מבט מהרחפן על שמורת נחל עמוד
(צילום: יובל דקס, רשות הטבע והגנים)
נחל עמוד, שמתחיל את זרימתו בגליל העליון ונשפך לכינרת, הוא הנחל האיתן הגבוה ביותר בארץ. רוב ערוצו מוגדר כשמורת טבע שבשטחה נופים מרהיבים, בריכות פסטורליות, מעיינות צלולים ואתרים היסטוריים מרתקים – וגם מעבר ייחודי בין נופי צומח שונים: מחורש צפוף וירוק לאורך כל השנה בחלקו העליון, לבָּתָה של שיחים וצמחים עשבוניים שמצהיבה בקיץ בחלקו התחתון.
אז אתם בעניין של מסלול הליכה נוח ומוצל עם טבילה בבריכות היפות, טיול אתגרי למטיבי לכת, או אולי אפילו לישון בחיק הטבע ב"מלון" של מיליון כוכבים? קבלו את המדריך המלא.
אורכו של נחל עמוד כ-25 קילומטרים, ובניגוד לרוב נחלי הארץ שזורמים בציר מזרח-מערב – הוא זורם מצפון לדרום. יובליו העליונים של הנחל מנקזים את פסגת הר מירון ברום של כ-1,200 מטר, ובסיומו בבקעת גינוסר הוא נשפך לכינרת בגובה של כ-200 מטרים מתחת לפני הים – כלומר הנחל משלים ירידה של כ-1,400 מטר.
בריכות בין הסלעים וחורש מוצל: המסלול העליון
בחלקו העליון יוצר הנחל ערוץ רדוד המתפתל בין מדרונות מוצלים המכוסים בעצי אלון, אלה, ער אציל (דפנה), ערבה ודולב. הטיול בחלקה העליון של השמורה מתאים לכל המשפחה, והוא מתחיל למעשה בערוצו של נחל מירון – אחד מיובליו של נחל עמוד, שגם בו זורמים מים כל השנה.
ממבואת השמורה יורדים בשביל מסומן באדום, מול הנוף של פסגת הר מירון, לעבר תחנת משטרת עין א-תינה – מבנה בטון נטוש וספוג קליעים, שהוקם בימי "המרד הערבי" (1939-1936) במטרה להגן על תחנת השאיבה שפעלה במעיין עין יקים הנובע למרגלות המדרון, והיווה את מקור מי השתייה של העיר צפת עד שנת 1995.
עם ההגעה לנחל, פונים ימינה אל שביל מסומן בשחור (החופף ל"שביל ישראל"), ובמהרה מגיעים אל המעיין עצמו, שסימן ההיכר שלו הוא עץ אגוז מלך ענק שצומח בסמוך לו. מהמעיין יוצאת אמת מים עתיקה – והטיול ימשיך בעקבותיה אל שביל מסומן בכחול – שלצדדיו שיקמו פקחי רשות הטבע והגנים את הבוסתן העתיק, באופן שמדגים את שיטות העיבוד של החקלאות ההררית המסורתית שהייתה נפוצה מאוד בנחל עמוד.
אמת המים מגיעה אל בריכת מים בנויה שבה אגרו את מי המעיין בלילות – ובימים השקו בהם את החלקות הסמוכות שבהן טופחו עצי פרי, וחלקם שרדו עד היום. עצי הלימון הרבים שגדלו בסביבה בעבר העניקו לקטע זה של הנחל את השם "ואדי למון" (נחל לימון). מול הבוסתן המשוקם נמצאים שרידי בית חווה הנשען על שני קמרונות מקושתים וגדולים.
אמת המים היוצאת מעין יקים שימשה בעבר גם יותר מ-20 תחנות קמח שהיו פעילות בנחל. צפיפות טחנות הקמח והמתקנים החקלאיים שנבנו בנחל עמוד הינה ייחודית רק לו ואינה מוכרת משום נחל אחר באזור – ושמו הערבי של קטע זה של הנחל "ואדי טוואחין" (נחל הטחנות) מעיד על כך. במקטע זה התגלו גם שרידי טרסות, תעלות מים, סכר הטיה וגשרים – רובם הוקמו בתקופה הצלבנית והיו פעילים עד התקופה העות'מאנית.
