

החודש

בנימין נתניהו האג יואב גלנט בית הדין הבינלאומי חרבות ברזל מוחמד דף צה"ל לבנון גלי בהרב-מיארה הרצי הלוי