יערות ירוקים עם ריח אורנים, נופים הרריים, מעיינות שאי אפשר שלא לטבול בהם, עדרי צבאים ויחמורים, ציפורים ופרפרים מיוחדים, פריחה יפהפייה ומערות מסקרנות – את ירושלים מקיף טבע נפלא, וכדי להגיע אליו אפילו לא צריך להתרחק יותר מדי מהעיר עצמה. קבלו את רשימת 20 אתרי הטבע המומלצים ביותר בירושלים וסביבה.
• סדר האתרים בכתבה נקבע על פי מיקומם הגיאוגרפי – מהקרוב ביותר אל מרכז העיר ועד המרוחק ביותר.
התחנה לחקר ציפורי ירושלים
מה רואים כאן? התחנה לחקר ציפורי ירושלים ע"ש נילי ודוד, המנוהלת ומתופעלת על ידי החברה להגנת הטבע, היא אתר הטבע העירוני הראשון מסוגו בארץ – ומהווה מוקד משיכה למאות אלפי ציפורים צבעוניות בכל עונות השנה. התחנה, הצמודה לכנסת, שומרת על אחד מאתרי הטבע המיוחדים בירושלים ובו בית גידול לח – אשר מהווה את הנקודה הדרומית ביותר שבה יש מזון, מים וצמחייה להסתתר בה בשעות היום עבור ציפורים קטנות שנודדות בתעופה אקטיבית ולא דואות כמו עופות גדולים.
התחנה מציעה פעילויות בתיאום לקבוצות ומשפחות – טיבוע ציפורים, סיור תצפית במסתור ובשטח התחנה, גלריה לאומנות בתוך המבנה החי הראשון בארץ, והקרנה של הסרט "יומן שדה" של עמיר בלבן, המתאר את הטבע שבתוך העיר.
איך מגיעים? התחנה שוכנת בפאתי גן סאקר, צמוד למשכן הכנסת. ניתן לחנות בתשלום ברחוב רוטשילד, סמוך לגן הוורדים, או בסינמה סיטי. ניתן להגיע בתחבורה ציבורית בקווים 35, 6, 14, 66 ולרדת בתחנה הסמוכה למשרד החוץ.
מתי הכי מומלץ? כל השנה. האתר ועמדת המסתור שבו פתוחים בכל יום ובמשך כל שעות היממה.
עמק הצבאים
מה רואים כאן? פארק עמק הצבאים, המשתרע על שטח של 250 דונם בלב ירושלים – בין שכונות מגורים כמו גבעת מרדכי וגבעת הוורדים לכבישים סואנים כמו רחוב הרצוג וכביש בגין – הוא אתר הטבע העירוני הגדול ביותר בארץ.
הצבי הארצישראלי הוא אחד מסמליו המובהקים של הטבע בישראל, אך אוכלוסייתו בארץ נעה לאורך השנים בין שגשוג לשפל. עם קום המדינה היו הצבאים על סף הכחדה, אך אוכלוסייתם התאוששה והגיעה לשיאה בשנות ה-80 עם עשרות אלפי פרטים ברחבי הארץ. בהמשך שוב נפגעו הצבאים, וכיום מספרם מוערך בפחות מ-5,000. על רקע הפגיעה בשטחי מחייתם של הצבאים, עמק פרי הר בירושלים, שנקרא כיום "עמק הצבאים", הוא דוגמה מופתית להתארגנות אזרחית לשמירה על ערכי טבע – שהביאה לעצירת תוכניות בנייה, ולהקמת פארק הטבע העירוני שבו חיים כיום כ-50 צבאים.
הפארק שייך לעירייה ומנוהל על ידי החברה להגנת הטבע, שמפתחת ומתחזקת את המקום באופן שוטף, תוך שמירה על המערכת האקולוגית שלו ועל צביונו הטבעי, ומקיימת בו סיורים ופעילויות חינוך ושמירת טבע לציבור הרחב.
לצד הצבאים, ניתן לפגוש בעמק בין היתר פריחה עונתית, מסתורי תצפית הצופים אל שטחי העמק, אגם גדול המושך אליו עופות מים, בריכות מים המנקזות את נחל רקפת ונחל רחביה ובעלי חיים בסכנת הכחדה, כגון צולל ביצות ואחרים.
איך מגיעים? בווייז: "עמק הצבאים". ניתן להגיע גם בתחבורה ציבורית עם כל קו אוטובוס המגיע לצומת פת: 6,17,19,32, 5, 42 – ולרדת בתחנה "הרצוג / בית הנוער העברי".
מתי הכי מומלץ? כל השנה. הפארק פתוח מדי יום בשעות האור, כולל חגים וסופי שבוע.
יער רמות ומצפה נפתוח
מה רואים כאן? יער רמות הממוקם בירושלים סביב תוואי נחל צופים הוא שריד ליערות הגדולים שנטעה קק"ל מסביב לעיר לאחר קום המדינה – והוא נשק לקו הירוק. לאחר מלחמת ששת הימים החלה בנייה מהירה של שכונות משני צדי הנחל, ועדרי צבאים שנראו תדיר במקום הלכו ונעלמו בהדרגה – עד שנותרו בו פרטים בודדים ומרבית העדר נסוג אל הר מצפה נפתוח שגם הוא בשטחו של יער רמות. ההר מתנשא לגובה של 714 מטר מעל פני הים, מדרום לשכונת רמות ומצפון לעמק הארזים. בחורף ההר הוא גם מוקד משמעותי של פריחת אירוס הסרגל.
גם מצפה נפתוח עצמו ועדר הצבאים הגדול שקבע בו את שטח מחייתו היה בסכנה בעקבות תוכניות בנייה וכן תוכנית לסלילת כביש דרך יצחק שמיר – אולם לאחר מאבק סביבתי צומצמו תוכניות הבנייה והוחלט גם שהכביש יעבור במנהרה בקטע זה.
איך מגיעים? ביער רמות מסומנים שני שבילי טיול מעגליים – שביל מצפה נפתוח (סימון שחור) ושביל הצבאים (סימון אדום). נקודת היציאה הנוחה לשני השבילים הללו היא גן הקיפוד. אורכו של שביל מצפה נפתוח הוא כ-1.5 ק"מ, ואורכו של שביל הצבאים הוא כ-2.5 ק"מ. תחילה צועדים בתוואי משותף לשני השבילים עד למקום שבו הם מתפצלים.
