בשיתוף מאגמה
קרן ואמיר בר חיים נמצאים ברילוקיישן בדאלאס. שניהם השתתפו במסע אפריקן דרייב שחוצה את מזרח אפריקה בנהיגה עצמית :"חלמנו על טיול אמיתי, הרפתקני עם חוויות מיוחדות והפתעות כמו שרק הטבע של אפריקה יודע להעניק", אומרת קרן "והיה לנו ברור שחוויה של נהיגה עצמאית בשטח, נטולת פחד ומלאת ברק של התרגשות בעיניים - זה משהו שנמצא רק במסע עם חבר׳ה ישראלים. יש משהו בספונטניות, בראש הפתוח, ברצון לעשות מסע שהוא קצת מעבר לטיול תיירותי רגיל שישראלים, מצטיינים בו".
"באיזה טיול היו עוצרים את כל שיירת הג'יפים בלב הסוואנות של אפריקה להפסקה של קפה שחור? או מדורה בשעות לילה מאוחרת שנעשית מיד אחרי קידוש של ערב שבת בלב הטבע כשעיניהן של כל החיות מסביב משתתפות ברגע? וכמובן, אין סוף צחוקים. אז כן, על אף החיים הבאמת נהדרים שיש לנו באמריקה בסוף אנחנו תמיד זקוקים לחיבוק ולחום הישראלי".
אפריקן דרייב הוא מסע שמנוהל, מופק ויוצא מהארץ אבל מתברר, שחוץ מהישראלים המשתתפים בו, הצטרפו אליו גם ישראלים שחיים בארה"ב, אנגליה, בלגיה ואפילו ישראלים שחיים בעצמם באפריקה ובחרו לחבור למסע. גם למסעות הבאים, שיצאו בחודשים הקרובים לאפריקה כבר נרשמו ישראלים מרחבי העולם. אז מה מביא אותם בעולם של אפשרויות רבות ואינספור אופציות לטיולים, לחצות אוקיאנוסים ולחוות מסע בעברית דווקא באפריקה?
ירון אפרתי הגיע לקליפורניה בעקבות עבודת המחקר שלו : "אחרי חמש שנים באמריקה, החלטתי שאני יוצא למסע מיוחד ובחברת אנשים שיהיה לי נעים לטייל איתם. ככה בעצם הגעתי לאפריקן דרייב. הדלקתי את דניאל, חבר ילדות שלי, שחי כבר כמה שנים באפריקה במסגרת פרויקט אקולוגי שהוא מרים שם ויצאנו לדרך".
יש לא מעט חברות אמריקאיות שמוציאות טיולים לאפריקה. אתה חי שם, למה לנסוע עם ישראלים?
"כשיוצאים לסוג כזה של מסע השאלה "עם מי" חשובה לא פחות מה"לאן"? ודווקא בגלל זה רציתי לנסוע בחברת ישראלית", מסביר ירון. "זה מתחיל באמון שאני באופן אישי נותן באנשי מקצוע ישראליים בתחום השטח (הרבה מזה קשור לעבר הצבאי שיש לרוב הישראלים) וממשיך בנושאים כמו קבלת החלטות, שיקול דעת או התמודדות עם מצבי חירום. בקטעים האלה, רק על ישראלים אני סומך".
איך מנהלים את ההכנות למסע בלי להגיע למפגש? ירון מציין כי הוא ניהל שיחות בסקייפ וקיבל את כל המידע הדרוש. "זה חלק משגרת החיים שלי כאן. הטכנולוגיה קיצרה את המרחקים".
קרן: "לא הגענו למפגש לפני המסע אבל אבל שיהיה ברור שמאז, בכל ביקור בארץ, אנחנו לא מפספסים איחוד מחודש של קבוצת המטורפים שלקחו פסק זמן באמצע החיים והלכו לטעום את החלום הזה שנקרא אפריקה".
