הסודות של בושם האפרסמון

בעינות צוקים מצא הארכיאולוג וונדל ג'ונס מתקן ששימש כנראה להפקת בושם האפרסמון המסתורי, ובעין פרת הסתתרו אליהו הנביא וגם הנזיר חריטון

ynetפורסם: 23.08.17 , 08:57

בשיתוף רשות הטבע והגנים

שמורת הטבע עינות צוקים

אינדיאנה ג’ונס רודף אחרי בושם האפרסמון - וונדל ג'ונס היה ארכיאולוג אמריקאי שובר מוסכמות, ויש מי שבטוחים שהוא האיש ששימש השראה לדמותו של אינדיאנה ג'ונס. בין אם זה נכון ובין אם לא, ג'ונס הקדיש את חייו לגילוי סודות בית המקדש. באביב 1988 התגלה באזור כלי חרס קטן, שבו משקע קדום של נוזל סמיך. הממצא נשלח לבחינה כימית באוניברסיטה העברית, ויש מי שסברו כי מדובר בשריד מהבושם שהיה אולי הכי מבוקש, הכי מסתורי והכי יקר בעת הקדומה – בושם האפרסמון.

האם זה נכון? כדי לדעת בוודאות יש לנסוע 2,000 שנה לאחור במכונת זמן ולהתחיל לרחרח. אז לא, אי אפשר באמת לדעת. מה שכן יודעים הוא שהמקום שבו משגשגת כיום שמורת הטבע עינות צוקים שימש אחד ממוקדי תעשיית בושם האפרסמון, שהופק מצמח עלום בתהליך שנותר סודי. ככל הנראה, זהו הבושם שהחליף ידיים בין מלכת שבא ושלמה המלך (מלכים א, י').

(צילום: דורון ניסים, רשות הטבע והגנים)

מחירו של הבושם נמדד בזהב והוא נחשב לעילית שבעילית. הבושם, שנמכר בעיקר בשוקי האימפריה הרומית, שימש גם למרפא ולהבערת קטורת. יש אומרים שמלכי יהודה נמשחו בו, כמו גם ישו בכבודו ובעצמו.

על כוחו הכמעט מאגי של הבושם אפשר ללמוד מהנחיות עתיקות לנשים שביקשו לכבוש את לב אהובן: על הצעירה לטפטף מעט בושם אל תוך גרגרת של תרנגול ולאטום אותה. את האלמנט הביזארי הזה יש להניח בזהירות בין כף הרגל לסנדל. כאשר יופיע הבחור, על האישה לדרוך בחוזקה ולהפיץ את הריח אל עבר אפו המתאהב. לא מומלץ לנסות בבית.

כאמור, הטרגדיה הארכיאולוגית והבוטנית הגדולה של הבושם הייתה נדירותו. אין היום ולו חוקר אחד שיודע מאיזה צמח מדברי הופק הנוזל היקר, איך הוא נראה וכיצד הוא מריח. ישנם ממצאים וסברות לרוב, אבל אף אחד לא באמת יודע. עם זאת, במסלול ההליכה שלכם בשמורה תפגשו מתקן חקלאי בלב חווה מימי בית שני. החוקרים משערים שהוא שימש להפקת הבושם – ומדובר במתקן היחיד מסוגו שנמצא בארץ ישראל.

ואם נרוץ קדימה בהילוך מהיר, נגלה בלב השמורה טיפוס מיוחד במינו: כומר סקוטי בשם הנרי בייקר טריסטראם. האיש אהב טבע בכל מאודו, ואף זכה לכינוי "אבי החי והצומח בארץ ישראל". בשנות ה־60 של המאה ה־19 הוא עצר כאן עם המשלחת המדעית שהוביל, ובזכות יופיו של נווה המדבר השוקק החליט לנוח במשך יומיים ופשוט ליהנות מכל הטוב הזה.

ומה שטוב בשביל טריסטראם טוב גם לכם.

הבילוי שאחרי הסיפור: קשה לתאר את שמורת הטבע עינות צוקים (עין פשחה) מבלי לחטוא בשלל קלישאות. כאן מתמזגים יחדיו כל המרכיבים שעושים את נווה המדבר הזה למה שהוא: אגמים ופלגי מים מתוקים, שבילים צרים החולפים בסבך של צמחייה עבותה, עולם חי עשיר, תצפיות נהדרות אל מצוק ההעתקים מצד אחד וים המלח הנסוג מצד שני. במקום מוצעת חוברת הפעילויות המשפחתית "פקחים צעירים". רצוי להתעדכן במוקד המידע 3639* לגבי סיורים מודרכים והסדרי רחצה בבריכות.

