"התעופה האזרחית הוזנחה. אין אסטרטגיה ואין מדיניות. אין תוכניות ארוכות טווח ואין שיח לאן מכוונים ואיפה רוצים להיות, לא בתעופה הבין-לאומית, לא בתעופה הפנים ארצית, ולא בתעופה הקלה".
מי אשם?
"אני לא מאשים אף אחד. זה בגלל כולנו, כולל רשות שדות התעופה".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
חגי טופולנסקי (57) שיגר לא מעט טילים ופצצות ב-33 השנים שלו כטייס קרב, אבל בריאיון הזה הוא זהיר מתמיד בשחרור החימוש.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כמי שגדל והתקדם באחד הגופים הציבוריים המתוכננים ביותר בישראל, ושימש כמפקד טייסות אף-16 ואף-15 איי, ראש מטה חיל האוויר, וסיים את שירותו בצה"ל בדרגת אלוף כראש אכ"א, תפקיד ממנו פרש בסוף 2016 לאחר שנחקר בחשד שאיחסן חומר מסווג במחשב צבאי שנגנב מביתו - הוא מנסה לנווט את רשות שדות התעופה אחרי שנים של הזנחת התחום בידי משרד התחבורה והשרים שעמדו בראשו, ולוקח אחריות בשם הרשות על הבעיות, למרות שנכנס לתפקידו רק ביוני האחרון.
את הבעיה הבוערת ביותר הרגישו יותר ממיליון ישראלים שטסו לחו"ל הקיץ: הצפיפות בנתב"ג.
החזרה המהירה לשגרה אחרי הקורונה תפסה את השדה, כמו שדות גדולים אחרים בעולם, עם מחסור בעובדים ששוחררו בתקופה שהתעופה נעצרה בגלל המגפה. מאמץ חירום לגיוס והכשרת עובדים חדשים הצליח בתקופה האחרונה לקצר משמעותית את התורים בנתב"ג מהר יותר משעשו זאת שדות אחרים בעולם, אבל לא הצליח להסתיר את הבעיה האמיתית: נתב"ג מתקרב לשיא הקיבולת שלו, והפוליטיקאים רק מחמירים את המצב.
אחד ההישגים הבעייתיים של ממשלת השינוי, שהובילו שרת התחבורה מרב מיכאלי ושר הביטחון בני גנץ, היה ההחלטה לבטל בלחץ קבוצת מקורבים פוליטיים מתושבי עמק יזרעאל, את החלטת הממשלה הקודמת להקים שדה תעופה משלים לנתב"ג ברמת דוד, ולהקים ועדה שתחפש לו אלטרנטיבות. זאת, למרות ששלל ועדות מקצועיות שהוקמו בעבר בידי ממשלות קודמות ושלהן היו שותפים גורמי תעופה וביטחון, שבו וחזרו עם המלצה על האופציה הצפונית. לא פלא שגם הוועדה החדשה לא ממש הצליחה בתשעת החודשים שהוקצבו לעבודתה, למצוא תחליף אחר.
"הקורונה טישטשה את האתגר. הטיסות חזרו, האוכלוסייה גדלה והביקוש לטיסות רק עלה. עדיין אין טיסות לסין ולמזרח, אין טיסות כרגע טיסות לרוסיה ולאוקראינה, התיירות עוד לא חזרה לעצמה ויש עדיין אנשים שמאז הקורונה נמנעים מלטוס. וגם כך אנחנו כבר כמעט במספרים של 2019. אז הסתיימה השנה האחרונה לפני הקורונה עם 24 מיליון נוסעים בנתב"ג, השנה נסיים עם 23 מיליון", אומר טופולנסקי.
באישור מועצת רשות שדות התעופה, ובתיאום עם ועד העובדים, הצליח טופולנסקי לגבש תכנית חירום להגדלת הקיבולת בשדה. כבר ב-2023 תושלם תוספת לטרמינל 3 בבנייה קלה, שתוסיף 22 דלפקי בידוק משמאל לטרמינל הקיים. מימינו תיבנה הרחבה נוספת במבנה קבע, ויתווספו אפשרויות לבידוק ושליחת מזוודות ללא צורך לעמוד בתור לדיילי הקרקע.
