זהו בוקר ערפילי והמרפסת של חדר האוכל של מלון סיקס סנסס שחרות מתחילה להתמלא. אני נושמת את ההוד של הרי אדום לצד שוט של מיץ ירקות אורגני, שנסחט לפני דקות אחדות באחת מעשרות ערוגות התבלין וצמחי המרפא שמגדלים במקום. המלצרים חייכנים ונעימים, והכול מתנהל בשקט מופתי. לא תמצאו פה תור לבופה, ילדים רצים וצעקות כמו, "מוטיייי! תביא איתך עוד קולה לילד", כי אין פה לא קולה וגם לא ילדים. בהתחלה עוד חשבו לאפשר, אבל לפני מספר חודשים הגבילו את ההגעה לגילי 12 ומעלה, וטוב שכך.
בסיקס סנסס שחרות מוכרים חוויה של "וולנס", שְׁלוֹמוּת בעברית, ושְׁלוֹמוּת מושלמת מתחילה בשקט, קונספט שלא כל כך עובד עם ילדים. בעוד כמה שעות איאלץ לעזוב, ואני מתאמנת על כישרון ההדחקה. המיץ המתוק מעניק לי בוסט טוב של ויטמינים, ולכמה רגעים אני מרגישה כמו אישה ממש עשירה שדופקת צ'ייסר של בריאות ומסננת, "אח! לגמרי הצלחתי בחיים האלה".
אולי בגלל שזה חורף ואין הרבה מבקרים, אבל אורחי המלון כוללים בעיקר זוגות מבוגרים, תיירים נהנתנים בני 60-70, שבאו לחוות את מה שאני מכנה: "הפשטות של הביוקר". מצד אחד, את הנוף הבתולי והכמעט תנכ"י הזה, על הרקיע הפרוס, השקיעות המרהיבות ועשרות הכוכבים הזוהרים (מחזה המתאפשר הודות למדיניות שהמקום דוגל בה הנקראית "שמירה על שמיים כהים", ונעשית באמצעות הקפדה על זיהום אור מינימלי), תוכלו לקבל גם בקמפינג חינמי באחד החאנים בערבה. מצד שני, החוויה הכוללת במקום היא חוויית רוגע מהמעלה הראשונה, שעוצמתה טמונה בהנאה האסתטית שמתקבלת כשאני חושבת על הפרטים הקטנים. והפרטים הקטנים האלה עולים כסף, הרבה מאוד כסף. הפרסומים מעריכים שכ-100 מיליון שקלים לפחות הושקעו בסיקס סנסס שחרות.
ההתמקדות בפרטים הקטנים לא פוסחת כמובן על 60 הווילות והסוויטות עצמן, שם כל אורח יכול לבחור את סוג הכרית המועדף על ראשו הענוג מתוך תפריט כריות ייעודי. גופי התאורה הרבים בסוויטה יורדים לרזולוציות מפנקות ביותר, ועונים על צרכים שלא חשבתי שאני צריכה. כך למשל, עם חיישני התנועה השוכנים ברצפת האבן שבחדר. החיישנים הללו מזהים כל צעד הססני שלי בלילה, ומפעילים מיד פנסי לילה קטנים, שאולי לא יעירו את הישנים, אבל כן יאירו לי את הדרך לשירותים.
גם אידיאולוגיית קיימות ואקולוגיה יש למקום, כחלק מאבני היסוד של הרשת העולמית, ששחרות הוא הריזורט הראשון שלה בישראל. האג'נדה מדברת על מושג בשם Zero Waste – אפס בזבוז. בסיקס סנסס לא תמצאו שום זריקה, קטנה כגדולה. כן תמצאו כאן פירוק יזום של הפסולת ותודעת מחזור של כמעט הכול, תוך חתירה לאפס שימוש בפלסטיק בכל רחבי הריזורט.
"המלון הזה ממחזר הכול", מכריז השף דוד ביטון, השף של המקום, בעודו חותך לי ולעיתונאיות הנוספות סלט מגינת הירקות האורגניים של הריזורט, ומגיש לנו אותו לצד עלי חסה שעליהם פיזר פיסות דג לבן צלויות. ניכר שהוא עדיין משתומם מהקונספט האקולוגי והכול כך לא ישראלי הזה. "בהתחלה הייתי בשוק. לא חייתי ככה אף פעם ואלו דברים שהייתי צריך להתרגל אליהם בעצמי, אבל אני אוהב את זה שנורא משתדלים פה באמת להשתמש בכל מוצר עד הסוף".
