צפו: הטבע ואתרי המורשת של ישראל
(צילום: יובל דקס, רשות הטבע והגנים)
בין אם זה פיקניק ביער, סיור ארכיאולוגי מרתק או טבילה במעיין, טיולים בטבע היו מאז ומתמיד חלק מהחוויה הישראלית – ולטבע הישראלי תמיד היה מה להציע למטייל.
ביום העצמאות הזה, שבו נגזר עלינו להישאר בבית בגלל מגפת הקורונה, בחרנו לתת לכם הצצה להיסטוריה של הטיולים בארץ: כשהמדריכים הסתובבו עם מגפונים, והסלפי, אם היה כזה, היה בשחור-לבן.
גן השלושה נפתח לציבור ביום העצמאות שנת 1958. עד תחילת שנות ה-50 הייתה במקום רק בריכה טבעית, שמימיה נבעו מהמעיין עין אל-עסי, ירדו דרך מפל ונוצלו להפעלת טחנת קמח עות'מאנית ישנה. סביבת הבריכה, שהייתה שוממת, טופחה והפכה לאתר הנופש המוכר כיום.
בעוד שבקיץ מדובר באחד האתרים העמוסים ביותר, בחורף האתר יחסית שומם, אך זאת משום שרבים כנראה לא יודעים שמדובר למעשה במי מעיינות חמימים. אפילו פירוש שמו הערבי של האתר, "הסחנה", הוא "החמה" – משום שהמים בבריכה הגדולה שבו חמימים תמיד ושומרים על טמפרטורה של 28 מעלות כל השנה.
יערות סטף, עמינדב וירושלים הם חלק מחגורה ירוקה שהקרן הקיימת לישראל נטעה מסביב לירושלים החל מסוף שנות החמישים, במטרה להקיף את הבירה בחגורת ירק על גבי ההרים הצחיחים שהקיפו אותה.
לאחר מלחמת ששת הימים התפשט יער ירושלים לכיוון השכונות החדשות - גילה, רמות, נווה יעקב ותלפיות - אולם בשנים האחרונות עובר היער תהליך הפוך, והפיתוח המואץ של העיר נגס ביער עד כדי שני שלישים ממנו.
בית שערים העתיקה התגלתה רק לפני פחות ממאה שנה, אחרי כמעט 1,700 שנים שבהן הייתה עזובה ונטושה. העיר שבגליל התחתון הייתה מקום מושבו של יהודה הנשיא, עורך המשנה, ובין המאות השנייה לרביעית הייתה גם מקום מושבה של הסנהדרין.
בסביבות שנת 351 החריבו הרומאים את היישוב במסגרת דיכוי מרד גאלוס – מרד שפרץ כ-200 שנה לאחר מרד בר כוכבא, ובמהלכו הצליחו יהודי הגליל להשתלט לזמן קצר על ירושלים.
רויטל וייס, מנהלת הגן הלאומי בית שערים ברשות הטבע והגנים, אומרת כי במקום התגלה אחד מבתי הקברות היהודיים הגדולים ביותר ששרדו מהעת העתיקה, והוא בעל חשיבות ראשונה במעלה בחקר תולדות היהדות בתקופה שלאחר חורבן הבית השני. לפני חמש שנים הכירה אונסק"ו בבית שערים כאתר מורשת עולמית.
המושב נס הרים הוקם ב-1950 באזור "המזלג", שנכבש במסגרת מלחמת העצמאות במטרה להרחיב את פרוזדור ירושלים ולשפר את הגישה לבירה.
סמוך למושב נפתח מחנה נוער שאליו הגיעו משלחות מכל רחבי העולם. כיום פועל במקום "מרכז שדה ויער נס הרים" של הקרן הקיימת לישראל, אשר מציע למטיילים לינת שטח בטבע ופעילויות חינוכיות רבות.
נדמה שהתיאטרון בגן הלאומי קיסריה היה מאז ומעולם אבן דרך בקריירה של כל אמן בישראל, אך למעשה הוא נחשף רק בסוף שנות ה-50 על ידי משלחת ארכיאולוגים מאיטליה. לאחר שנחפר הוא שוחזר – ובסוף שנות ה-60, ממש במקביל לראשית הקריירה של הזמר שהפך להיות הכי מזוהה איתו, שלמה ארצי, התחילו במקום ההופעות.