על פי העדויות ההיסטוריות, במאה ה-16 שימשו חלק מהמבנים כמבטשות – מתקנים תעשייתיים שבהם בטשו אריגי צמר, כלומר הכו על האריגים בעודם מושרים בתמיסת מים עד להתהדקות חוטי השתי והערב והפיכתם לבד. את תעשיית הצמר והאריגים הביאו לצפת הסמוכה יהודים ממגורשי ספרד שהתיישבו בה. על פי העדויות, בעיר פעלו באותם ימים שנחשבים ל"תור הזהב" שלה כ-3,000 נולי אריגה, ותוצרתה התחרתה בתעשיית האריגים של ונציה.
בקצה הבוסתן, מול הנופים המרהיבים של השמורה שנפרסים לפתע, מתחיל השביל לרדת אל ערוץ נחל עמוד ומגיע אל מבנה אבן גדול שגם בו פעלה בעבר מבטשה. מהמבטשה ממשיכים במורד הנחל בשביל הכחול עד לבריכות שכווי הצלולות – מקום מושלם להפסקה ארוכה של מנוחה בצל עצי הדולב והתאנה הענקיים, וכמובן להשתכשך במים הנעימים.
בתום ההפסקה, עולים מבריכות שכווי במעלה הנחל בעקבות השביל המסומן בשחור, שעובר בנקודת המפגש של נחל עמוד ונחל מירון – וממשיך במעלה נחל מירון. המשך השביל השחור מוביל בחזרה אל עין יקים, ומשם עולים בחזרה בשביל האדום אל מבואת השמורה.
הטיול במקטע העליון של הנחל מתאים לכל המשפחה וגם לכל עונות השנה – למעט בימים גשומים. בחורף ובאביב מתכסים המדרונות היורדים אל הנחל בפריחה מרהיבה של צמחי בצל ופקעת כגון רקפות, כלניות, נוריות, יקינטון מזרחי, בן חצב יקינטוני, עיריוני צהוב ועוד. אל כל אלו מצטרפים באביב מינים חד-שנתיים רבים בשלל צבעים. בסתיו המאוחר מופיעה בין סלעי נחל עמוד עליון פריחה צפופה של נרקיסים.
טיפוס בסולמות ויתדות: המסלול האתגרי
מסלול נחל עמוד מהווה חלק מ"שביל ישראל" וגם מ"שביל ים אל ים". השביליסטים שצועדים בנחל מגיעים אליו מהר מירון וממשיכים איתו ברצף כמעט עד הכינרת (או ממש עד לשפך הנחל אל הכינרת למטיילי "ים אל ים") – והמסלול ידוע כאחד המקטעים היותר מאתגרים, בעיקר בשל חלקו התיכון של הנחל – 6 קילומטרים שדורשים שימוש תכוף בסולמות, יתדות ומאחזי יד, והליכה על פי תהום שמחייבת זהירות מרבית.
בחלקו התיכון של הנחל מתנקזים אליו ערוצי הנחלים שכווי, מירון, סתר ושמאי – ונוצר קניון עמוק המתחתר בסלעי גיר קשים, שקירותיו מתנשאים לגובה של 150 מטרים מעל לערוץ הנחל. מטיילים הרפתקנים במיוחד יכולים לתכנן גם מסלול שכולל עלייה מאתגרת בשביל הכחול שמתפצל ממסלול הנחל התיכון – ומוביל אל פסגת הר מצפה הימים.
חשוב לשים לב כי המשך המסלול במורד הנחל אחרי בריכות שכווי מוביל אל המקטע התיכון והאתגרי של הנחל – אשר מיועד רק למטיבי לכת, וגם אינו מעגלי. אין להיכנס לחלק זה של המסלול בימים גשומים או מיד לאחר ימים גשומים כשהשביל עוד בוצי ומחליק, וגם לא בימי שרב.
עמוד הסלע הענק והמערות: המסלול התחתון
חלקו התחתון של נחל עמוד חוצה את הגליל התחתון – והנוף משתנה בהתאם. הנחל במקטע זה אינו זורם אלא מחלחל בסלע הגיר, אך יוצר ערוץ רחב כשמשני צדדיו מצוקים זקופים המשמשים לקינון של עופות דורסים ממינים רבים.
פעילות קארסטית לאורך השנים גרמה להמסת סלעים במצוקים ולהיווצרות מערות גדולות שנמצאו בהן ממצאים פרהיסטוריים רבי-חשיבות. בחלק הזה של המסלול ניצב גם עמוד הסלע המבודד שגובהו כ-20 מטרים ושהעניק לנחל את שמו, ובסמוך לו נובע מעיין עונתי המזרים את מימיו בחורפים גשומים לפלג שאורכו כמה מאות מטרים.