במקביל יוצאת הרשות במהלך בעלות של כחצי מיליארד שקל לבניית זרוע נוספת לנתב"ג, זרוע A, שתגדיל את קיבולת המטוסים בשדה ב-25%, ותושלם בתוך כשלוש עד חמש שנים.
ביקשתם מימון ממשרד התחבורה להתרחבות?
"לא נבקש כסף מאף אחד, כל הבנייה תבוצע מהכנסות רש"ת מאגרות נוסע בנתב"ג, ומהגידול במספר הנוסעים. הכסף שאנחנו גובים מהם יוחזר אליהם באמצעות התשתיות החדשות, שיוסיפו אזורי בידוק, ישיבה, הסעדה ושרוולים נוספים לקליטת מטוסים. כל אלה יאפשרו לנתב"ג לטפל ב-30 מיליון נוסעים בשנה, היקף שהוא ממילא יגיע אליו בתוך כחמש שנים".
ואז מה יקרה? לא נראה שעד אז יבנה שדה משלים לנתב"ג.
"בעשור הקרוב בן-גוריון הוא הפתרון, ונצטרך להתאים אותו לקליטת 40 מיליון נוסעים בשנה, ואולי אף ל-50 מיליון. בשביל זה נהיה חייבים לבנות טרמינל נוסף, או במקום טרמינל 1 הקיים, או בשטחים של בסיס לוד של חיל האוויר לשעבר, שמעמדם נמצא כרגע בדיון בין רשות מקרקעי ישראל לתעשייה האווירית.
"אנחנו נערכים גם להגדלת היכולת של השדה הקיים לקלוט יותר המראות ונחיתות. היום אנחנו יכולים להתמודד עם כ-30 תנועות מטוסים בשעה, תוך שאנחנו נשענים על המכ"מים של חיל האוויר לבניית תמונה אווירית. נשקיע כ-300 מיליון שקל ברכישת מכ"מים חדשים משלנו, שמותאמים לצרכי התעופה האזרחית, יספקו לנו תמונה אווירית מדויקת יותר ויאפשרו לנו לצופף את המטוסים באוויר. כך נדע בדיוק רב יותר היכן נמצא כל אחד מהם ומתי - מה שיאפשר לשדה להתמודד עם 60 תנועות בשעה.
"זה ייקח בין 4-3 שנים לקבל מכ"מים חדשים, ולכן ביקשתי לבדוק בינתיים מציאת פתרון ביניים שיאפשר לנו לזרז עוד יותר את המהלך".
למה לא לאסור שימוש במטוסים קטנים כמו בואינג 737 ואירבאס A320, כדי שחברות התעופה יפעילו באותה מגבלת טיסות מטוסים גדולים שיוכלו להגדיל את היצע המושבים?
"אם נאסור הגעת מטוסים צרי גוף מה יעשו חברות לואוקוסט, כמו 'וויז' ו'ראיין איר', שהצי שלהן מורכב ממטוסים כאלה? נאבד אותן ואת הטיסות הזולות שהן מציעות. חופש הכניסה והיציאה מישראל ייפגע".
אבל הוספת תשתיות לא תספיק אם לא יאושר שינוי במגבלות הרעש סביב נתב"ג, שמגבילות היום את מספר ההמראות והנחיתות, קובעות מגבלות קשיחות על השימוש במסלולים השונים ומונעות המראות בין 2 ל-5 לפנות בוקר.
צוות של משרד ראש הממשלה כבר המליץ לוועדה לתשתיות לאומיות לבטל את עוצר הלילה, וטופולנסקי תומך במהלך ואף נפגש לאחרונה עם ראש עיריית חולון מוטי ששון, לקראת הקמת קבוצת דיונים קבועה עם ראשי הרשויות בגוש דן שמעליהן עוברים המטוסים, כדי לדון בניהול הרעשים.
"אנחנו יכולים לממן בעצמנו את ההשקעות הקרקעיות ולתאם עם חיל האוויר את ההיבט האווירי. אבל אנחנו צריכים שהממשלה תאפשר לנו להוריד את מגבלות התפעול על השדה, ולבטל את איסור ההמראה בלילה. ואפשר לעשות את זה בלי להגדיל את כמות הרעש, כי המטוסים הולכים והופכים שקטים יותר. 777 מטען שקט משמעותית יותר מ-747 מטען שהולך ונעלם.