לדברי מנחם עבדי, מנכ"ל משותף במאגמה שמוציאה את המסעות לאפריקה, אנחנו חיים בעולם קטן מאוד מבחינת זרימת מידע. "מישהו יוצא למסע באפריקה, הוא כותב על זה משהו בפייסבוק וחבר שלו שחי בנקודה אחרת בעולם רואה את זה ואומר "יאללה, אני בא!" ויש עוד משהו; למסעות אפריקן דרייב, יוצאים אנשים שיש בהם משהו הרפתקני. אנשים שיש בהם סקרנות וצמא למסעות ולחוויות. אלו אנשים שמוכנים לעזוב לרגע את החיים ולהתמסר למסע בארץ לא נודעת והם מסוגלים ואפילו שמחים להתאמץ בשביל זה: לנהוג בדרכים לא דרכים, לחצות גבולות, איפה מוצאים כאלה אנשים? רק ישראלים".
"גם בג'יפים עצמם, תוך שניה נמחקו המרחקים", מוסיף ירון, "אתה מכיר אותו? ואותה? רמת גן? חיפה? תוך שניה גילינו שבן דוד שלי למד בתיכון עם החבר מהג'יפ. ושרים את אותם השירים ומעלים זיכרונות. "ישראלית" היא שפה וכשאנחנו נמצאים בחברת אנשים שמדברים בשפה שלנו זה נכון ואמיתי לנו".
אז... איך היה?
"הנסיעה הממושכת בג'יפ והאינטימיות ש"נכפתה" עלינו, יצרה קשר כמעט משפחתי: שיחות נפש, צחוקים וריקודים. היתה חוויה קסומה" אומרת קרן. "ברגע שאתה מתחיל לנהוג בכבישי אפריקה, אתה מרגיש את האדרנלין זורם בגוף", מתארת בהתרגשות גדולה. "אינסוף אנשים ברחובות, רכבים ואופנועים מימין ומשמאל, הכל עוד כל כך בתולי כך שהמקומיים מתרגשים לראות אותנו לא פחות ממה שאנחנו מתרגשים לראות אותם".
"ומה לא ראינו בשמורות המטריפות? זברות וג'ירפות ולהקות של פילים שחוצים את שביל העפר בדיוק כשאנחנו רוצים לעבור. להקת נשרים אימתנית שעומדת על עץ - הבנו מיד שיש שם בשר ומפה לשם זיהינו פגר ענק של היפופוטם והבנו על מה הנשרים עטו ופתאום בקשר: ג'יפ קורא שיש צ'יטה על העץ וכולנו כבר שם ומהצד השני לביאה עם טרף של זברה שזה עתה צדה. שפע ועושר של טבע, שיש לו חוקים משלו".
דניאל: "האמת שמסע כמו אפריקן דרייב יושב עלי בול. מצד אחד ג'יפים טובים, לודג'ים כיפים, צוות גדול ומקצועי ומצד שני, אפשר לקרוא לזה ישראליות בקטע הטוב שלה: ספונטניות, חום, הווי, אינטימיות, קשר בלתי אמצעי שמיד עושה להרגיש בית. בכלל, לאפריקה יש קצב שרק היא יודעת לתת: מרחבים אדירים , סוואנות עצומות, הנילוס המדהים ורחב הידיים, דרכים ארוכות, שמיים אדירים מעליך, יערות גשם ירוקים, הכל עצום וגדול ועם מרחב נשימה".
"מרגש לראות ולפגוש ישראלים שחיים במקומות שונים בעולם ומצטרפים אלינו למסע", מסכם עבדי. "מרגש עוד יותר לראות איך אחרי 24 שעות אף אחד לא זוכר מאיפה הוא הגיע. אולי זה בגלל שאפריקן דרייב, הוא לא מסע רגיל, אלא לוקח את המשתתפים שלו לאורך 2,300 קילומטרים, לעומקה של אפריקה. זה מסע שחוזרים ממנו עם הבנה עמוקה על כך שהגבולות בין המדינות לא מעניינים את בעלי החיים, לא את האקלים ולא את הנהרות והנחלים. אנחנו מתמסרים במסע הזה לאפריקה כמו שהיא: פראית, מסקרנת ומרהיבה".
בשיתוף מאגמה