מתי הכי מומלץ? כל השנה, ובמיוחד באביב וכן בזמן פריחת אירוס הסרגל במצפה נפתוח בחודש דצמבר.
הכניסה? ללא תשלום וללא צורך בתיאום מראש.
עין לבן
מה רואים כאן? אחד המעיינות הפופולריים ביותר בהרי ירושלים הוא עין לבן, הממוקם מתחת לגבעת משואה, מעל הגדה הצפונית של נחל רפאים. המעיין נובע מניקבה חצובה המזינה שתי בריכות – האחת רדודה והשנייה עמוקה יותר (כ-160 ס"מ) ומתאימה מאוד לרחצה. המעיין קיבל את שמו מצבעם הלבן של סלעי רכס לבן שמהם הוא נובע, והוא מוקף עצי תאנה, אגוז מלך, שקד, חרוב, זית, אלה ארצישראלית ועץ תות. שרידים ארכיאולוגיים שהתגלו באזור המעיין מעידים על שימוש חקלאי אינטנסיבי בשטח ובמימי המעיין כבר מן העת העתיקה.
בשנת 2015 עבר המעיין שיפוץ משמעותי ובריכות המים שוקמו על ידי עיריית ירושלים ורשות הטבע והגנים כחלק מפרויקט "פארק ירושלים". עם זאת, שנתיים לאחר מכן אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה תוכנית להקמת 5,000 יחידות דיור ברכס לבן שמעל המעיין – ועלה חשש שהבנייה המתוכננת תחסל את שפיעת המים. במרץ 2022, לאחר שנים של מאבק סביבתי, החליט ראש העיר משה ליאון לבטל את התוכנית במתכונתה המקורית ולקדם חלופה הרבה יותר מצומצמת.
איך מגיעים? דרך סלולה באורך של כ-1.5 ק"מ מובילה מחניון גן החיות התנ"כי אל המעיין. הדרך קרויה "דרך נדב" על שם נדב אלעד, לוחם בפלוגת הנדסה של חטיבת הצנחנים שנפל בפעילות מבצעית בחברון, ומשפחתו וחבריו ליחידה תרמו ועזרו לשיקום וטיפוח המקום. ליד המעיין מתחיל שביל אופניים "מי-ם אל ים" שמגיע עד לחוף בתל אביב, ולידו עובר גם "שביל ישראל".
מתי הכי מומלץ? כל השנה. בשבתות ובחגים המעיין עלול להיות עמוס במבקרים.
הכניסה? הכניסה חופשית ואין צורך בתיאום מראש.
נחל חלילים ועיינות תלם
מה רואים כאן? נחל חלילים הוא גיא קצר היורד היישר מהיישוב מבשרת ציון אל עמק הארזים, שאינו אלא חלק מערוץ נחל שורק. כאן, קרוב מאוד למרכז העיר ירושלים, נשמרו מדרונות וגיאיות המעטרים את הבירה ומייצגים נופים קדמונים של הרי ירושלים. באביב מתכסים מדרונות נחל חלילים בפריחה מרהיבה של כלניות, רקפות ואף מינים של סחלבי בר כמו דבורנית דינסמור ודבורנית צהובה. כדאי להביא משקפת, למצוא פינה שקטה ולנסות לגלות את ציפורי השיר הרבות שמבלות כאן.
לאורך מסלול הטיול בנחל טרסות נטושות רבות המעידות כי הגיא היה מעובד בעבר. בתחומי השמורה נמצאת גם מערת חלילים – מערכת של מחילות וחללים שהלכו וגדלו בעקבות חלחול מי הגשמים עד שהתחברו ביניהם ליצירת אולם נמוך ובו "עמודי" סלע וכוכים. אורכה הכולל של המערה הוא כ-40 מטרים וגובהה כמטר וחצי. המחילות ופתחיהן מכונים "חלילים" – והם שהעניקו לנחל את שמו.
שביל שמתחבר אל שביל נחל חלילים מוביל אל אתר נוסף סמוך – עיינות תלם. במקום, שמוגדר כגן לאומי, קבוצת מעיינות הנובעים באזור שבו נחל לוז נפגש עם נחל שורק. המבנה בן שתי הקומות שבאתר הוא שריד של מושבה יהודית קטנה בשם בית טלמא שהוקמה בשנת 1906, ומבנה זה נועד לשמש כבית חרושת לסבון ולשמן. עם זאת, הקמתו לא הושלמה והשטח נעזב. ב-1922 התיישבו במקום חמש משפחות יהודיות שהתגוררו במבנה ובאוהלים שהוקמו לידו. יישוב זה, שנקרא עמק הארזים, ננטש כעבור שבע שנים במאורעות תרפ"ט.
בשטח הגן הלאומי עיינות תלם הוקם גם שדה משחקים מן הטבע ובו לוחות אבן מעוצבים שעליהם משורטטים משחקי דמקה, צוללות, שחמט, מבוך ועוד. לצד הלוחות ניצבים שרפרפי אבן, והמבקרים מוזמנים לאסוף את "כלי המשחק" שאינם אלא אבנים מהשטח – ולהעביר את הזמן בנעימים. לצד המשחקים השונים כתובים חוקי המשחק וגם הסברים על ההיסטוריה העתיקה שלהם, ומתי והיכן הם הומצאו.
איך מגיעים? נקודת המוצא היא רחבת החניה של בית ספר השלום במבשרת ציון (מול רחוב השלום 85). נקודת הסיום היא רחבת החניה התחתית בעמק הארזים, ליד שדה תלם ובסמוך לגשר הרכבת. שביל מסומן בירוק שאורכו 2 ק"מ מחבר בין הנקודות הללו, ומנקודת הסיום יוצא שביל שאורכו כ-500 מטרים ומסומן בכחול ומוביל אל עיינות תלם. בסוף הטיול ניתן לשוב חזרה לנקודת ההתחלה בלי מאמץ מיוחד.
מתי הכי מומלץ? כל השנה, ובמיוחד באביב כאשר הנחל מתמלא בפריחה. בחורף, לאחר גשם, הגישה למערת חלילים עלולה להיות חלקלקה.
הכניסה? ללא תשלום וללא צורך בתיאום מראש.
