עולם התעופה מתפתח בקצב מסחרר. התחרות על הלקוחות הולכת ונהיית קשוחה יותר – וגימיקים שיווקיים ומודלים עסקיים מפתיעים, שכל מטרתם למשוך אותנו לקנות כרטיסים, צצים כמו פטריות אחרי הגשם.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
- ביטוחים, בידודים ובדיקות: כל מה שצריך לדעת לפני טיסה לחו"ל
- מלונדון לניו יורק בשלוש שעות: האם המטוסים העל-קוליים ישנו את עולם התעופה?
Wow Air האיסלנדית, למשל, רצתה לקחת את ענף טיסות הלואו-קוסט צעד קדימה – ולהציע טיסות טרנס-אטלנטיות זולות לארצות הברית במחירים מפתים. זה לא הלך להם. במארס 2019 הם הודיעו על הפסקת הפעילות.
היו גם חברות שפנו למחוזות ביזאריים. פרסומות של חברת VietJet הווייטנאמית הציגו דיילות בביקיני, מה שהקנה לחברה את הכינוי The Bikini Airline, על אף שלמעט מקרה חד-פעמי של דיילות שאכן לבשו בגדי ים, הטיסות שלהם היו רגילות לגמרי עם דיילים ודיילות בלבוש רשמי. במקרה אחר, סוכנות נסיעות גרמנית הציעה טיסה בעירום. הנוסעים הגיעו לשדה התעופה לבושים – ורק לאחר השלמת הבורדינג היו מתפשטים, ומתלבשים בחזרה עם הנחיתה. הצוות, אגב, היה לבוש באופן מלא.
גימיקים של חברות אחרות כללו מנות אוכל של שפים עם כוכבי מישלן, מסאז' במהלך הטיסה או חלוקת משקפי מציאות מדומה לנוסעים. עם זאת, תואר הגימיק ההזוי ביותר – וזה שגם הצליח לשרוד לתקופה מסוימת, גם אם קצרה – הולך לחברת "הוטרס אייר". "הוטרס", למי שלא מכיר את המותג השנוי במחלוקת, היא רשת מסעדות אמריקנית שמעסיקה במכוון מלצריות שופעות הלבושות בביגוד מינימלי, וידועה במנת הדגל שלה: כנפיים ובירה. אי שם ב-2003 החליטו בחברה להציע ללקוחות שלהם גם כנפיים מסוג אחר - כנפיים של מטוס.
הימים היו אלו שאחרי פיגועי 11 בספטמבר. אמריקנים רבים פחדו לעלות על מטוסים – וחברות התעופה שברו את הראש וחיפשו דרכים כיצד להחזיר את הנוסעים. ב"הוטרס", בהתאם למסורת של רשת המסעדות, ניסו למשוך לקוחות באמצעות דיילות לבושות במכנסונים קצרצרים ובגופיות צמודות.
כדי לממש את חזונו, רוברט ברוקס, הבעלים של רשת "הוטרס", רכש חברת תעופה קטנה שנקלעה לקשיים כלכליים, צבע את כל צי מטוסי הבואינג 737 (ובהמשך גם מטוס בואינג 757 אחד) בכתום ובצהוב המזוהים עם רשת המסעדות והטביע עליהם את לוגו החברה. החברה החדשה הציעה טיסות פנים בארה"ב ל-15 יעדים. צוותי האוויר של חברת התעופה שנרכשה היו אמונים על הפעלת הטיסות. בכל טיסה היו שלוש דיילות מוסמכות בלבוש רשמי ועוד שתי מלצריות של "הוטרס", בלבוש חושפני. המלצריות לא הוכשרו בתפקוד בשעת חירום, ולכן לא יכלו להפעיל כל ציוד במטוס, לסגור את דלתותיו, להשתמש בעגלת השירות או לחמם אוכל. התפקיד שלהן היה אחר: עריכת חידון טריוויה משעשע בין הנוסעים בזמן הטיסה. אף שהאחריות שלהן הייתה מינימלית, המשמרות שלהן היו ארוכות מאוד, והגיעו לעיתים ל-11 שעות ברצף: משבע בבוקר ועד שש לפנות ערב. ברוקס קיווה להעתיק את ההצלחה של רשת המסעדות לחברת התעופה באמצעות השימוש באותן שיטות שיווק.
פרסומת ל"Hooters Air"
"היו פלירטוטים במהלך הטיסות. בכל זאת הייתי נתקלת באנשים ששתו יותר מדי, אבל זה לא היה משהו מזיק. היה כיף בסך הכול", נזכרה אחת המלצריות שלקחה חלק במיזם התעופה המשונה.
ברוקס בחר להפעיל את החברה מעיר הולדתו מירטל ביץ' שבדרום קרוליינה. הוא קיווה שמיקום החברה שם יסייע לעיר לצמוח, וכך אכן קרה. בזמן פעילותה של "הוטרס אייר", עסקים במירטל ביץ' שגשגו, שדה התעופה פרח והכלכלה המקומית צמחה. "בימי השיא שלה, 'הוטרס אייר' הביאה למירטל ביץ' 5,000-3,000 איש בשבוע", סיפר מנכ"ל לשכת המסחר של העיר ל"ביזנס אינסיידר".
מלבד דיילות/מלצריות בלבוש מינימלי, "הוטרס אייר" הציעה גם טיסות זולות. מחירי טיסות הפנים עמדו לעיתים על 99 דולר בלבד. למרות ההצלחה היחסית שממנה נהנתה החברה בהתחלה, היא החזיקה מעמד שלוש שנים בלבד, וב-2006 חדלה מפעילות עם הפסדים של 40 מיליון דולר. אחת הסיבות לכך, לפי ניתוח של "ביזנס אינסיידר", היא שמחירי הכרטיסים הנמוכים לכאורה לא היו דבר מיוחד כל כך באותה תקופה. החברות שניסו להחזיר את הנוסעים המבוהלים ממתקפת הטרור של 11 בספטמבר הורידו מחירים, וחלקן, כמו "יונייטד איירליינס" למשל, נהנו מסבסוד ממשלתי חלקי של הוצאות התפעול – מה שאפשר להן להוזיל את הכרטיסים. גם הזינוק במחירי הדלק, מ-67 סנט לגלון בתחילת הפעילות של החברה ועד ל-2.5 דולר לגלון ב-2005, לא סייע.
כיום, בעידן מי-טו, קשה לדמיין חברת תעופה שבוחרת במודל שיווקי של חפצון נשים לצורכי שיווק. למעשה, כבר אז הושמעה מחאה נגד החברה – בדומה לזו המושמעת באופן קבוע נגד רשת המסעדות. עם זאת וחרף הביקורת, לפחות לתקופה מסוימת המודל המפוקפק עבד, עד שקרס לגמרי. ברוקס סיים את ההרפתקה שלו בעולם התעופה בפנים חמוצות. "ענף התעופה נמצא בבלגן נוראי. יש לי לא מעט כסף, אבל לא מספיק כדי לטפל בחיה הזו", הוא אמר.
עם הפסקת הפעילות של החברה, "הוטרס" חזרה להתמקד בעיסוק המרכזי שלה – רשת המסעדות הפופולרית. בניגוד גמור לחברת התעופה הכושלת, בתחום האוכל החברה חווה הצלחה. יותר מ-430 מסעדות של הוטרס פועלות כיום ב-28 מדינות ברחבי העולם. אפילו בישראל פעל לתקופה קצרה סניף של הרשת בנתניה, אך הוא נסגר כעבור שנה.