"הסרת המגבלות תאפשר לנו לחלק את ההמראות והנחיתות טוב יותר, כך שלא יהיו יישובים מסביב לשדה שיקבלו מנת רעש גדולה יותר. כשיהיה שדה משלים אפשר יהיה לסגור את נתב"ג בלילה, אבל כרגע אין ברירה לטוס גם בלילה ולפרוש את הרעש לאורך יותר שעות. אחרת לא נוכל לענות על הביקושים, מה שיפגע בזמינות של חופש הטיסה מישראל ואליה, ויביא להעלאת מחירי הטיסה. כשיהיה שדה משלים, נוכל שוב לשנות את הפעילות.
"גם בעולם יודעים לגלות גמישות: יש לנו טיסה מנתב"ג לסן פרנסיסקו שממריאה ב-1:40, ונוחתת בסן-פרנסיסקו בשעה 5 וחצי לפנות בוקר, כשהשדה נפתח ב-6 וחצי. המטוס נוחת והנוסעים ממתינים בו עד שאפשר יהיה לרדת".
"מה שקרה בתעופת הפנים זו שערוריה. סגרו את שדה דב, סוגרים את הרצליה, לא מקימים את השדה המתוכנן בחדרה, ובסוף נישאר רק עם חיפה וראש פינה. השדה בהרצליה אמור להתפנות בתחילת 2025 לטובת בניית שכונה"
ביישובים מסביב לשדה מתלוננים בקביעות על הרעש, ורש"ת אף מימנה מיגונים לתושבים שהתברר שבתיהם נמצאים מעל לסף רעש מסוים.
"המדינה לא הוגנת כלפי חלק מהתושבים בארץ. גרתי ליד בסיס חצור, שהיה אז הרבה יותר רועש מנתב"ג של היום, ואת זה לא סופרים. מטוסי קרב שממריאים ונוחתים מעל חלק מהיישובים הרבה יותר רועשים ממטוסי נוסעים.
"אני תושב ערוגות שנמצא לא רחוק מבסיס חצור, אבל המושב מולנו נמצא 300 מטר מתחילת המסלול של הבסיס. אז נכון שבחצור ירדה רמת הרעש מאז שטייסות הקרב שפעלו ממנו עברו לרמת דוד, אבל היישובים שממוקמים בקרבת בסיסי חיל האוויר חשופים לרמת רעש גבוהה יותר מהיישובים שליד נתב"ג.
"נכון שחיל האוויר טס בגלל זה רק עד 1 בלילה אלא אם יש צורך מבצעי דחוף, אבל אז הוא עשוי לבצע המראה רועשת גם ב-3 בלילה".
כל המהלכים האלה הם פועל יוצא של העיכוב בבניית השדה המשלים, שאמור היה להכיל 20 מיליון נוסעים בשנה, ולהתחיל לפעול בתחילת העשור הבא.
אחרי שנים של בדיקות קיבלה ב-2014 הממשלה החלטה על בניית שדה משלים ברמת דוד, לצד בסיס חיל האוויר במקום. טופולנסקי, שפיקד על טייסת קרב בבסיס והמריא ממנו למשימות מבצעיות, ליווה את קבלת ההחלטות הממשלתית בנושא כששימש בהמשך כראש מחלקת תכנון וארגון בחיל האוויר (תוא"ר) ב-2005.
"הסברתי אז למה נבטים הוא אופציה נכונה פחות, בגלל ההתנגשות עם פעילות חיל האוויר בנבטים עצמו ובבסיס חצרים הסמוך, וגם בגלל סוגיות הפעלה: השדה הזה יישב על אותו נתיב כניסה לישראל שמשמש את נתב"ג, מסביב לנבטים אין מספיק אוכלוסייה שתטוס ממנו ותקיים אותו והטיסות ממנו ואליו יהיו ארוכות יותר ולכן גם יקרות יותר בגלל מיקומו הדרומי.
"זה יהיה סיוט להפעיל את השדה הזה, אבל עכשיו כמנכ"ל רש"ת אני אומר - מצידי שיחליטו על האופציה הזו, זה יהיה יותר טוב מכלום. רק שיחליטו כבר. הבעיה הגדולה היא שאין דיון אמיתי ואין קבלת החלטות".