"שביל הארז" ביער ירושלים
מה רואים כאן? בשנים הראשונות לאחר קום המדינה, הייתה ירושלים עיר קטנה ומסביבה הרי טרשים קירחים. יוסף וייץ, מראשי קק"ל, יזם את נטיעתו של גוש יער גדול ממערב לעיר – ובשנת 1956 נטע נשיא המדינה דאז יצחק בן צבי את העץ הראשון ביער ירושלים. ב-2 בפברואר 1958, גם ראש הממשלה דוד בן גוריון נטע ביער במו ידיו עץ ארז. מיד אחר כך המשיכה קק"ל במרץ במפעל הייעור, ותוך שנים מעטות השתרע יער ירושלים על פני כ-3,500 דונם והפך לריאה הירוקה של העיר שהלכה וגדלה, ולמקום מפלט עירוני שהתושבים יכולים לצעוד אליו ברגל וליהנות בו מבילוי בחיק הטבע.
קק"ל פיתחה במהלך השנים את יער ירושלים והכשירה אותו לביקורי קהל. ביער נפרצו דרכים באורך כולל של 15 ק"מ, סומנו שבילים להולכי רגל, האתרים שולטו והוקמו חניונים ומתקני שעשועים לילדים. מלבד ארז בן גוריון, הטיול ביער מציע תצפיות נוף יפות שמהן נראים בין היתר מושב בית זית והמאגר שלידו, שכונת הר נוף, כביש 1, הר אדר, מעלה החמישה, הקסטל, "בקעת הקהילות" של יד ושם, הר טייסים, עין כרם והר גילה. ליד הרחבה שבה נטוע הארז נראות בבירור שוחות ותעלות מגן שחפרו הטורקים במלחמת העולם הראשונה במאמץ להגן על ירושלים מפני הצבא הבריטי. בחודש ינואר פורחים ביער נרקיסים רבים, ובאביב פורחים כאן שיחי לוטם, צבעוני ההרים וכמה מינים של סחלבי בר.
איך מגיעים? מרחוב פרחי חן יורדים בדרך הסלולה לתוך גן אוסטרליה שבכניסה ליער. לאחר כ-80 מטר מכוון שלט שמאלה ל"שביל הארז" (סימון כחול לכל אורך השביל, אולם כדי להגיע אל ארז בן גוריון עצמו יש לסטות מעט מהשביל המסומן – על פי השילוט שמכוון אל הרחבה שבה הוא צומח). השביל מעגלי ואורכו כ-4 קילומטרים.
מתי הכי מומלץ? כל השנה, ובמיוחד באביב.
הכניסה? ללא תשלום וללא צורך בתיאום מראש.
מאגר בית זית
מה רואים כאן? מאגר בית זית הוא אגם עונתי בתוואי נחל שורק, סמוך למושב בית זית בהרי ירושלים וכקילומטר דרומית למבשרת ציון. האגם נוצר בעקבות סכר שנבנה בתוואי הנחל בשנות ה-50 מתוך כוונה לעצור את מי הגשמים ולהביא לחלחולם אל מי התהום ממערב לקו פרשת המים. עם זאת, בשנים שלאחר השלמת הפרויקט התברר כי מדובר בכישלון תכנוני אדיר – הסכר אמנם יצר אגם גדול ומימיו חלחלו כצפוי, אך הם לא השפיעו כלל על מאזן המים באקוויפר ההר המערבי. בדיקה העלתה כי קו פרשת המים הטופוגרפי למעשה אינו חופף לקו פרשת המים הגיאולוגי – ומשום כך המים שמחלחלים במאגר נובעים דווקא מזרחה, במעיינות נחל פרת שבמדבר יהודה, וזורמים לעבר ים המלח. אף על פי כן, הסכר לא פורק והמאגר הפסטורלי הפך לאטרקציה תיירותית.
איך מגיעים? בגדה המזרחית של האגם הוסדר שביל להולכי רגל ולרוכבי אופניים, המהווה חלק מפארק ירושלים. ניתן לגשת לשביל זה משתי נקודות – הצפונית סמוכה למחלף מוצא בכביש 1 ויש לפנות לפי השילוט למוצא עילית ובית זית, והדרומית סמוכה לעין כרם ויש להגיע דרך מעגל התנועה של כביש 386 אל חניית בית הספר החקלאי עין כרם. אורך השביל בין החנייה הצפונית לחנייה הדרומית הוא כ-3 קילומטרים.
מתי הכי מומלץ? בחורפים גשומים, בעיקר במחצית השנייה של החורף, ובאביב שאחריהם.
הכניסה? ללא תשלום וללא צורך בתיאום מראש. הכניסה למים באגם אסורה ומסוכנת.
גן לאומי עין כרם
מה רואים כאן? עין כרם היא שכונה בפאתיה הדרום-מערביים של ירושלים, והיא מתאפיינת באופי כפרי מאוד בשל ניתוקה היחסי מהעיר והיותה מוקפת הרים, עמקים ויערות. כרמי הזיתים העתיקים והטרסות החקלאיות שסביב ולמרגלות השכונה הוכרזו כגן לאומי, וסביב השכונה סומן גם שביל טיול "סובב עין כרם" שאורכו המלא כ-7 קילומטרים והוא מסומן בירוק.
עין כרם נחשבת גם למקום מקודש לנצרות בשל היותה מקום הולדתו של יוחנן המטביל, ובמקום מספר כנסיות ומנזרים – המפורסם שבהם הוא מנזר גורני ("המוסקוביה") עם צריחי ה"בצל" שכיפותיהם צופו זהב.
איך מגיעים? כביש עין כרם-צומת כרם חולף בין חלקי הגן הלאומי. בתחבורה ציבורית אפשר להגיע באוטובוס למרכז עין כרם ומשם ללכת לרחבת מעיין מרים, שלמרגלותיה מתחיל שביל היורד במורד הגיא אל שטחי הגן הלאומי וגם אל שביל "סובב עין כרם".
מתי הכי מומלץ? כל השנה.
הכניסה? ללא תשלום ואין צורך בתיאום מראש.
עין חניה
מה רואים כאן? עין חניה הוא פינת חמד המשלבת מעיין ובריכה עתיקה מלאה מים, אתר ארכיאולוגי ונוף של חקלאות מסורתית. המעיין נובע באפיק נחל רפאים, ואמות משוחזרות מוליכות את המים לבריכת השקיה עתיקה, המשמשת כיום לרחצה. רשות הטבע והגנים, המנהלת את האתר, שיקמה את הטרסות הישנות במקום ונטעה בהן עצי בוסתן.