גם אחראית קיימות במשרה מלאה יש למקום, לירז עמר שמה. "תפקידי הוא למדוד את הביצועים שלנו מדי חודש מבחינת צריכה ותפוקה של מים, חשמל, גינון אורגני, שימוש בביו-גז וקומפוסטר. הכול אקולוגי ואפילו את המים אנחנו ממחזרים. החלטנו לקחת אחריות על 100% מהמים שאנחנו זורקים ולבנות מט"ש, מערכת עבודה חיידקית, סוג של מפעל קטן עם צינורות שבהם הריאקציה קורית. נטענו 140 עצים צעירים מחוץ למלון והם משמשים כבור הספיגה שלנו. הם שותים את המים השחורים".
החוויה בריזורט, הממוקם כ-60 קילומטרים צפונית לאילת, בסמוך לישוב שחרות, מתחילה כבר באיסוף משדה התעופה רמון. אורחי הריזורט זכאים לקבל GEM, קיצור של Guests experience maker, שירות שהוא סטנדרט במלונות יוקרה מהסוג הזה. מדובר בנהג שאוסף את האורחים למקום, ואחראי למלא אחר כל הגחמות שלהם, על הקטנות והקנטרניות ביותר (ותסמכו על הישראלים שכבר יהיה להם על מה לקטר).
ברוכים הבאים לסיקס סנסס שחרות
ההגעה לשער הכניסה של המקום מתקבלת בטקס הודיה בסגנון הסדרה "הלוטוס הלבן", כשצוות מצומצם הכולל את אפי מנהלת הספא, לירז מנהלת הקיימות והדר המורה ליוגה, עומד בשורה אחת ומנופף לעברנו לשלום. "ברוכות הבאות לסיקס סנסס שחרות!", הן מחייכות, לבושות מדי עבודה אלגנטיים בצבע חאקי-מדברי. הן מגישות לנו מגבות קרות להתרעננות, והמזוודות שלנו מיד מועמסות על טוקטוקים חשמליים, כדי שיחכו לנו בסוויטות.
"לפני שנתחיל יש טקס שתילה", אומרת אפי, ולוקחת אותנו לערוגה ובה מקלות ארטיקים מעץ ופתקים עם שמות האורחים ותאריכי ההגעה של כל אחד. היא מזמינה אותנו לשתול זרע של נענע מדברית, שיווה או שיטה לבנה, זרע שיהפוך בהמשך לשתיל, שיגיע בהמשך לסלט של אורחי המלון, ואז יחזור לאדמה באמצעות הקומפוסט, חד-גדיא, חד-גדיא. "הרעיון הוא לחבר את האורחים למלון בקטע של להצטרף למאמץ המקיים של זריעה ונטיעה וגידול אורגני, וגם כדי שגם הם ישאירו משהו מהם במלון, כמו מזכרת מהאורח למלון עצמו", מסבירה נעה כהן, מנהלת יחסי הציבור.
אחרי שטמנו את הזירעונים אנחנו נכנסות לסלון אבן רחב ידיים, הפונה אל החצר המרכזית של הריזורט. אפי משתפת שבהתחלה התגוררה בחצר להקה של שמונה נאקות, עד שהם הגיעו למסקנה שזה לא מתיישב טוב עם האג'נדה הירוקה. "הייתה לנו בעיה עם העניין העקרוני של שימוש בבעלי חיים, למרות שגם לנאקות היה סיקס סינסס", היא אומרת משועשעת. "היו להן פה תנאים מאוד גבוהים! הן אכלו אפונה וקשיו כל היום. אבל כן, למרות התנאים הטובים החלטנו שזה עדיין ניצול של בעלי חיים, דבר שלא יושב בדיוק עם הערכים שלנו. אנחנו כן חושבים להביא 'חמורים יד-שנייה'. כלומר, חמורים מחוות הצלה של בעלי חיים".
היא מסבירה לנו שביומיים וחצי הקרובים אנחנו הולכות להתנסות בכמה שיותר פעילויות "וולנס" שהמקום מציע לאורחיו, ושבכל מקרה נדע שמקום כל כך יוקרתי ישמח גם לתפור את הפעילויות יחד עם כל אורח. "אנחנו תמיד שמחים לשמוע הצעות חדשות – ובדרך כלל גם נענים להן", קורצת אפי, ואני מתחילה להאמין שהם באמת הולכים להגיד לי "כן" נלהב על כל גחמה.
