העיר ונציה נלחמת בימים אלה בהצפות ששוברות שיאים. אך לא רק עיר התעלות האיטלקית מתמודדת עם איום מתמיד כתוצאה מפגעי הטבע - ישנם בעולם לא מעט יעדים תיירותיים שנמצאים בסכנת הכחדה, ועלולים להיעלם במאה השנים הקרובות, ואולי אפילו קודם לכן. מהקרחונים של פטגוניה, דרך הר הגעש הפעיל שעלול להשמיד את העיר נאפולי ועד איי סיישל שעשויים להיעלם בעוד פחות מ-50 שנה כתוצאה מצונאמי - לפניכם כמה מהמקומות שכדאי לבקר בהם בטרם יימחקו לגמרי.
הרי געש פעילים מעוררים חשש מהרגע שבו יתפרצו, ועם זאת - יש בהם קסם מיוחד שדבק גם בערים השוכנות למרגלותיהם, ומושכות אליהן מטיילים רבים, הן בשל יופיין וייחודן והן בשל הקרבה ללוע המעשן.
טאורמינה לרגל הר אתנה בסיציליה, קיטו בירת אקוודור, העיר ארקיפה שבדרום פרו, העיר הילו שבהוואיי וערים נוספות בקוסטה ריקה והפיליפינים - כולן שוכנות מתחת או בסמוך להרי געש פעילים, וניהנות (בינתיים) מהתיירים הרבים הפוקדים אותן בזכותם.
אך עם כל הכבוד להן, העיר המסקרנת ביותר היא דווקא נאפולי, השוכנת למרגלות הר הגעש וזוב - אחד משלושת הרי הגעש הפעילים ביותר באיטליה, ומהרי הגעש האלימים בעולם. וזוב התפרץ עשרות פעמים לאורך השנים, כשההתפרצות הקטלנית ביותר התרחשה בשנת 79 לספירה, וקברה תחת אפר וולקני סמיך את הערים פומפיי והרקולניום, על תושביהן ובתיהן.
עם זאת, לא נראה שתושבי נאפולי מוטרדים יתר על המידה מהקרבה להר הגעש, וכך גם התיירים הרבים הפוקדים את העיר, לא מעט בזכות הקרבה שלה להר המאיים להתפוצץ בכל רגע. נאפולי, משמשת עבור התיירים כבסיס לטיול בפומפיי והרקולניום, שנתגלו במהלך חפירות ארכאולוגיות במאה ה-18 אחרי שהיו קבורות מתחת לאדמה במשך כ-2000 שנה, ונשמרו באופן מעורר התפעלות.
חברות רבות מארגנות טיולי יום מנאפולי להר הגעש וזוב, הכוללים טיפוס לפסגת ההר המתנשאת לגובה של כ-1,200 מטרים, כמו גם לתצפית הלוע המעשן שלו ואף מאפשרים נסיעה ברכב שטח באזור כולו ועד לפסגה. גם נאפולי עצמה, הנחשבת לעיר ים-תיכונית ססגונית ותוססת, מספקת לא מעט מוקדי עניין - החל מהנמל הגדול והציורי, דרך הכיכרות ההומות והארכיטקטורה המרשימה ועד למוזיאון הארכאולוגי המצוין הפועל בה.
על אף כל האידיליה, אנו מרגישים מחויביים לציין כי ראש הסוכנות להגנה האזרחית באיטליה, טען בעבר כי התפרצות נוספת ממשמשת ובאה, ולכשתגיע - היא עשויה לכפות את פינוים של יותר ממיליון בני אדם המתגוררים בסביבה. אבל לכו תבינו את האיטלקים, מסתבר שתרבות ה"יהיה בסדר" שלהם מופרכת אפילו יותר משלנו, הישראלים.