המעוניינים לטייל במסלול נחל עמוד תחתון בלבד יתחילו את הטיול בחניון הצמוד לכביש 85, ונדרשים להשאיר רכב מאסף בחניון הקטן הצמוד למפגש של נחל עמוד עם כביש 8077 (כביש הגישה ליישובים חוקוק וליבנים) מאחר שמדובר במסלול קווי ולא מעגלי. ניתן להאריך את המסלול ב-4 קילומטרים ולסיימו גם בעין נון או בכינרת – בחוף חוקוק או בחוף גינוסר.
ההליכה היא בעקבות שביל מסומן בשחור או על פי סימון "שביל ישראל" אשר חופף לו לאורך כל המסלול – ומתחילים במעבר במנהרה מתחת לכביש 85, שביציאה ממנה ירידה קצת תלולה אל הנחל.
בשונה מהמסלול בחלקו העליון של הנחל שעובר בחורש צפוף ומוצל, המסלול בחלקו התחתון של הנחל עובר במעין סוואנה פתוחה וחשוף כולו לשמש – ונקודות הצל לאורכו בודדות. בשל כך, יש להימנע מהטיול בקטע זה של הנחל בימים חמים – והוא מומלץ בעיקר בחורף ובאביב.
לאחר כ-2 קילומטרים של הליכה מגיעים אל מעיין קטנטן המכונה "עין שבשבת" – על שם שבשבת הרוח שהקימו בשנות ה-50 אנשי קיבוץ חוקוק במסגרת ניסיון לשאוב בכוח הרוח מים מהמעיין כדי למלא שוקת שנועדה להשקיית פרות.
לאחר כשני קילומטרים נוספים מגיעים אל הגיחון של המוביל הארצי, אשר חוצה את נחל עמוד תוך שימוש בחוק כלים שלובים – צינורות המוביל יורדים לתוך הנחל ועולים בחזרה לאותו הגובה, ומלווה אותם גרם מדרגות בטון תלול ביותר. בעבר נחשב הטיפוס במדרגות למבחן אומץ ידוע ומסוכן למטיילי "ים אל ים", אך כיום הטיפוס עליהן אסור בהחלט.
שני קילומטרים נוספים במסלול מובילים אל העמוד המפורסם, וממנו הדרך לסיום בכביש 8077 אורכת דקות בודדות – אולם לפני הסיום מומלץ להמשיך עם המסלול עוד כחצי קילומטר ולעבור במנהרה מתחת לכביש, כדי להגיע אל מערת זוטיה ("מערת גולגולת").
במערות לאורך חלקו התחתון של נחל עמוד התגלו שרידים חשובים של תרבויות אנושיות קדמוניות שהתקיימו בנחל בתקופה הפלאוליתית התחתונה והתיכונה – חלק מתקופת האבן, מ-1,500,000 שנים לפני זמננו ועד לכ-40 אלף שנים לפני זמננו. במערת זוטיה למעשה החל המחקר הפרה-היסטורי בארץ ישראל, כשבשנת 1925 גילה כאן החוקר הבריטי פרנסיס טרוויל-פיטר גולגולת אדם קדמון שקיבל את השם "האדם הגלילי" – וחי באזור לפני כ-350 אלף שנה. מדובר בגולגולת האדם הקדומה ביותר שהתגלתה עד כה בארץ ישראל.
הכניסה למערה אסורה מחשש לפגיעה באוכלוסיות נדירות של עטלפי חרקים ששוכנים בה, אך אפשר להתרשם ממנה מבחוץ.
במערת עמוד הסמוכה ל"עמוד" של הנחל התגלו בשנת 1961 שרידים רבים מהתרבות המוסטרית שהתקיימה בארץ לפני כ-70 אלף עד 50 אלף שנים. בתחילה התגלו במקום סימני מדורות, כלים מסותתים ועצמות בעלי חיים, עד שבשנת 1964 גילתה בה משלחת ארכיאולוגים יפנית שלד כמעט מושלם של גבר שנקבר שכוב על צדו. חלקים מהגולגולת חסרו, והחוקרים היו חלוקים ביניהם בשאלה אם מדובר בשלד של אדם מודרני או בשלד של אדם ניאנדרטלי. החידה נפתרה כ-30 שנים לאחר מכן, כשבחפירות נוספות במערה התגלה שלד של תינוק בן 10 חודשים שהיה מכוסה בלסת של אייל – ולכן נשמר היטב, וניתן היה לזהות בו את מאפייני האדם הניאנדרטלי.