"יש לנו טיולי אופניים חשמליים, אי-בייקס ממש מגניבים, אנחנו מציעים לאורחים שלנו הייקינג, הליכות בשטח עם מדריכים, יש טיולי ג'יפים, יש אפילו מישהו שעושה טיולי צלילה באילת, ומדריך על שנונית האלמוגים. נניח, אפשר לקחת יאכטה ולצלול מתחת לסירה, ואז גם נהנים מצילומים מתחת למים וגם לומדים על מצב האלמוגים והשוניות בים האדום", היא מסבירה. "כמובן שאנחנו גם שמים המון דגש על נושא היוגה, המדיטציה והמיינדפולנס. יש לנו מדי בוקר יוגה בשמונה, בצהריים יש לנו יוגה ערסלים – שאתן הולכות לנסות בעצמכן מחר, יש גם פילטיס מכשירים לצד עולם שלם של חוויות שמלמדות את האורחים שלנו איך להיות מחוברים לטבע, אחד הערכים שהכי חשובים לנו".
טרנד השלוֹמוּת או ה"וולנס" העולמי נולד בארה"ב באמצע המאה הקודמת, ומתאר את השאיפה להימצא במיטבנו מבחינה פיזית, רגשית, חברתית, אישית, משפחתית ותעסוקתית. המושג מאגד בתוכו טרנדים רבים הקשורים לאורח חיים בריא, שזה אומר מודעות לתזונה נכונה ומאוזנת, ניהול לחצים וטכניקות להירגעות, שינוי דפוסי שינה, מעבר לשעות עבודה שאינן משתלטות על כלל היממה, והקדשת זמן לטיפולי גוף ונפש, בהם מדיטציה, יוגה ופילטיס. למעשה, כל מה שיכול לתרום לתחושת הרווחה האישית שלנו נכנס תחת טרנד ה"וולנס", וזה כולל כמובן אינסוף מוצרים ושירותים לצריכה, בתעשייה עולמית שמגלגלת עשרות מיליארדים מדי שנה.
אחרי שהעולם נרגע מעט ממגפת הקורונה ואנשים חזרו להיפגש זה עם זה, החלה פריחה של חופשות נושא וריטריטים, שהם סוג של תהליך רוחני שמבקש מאיתנו להתמקד פנימה ולהתנתק מהסביבה הרגילה לכמה ימים. מדי שבוע (או מדי יום, אם אתם מתגוררים בפרדס חנה), מתקיים ריטריט בריאות אחר, בין אם זה ריטריט למדיטציה, ריטריט לכתיבה או ריטריט לניקוי מיצים. התחושה היא שמלון סיקס סנסס שחרות החליט שהוא מציע לאורחיו לייצר לעצמם ריטריט כזה, הודות למבחר הבאמת רחב של פעילויות בריאות לגוף ולנפש שהוא מציע, חלקן הגדול אגב ללא תשלום נוסף.
במובן הזה, סיקס סנסס בעצם מציע את החוויה הפרדס-חנאית של עולמות הניו אייג' לעשירים שכבר עשו הכול, קנו הכול, וכעת הם מבקשים להתכנס פנימה ולנשום (או להיתלות על ערסל). המקום מעודד את הריפוי הנפשי והגופני הזה, כאשר אפילו הטלוויזיות בסוויטות מכוסות במקרמה.
"אנחנו מאפשרים לאורחים שלנו לצפות בנטפליקס או לשתות יין אם הם רוצים, בטח ראיתן את הבר המפנק שיש בסוויטה, אבל אנחנו נורא מנסים שתהיה גם את האופציה שהם ישתמשו בחופשה הזאת כדי להתנתק", מסבירה אפי. "בגלל זה החלטנו שהטלוויזיות אצלנו יהיו מכוסות בבד, ורק מי שירצה יסיר אותו".
היא מציעה לנו למהר כעת לאמפיתיאטרון הקטן שליד הקבלה, כי התחילו לחלק קוקטיילים בחינם לרגל השקיעה וחבל שנפסיד את זה. מאחר שאני תמיד אומרת "כן" נלהב על אלכוהול, אני נשמעת לעצתה. אחרי הדרינק אני קופצת להתרעננות קלה בחדר, כשאחריה אנחנו מוזמנות אחר כבוד ליהנות ממדיטציה ומתיחות בסאונה הרטובה שנמצאת במתחם הספא.
כשהשמש יורדת חשוך מאוד בריזורט, והתאורה הנמוכה עלולה להקשות על ההתמצאות. אני מנסה לגשש את דרכי לספא, אבל קולטת מהר מאוד שאין לי מושג לאן ללכת. בנוף המדברי הכול דומה מדי. רק מאוחר יותר אגלה שמחכה לי בחדר מפה מצוירת ומקופלת, שלא הבחנתי בקיומה. אני שבה על עקביי וחוזרת לסוויטה כדי להזמין טוקטוק.