בחפירות ארכיאולוגיות שערכה רשות העתיקות באתר נחשפו מערכת מים מהמרשימות בישראל, שתי בריכות מים מהתקופה הביזנטית ונימפיאון (מזרקת מים) מהתקופה הרומית. מערכת המים מזינה את הבריכות שבמקום כבימים עברו. עין חניה הוא מקום קדוש ואתר עלייה לרגל למאמיני הכנסייה הארמנית והכנסייה האתיופית, והאזור שמסביב לבריכה ולנימפיאון הוא רכושה של הכנסייה הארמנית.
איך מגיעים? מקניון מלחה בירושלים נוסעים בכביש המוביל לגילה ולגוש עציון. רחבת החניה של עין חניה נמצאת כ-2.5 ק"מ מהכניסה לעין יעל. בווייז: עין חניה. ניתן גם להגיע ברגל או באופניים בשביל המחבר בין עין חניה לעין לבן.
מתי הכי מומלץ? כל השנה.
שביל המעיינות ביער עמינדב
מה רואים כאן? יער עמינדב, המשתרע על פני כ-7,000 דונם ממערב לירושלים, הוא יצירה של קק"ל. עצי המחט מצטרפים אל עצי החורש הטבעי שבמקום ויוצרים יחד חגורה ירוקה שהיא השטח הפתוח המשמעותי ביותר העומד לרשות תושבי ירושלים. ביער ניתן למצוא, בין השאר, את האנדרטה המפורסמת יד קנדי, את אנדרטת קלידי הפסנתר לזכרו של הפסנתרן הדגול ארתור רובינשטיין, חניוני דרך, אתרי עתיקות ומסלולי רכיבה. בתוך היער הוכשר "שביל המעיינות" – שביל שסימנה קק"ל בין המעיינות הנובעים במדרון הדרומי של הר עמינדב. השביל מתנהל במורד והוא מתאים למשפחות עם ילדים מגיל 10.
איך מגיעים? מרחבת החניה של חורבת סעדים צועדים כמה צעדים מזרחה וליד חלקה קטנה של עצי הארז יורדים בדרך העפר (סימון ירוק). לאחר כ-100 מטר מגיעים לצומת. דרך העפר פונה ימינה וצבעה משתנה לכחול (מי שישוב ברגל מעין תמר יצעד בדרך הזו). יש להמשיך בשביל המסומן ירוק.
ההליכה בין טרסות יפות – עדות לחקלאות הררית קדומה. לאחר כחצי קילומטר נגלה סדרה של מערות קטנות חצובות בסלע צהבהב ורך, שמתוכן יוצאות ניקבות בנויות בחלקן. ליד המערה הראשונה אף נמצאת אבן ובה חצובה מעין שוקת עגולה, ששימשה להשקיית עדרי צאן. מי המעיינות נאספו לשתי בריכות הבנויות משמאל לשביל. אחת הניקבות, שאורכה כ-15 מטרים, השתמרה היטב. היא יוצאת ממערה בדופן ההר, עוברת מתחת לשביל ויוצאת בצדו השני. זה המקום לשים לב לסלע הצהבהב - חוואר מתצורת מוצא – סלע שיוצר שכבה אטומה העוצרת את מי הגשם המחלחלים בשכבות הסלע שמעליה.
השביל ממשיך לרדת במדרון המיוער. כחצי קילומטר מעינות עמינדב מתעקל השביל ימינה וחושף את הנוף המרהיב של הרי ירושלים. למרגלות התצפית נראים מושב אבן ספיר ומעליו בית החולים הדסה עין כרם. מעבר לערוץ הגדול של נחל שורק נראים הר איתן וסטף, הר טייסים ויישובים רבים המנקדים את ההרים.
התחנה הבאה היא עינות עוזי – אלה הם שני מעיינות הנובעים זה בצד זה, בשולי היער. אחד המעיינות נובע בכל ימות השנה ומזרים את מימיו לבריכה נאה. מכאן ממשיכים על פי הסימון הירוק מזרחה, לצד גדתו הדרומית של ואדי יוסף – גיא גדול היורד הלאה מכאן לעין חנדק. הטרסות החקלאיות בגיא נשמרו בצורה נפלאה.
כ-300 מטר מעינות עוזי נובע עין תמר – מעיין קטן ונחמד המוקדש לזכרה של תמר נתן ז"ל, שנהרגה בשנת 1996 בטיול בבוליביה. המעיין נובע מתוך גומה לתוך בריכה מהתקופה הביזנטית. חלקים מהטיח המקורי עודם מצפים את דופנות הבריכה. מטיילים חדי עין יוכלו להבחין בחללים עגולים קטנים החצובים בדופן המזרחי של הבריכה. חוקרים אחדים העלו את הסברה שהחללים הללו שימשו אתרים להשרצת דגיגים. אם כך הוא, יש להניח שהבריכה שימשה בתקופה הביזנטית כאתר גידול דגים. במקום נמצאו שרידים של מבנה ציבורי גדול מהתקופה הביזנטית, אולי כנסייה או מנזר.
עין תמר נובע כל השנה. אפשר לשכשך רגליים בבריכה וליהנות משני שולחנות פיקניק הניצבים בצל עצי אלון. מכאן שבים לנקודת המוצא במדרגות העולות אל השביל המסומן כחול.
מתי הכי מומלץ? כל השנה.
הכניסה? הכניסה ליער חופשית ואין צורך בתיאום מראש.
עין חמד
מה רואים כאן? עין חמד הוא פנינת טבע בפיתולי הדרך בהרי ירושלים, באפיק נחל כיסלון. האתר יושב על תוואי דרך רומית עתיקה שהובילה בעבר אל ירושלים – ובתקופה הצלבנית נבנה במקום מבצר על מנת לשלוט על חופש התנועה לעיר הקודש ולאפשר לצליינים הנוצרים מעבר בטוח בדרכם אליה. בסמוך למעיינות הנובעים במקום הוקמו חוות חקלאיות שניצלו את המים להשקיה. הצלבנים קראו לאתר "אקווה בלה" – "המים היפים" – ושמו הערבי של האתר "איקבלה" הוא שיבוש של השם הלטיני.
