פריחת אדמונית החורש בהר הלל
האביב בישראל קצר, אך שניים מהפרחים היותר מיוחדים של הארץ פורחים ממש בסופו ומציעים טיולי פריחה אחרונים לעונה - שישאירו טעם של עוד. ורגע לפני שהנוף משנה את צבעו לצהוב כדאי להגיע גם לתצפית ממצוק הארבל. אלו הטיולים המומלצים לסוף אפריל ותחילת מאי.
אדמונית החורש - אחד הפרחים היפים ביותר והנדירים ביותר בישראל, פורחת לקראת סוף האביב – ופריחתה נמשכת שבועיים בלבד. ניתן למצוא את האדמונית אך ורק בשמורת הר מירון – באגן הניקוז העילי של נחל כזיב ובעיקר במדרון הצפוני של הר הלל. וגם שם הפריחה דלילה ורק חלק קטן מהצמחים באוכלוסייה פורחים כל שנה.
פרחיה של האדמונית ענקיים ומגיעים לקוטר של עד עשרה סנטימטרים וצבעם אדום כיין, במרכז הפרחים גוש צהוב בולט של אבקנים מרובים.
יש המזהים את אדמונית החורש כפרח ששימש השראה ל"פרח לב הזהב" מסיפור הילדים על הפרח האדום בעל סגולות המרפא אשר נמצא רק "בהרים הרחוקים". בפעם אחרת היא נקשרת להצלת זוג נאהבים שנקלע לסופת שלגים אימתנית באגדה עתיקה - ובעיקר מדובר בפרח נדיר ביופיו.
מלבד האדמונית, במסלול בהר הלל ניתן למצוא בעונה זו לפחות שמונה מינים של סחלבי בר, בהם: סחלב איטלקי, סחלב הגליל, סחלבן החורש, שנק החורש, סחלב אנטולי וסחלב שלוש-שיניים. בנוסף, פורחים במסלול גם בן חצב יקינטוני, רקפות ושפע של פריחה עונתית.
מצוק הארבל הוא אחת מנקודות הנוף היפות ביותר בארץ. ההר צופה על הכינרת ומתנשא לגובה של כ-390 מטרים מעליה, ומשקיף גם על הגולן, על החרמון ועל הרי הגליל. מלבד נוף משגע, האתר מציע גם כמה מסלולי טיול מרתקים – חלקם קלים ומתאימים לכולם, וחלקם מאתגרים למטיבי לכת.
טיול במצוק הארבל
(צילום: יובל דקס, רשות הטבע והגנים)
המקום יפה בכל ימות השנה, אך מומלץ במיוחד לבקר בו באביב – אז ראש הצוק מכוסה בעשבייה ירוקה ובפריחה. בראש הצוק שלושה מצפורים: מצפור אל מול הכינרת - משקיף על נופי דרום הגולן והכינרת; מצפור החרוב - משקיף על הכינרת, הגולן, החרמון ומזרח הגליל העליון והגליל התחתון; מצפור הר ניתאי - משקיף על הר ניתאי המתנשא מצפון לארבל.
מסלול קליל על ראש הצוק ייקח אתכם היישר מהחניה אל שלושת המצפורים ויחשוף בפניכם את הנופים השונים הנשקפים ממנו.
מטיילים חובבי אתגרים ומטיבי לכת שיבחרו להמשיך עם המסלול אחרי המצפורים בירידה מהמצוק, יגיעו אל מצודת הארבל – ששוכנת בלב המצוק ונבנתה במאה ה-17, כנראה על ידי עלי בק, בנו של האמיר הדרוזי פחר א-דין השני ששלט באותה תקופה על דרום לבנון וצפון ישראל. בנייתה התבססה על המערות שכבר היו קיימות בצוק הסלע, שבהן ככל הנראה התבצרו בשנת 37 לפני הספירה קנאי הגליל כשנלחמו בהורדוס.
השושן הצחור הוא אחד מפרחי הנוי היפים והאהובים ביותר בעולם, אך לא הרבה יודעים שבמקור מדובר בפרח בר, ושאפילו ניתן למצוא אותו בטבע הישראלי. מדובר באחד מפרחי הבר הנדירים ביותר בארץ, והוא גדל רק בכמה נקודות בודדות בכרמל, בשמורת הר מירון ובשמורת נחל כזיב.
במסורת היהודית הפרח מזוהה עם "השושנה בין החוחים" שמוזכרת ב"שיר השירים", מאחר שתקופת פריחתו היא באביב המאוחר, כאשר רוב הפריחה העונתית כבר הסתיימה והכל מסביב כבר מצהיב. חוקרים אף טוענים כי הפרח הנדיר היה ההשראה לעיצוב ולשיוך היהודי של סמל מגן הדוד.
עבור הנוצרים, מסמל השושן הצחור את בתוליה של מרים, אמו של ישו. על פי המסורת הנוצרית, כשהגיע המלאך גבריאל לבשר למרים כי היא הרה ותלד את בנו של האלוהים, הוא הגיש לה שושן צחור – אשר בהתאם למסורת נקרא באנגלית "Madonna Lilly".
14 צפייה בגלריה
הפרח שרד רק בכמה אתרים בודדים. שושן צחור בקרן ברתות
(צילום: שי קורן, באדיבות אוצרות הגליל)
חשיבותו של הפרח כסמל בדת הנוצרית גרמה לאיסוף ולעקירה רבה של בצלי שושן צחור בארץ ישראל על ידי צליינים שהגיעו מאירופה, החל מכיבוש הארץ על ידי הצלבנים שהסתובבו גם באזור נחל כזיב.
בשל כך, בתחילת המאה ה-20 נדמה היה כי הצמח, שככל הנראה היה נפוץ בעבר, נכחד מהארץ - וניסיונותיו של הבוטנאי אהרון אהרונסון לאתרו עלו בתוהו.
למרבה המזל, הפרח הצליח לשרוד בטבע באזורים שהגישה אליהם הייתה קשה עבור הצליינים. אחד מהם הוא קרן ברתות שמעל נחל כזיב – ומלבד הפריחה הנדירה המסלול מספק גם תצפית נוף מרהיבה על מבצר המונפור.
פורסם לראשונה: 01:07, 19.10.20