המלך הורדוס בנה את קיסריה לפני כאלפיים שנה כעיר נמל נוכרית, שנועדה להיות חלק מרכזי בכלכלת האימפריה הרומית. מלבד התיאטרון, הוא הקים בה מתקני שעשועים, בתי מרחץ ומקדשים אליליים – ולמעשה תכנן אותה כהיפך הגמור מירושלים, שם בנה מחדש באותה תקופה את בית המקדש השני כמתחם מפואר.
אל מצדה, הארמון המבוצר של המלך הורדוס, שבו התבצרו אחרוני המורדים היהודים מול הצבא הרומי, נאלצו המטיילים לעלות עד 1971 רק ברגל. רעיון הקמת הרכבל עלה כבר בשנות ה-50, אך המימוש התעכב גם בגלל הבירוקרטיה הישראלית וגם בגלל התנגדויות רבות למהלך.
ראש המועצה האזורית תמר, יהודה אלמוג, אף צוטט בביקורת: "האם אינם מבינים שאת מצדה יש לכבוש ברגליים, לחוש ולראות עין בעין את הצוקים והתהומות, את בורות המים החצובים בסלע ואת מחנות הרומאים שסגרו עליה מסביב? כיצד יראו כל אלה מתוך קרונית של רכבל?"
למרות הכול, העבודות יצאו לדרך ובפברואר 1971 נחנך הרכבל. ב-1998 שופץ הרכבל וקרוניותיו הוחלפו. את 2019 סיימה מצדה עם תואר האתר הישראלי המטויל ביותר, לאחר שחצתה לראשונה את רף מיליון המבקרים בשנה.
הקרן הקיימת לישראל החלה בנטיעת יער צרעה בגבעות שפלת יהודה, שנקרא גם "יער הנשיא" מאחר שהוקדש לזכרו של נשיא המדינה הראשון חיים ויצמן, בשנות ה-50. הנוטעים הראשונים היו עולים חדשים שהתיישבו במושבי הסביבה. פסגות היער מתנשאות לגובה של כ-400 מטרים מעל פני הים, וצונחות בתלילות דרומה אל העמק הרחב של נחל שורק - ולמרגלות הגבעות הוקם קיבוץ צרעה.
שנתיים לפני צילום התמונה, בספטמבר 1961, החליטו חברי קיבוץ צרעה לבטל את הלינה המשותפת של הילדים – ובכך היו לקיבוץ הראשון בארץ שצעד בדרך זו.
מעיין עין הבשור הנמצא בשטחו של הגן הלאומי אשכול בנגב המערבי הוא אחד מכמה מעיינות הנובעים בקטע נחל בשור שבאזור צאלים, אך בניגוד לרובם נביעתו אינה נפסקת בקיץ, ונשארת יציבה אפילו בתקופת בצורת קשה.
עד לפיתוח הגן הלאומי בסוף שנות ה-60 היה המעיין בריכה טבעית קטנה מוקפת קנים, וכיום מזינה הנביעה בריכה מלאכותית גדולה שהייתה בעבר אטרקציה לחובבי הטבילות – אך כיום הרחצה בה אסורה.
השם "שבטה" מוכר לרוב הישראלים מהשירות הצבאי, אך לא רבים יודעים שממש ליד הבסיס נמצאים שרידי העיר שבטה – שהייתה תחנה חשובה על "דרך הבשמים" ההיסטורית, שעברה לאורך כאלפיים ק"מ וחיברה בין דרומו של חצי האי ערב לבין נמל עזה שלחופי הים התיכון.
הדרך קיבלה את שמה בזכות הבשמים – בעיקר מור ולבונה – שהועברו בה בדרכם מהמזרח אל המקדשים באירופה. בסוף שנות ה-50 שוחזר האתר, ובשנת 2005 הוא הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית יחד עם שאר שרידיה של "דרך הבשמים" בנגב.
יער בן שמן הוא אחד מגושי היערות הגדולים בארץ, והוא משתרע על פני כ-30 אלף דונם בין הערים לוד ומודיעין-מכבים-רעות. אדמות היער נרכשו על ידי הקרן הקיימת לישראל ב-1905, ובשטח ניטעו עצי זית והוקם בית החרושת לשמן "עתיד".
