רומא, עיר הבירה של איטליה, מציעה כל כך הרבה ובתחומים כה מגוונים, שממש לא מפתיע שהיא הפכה ליעד האולטימטיבי עבור המוני תיירים מרחבי העולם. בין אם אתם חובבי אמנות, ארכיטקטורה או היסטוריה, מתעניינים בדת הנוצרית, מכורים לאוכל האיטלקי או לשופינג - ברומא יהיה לכם המון מה לעשות ולראות.
עוד מקומות לא מוכרים בערים מוכרות מאוד:
אבל גם אם כבר ביקרתם ברומא, צילמתם את הקולוסיאום מכל זווית, הבטתם בהשתאות בקפלה הסיסטינית בוותיקן ושתיתם קפה איטלקי מושלם באחד מבתי הקפה המהממים, לעיר הזו יש עוד המון מקומות מענגים ופחות ידועים שאתם חייבים לסמן עליהם "וי".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אהוד אסולין, ישראלי שמתגורר ברומא יחד עם משפחתו כבר 14 שנה, ומי שייסד ומנהל עד היום את חברת התיירות רומיו שמספקת סיורים מודרכים ושירותי הסעות לתיירים בכל איטליה, הסכים לגלות לנו היכן נמצאים האתרים האהובים על המקומיים שהתיירים לא מכירים - החל מהשווקים האותנטיים, דרך השכונה ההיפסטרית שבה פועלים הברים הכי טובים ועד לפארק שבו תרגישו כמו אריסטוקרטים מלפני 300 שנה.
בניינים ישנים מעוטרים בגרפיטי, אווירה קוסמופוליטית וריחות עזים של מאכלים לא מוכרים: שכונת סן לורנצו (San Lorenzo) הקסומה היא לא פחות מאשר בועה היפסטרית בלב העיר השמרנית, שטרם התגלתה על ידי התיירים.
הרובע הוקם בסוף המאה ה,19- זמן קצר לאחר הכרזתה של רומא כבירת איטליה, כשכונת פועלים מחוץ לחומות העיר, ועם הזמן הפך למקום רב-תרבותי שבו התגוררו פועלים, מהגרים וזרים. במהלך מלחמת העולם השנייה חלק גדול ממנו הופצץ ורבים מתושביו נהרגו. כיום פועלת במרכז השכונה אוניברסיטת לה ספיאנצה (La Sapienza) ורבים מתושביה הם סטודנטים צעירים, מה שמסביר את חיי הלילה המרשימים ואת הברים האפלוליים שפועלים בה, לצד מבחר בתי הקפה שבשעות הבוקר מאגדים אליהם סטודנטים עייפים עם מחשבים והרבה כוסות קפה.
בכיכר Largo degli Osci שבמרכז הרובע מתקיים מדי בוקר שוק פירות קטן, ובשעות הערב היא משמשת במה להופעות עממיות ולמתחם הקרנה של משחקי כדורגל. ברחובות הסמוכים לה פועלות מגוון חנויות מקומיות: החל מגלריות לאמנות וחנויות ספרים וקומיקס שמשמשות גם למפגשים פוליטיים של עמותות מקומיות, דרך חנויות מעצבים ויד שנייה שמאתגרות את לואי ויטון ופראדה שבמרכז העיר ועד לבתי מלאכה ולמסעדות מהטובות בעיר. עם המסעדות המומלצות במקום נמנית פיצריית "פורמולה 1" (כתובת: Via Degli Equi 13), שבה פיצה משפחתית מכובדת בגודלה תעלה לכם לכל היותר 12 אירו.
כתובת: בין תחנת הרכבת רומא טרמיני לאוניברסיטת לה ספיאנצה
כדי לחוש בווייב המקומי כמו שצריך, מומלץ לבקר בשוק אחד לפחות במהלך החופשה שלכם בעיר. ברומא יש מבחר גדול של שווקים, אבל כדי ליהנות משוקי היד שנייה הטובים באמת צריך להתרחק מעט מהרחובות המרכזיים. ברחובות הצדדיים והקטנים מתחבאים שווקים אותנטיים ולא ממוסחרים, כאלה שהתיירים טרם גילו.