כיום האתר הוא גן לאומי שנועד בעיקר לנופש ולתיירות, והוא כולל מרחב הגדול עם מדשאות, שולחנות פיקניק בצל העצים, שירותים וברזיות. בגן מצוי גם מקבץ גדול של עצי דולב מזרחי – אשר עליהם נצבעים בסתיו בצבעים משגעים של אדום, כתום וצהוב. ההליכה בשבילי הגן היא בין מרבדי השלכת (בעונה) וליד המבנה הצלבני המבוצר שנותר במקום. ההליכה בגן הינה קלה, אפשרית לכל גיל וניתן להתנייד גם עם כיסאות גלגלים ועגלות תינוק.
איך מגיעים? האתר שוכן בצמוד למחלף חמד על כביש 1, כרבע שעה נסיעה מירושלים וכחצי שעה נסיעה מתל אביב. בווייז: גן לאומי עין חמד.
מתי הכי מומלץ? כל השנה – ובמיוחד בסתיו, באמצע נובמבר, אז מופע השלכת בגן הלאומי בשיאו.
מעיינות הסטף והר איתן
מה רואים כאן? סטף היה כפר ערבי בהרי ירושלים, על הצלע המזרחית של הר איתן אשר יורדת עד לנחל שורק. הכפר ננטש במלחמת העצמאות ונותר שומם עד ימינו. בשנות השמונים החלה קק"ל לשקם ולשחזר את מערכת המדרגות החקלאיות המסורתית, ובמסגרת הפרויקט נחפרו ונחשפו שני מעיינות שסיפקו מים לכפר – עין סטף ועין ביכורה, יחד עם התעלות שיצאו מהם ובריכות האגירה.
איך מגיעים? "שביל הכפר" המסומן בירוק חופף ברובו ל"שביל ישראל" ויורד ממרומי הר איתן (החנייה העליונה של סטף) אל נחל שורק. בדרך הוא מעניק הזדמנות להתרשם משני המעיינות שבאתר ומהמדרגות החקלאיות ויורד לחניה התחתונה. אפשר לשוב לחניה העליונה באותה הדרך, או ליצור מסלול מעגלי מעט ארוך (כ-3 קילומטרים במצטבר) אם חוזרים מעין ביכורה ב"שביל השומרות" (סימון אדום).
עין סטף מרוחק מהחניה כ-500 מטרים בלבד. מימיו נובעים מתוך ניקבה קצרה המחייבת זחילה כפופה במים רדודים, וממנה יוצאים המים אל הבריכה. כדי להגיע לעין ביכורה יש לשוב מעט צפונה בשביל צדדי המסומן צהוב. נכון לזמן פרסום הכתבה, לא ניתן להיכנס לניקבה של עין ביכורה בשל ליקויי בטיחות. המשך השביל הצהוב מתחבר שוב אל השביל הירוק שדרכו ניתן לחזור לחניה העליונה, או לפנות אל השביל האדום שמוביל אל מסלול נוף על צלע ההר.
סביב במת הר איתן שביל מעגלי רחב מסומן באדום שאורכו כ-8 קילומטרים, אשר מיועד גם לרצים ולרוכבי אופניים. השביל יוצא וחוזר אל החנייה העליונה של הסטף.
מתי הכי מומלץ? כל השנה.
הכניסה? הכניסה לפארק הסטף חופשית ואין צורך בתיאום מראש.
פארק בגין ועין קובי
מה רואים כאן? פארק בגין, שהוקם במבואות הדרומים-מערביים של ירושלים לכבוד ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל מנחם בגין ורעייתו עליזה, מאופיין בגבעות רמות המעוטרות בעצי חורש ים-תיכוני ובעצי אורן שקק"ל נטעה. בשטח הפארק נמצא מעיין עין קובי – אחד ממעיינות הניקבה היפים ביותר בהרי ירושלים, ולידו טרסות משוחזרות ונטועות עצי בוסתן. ניתן לטבול בבריכה החיצונית של המעיין וכן לרדת אל הניקבה ל"מסלול זחילה רטוב".
איך מגיעים? מנווטים באמצעות ווייז אל "מבוא ביתר", ומהכניסה למושב ממשיכים בנסיעה כחצי קילומטר על כביש 375 עד הפנייה לפארק בגין. פונים שמאלה ונוסעים צפונה בתוך הפארק על דרך סלולה היורדת לעין קובי, ומחנים את הרכב בחניון מסודר צמוד למעיין. ליד המעיין נמצא חניון לילה פתוח של קק"ל ובו שולחנות פיקניק וברז מים לשתייה.
מתי הכי מומלץ? כל השנה.
הכניסה? ללא תשלום וללא צורך בתיאום מראש.
הר טייסים ועין טייסים
מה רואים כאן? הר טייסים בהרי ירושלים נמצא במרכזה של שלוחת הר היורדת מאזור הקסטל מערבה. על פסגת ההר, בלב החורש הירוק, ממוקם אתר ההנצחה הראשי של חיל האוויר – וכל השטח שסביבו מוגדר כשמורת טבע המשתרעת על פני 453 דונם. על המורדות המזרחיים, בערוץ היורד אל נחל צובה, נובע מעיין עין טייסים שמימיו מוזרמים אל בריכת אגירה. הרחצה בבריכת המעיין אסורה מאחר שמדובר במקור המים היחיד באזור והוא קריטי עבור חיות הבר בשמורה.
בשמורה פורחים באביב מיני סחלבי בר נדירים, והחורש הים-תיכוני שבה משמש בית ליחמור הפרסי, שנכחד מנופי הארץ אך הושב לטבע בהצלחה במסגרת פרויקט משותף של רשות הטבע והגנים וגן החיות התנ"כי. בסוף הקיץ ובסתיו, שביל הטיול בשמורה סגור לכניסת מטיילים משום שזו עונת הייחום של היחמורים, אשר מתקבצים בסביבות המעיין, ומפגש עם מטיילים בעונה זו עלול להפחידם ולעורר אצלם התנהגות תוקפנית.
בשמורה בולטים מאוד גם עצי הקטלב המצוי שגזעיהם אדומים, והם גם הצמח הפונדקאי של פרפר קיסרית הקטלב – פרפר היום הגדול ביותר בישראל ובאירופה, שמוטת כנפיו מגיעה עד ל-10 ס"מ, ונפוץ מאוד בשמורה.