ישנן לא מעט ערים בעולם, השוכנות בלב אזור המועד לרעידת אדמה - החל מלוס אנג'לס וסן פרנסיסקו בארצות הברית ועד חבל אברוצו באיטליה. עם זאת, זה לא סוד שטוקיו - עם צפיפות אוכלוסייה מהגבוהות בעולם, ומיקומה על שפת האוקיינוס השקט (או "טבעת האש", כפי שמכנים זאת בעולם הגיאולוגי) - שוכנת באזור ה"בול פגיעה" של רעידות האדמה - ושל תוצר הלוואי שלה, צונאמי.
כזכור, במרץ 2011 - כשרעידת אדמה קטסטרופלית פגעה בצפון יפן - רק כמה מאות קילומטרים מטוקיו, היא הצליחה לטלטל (תרתי משמע) באופן כה משמעותי את הבירה היפנית, עד כדי כך שאפילו התושבים המורגלים ברעידות אדמה - נבהלו והתקשו לשאת את הנזק שכוחות הטבע הביאו על עירם.
לפי סקר שנערך על ידי חברת ביטוח שוויצרית, מרכז טוקיו זכה לאחרונה בתואר המפוקפק: "האזור העירוני בעל הנטייה הגדולה ביותר בעולם לפגיעה כתוצאה מאסונות טבע". אך לא רק טוקיו סובלת כתוצאה מנזקי הטבע האימתניים: יפן כולה נפגעה עשרות פעמים במאה השנים האחרונות כתוצאה מרעידות אדמה חזקות, וכמובן - כתוצאה מהצונאמי המתלווה לרעידת האדמה, שפגע ב-2011 בפוקושימה והביא לנזק קיצוני ולאובדן חיים באזור שטרם הצליח להשתקם מאז.
החדשות הטובות: רבים מהמבנים ביפן בנויים לעמוד בפני רעידות חזקות, ומכיוון שרעידות אלו נפוצות שם כל כך - מרבית התושבים יודעים בדיוק מה עליהם לעשות, על מנת למקסם את סיכויי ההישרדות שלהם. למעשה, מומחים רבים סבורים כי מוכנות רעידת האדמה של יפן, היא זו שבזכותה שרדו עשרות אלפי התושבים את האסון הקשה שפקד את מדינתם ב-2011.
אז אם אתם מתכננים נסיעה לטוקיו אך מודאגים מרעידות האדמה, דעו כי אם יש מקום בו יודעים כיצד להתמודד עם אירוע מסוג כזה - זה ביפן.
בחודש ינואר האחרון, סופה חזקה במיוחד - שנמשכה שבועיים ימים ברציפות - העלתה משמעותית את מפלס השלג ביישובי האלפים באירופה, כמו גם באתרי הסקי הסמוכים. בכמה מהמקומות, השלג אף הגיע לגובה של ארבעה מטרים וחצי, ולמעלה מ-41,000 איש פונו מבתיהם באוסטריה, בגרמניה בצפון-מזרח שוויץ.
אך הדרמה לא הסתיימה בזה: במהלך אותה סופה אימתנית, נפצעו שלושה אורחים במלון סנטיס בכפר שווגלאפ שבצפון מזרח שווייץ, לאחר שמפולת שלגים פגעה בחדר האוכל שבו שהו. כמו כן, 25 מכוניות נקברו תחת השלג, עשרות מטיילים פונו מאתר הסקי הסמוך, שגובהו 1,300 מ'' ובמקרה אחר אוטובוס נקבר מתחת לשלג ורכב התהפך.
במהלך השנה האחרונה כ-27 אנשים נהרגו כתוצאה מסופות ומפלות שלגים באלפים. באופן מפתיע, האוסטרים טוענים כי הסופה האימתנית הזו מתרחשת פעם במאה שנים, אם כי בחמש השנים האחרונות - הסופות הופכות לדחופות וסוערות יותר ויותר.