אלא שגידול הזיתים בשטח לא הצליח, וב-1915 נשרף המפעל כליל. לאחר מכן המליצו המומחים לקק"ל על נטיעת עצי סרק בשטחים שאינם מיועדים לעיבוד או להתיישבות – וכך ניטעו עצי הברוש והאורן, שצובעים כעת את מורדות ההרים בירוק.
מדריך תיירים אחד הציע בשנה שעברה, לדבריו בהשראת "השד פלתיאון" מהמערה באנדורה, לספר לתיירים שמגיעים לגן הלאומי באשקלון שעמודי השיש – שנשברו לאחר שטרקטור פגע בהם בטעות – בעצם הופלו על ידי שמשון הגיבור כשהוא הכריז "תמות נפשי עם פלשתים".
27 צפייה בגלריה
מטיילים ליד עמודי השיש בגן הלאומי אשקלון, שנות ה-70
(צילום: באדיבות רשות הטבע והגנים)
כשהמצולמים טיילו במקום, לא היה בכך צורך כי כל העמודים עדיין עמדו בשלמותם. הגן הלאומי אשקלון הוא הגן הלאומי הראשון שהוכרז במדינה, כבר ב-1964, ובמקום נחשפו שרידיה של עיר מהתקופה הכנענית התיכונה. לדברי רונית רוזן, מנהלת האתר ברשות הטבע והגנים, "בין השרידים סוללה אדירה שהקיפה את העיר, והשער הקדום בעולם שנושא קשת בנויה".
בחוף אכזיב התקיים בימי קדם יישוב כנעני חשוב. הצלבנים הקימו בו מצודה, והערבים את כפר הדייגים א-זיב. אך כשהוחלט שרשות הטבע והגנים תבנה במקום גן לאומי, הכריזו בשנת 1971 אלי ורינה אביבי על הקמת "מדינת אכזיב" כצעד מחאה נגד הריסת מבני הכפר, שבאחד מהם התגוררו באישור הרשויות.
הגן הלאומי נבנה וחוף אכזיב הפסטורלי משך נופשים רבים, אך לצידו בשטח של כ-14 דונם התקיימה המדינה לכאורה – שגודרה. אלי אביבי, שנפטר לפני כשנתיים בגיל 88, היה ל"נשיא המדינה", נבחרו לה דגל והמנון ואף הונפקו דרכונים אשר הוחתמו בחותמות מיוחדות – מסורת שנמשכת עד היום.
ילד בדואי שיצא לחפש עז תועה במדבר יהודה גילה ב-1946 מערה ובה כדי חרס, שבתוכם הוסתרו כתבי יד. התגלית הובילה לגילוים של עוד מאות כתבי יד במקום, רובם בעברית, שזכו לכינוי "מגילות ים המלח" – וכן לגילוי שרידיו של יישוב שנבנה במאה השנייה לפני הספירה. היישוב היה משכנה של כת יהודית שאנשיה זיהו את עצמם כ"בני האור", לעומת שאר עם ישראל ואומות העולם האחרות שהיו מבחינתם "בני החושך".
במגילות מדובר רבות על "מלחמת בני אור בבני חושך", שבה יושמד הרשע, אולם לא נמצאה עדות כלשהי למאבק אלים בין חברי הכת לבין גורם אחר כלשהו. כיום, הגן הלאומי קומראן הוא אחד האתרים המובילים מבחינת ביקורי התיירים מחו"ל.
יער החמישה יוצר חגורה ירוקה מסביב ליישובים מעלה החמישה, נווה אילן, אבו גוש וקריית ענבים. זהו גוש יער ותיק, שסיפק בשנות ה-30 עבודה למתיישבים באזור, ולמי שיזדמן למקום כיום מובטחים אוויר הרים צלול כיין ונוף מרהיב.
27 צפייה בגלריה
מטיילים נרגעים מול הנוף ביער החמישה, 1942
(צילום: אברהם מלבסקי, ארכיון הצילומים של קק"ל)
חורשת טל שבצפון עמק החולה היא שריד ליער אלונים גדול שהשתרע בעבר על שטח גדול בארץ ישראל – ועצי אלון התבור שבה נשמרו מאות שנים ללא פגע הודות למסורת ערבית הקשורה לקדושת המקום.