איך מגיעים? הר טייסים שוכן לצד כביש צומת אשתאול-צובה (כביש 395), הכניסה להר כקילומטר ממזרח למושב רמת רזיאל. מסלול הטיול מתחיל ליד האנדרטה. מעץ הקטלב המפואר שנמצא ברחבה שמאחורי האנדרטה יורדים בחורש פתוח, צועדים כ-80 מטרים לצד צינור מים גדול, חולפים מעליו, יורדים למקום שבו נמצא קו מתח גבוה – ומגיעים אל ראש מדרגה בולטת המעניקה מבט מרהיב על הנוף. למרגלות המדרגה דרך עפר מסומנת כחול, אך אנו נחצה אותה ונלך בשביל המסומן בשחור המוביל מעבר לדרך העפר אל מדרון תלול ביותר שכדי לרדת בו יש להיעזר בידיים. אחר כך השיפוע מתמן, וההליכה בין טרסות ועצי יער עד למעיין נוחה ביותר. המרחק מהאנדרטה ועד למעיין הוא כ-700 מטרים בלבד, וניתן לשוב לאחר מכן באותה הדרך בעלייה – או להשאיר מראש רכב מאסף בדרך העפר שלמרגלות עין טייסים.
מתי הכי מומלץ? בעיקר באביב ובתחילת הקיץ. אין לטייל בשביל מהר טייסים לעין טייסים לאחר גשם מחשש להחלקה. בסוף הקיץ ובסתיו השביל השחור בין הר טייסים לעין טייסים סגור לכניסת מטיילים משום שזו עונת הייחום של היחמורים. השמורה סגורה גם ביום הזיכרון לרגל טקסי חיל האוויר. השהייה בשמורה בשעות החשכה אסורה.
הכניסה? ללא תשלום וללא צורך בתיאום מראש.
נחל פרת (ואדי קלט)
מה רואים כאן? נחל פרת (המוכר גם בשם "ואדי קלט") זורם בקניונים עמוקים שחוצים את מדבר יהודה. הנחל יורד מאזור נווה יעקב בירושלים ונשפך לבקעת הירדן ממזרח ליריחו. רובו זורם בשמורת טבע, שבשטחה מעיין עין פרת השופע.
המעיין נובע אל בריכת סלע טבעית וספיקתו (כ-1,500 מ"ק מים ביממה) יוצרת פלג קטן שבהם ניתן להתרחץ. מלבד הנחל הזורם והבריכות הטבעיות, בשמורה טבע מדברי מרתק עם צמחיית נחלים שופעת וכן מנזר, שממשיך את מורשת הנזירות הביזנטית ברוח הנזירים שהתבודדו בכוכי מדבר יהודה. זאת לצד שרידים ארכיאולוגיים מתקופות שונות.
איך מגיעים? כתבו בווייז: שמורת טבע נחל פרת – עין פרת. הכביש המוביל לשמורה מפותל מאוד ויש לנסוע לאט ובזהירות. בשמורה כמה מסלולים בדרגות קושי שונות, החל מקלים ועד מסלולים למטיבי לכת. המסלול הקל מתחיל בבריכת הסלע ונגמר בבריכה שבחורבת עין פרת. לאורך המסלול צועדים המטיילים בחורשת האיקליפטוסים ועוברים גם ליד בריכת התמר המזמינה. אורכו של המסלול הוא כ-2 ק"מ (הלוך חזור) ולוקח בממוצע כשעה.
למטיבי הלכת מוצעת אלטרנטיבה מאתגרת יותר – מסלול שיוצא מעין פרת עד עין מבוע (ליד היישוב אלון). המסלול המאתגר מסומן בכחול, עובר בערוץ הנחל ולאורכו בריכות רבות. המטיילים הולכים כ-4 ק"מ עד למפגש עם נחל פרת, ומשם ממשיכים עוד כ-1.5 ק"מ במורד הנחל לעין מבוע. אורכו של המסלול הוא כ-5.5 ק"מ והוא לוקח בין שלוש לחמש שעות. חשוב לציין שעל המטיילים לצאת לדרך מעין פרת עד השעה 11:00 כדי לא להיקלע לחשיכה, ויש להתייעץ עם פקחי השמורה טרם היציאה.
מתי הכי מומלץ? כל השנה. הטיול במסלול שבין המעיינות אסור בימים שבהם קיימת אזהרת שיטפונות.
נחל קטלב
מה רואים כאן? נחל קטלב הוא נחל אכזב בפרוזדור ירושלים, הנמצא בשמורת נחל שורק ובתחומי פארק עצמאות ארה"ב של קק"ל. שמו נגזר מעצי הקטלב אדומי הגזע שנפוצים לאורכו. בנחל נופים מרהיבים והוא מציע מסלולים קלילים המתאימים למשפחות ואפילו מסלול סלול ונגיש לכיסאות גלגלים ועגלות תינוק – לצד מסלולים למטיבי לכת הכוללים הליכה בין מצוקים ומפלונים בתוך החורש. באביב יש פריחה מאסיבית של צבעונים, נוריות, סחלבים, חוטמיות, לוטם, אירוס ארם-נהריים ופרחים יפים נוספים לאורך הנחל, ובסתיו אף פורחות חלמוניות בנקודה אחת לאורך המסלול האתגרי.
איך מגיעים? נקודת המוצא והסיום של רוב מסלולי הטיול האפשריים בנחל קטלב היא במוקד המידע נס הרים הצמוד לבית הקפה-מסעדה "בר בהר", בין המושבים נס הרים ובר גיורא על כביש 3866. אורכו של המסלול הקל והמשפחתי ("שביל נופי נחל קטלב") הוא 1.7 ק"מ, הוא מתחיל ליד הברזייה שברחבת מוקד המידע ומסומן בראשית דרכו באדום. בראשיתו הוא חופף לשביל הנגיש שסללה קק"ל ונקרא "שביל נופי נחל שורק". צועדים בשביל המשותף כ-180 מטרים, ואז פונים ימינה על פי השילוט ועוזבים את השביל הסלול. לאחר כמעט קילומטר מגיעים אל צומת שבילים שבו השביל האדום מסתיים ופוגש שביל מסומן שחור. הפנייה ימינה לכיוון העלייה מובילה בחזרה אל נקודת ההתחלה, אך מומלץ לרדת תחילה שמאלה כ-200 מטרים עד למעיין עין גיורא – ולאחר מכן לשוב מעלה.