רמת דוד הוא אופציה עדיפה על פני נבטים כשדה משלים?
"רמת דוד הוא חלופה טובה, וגם שדה שיוקם על אי בים".
שר הביטחון בני גנץ הודיע לפתע בחודשים האחרונים שמנימוקים ביטחוניים, שאותם סירב לפרט, משרדו מתנגד לאופציה הזאת, בניגוד לעמדת המשרד בעבר.
"חיל האוויר יכול לחיות ברמת דוד לצד שדה אזרחי. כל האמירות נגד זה הן חוסר מקצועיות, או פוליטיקה".
הוועדה שמינתה מיכאלי טרם פירסמה החלטות סופיות, אבל מקדמת פיתוח של שדה התעופה הקטן בחיפה כך שיוכל לשמש לטיסות בין לאומיות.
"ננסה לפתח את שדה חיפה כך שאפשר יהיה להוציא ממנו טיסות לטווח של כאלף מייל, 1,600 ק"מ. היום המסלול באורך 1,500 מטר אבל אפשר להאריך אותו ל-1,800 מטר, שיאפשר את זה. יידרשו הפקעות שטחים והשקעה של כמה מאות מיליוני שקלים, כדי להגיע ל-3-2 מיליון נוסעים בטיסות קצרות ליעדים קרובים לישראל. אבל זו עדיין כמות מאוד מוגבלת יחסית לצרכים".
מה לגבי שדה רמון השומם ליד אילת?
"ברמון יש תשתית יפה מאוד, ואפשר להביא את השדה ל-5 מיליון נוסעים בשנה. בחורף הקרוב יצאו ממנו 10 טיסות שבועיות של 'ראיינאיר', 'וויזאייר', 'טראנסאוויה' ו'פינאייר' ליעדים באירופה. אנחנו גם בודקים אפשרות לבטל לחברות התעופה את תשלומי האגרות בשדה. בעבר הוחלט כי שלוש שנות ההפעלה הראשונות של השדה יהיו ללא אגרות, אבל שתיים מהן היו בימי הקורונה. כעת בודקים אם להמשיך בכך".
הבעיה הבוערת לנוסעים רבים היא בכלל עצם ההגעה לנתב"ג: קשה להשיג מונית לשדה וביציאה ממנו.
"אנחנו מכירים את הנושא ומחפשים פתרונות. בקרוב נפרסם מכרז חדש להפעלת מוניות בשדה, שיעניק שירות טוב יותר לנוסעים. במקביל אנחנו עובדים כדי להקל על מי שמגיע לשדה ברכב פרטי, ויוכל להזמין באפליקציה חנייה לפני היציאה מהבית, ואז עם ההגעה לנתב"ג היא תנווט את הרכב לחנייה. האפליקציה גם תראה לך איפה תחנת האוטובוס הקרובה ומתי יגיע האוטובוס הבא שייקח אותך לטרמינל.
"רכבת ישראל החלה להפעיל רכבות לילה לנתב"ג, מירושלים ומתחנת סבידור בתל-אביב. בשנים הבאות תתחיל לפעול תחנת רכבת נוספת על תוואי המסילה המזרחית, תחנת תעופה שתמוקם סמוך לצומת אל-על והאיירפורט סיני, ממנה נפעיל שאטלים לטרמינלים בשדה. בטווח הארוך יותר תהיה בנתב"ג גם תחנה של רשת המטרו. יהיה הרבה יותר קל להגיע לטיסה, וממנה הביתה".
מדברים הרבה על בעיית הטיסות הבין-לאומיות, אבל המצב בטיסות הפנים לא פחות קשה.
"מה שקרה בתעופת הפנים זו שערוריה. סגרו את שדה דב, סוגרים את הרצליה, לא מקימים את השדה המתוכנן בחדרה, ובסוף נישאר רק עם חיפה וראש פינה. הנחיתי שיבדקו את מצב המנחתים בארץ כדי לראות כיצד נוכל לסייע עוד לתעופה הקלה. כרגע הרצליה אמור להתפנות ברבעון הראשון של 2025 לטובת בניית שכונה במקום".
פורסם לראשונה: 07:44, 04.11.22