מתחת למימיו של אגם ניוס השקט והתיירותי שבמערב אפריקה, מסתתר רוצח מסוכן במיוחד: מדובר בכיס של מאגמה, המסתתר עמוק מתחת לאדמה וגורם לדליפה של פחמן דו חמצני הישר לתוך האגם.
בליל ה-21 באוגוסט, שנת 1986, השתנו מי האגם מסיבה בלתי מוסברת, והפחמן הדו-חמצני התפוצץ מעלה כמו היה בקבוק קולה שלתוכו הוכנסה סוכריית מנטוס. עננת הפחמן הדו-חמצני השתחררה לאוויר, וחנקה למוות 1,700 תושבים שהתגוררו בכפר הסמוך ועוד אלפי בעלי חיים הנמצאים בסביבה. למעשה, כמעט אף יצור חי לא שרד ב-24 הקילומטרים של העמק המקיפים את האגם.
כיום, בעקבות אותו אסון, נבנתה מערכת צינורות המשמשים לשאיבת מים עשירים בפחמן מחלקו התחתון של האגם, אולם גם פעולה זו לא מבטיחה כי אותו אירוע מכונן לא יחזור על עצמו.
"אנחנו שומרים, אבל הגז מצטבר למטה במהירות רבה", כך לדברי פרופסור ג'ורג' קלינג מאוניברסיטת מישיגן, שנמנה על הצוות שחקר את מקור האסון ב-1986. "למרות הצינורות, האגם הזה הוא עדיין מקום מסוכן מאוד", הוסיף קלינג. עצה שלנו: אם אתם לא חייבים, אל תבחרו באגם הזה כיעד לבקתת הנופש הבא שלכם.
הפירמידות - הנחשבות לסמל הגדול היחיד שנותר מן העולם העתיק, ובמשך אלפי שנים משמשות כסימן ההיכר המובהק ביותר של תרבות מצרים העתיקה - שוכנות ברובן על הגדה המערבית של נהר הנילוס ("ארץ המתים" בשמו השני). בצידו המזרחי של הנהר, נמצאים בתי המגורים העתיקים שנבנו גם הם על ידי המצרים הקדמונים.
אלא שבמהלך השנים - בשל עיור מאסיבי מהיר במיוחד ועליית מי התהום והביוב, ההגורמים לזיהום הלוחות ובכך מאיימים להחליש את הלוחות עליהם ניצבות הפירמידות - מעמידים אותן בסכנת התמוטטות תמידית.
בשלב זה, לא נעשה מחקר מספק לחקר תשתיות מי התהום הזורמים תחת הפירמידות, אולם אם העיור המאסיבי של קהיר וסביבותיה יימשך – סיכוי סביר כי בעוד שני דורות, לא יישאר זכר מאותו עולם עתיק.
איי סיישל היפהפיים, נחשבים ליעד תיירותי מועדף בקרב תיירים מכל העולם. ובעצם, איך לא? האי האקזוטי מציע חופים לבנים ומרהיבים, עצי קוקוס ואינספור פירות טרופיים הגדלים בו, צבי ים ענקיים, ארוחות ערב רומנטיות לאור לפידים ואתרי נופש מפנקים לחובבי הז'אנר (שזה בעצם, אם נודה על האמת, רוב בני האדם).
לצערנו, קבוצת האיים הטרופיים - הממוקמים באוקיאנוס ההודי מול חופי מדגסקר, ומתפרשים על פני 455 קילומטרים - עשויים להיעלם בעוד פחות מ-50 שנה, בשל שחיקת החופים כתוצאה משילוב של סופות טרופיות קשות (דוגמת הסופה "אל ניניו" שהכתה בסיישל הן ב-1998 והן ב-2016, ובשני המקרים הסבה נזק רב לקבוצת האיים), חלוקת החום הבעייתית באוקיאנוס והיפוך הרוח המתרחש בין שנתיים לשבע שנים.