אחד כזה הוא שוק פורטזה (Porta Portese), הנמצא במרחק של חמש דקות הליכה מרובע טראסטוורה המפורסם. כיאה למרבית האתרים ברומא, גם כאן טמונה היסטוריה מעניינת בחסות שער פיה, שתוכנן ועוצב על ידי האמן מיכאלנג'לו והיה אחד משערי הכניסה לרומא דרך חומות אורליוס. השער המרהיב ושוק העתיקות, שפועל בכל יום ראשון השני של החודש, הם בין השרידים הבודדים שנותרו מאותן חומות היסטוריות.
מה מוכרים שם? מבחר של כלי בית עתיקים, בובות חרסינה שנשמרו היטב, שלל תמונות וציורים, מנורות שולחן עתיקות וכן כלי כסף, חלקם מקוריים וחלקם לא. אוכל לא תמצאו שם, אבל הליכה קצרה מהשוק, ששוכן כאמור במיקום מרכזי למדי, תוביל אתכם לרחוב הראשי של רובע טראטוורה על שלל בתי הקפה, דוכני האוכל והמסעדות שבו.
כתובת: Piazza di Porta Portese, 00153
כדי ליהנות מכל מה שרומא מציעה נדרשים כמה ימים טובים לפחות. עבור תיירים כמוני, שמתקשים לוותר גם על טיול באזורים הכפריים שמחוץ לעיר, זאת דילמה לא קטנה. אם גם אתם סקרנים קולינריים חובבי אותנטיות, שוק האיכרים הבא הוא אטרקציה מצוינת שלא תדרוש מכם להתרחק.
קמפאניה אמיקה (בתרגום לעברית: "הכפר הידידותי") הוא שוק אוכל אורגני הפועל בימי שבת וראשון בלבד במיקום מרכזי למדי, סמוך לרחבה הגדולה של צ'ירקו מאסימו (Circo Massimo) באזור רומא העתיקה, לא רחוק מהקולוסיאום. הכיכר מפורסמת בעיקר בזכות התהלוכות הפוליטיות, משחקי הספורט ומופעי המוזיקה שנערכו בה, וחלקם ממשיכים להתקיים גם כיום. אל תופתעו אם תיתקלו שם בפוליטיקאים נואמים או באוהדי קבוצת הכדורגל המקומית, רומא, שנוהגים לערוך שם את חגיגות הניצחון של קבוצתם.
ובחזרה לשוק: מדובר בלא פחות מאשר אוסף מרשים של בסטיונרים איטלקים המתגוררים בכפרים מסביב לרומא, המביאים עימם לשוק תוצרת מרשימה פרי ידיהם: גבינות, נקניקים, מבחר לחמים, ריבות תוצרת בית, פירות וירקות אורגניים, כל סוגי הפסטה שאתם מסוגלים לדמיין ויין ביתי. לצידם פועלים גם דוכנים שמציעים אוכל איטלקי אותנטי ומבושל, ויש אפילו מתחם אוכל שבו אפשר לשבת ולאכול את המנה שזה עתה רכשתם.
המחירים נוחים יחסית ונמוכים יותר מאלו שבמרכז העיר, ובמהלך השהות שלכם שם תפגשו בעיקר במקומיים שמעבירים את ימי החופש שלהם בבילוי בשוק.
כתובת: via di San Teodoro 74
בדומה לכל הפארקים בעיר, גם וילה דוריה פמפילי (Villa Doria Pamphili), הגן הציבורי העירוני הגדול והמעוצב ביותר ברומא, היה שייך במקור לאחת ממשפחות האצולה המקומיות. במרכז הפארק ניצבת וילה מרשימה שנבנתה במאה ה-17 עבור הנסיך קמילו פמפילי, אחיינו של האפיפיור. מלבד מרחבי דשא עצומים ומטופחים ומסעדה שפועלת בשטחו, הגן ידוע גם באזורים הפראיים שבו, המעניקים לו מראה אותנטי לעומת פארקים אחרים בעיר.
סמוך לפארק נמצאת גבעת הג'יאניקולו (Gianicolo), ובה נקודת התצפית הגבוהה ביותר בעיר שממנה אפשר להשקיף על רומא כולה. עם השנים הפכה הגבעה למקום מפגש של זוגות צעירים, שמגיעים לשם כדי ליהנות מרומנטיקה במיטבה בלי שההורים יתערבו. שימו לב: העלייה לגבעה היא קשוחה במיוחד ומומלץ להשתמש בתחבורה הציבורית או ברכב פרטי, אלא אם אתם מיטיבי לכת ולא חוששים מקצת זיעה. הירידה ממנה פשוטה יותר וכוללת שתי יציאות - אחת לכיוון הפארק ואחת לוותיקן.