רשות הטבע והגנים פיתחה את החורשה כאתר נופש, ובשטחה נחפר אגם שחייה גדול הניזון מפלגי מים שמקורם בנחל דן. חלק מהחורשה נותר שמורת טבע, שבה גדלים 13 מינים של סחלבי בר וכן גרעין רבייה של יחמורים, כ"גיבוי" לגרעין הרבייה בכרמל.
מבנה בית הכנסת המפואר בברעם שבגליל העליון נחשף בשלמותו בראשית המאה ה-20. חזית בית הכנסת העתיק, שנבנה בתקופת התלמוד, השתמרה לכל גובה הקומה הראשונה והיא השלמה ביותר בישראל.
בתמונה, שצולמה עוד לפני עבודות הפיתוח של הגן הלאומי, ניתן לראות היטב את גילופי האבן היפים שעיטרו את פתחי בית הכנסת.
הגן הלאומי מעיין חרוד הוא פנינת טבע ונופש למרגלות הר גלבוע. בפארק זורם הפלג של מעיין חרוד, הנובע במערה, ובמדרון שמתנשא מעליו צופה על העמק אחוזת הקבר של זוג גואלי האדמות יהושע ואולגה חנקין.
הגן הלאומי עין חמד שבהרי ירושלים הוקם סביב ערוץ נחל כסלון, במקום שבו שכנה בעבר חווה צלבנית שנקראה בלטינית "אקווה בלה" – "מים יפים". המבנה הצלבני השתמר יפה, אך המים לא – ובמאי 2009, כתוצאה מרצף שנים שחונות ובנייה באגן ההיקוות, יבשו המעיינות שבשטח הגן הלאומי.
כדי לשמר לפחות את הזרימה באפיק הנחל, מערכת סירקולציה שהתקינה רשות הטבע והגנים אוספת את המים ומזרימה אותם בחזרה לנקודת ההתחלה.
27 צפייה בגלריה
ילדים מטיילים על רקע המבנה הצלבני בעין חמד, שנות ה-70
(צילום: באדיבות רשות הטבע והגנים)
יער חולדה שבשפלה, הנקרא גם יער הרצל, ניטע ב-1907 והיה ליער הנטוע הראשון של הקרן הקיימת לישראל. היער הוקדש לזכרו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל, שנפטר בשנת 1904.
בשטח היער הוקמו חווה חקלאית ובית גדול למגורי מנהל החווה, שהיה אמור לשמש גם כמוזיאון הרצל, אולם זה הוקם בסופו של דבר בהר הרצל בירושלים.
תמנע שבערבה הדרומית היא המקום הראשון בעולם שבו כרו נחושת, וברחבי הפארק ניתן למצוא אלפי פירים - עדות אילמת למפעל כריית הנחושת, שהחל כנראה בתקופת מלכות דוד ושלמה ונמשך עד שנות ה-80. עמודי הסלע הענקיים המכונים "עמודי שלמה" נוצרו על ידי בליה של רוח ומים באבן החול האדומה.
צורתם המרשימה, הנראית כמו עמודי מקדש, הביאה את המצרים הקדמונים שחצבו נחושת בתמנע להקים למרגלותיהם מקדש לאלת היופי והאהבה חתחור.
החורש ירוק-העד, נופי הפרא מרהיבי העין, אתרי עבר חשובים ועולם עשיר של חי וצומח הפכו את הכרמל למרחב טבע ומורשת שאין שני לו בישראל. רשות הטבע והגנים והקרן הקיימת לישראל רישתו את מרחבי הכרמל לאורך השנים בעשרות מסלולים רגליים ושבילי אופניים, חניוני מטיילים ומצפורים.
לאחרונה אף הוכרז יער עופר (יער חוף הכרמל) כיער ללא כלים חד-פעמיים, וקק"ל נערכה לחלק למטיילים בפסח וביום העצמאות ערכות רב-פעמיות לפיקניק.
בצידו הצפון-מערבי של קיבוץ יסעור שבגליל המערבי ישנה חורשת אורנים ובה גבעה קטנה. ילדי הקיבוץ הסדירו שביל הליכה מעגלי קצר על הגבעה - שמתכסה בפריחה מרשימה במיוחד של סתווניות בסתיו ושל כלניות לבנות בחורף.