לדברי, החוקרים - כשמדובר בשחיקת חופים, שוניות האלמוגים הן מילת המפתח בשל העובדה שהן משמשות כשובר גלים המגן על קו החוף. למעשה, ללא שוניות חזקות ויציבות דיין - איי סיישל האהובים נמצאים תחת חסדי האוקיינוס. נכון להיום, האוקיינוס עדין איתם.
ונסיים עם ונציה, כנראה אחת מהערים המופלאות בעולם שכ-36 מיליון תיירים פוקדים אותה מדי שנה. מי שביקר בוונציה בימים יפים יותר נהנה מאדריכלות מרשימה, תעלות מים, ארמונות יפהפיים, גשרים רומנטיים, בתי קפה מפורסמים וכמובן, איך לא, מהגונדולות - אותן סירות עץ שחורות וארוכות, באמצעותן חותרים גברים בכובעי קש וצעיפים צבעוניים בתעלות המים העתיקות, שאינן מאפשרות תנועת כלי רכב יבשתיים.
כיכר סן מרקו ומגדל השעון, הבזילקה די סן מרקו, ארמון הדוג'ה, גשר ריאלטו והרובע היהודי, הם רק חלק קטן ממה שיש לראות בוונציה הקסומה, וזה בהנחה שלא ביליתם את החופשה שלכם בעיר בשיא העונה – קרנבל המסכות, המתקיים במשך עשרה ימים מדי שנה בחודש פברואר. החגיגות השנתיות, שסוחפות אליהן אינספור תיירים מדי שנה, כוללות תהלוכות עם תלבושות צבעוניות, נשפי תחפושות, מופעים ושלל מסכות.
לצערנו, ישנו סיכוי כי כל הטוב הזה עומד להסתיים בקרוב. ונציה שוקעת לה לאיטה כבר מספר שנים, ולרוע המזל לא נראה כי המצב ישתנה בקרוב. בכל אופן, לא אם זה תלוי בשיטפונות הקשים הפוקדים את העיר בשנים האחרונות. השבוע הוצפה ונציה לא פחות מארבע פעמים, עת טיפס מפלס המים בעיר לגובה של 187 סנטימטרים, השני בגובהו מאז החלו המדידות בשנת 1872 (שיא כל הזמנים נמדד ב-1966, אז הגיע המפלס לגובה של 194 סנטימטרים). כתוצאה מהתפרצות מי הים, 80 אחוז משטחה של ונציה הוצף וגרם נזק ליותר מ-50 כנסיות, ולאתרים נוספים בעיר.
בניסיון לשקם את העיר החבולה והמוצפת, ראש ממשלת איטליה, ג'וזפה קונטה, הכריז בחמישי בערב על מצב חירום בעיר, ואף העניק לוונציה סיוע של 20 מיליון אירו. תושבים שלבתיהם נגרם נזק, זכאים אף הם לקבלת סיוע ממשלתי בסכום העומד על 5,000 אירו. בעלי מסעדות וחנויות, זכאים, בשלב הראשון, לקבל עד 20 אלף אירו. כך או כך, אין ספק כי עלות השיקום תהיה עצומה ותשפיע רבות על העיר המתויירת.
לדברי ראש עיריית ונציה, לואיג'י ברוניארו, ההצפות הקשות שפקדו את עירו הן תוצאה של שינויי האקלים בעולם. גם תושבי ונציה טוענים כך, ואף קוראים לאיטליה להתעורר ולנקוט צעדים בנושא, וכחל מזה אף לקדם את מיזם "משה" (MOSE) - פרויקט תשתיות שאפתני שיצא לדרך ב-2003, ואמור היה להגן על ונציה מההצפות העונתיות, אך תקוע שנים בשל פרשות שחיתות וחריגות בעלויות. כאמור, אם המיזם לא ייצא לדרך במהירות האפשרית וההצפות הללו יהפכו לדבר שבשגרה, סביר כי עד שנת 2035 ונציה תשקע מתחת לפני הים, ותהפוך לפרק נוסף ועצוב בהיסטוריה.