לאחר הביקור במערת זוטיה שבים בחזרה אל החניון הצמוד לכביש 8077. מי שבחר לסיים את המסלול בעין נון או בכינרת ימשיך עם השביל אחרי מערת זוטיה עוד קילומטר אחד - עד לנקודה שבה השביל מתפצל מול השטחים החקלאיים, אך אין בה סימון שבילים ברור.
כדי להגיע לעין נון פונים ימינה וממשיכים עוד כ-3 ק"מ על פי סימון "שביל ישראל". כדי להגיע לכינרת פונים שמאלה וממשיכים עוד כ-3 ק"מ על פי הסימון הכתום של "שביל ישו" והסימון הסגול של "שביל ים אל ים". במפגש עם "שביל סובב כינרת" (לבן-סגול-כחול) יש לפנות צפונה (שמאלה) כדי להגיע אל חוף חוקק, או דרומה (ימינה) כדי להגיע אל חוף גינוסר. חשוב לדעת שההליכה בהמשך המסלולים לאחר מערת זוטיה היא בעיקר בין חלקות חקלאיות ומטעי בננות, ללא נקודות עניין מיוחדות כלשהן.
אפשר גם להישאר לקמפינג
מי שמעוניין להתחיל את הטיול בנופיו השונים של נחל עמוד מוקדם בבוקר, או להישאר באזור בתום הטיול ולבקר למחרת באתרים סמוכים נוספים – ישמח לגלות כי בשמורה פועל גם חניון לילה מסודר ונעים מאוד המציע לינת שטח אמיתית.
ניתן ללון באוהל פרטי (40 שקלים למבוגר, 30 שקלים לילד) או לשכור אוהל משפחתי שימתין כבר עם מזרנים (65 שקלים למבוגר, 55 שקלים לילד – בהזמנה מראש באתר). מחיר הלינה כולל את הכניסה למסלולי השמורה.
בחניון תאורת שטח, שירותים אקולוגיים (אין מקלחות), מטבח שדה עם כיורים ומקררים, ספסלים ושולחנות פיקניק, ברזיות מים, חצאי חביות להדלקת מדורות, עמדות להדלקת מנגלים ואפילו נקודות להטענת טלפונים ניידים. אין כניסה לכלבים לחניון, וחל איסור להפעיל אמצעי הגברה.
חשוב לדעת!
- הכניסה למסלול הנחל העליון בתשלום: 28 שקלים למבוגר, 14 שקלים לילד. יש לתאם מראש את הביקור מראש דרך אתר רשות הטבע והגנים. הכניסה למסלול הנחל התחתון בלבד אינה כרוכה בתשלום או ברישום מראש.
- מסיבות של שמירת טבע, השהייה בשמורה מותרת משעה אחרי הזריחה ועד שעה לפני השקיעה, וההליכה מותרת רק באור יום. ניתן להיכנס למסלול עד שעתיים לפני סגירת האתר. יש לתכנן את הטיול כך שיסתיים לפני שעות החשכה.
- הטיול במסלול הנחל המלא (העליון, התיכון והתחתון) אסור בימי שרב, בימים גשומים ואחרי ימי גשם כאשר השבילים עדיין בוציים ומחליקים. חובה לצאת לטיול במסלול המלא עם 3 ליטרים של מים לפחות לאדם, גם בחורף. ניתן למלא מים באמצע המסלול, בברז הצמוד למתקן מקורות ליד חניון נחל עמוד תחתון (כביש 85).
- חשוב להקפיד לשמור על הטבע בשמורה – על החי, על הצומח וגם על הדומם – כדי שנוכל להמשיך ולהנות ממנו: נא לא להאכיל חיות בר משום סוג, לא לדוג דגים, לא לקטוף פרחים ולא לפגוע בעתיקות.
- חלק ממסלולי השמורה מאופיינים במצוקים ומורדות תלולים. מטעמי בטיחות אין להתקרב למצוקים ואין לנסות לרדת בהם. כמו כן, אין לסטות מהשבילים המסומנים.
- אין במסלול פחי אשפה. הצטיידו מראש בשקית כדי לזרוק בה את הזבל, וקחו אותה איתכם. לא משאירים אשפה בשטח!
- אין להדליק אש בכל שטח השמורה, למעט במקומות המוגדרים לכך בחניון הלילה.
- חל איסור להכניס כלבים לשטח השמורה.