מטיבי לכת יכולים לצעוד מנקודת המוצא במוקד המידע מלכתחילה על השביל השחור בירידה, לעבור בעין גיורא ובעין קטלב, ולהגיע לאחר כ-3 ק"מ אל תחנת הרכבת בר גיורא. בנקודה זו ניתן להשאיר רכב מאסף – או להמשיך למסלול מעגלי מאתגר שיוביל בסופו של דבר בחזרה אל נקודת ההתחלה. המעוניינים בטיול המעגלי יפנו בתחנת הרכבת שמאלה אל שביל מסומן בירוק שעובר בבית הקברות העתיק דיר א-שייח ולאחר מכן מגיע אל צומת שבילים. בצומת פונים שמאלה אל השביל הכחול שיוביל בעלייה מאתגרת בחזרה אל נקודת ההתחלה (מעט אחרי אמצע הדרך במסלול זה נמצאת נקודת הפריחה של החלמוניות). אורכו של המסלול המעגלי כ-7.5 ק"מ.
מתי הכי מומלץ? בסתיו או באביב. אין לטייל במסלול למטיבי הלכת בימי גשם או בימים של עומס חום.
הכניסה? ללא תשלום וללא צורך בתיאום מראש.
הר הרוח ונחל יתלה
מה רואים כאן? הר הרוח, שפסגתו מתנשאת לגובה 774 מטרים מעל פני הים, הוא שלוחה של הרי ירושלים המשתפלת מערבה בין אבו גוש ליישוב נטף. למרגלות ההר זורם נחל יתלה, המשתרע בין כביש 1 לבין השטחים הבנויים של ירושלים ומתחת לגשר הרכבת של הקו המהיר לירושלים, והוא מהווה בית גידול למאות זנים של צמחים וחיות בר.
בשנות ה-80 החלה קק"ל לפתח את ההר ואת הדרכים שבו במסגרת פיתוח "ארץ הכפירה" – כך כונה האזור על שם התל המזוהה עם עיר הגבעונים כפירה. הפיתוח כלל את סלילת הכביש לנטף, נטיעת יערות, פריצת שבילי טיול והצבת חניוני פיקניק – והאתר מציע טיול משולב של נסיעה ברכב הפרטי בדרך נוף יפה וגם מסלול מעגלי רגלי קצר המשקיף על הנחל.
איך מגיעים? נכנסים לאבו גוש ונוסעים לכיוון מעלה החמישה (כביש 425). ביציאה הצפונית מהכפר, ליד מלון הצליינים סקסום, פונים על פי השילוט לנטף. נוסעים כ-900 מטר ופונים שמאלה על פי השילוט להר הרוח. נוסעים בדרך המסומנת בכחול, החולפת מתחת לפסגת ההר ועל פני האנדרטאות לנופלי טייסת 114 ולזכר חמשת חברי גרעין הקיבוץ שעבדו בשירות קק"ל וחצבו את הדרך הזו שנועדה להובלת שתילים ליער שהיה אז עתיד להינטע במקום – ונרצחו ביריות. מומלץ לעצור במצפה עמיחי שממנו נשקפים נופי מישור החוף במרחב שבין חדרה לעזה.
מהאנדרטה יש לנסוע עוד כ-600 מטר ולהגיע לחניון הדסה וברוך לוין – כאן חונים ומתחילים מסלול הליכה ב"שביל נוף נחל יתלה" – שביל רגלי מעגלי שאורכו כ-1.8 ק"מ ומסומן בראשית דרכו בירוק. עם המפגש עם דרך רחבה מסומנת בכחול פונים שמאלה, ובצומת השבילים הבא לאחר כ-200 מטר פונים ימינה בעקבות שביל האופניים המוביל לשרידי הכפר בית תול – יש המזהים כאן את מיקומה של העיר המקראית יתלה שנזכרת בתנ"ך כאחת מערי שבט דן. מכאן ממשיכים לצעוד מזרחה ושבים אל הדרך הרחבה, עוברים דרך אנדרטה לזכרם של שני טייסי חיל האוויר שהתרסקו כאן בשנת 1980 עם מטוסיהם אחרי שקיבלו בשגגה הנחיה להנמיך טוס, ומגיעים במהרה חזרה לחניון שבו ממתין הרכב. מכאן ניתן לשוב לכביש בדרך שבה הגעתם, או לצאת מהחניון צפונה בדרך המסומנת באדום העוברת דרך חוות העזים ומובילה לארוך קצת יותר מקילומטר אל כביש נטף.
מתי הכי מומלץ? כל השנה, ובמיוחד באביב.
הכניסה? ללא תשלום וללא צורך בתיאום מראש.
חורבת חנוֹת ו"דרך הקיסר"
מה רואים כאן? חורבת חנוֹת שבמורדות הרי ירושלים לקראת המעבר לשפלת יהודה הייתה בתקופה הממלוכית אכסניה (חאן) ששירתה את העוברים ב"דרך הקיסר" – שהייתה חלק מהדרך הרומית מירושלים ובית לחם אל השפלה ואל בית גוברין. בחפירה ארכיאולוגית שהתקיימה במקום ב-1986 התגלה כי לפני החאן התקיימה במקום כנסייה ביזנטית מן המאה ה-6, ונותרה ממנה רצפת פסיפס צבעונית הכוללת ציורים של שריגי גפן, כלים עם פירות ודמויות אדם וחיות. בשנת 2012 הושחתו חלקים מהפסיפס במקום.
בחורבה גם שרידי גת עתיקה ובריכת אגירה – ולידה גל אבנים גדול בגובה 7 מטרים שכמה עצי אורן צומחים עליו, והוא מכונה "קבר גוליית". זאת משום שנוסע אלמוני בן המאה ה-6 לספירה הידוע בכינויו "הנוסע מפיאצ'נצה", שעבר בדרך היורדת מירושלים לעזה ואשקלון, מתאר בכתביו גל אבנים גדול המציין את קברו של גוליית. הוא כותב כי ממנהגם של עוברים ושבים בדרך להשליך אבנים על הקבר, עד שתל גדול של אבנים כיסה אותו – וייתכן בהחלט כי זהו אותו גל אבנים קדום שהוא תיאר.