הגעה: השמורה שוכנת בצפון ים המלח, על כביש 90, כ־3 ק"מ דרומית לקיבוץ קליה.

שיחה שלא התקיימה בעינות צוקים

מלכת שבא: שלמה, אתה אוהב אותי?

שלמה המלך: מחבב.

מלכת שבא: אז תשיג לי כמה בקבוקונים של בושם האפרסמון! שמעתי שכל אחת שמחזיקה מעצמה, יש לה כזה.

שלמה: את יודעת שאצלנו יש בחורות שמטפטפות מהבושם הזה אל תוך גרגרת של תרנגול, קושרות טוב־טוב, ומשפריצות על בחורים שאותם הן רוצות לכבוש?

מלכת שבא: די, אתה לא באמת אמרת את זה עכשיו.

שלמה: מה, כולן עושות את זה. זה ידוע!

מלכת שבא: טוב, עזוב. שלח לי איזה שאנל וזהו.

(צילום: זיו ריינשטיין)

שמורת הטבע עין פרת

מפלטם של הנביא והנזיר - אליהו הנביא לא פחד מאף אחד. ו"אף אחד" משמעו גם לא מהמלך אחאב ואשתו הצידונית איזבל. בני הזוג הללו ממש לא חיבבו את הנביא, שהראה לכולם עד כמה הם טובעים בשחיתות של עצמם. כך למשל, לאחר שאחאב חמד את כרמו של נבות היזרעאלי (מלכים א, כ"א), איזבל זממה מזימה שבעקבותיה הוצא נבות להורג, וכך ירש אחאב את הכרם. אליהו פנה לאחאב וזעק "הרצחת וגם ירשת?", ואז איזבל מחליטה שאליהו יהיה היעד הבא. הנביא בורח דרומה, לבאר־שבע, וממשיך אל לב המדבר. רעב ומותש הוא פוגש מלאך שנותן לו מי שתייה וגם עוגת רצפים שהעניקה לו כוח להמשיך בדרך.

מתי בפעם האחרונה אכלתם עוגת רצפים? כנראה מעולם לא. מדובר ככל הנראה בגחלים שהוכנו משורשיו של צמח הרותם, הנפוץ במדבר. מעדן? לא בטוח. מצד שני, כשאיזבל האכזרית מבקשת את ראשך, תאכל כל דבר כדי לשרוד במדבר. ובשביל לשרוד הגיע אליהו בבריחתו גם אל נווה מדבר זה, שבשמורת עין פרת של היום. יש מי שמזהים את המקום עם נחל כרית. "לך מזה ופנית לך קדמה ונסתרת בנחל כרית אשר על פני הירדן" (מלכים א, י"ז, ג').

(צילום: דורון ניסים)

שנים רבות אחרי מנוסתו של אליהו הגיע לכאן חריטון, נזיר מתבודד שעשה את דרכו לארץ הקודש מטורקיה. חריטון הוא מי שייסד את המנזר הראשון במדבר יהודה, ב־330 לספירה. אחריו הגיעו רבים אחרים, ולמעשה – במדבר יהודה נבנו במהלך התקופה הביזנטית עשרות מנזרים, בעיקר בזכות הקרבה היחסית לירושלים וגם משום שישו ערך בו מסע מיריחו, דרך מעלה אדומים ועד לירושלים. הנזירים כינו את האזור "המדבר של העיר הקדושה", מקום בו פעלו גיבורי העבר מתקופת התנ"ך ומהברית החדשה – מנביאי ישראל ועד ישו ושליחיו.

את המנזר של חריטון לא תמצאו גם אם תנסו. הוא לא שרד את שיני הזמן. אך על חורבותיו נבנה במקום מנזר שממש מתמזג עם המצוק. זהו מנזר פארן, שעליו לקחה חסות הכנסייה הרוסית, נציגת האורתודוקסיה היוונית. תכינו את המצלמות, כי העבר מעולם לא נראה כה פוטוגני.

רוצים עוד? עלו אל "בריכת התמר" העמוקה, הכניסו רגל - ותקבלו ביס מדג חפף או דג עגולסת. אחרי שתתרגלו לנשיכות הקטנות אל תשכחו לעשות סלפי עם החפפים האובססיביים האלה, כדי שתוכלו לשלוח לכל החברים שיושבים ממש עכשיו מול המחשב בעבודה.

הגעה: מכביש 1 נוסעים לכיוון מעלה אדומים ובמישור אדומים, אחרי תחנת הדלק שמדרום לכביש, פונים שמאלה לכיוון בית אל (כביש 437) ומשם לעלמון ולעין פרת.

למידע על סיורי ופעילויות רשות הטבע והגנים באוגוסט: 3639* ובאתר רשות הטבע והגנים