נהג הטוקטוק שמגיע אליי תוך דקה בלבד מרגע ההזמנה, הוא צעיר בשנות ה-20 לחייו. הוא מספר לי שהוא נוהג על הטוקטוק הלוך-חזור, עבודה מועדפת של אחרי הצבא. "וואלה, כיף לי", הוא אומר כשאני תוהה אם זה לא משעמם לנהוג כל הזמן בצעצוע הזה ולהסיע את העשירים לספא או למסעדה. "דווקא לא משעמם. מכירים כל מיני אנשים מעניינים, ותראי כמה יפה פה".
הוא לוקח אותי למתחם הספא, מרחב מפואר המוקף בצמחיה עבותה. המתחם כולל חמישה חדרי טיפולים, טרקלין מנוחה, פרגולת חצר חיצונית עם מקומות ישיבה, סטודיו יוגה שפונה למדבר, ומלתחות נפרדות לגברים ולנשים, עם סאונה רטובה ויבשה. גם הפעם העניקו מקום לפרטים הקטנים, כשבחלק מהאזורים ויתרו על התקרה כדי שניתן יהיה להציץ על הכוכבים. במפלס התחתון מצד שמאל ממוקמת בריכה מקורה, לידה חדר כושר שפתוח ללא הפסקה, ויש פה אפילו בר אלכימי, שבו האורחים מוזמנים ליצור לעצמם בשמים ושמני מרפא, ואז לקחת הביתה את התוצרים.
"אנחנו מנסים לבסס את נושא האינטגרציה, שהיא מילת באז בעולמות הוולנס", אומרת אפי. "הכוונה באינטגרציה היא שאחרי שחווינו והתנסינו, נלמד גם איך לשלב את מה שלמדנו עם החיים שלנו. זה אומר שהמטפלים שלנו ייתנו לכן עצות לתזונה ולפעילות גופנית, שתוכלו לקחת אתכן אחר כך הביתה, אם תסרקו את הקיו-אר של המלון תקבלו טיפים לשינה טובה, ובסוויטות מחכה לכן מכשיר שיינטר את השינה שלכן ויוציא לכן דו"ח לפני הנסיעה הביתה".
אנחנו סוגרות את היום בארוחת ערב במסעדה השנייה של המלון, מסעדה הנקראת "ג'מילה". המסעדה הזאת נראית כמו בר היפסטרי בדרום תל אביב, וכוללת שלל דברי אמנות מהאוסף הפרטי של הבעלים של המלון, היזם ואיש העסקים, רוני דואק. "יש כאן 700 תקליטים מהאוסף של רוני", מתגאה ואלרי ה-GEM. "לדעתי, מעל 80 אחוז מזה הם מהדורה ראשונה. המוזיקה כאן נאצרה יחד עם המנהל האמנותי של 'התדר' בתל אביב", הוא ממשיך להשוויץ. "יש פה הרבה מחשבה מאחורי הדבר הזה, מאחרי כל פריט יש סיפור. זה למשל", הוא מצביע על התלבושת שעל הקיר, "זה בגד מטורקמניסטן. סיפור מטורף. רוני הביא את זה, עבודת יד מקורית. והחמסות? ממרוקו, זה הכול כסף אמיתי. זה נראה לי מה שאני הכי אוהב פה".
יומיים אחרי כן, ואלרי מחזיר אותנו לשדה התעופה רמון. האינטגרציה שאני לוקחת לחיים עצמם היא השאיפה לעשות יום אחד מספיק כסף כדי שאוכל להגיע לכאן על חשבוני ולא כמוזמנת מהתקשורת. איך אמרו הפילוסים ב"ארץ נהדרת"? "מי שיכול להרשות לעצמו, אני ממליץ".
כמה עולה כל הטוב הזה?
לילה על בסיס ארוחת בוקר ל-early booking בסוויטה הבסיסית עולה 2,339 שקל. לילה בסוויטה עם בריכה – החל מ-2451 שקל למזמינים חודש מראש. סוויטת פנורמה – החל מ-2,709 שקל ללילה. סוויטת בריכה פנורמה – החל מ-5,032 שקל ללילה.
וילה פנורמה עם בריכה פרטית ושני חדרי שינה – החל מ- 10,598 שקל ללילה. שמורה פרטית – הסוויטה הנשיאותית של המקום שיכולה להתאים לעד שישה מבוגרים, וכוללת שלושה חדרי שינה, חדר ספא פרטי, סאונה פרטית, חדר כושר ומטבח מצויד – החל מ-24,775 שקל ללילה.
הכותבת הייתה אורחת מלון סיקס סנסס שחרות.