מחורבת חנות יוצאים שבילי טיול רבים, אחד המפורסמים שבהם הוא "דרך הקיסר" – מסלול קווי באורך של כ-4 ק"מ המלווה את שרידי הדרך הרומית העתיקה שעברה במקום. דרך זו הייתה דרך רחבה וסלולה, ואחת מאבני המיל לאורכה נושאת את שמו של הקיסר אדריאנוס ולכן קיימת סברה שהיא נסללה לכבוד ביקורו בארץ ישראל בשנת 130, סמוך לפרוץ מרד בר כוכבא – ומכאן שמה. עם זאת, מחקרים אחרים סבורים כי הדרך נסללה עוד לפני כן ושימשה את עולי הרגל לירושלים בתקופת בית המקדש השני. בחלקים מהדרך ניתן לראות מדרגות שנחצבו כדי להקל על נוחות התנועה בשיפוע ההר.
איך מגיעים? אתר חורבת חנות נמצא על כביש 375, כקילומטר ממערב למושב מטע. במקום חניון לילה מתוחזק של קק"ל המאושר ללינת לילה. מסלול "דרך הקיסר" יוצא מהחניון לכיוון מערב ומסומן באדום. שביל אחר המסומן באדום ויוצא לכיוון מזרח מציע טיול קצר לעין מטע ולעין תנור הנובעים בנחל זנוח.
מתי הכי מומלץ? כל השנה.
הכניסה? ללא תשלום וללא צורך בתיאום מראש.
מערת הנטיפים (שׂורק)
מה רואים כאן? מערת שׂורק, הידועה גם בשם "מערת אבשלום", היא מערת נטיפים הנמצאת בלב שמורת טבע במורדות המערביים של הרי יהודה, סמוך לנחל שורק. זו מערת הנטיפים הגדולה והיפה ביותר בארץ, אורכה 91 מטרים, והיא עשירה במגוון רחב של נטיפים וזקיפים – חלקם בני יותר מ-300 אלף שנה.
המערה נתגלתה באקראי בשנת 1968 בעקבות פיצוצים בשטחה של מחצבה שסיפקה חצץ לבנייה, ודבר גילויה נשמר בתחילה בסוד מחשש שהמוני המבקרים שיגיעו למקום יגרמו לחורבנה. בשנת 1977 היא נפתחה לקהל הרחב לאחר שהוכשרה לביקור. תאורה אקולוגית אמנותית מאירה את חלקיה השונים של המערה בצבעים ססגוניים.
איך מגיעים? בווייז: "שמורת טבע מערת הנטיפים" (בוחרים את התוצאה עם הלוגו של רשות הטבע והגנים). לבאים מכביש 1 – פונים במחלף שער הגיא דרומה לכביש 38, ברמזור פונים שמאלה לכביש 3855, בכיכר השלישית פונים שמאלה לכביש 3866 ועולים במעלה ההר כ-5 ק"מ עד לפנייה שמאלה למערת הנטיפים.
מתי הכי מומלץ? כל השנה.
מערת התאומים
מה רואים כאן? מערת התאומים היא מערה קרסטית טבעית הנמצאת בגדה הצפונית של נחל מערה – אחד משלושה נחלים הזורמים בתחומי שמורת נחל דולב, לצד נחל דולב ונחל אוזן. שלושת הנחלים הללו יורדים מהרי ירושלים מערבה ומתנקזים אל נחל זנוח, ודרכו אל נחל שורק שזורם עד לים התיכון. בתחומי שמורת נחל דולב נמצאת גם מערת הנטיפים (מערת שׂורק).
רוחבה של מערת התאומים 50 מטר ואורכה 75 מטר, ובכניסה אליה צומח עץ תאנה גדול. המערה נוצרה בתהליך ארוך של המסת סלע הגיר על ידי מים, וגם בה יש לא מעט נטיפים וזקיפים – אך הם הרבה פחות מרשימים מאלו שבמערת שׂורק. בעומק המערה נובע מעיין אל תוך בריכה חצובה – והוא שהעניק למערה את שמה: על פי אגדה מקומית של הכפרים בסביבה, אישה עקרה שתתה ממי המעיין ולאחר מכן ילדה תאומים.
במערה, אשר מוגדרת כשמורת טבע בפני עצמה, חיים ארבעה מיני עטלפים שונים – ומשום כך היא סגורה לכניסת מטיילים בתקופת תרדמת החורף שלהם. בשנת 2009 התגלה במערה מטמון של עשרות מטבעות כסף וזהב מימי מרד בר-כוכבא – מה שמעיד כי היא שימשה גם כמערת מפלט עבור המורדים היהודים שנלחמו ברומאים. הדרך אל המערה כוללת צעידה בערוץ נחל יפהפה לצד בוסתנים, פריחות באביב ותצפיות מרהיבות לעבר הרי ירושלים והשפלה. בתוך המערה יש לצעוד בזהירות מאחר שרצפתה חלקלקה ולעתים בוצית, ואין לסטות מהמסלול התחום במעקות בשל הימצאות בורות ותהומות. חובה להצטייד בפנס לצורך הכניסה למערה.
איך מגיעים? ההגעה הנוחה ביותר למי שמעוניין בעיקר בביקור במערה היא דרך כביש 3855. הבאים מצפון יצטרכו לבצע פניית פרסה בנסיעה דרומהכ-2 ק"מ אחרי הכניסה לזנוח, ולשוב כקילומטר צפונה עד לשלט המפנה שמאלה אל חניית המסלול. מכאן נוסעים קצת יותר מחצי קילומטר בדרך עפר עבירה לכל רכב עד למגרש החניה, והולכים ברגל עוד כקילומטר במסלול האדום עד לפתח המערה. לחילופין, ניתן לצאת למסלול הליכה ארוך מנקודת המוצא הפופולרית במוקד המידע נס הרים הצמוד לבית הקפה-מסעדה "בר בהר", בין המושבים נס הרים ובר גיורא על כביש 3866. יש לחצות בזהירות את הכביש ולצעוד בשביל המסומן באדום כ-6 ק"מ עד לפתח המערה. ניתן להשאיר מראש רכב מאסף בחנייה שאליה מגיעים דרך כביש 3855, או לשוב חזרה באותה הדרך.
מתי הכי מומלץ? בסוף האביב, בקיץ ובתחילת הסתיו. המערה סגורה לכניסת מטיילים בכל שנה בין 1 בנובמבר עד 31 במרץ כדי לא להפריע לעטלפים בתקופת תרדמת החורף שלהם ובתקופת הרבייה שאחריה.
הכניסה? ללא תשלום וללא צורך בתיאום מראש.
פורסם לראשונה: 10:20, 06.10.22