כתובת: ויה די סאן פאנקרציו (Via di san Pancrazio) באזור Aurelio.
איטליה ורומא בפרט הן לא פחות מאשר גן עדן לאמנות עתיקה, ויעידו על כך שלל הגלריות והמוזיאונים הפועלים בעיר. הייחודיות של גלריה דוריה פמפילי (Doria Pamphili Gallery), לעומת מוזיאון הוותיקן המפורסם או הקולוסיאום ברומא, היא בכך שמדובר בווילה מפוארת שהייתה שייכת אף היא למשפחת פמפילי, ובה מוחזק אחד מאוספי האמנות הגדולים והמרשימים ברומא.
הווילה, שמחולקת לחללים ששומרו היטב, מאפשרת למבקרים לסייר בחופשיות בחדרים השונים וליהנות מהקירות המעוטרים בציורי קיר המתפרשים מהרצפה ועד לתקרה, שאותם ציירו ציירים איטלקיים מפורסמים כמו רפאל, טינטורטו, טיציאן, קרוואג'יו ועוד.
באופן מפתיע, למרות מיקומה המרכזי ברחוב ויה דל קורסו (רחוב הקניות של רומא), הגלריה אינה מוכרת לתיירים רבים ומספר המבקרים בה מוגבל. היא פועלת מדי יום בין השעות 19:00-10:00, ומומלץ לרכוש את כרטיסי הכניסה מראש.
כתובת: Via del Corso 305, 00186, Rome
ויה אפיה (Via Appia) היא הדרך הראשונה שהרומאים סללו, וגם זו שקישרה בין רומא לעיר הנמל ברינדיזי במחוז פוליה שבדרום איטליה. אחרי שנים שבהן סבלה מהזנחה, ב-1784 הורה האפיפיור פיוס ה-6 על סלילת דרך חלופית שתהיה מקבילה לתוואי הדרך הישנה. בהמשך היא גם זכתה לשם: ויה אפיה אנטיקה.
המקטע של הדרך העובר ברומא עבר שימור והפך לאתר תיירותי, וכיום הוא נחשב לחלק מהפארק האזורי של אפיה אנטיקה (Parco Regionale dell'Appia Antica). לאורכה של הדרך משובצים שרידים ארכיאולוגיים ושרידי כנסיות עתיקות, וכמובן נופים פסטורליים בגוונים של ירוק והרבה מאוד כבשים. בימי ראשון הדרך סגורה לתנועת כלי רכב ופתוחה להולכי רגל ורוכבי אופניים, רבים מהם מקומיים, שמנצלים את יום השבתון כדי ליהנות מהליכה טובה באוויר הפתוח.
בין האתרים המעניינים שנמצאים על הדרך, אסולין מבקש להזכיר את הקטקומבות העתיקות (מערכות קבורה תת-קרקעיות), וכן את אתר הזיכרון Mausoleo Delle Fosse Ardeatine לזכרם של 335 אזרחי העיר, נוצרים ויהודים, שנרצחו בטבח ב"פוסה ארדיאטינה" במהלך מלחמת העולם השנייה - רצח המוני ואכזרי שביצעו החיילים הגרמנים כנקמה שטנית על הרג חיילי וורמאכט על ידי פרטיזנים איטלקים (Via Ardeatina 174).
איך מגיעים: אל מרכז המבקרים שבנקודת ההתחלה של הדרך אפשר להגיע באוטובוס התיירים שעובר בין האתרים ההיסטוריים ברומא, או בקו 660.
שכונת טסטאצ'יו (Rione Testaccio) הקרויה על שם מונטה טסטאצ'יו, הגבעה העתיקה הסמוכה, וממוקמת על גדות נהר הטיבר, התחילה את דרכה כשכונת פועלים אפורה ולא מאוד מושכת. עם השנים, ובזכות המיקום המרכזי שלה ותהליך העיור שעברה, הפכה השכונה למוקד בילויים טרנדי ותוסס שמצליח למשוך אליו בליינים מקומיים שנהנים מהמסעדות, מהפאבים ומבתי הקפה שפועלים בו.
ההמלצה של אסולין היא לשוטט ברחובות המקושטים באיורי גרפיטי משובחים ולא לוותר על ביקור בשוק האוכל הלא גדול שנמצא במרכז השכונה, ומוכר בעיקר בזכות אוכל הרחוב המשובח שהוא מציע, כולל הסנדוויצ'ים של "מורדי אה ואי" ששמם הולך לפניהם.
לא רחוק משם פועל מוזיאון לאמנות מודרנית בשם Maxxi Testaccio (כתובת: 4 Via Guido Reni), שמארח תערוכות מתחלפות וגם הוא שווה ביקור. במבנה העתיק שבו הוא שוכן פעל בעבר בית מטבחיים, ועד היום הוא נחשב לאחד המבנים הארכיאולוגיים התעשייתיים החשובים בעיר.
בטסטאצ'יו יש לא מעט מסעדות איכותיות. אחת מהן היא מסעדת ''פליצ'ה א טסטאצ'יו'' (Felice a testaccio), מסעדה משפחתית פופולרית במיוחד בקרב המקומיים, שנפתחה לראשונה ב-1936 על ידי פליצ'ה טריבלוני שהשכיל להבין שאת המתכונים הרומאיים המסורתיים של אביו ראוי להפיץ גם לאנשים נוספים.
מאז ועד היום מגישים במסעדה מנות איטלקיות מסורתיות כמו "קאצ'ו א פפה" (פסטה ברוטב גבינה ופלפל שחור המזוהה עם רומא), "בוקטיני אלה א'מטריצ'יאנה", מנה פופולרית במטבח הרומאי של ספגטי ברוטב עגבניות וגואנצ'לה (בשר לבן משומר), וכן מבחר של מאכלי ים, בקר ועוף לצד ירקות עונתיים. יש שם גם לא מעט אופציות לצמחונים ואפילו לטבעונים. המחירים אינם נמוכים במיוחד, וארוחה מלאה לסועד שכוללת כוס יין, מנה ראשונה, שתי מנות עיקריות, קינוח וקפה עולה כ-60 אירו (240 שקלים). מומלץ להזמין מקום מראש.
כתובת: Via Mastro Giorgio, 29
שכונת מונטי (Monti) היא אחת השכונות הקסומות ברומא. הסמטאות הצרות, הבתים העתיקים והכיכרות הציוריות הופכים את הרובע הוותיק לאחד האזורים השלווים והיפים בעיר, לפחות עד לשעות הלילה - אז הוא משנה את פניו ובתי הקפה הפסטורליים מפנים את מקומם לטובת ברים ומועדונים.
השכונה המקסימה והיקרה לא הייתה תמיד כזו: בתקופת רומא העתיקה התגוררו במונטי בעיקר איטלקים בני המעמד הנמוך, אולם עם השנים היא הפכה לאחת מהשכונות הטרנדיות והנחשבות בעיר. חלק מהקסם שלה טמון גם בכך שהיא אינה גדולה, ומאפשרת שיטוט קליל ונוח בין סמטאותיה, המשובצות בבתי מלאכה ובחנויות מעצבים לא מאוד זולות. יש בה גם כיכר מטופחת, פיאצה דלה מדונה דה מונטי שמה, ובמרכזה מזרקה עתיקה שלצידה מדרגות אבן של פעם. בימי שבת וראשון, בין עשר בבוקר לשמונה בערב, פועל שם גם שוק וינטג' קטן שמציע בגדי יד שנייה לצד כלי בית וחפצים עתיקים במחירים נוחים יחסית.
את הביקור בשכונה ממליץ אסולין לחתום עם כוס יין ונשנוש בצד בבר היין Ai Tre Scalini (כתובת: via Panisperna 251), שפועל בקומת הקרקע של בניין מרכזי. הקהל במקום צעיר ברובו, המחירים נוחים במיוחד ונעים סביב 5-4 אירו לכוס יין. במקום נערכים אירועים שונים, החל מהשקות ספרים ועד לתערוכות אמנות של אמנים מקומיים. העיצוב צבעוני ומחוספס משהו, או במילים אחרות: איטליה הקלאסית זה לא.
פורסם לראשונה: 09:11, 10.05.23
