שמורת החרמון הייחודית מציעה בסתיו מופע שלכת ופריחה מרהיב שאין כדוגמתו בשום מקום אחר בארץ. עצים שגדלים רק כאן כמו בן-חוזרר הררי, אלון שסוע, אֶדֶר קטן-עלים ועוזרר סינַי צובעים בעונה זו את עליהם בגוונים בוהקים של אדום, כתום וצהוב, ומינים שונים של כרכומים וסתווניות שחלקם נדירים מאוד באזורים אחרים וחלקם קיימים רק כאן – יוצרים בהר מרבדי פריחה מרשימים.
למעשה, מבחינה בוטנית, ניתן להגיד שהחרמון הוא ההר ה"אמיתי" היחיד בישראל – בעוד ששאר ההרים, כולל הר מירון, הם בסך הכל "גבעות". בהר "אמיתי" יש כמה חברות צומח שונות, אשר מתחלפות ביניהן עם ההעפלה לגובה. בעוד שבהר מירון, הגבוה בהרי הארץ ללא רמת הגולן, אין כמעט שוני בצמחייה בין מרגלותיו לפסגתו – בחרמון מבחינים באופן מובהק בשלוש חגורות צומח שונות: התחתונה, עד רום של כ-1,300 מטר מעל פני הים, היא חורש ים-תיכוני הדומה להר מירון. מעליה נמצאת חגורת יער הסְפָר ההררי, שמשתרעת עד "קו העצים" ברום של כ-1,900 מטר. מעל לגובה זה, השלג הכבד, הסופות והכפור בחורף, לצד הקרינה העזה, הרוחות והיובש בקיץ – אינם מאפשרים קיום של עצים – וזו החגורה הכרקוצית, מלשון "כר קוצים", שבה כבר מופיעה רק צמחייה נמוכה וסבוכה, ובדרך כלל גם קוצנית.
יער הספר ההררי, שכאמור בארץ ייחודי רק לחרמון, מתאפיין בפיזור דליל של עצים רחבי-עלים נשירים, ולא מחטניים כמו אורן או ברוש. העץ הנפוץ ביותר ביער הספר ההררי הוא אלון התולע שמוכר גם מאזורים אחרים בארץ, אולם לצדו נפוצים גם עצים אחרים כמו אלון חרמוני, אלון שסוע, ערער גלעיני, ומינים של עוזרר, שקד, שזיף ואגס. עד מלחמת ששת הימים סבל היער מכריתה אינטנסיבית, אולם מאז הצליח להשתקם.
בין האלונים גדלים ביער הספר גם עצי בן-חוזרר הררי – אשר קיימים בארץ רק בחרמון. ניתן לזהות עץ בן-חוזרר הררי בקלות לפי עליו שמחולקים לאונות מחודדות ומשוננות, ובסתיו צבעם משתנה לכתום-אדום מהפנט. פירותיו קטנים ובצבע חלודה, אך כשהם בשלים טעמם נפלא ומזכיר חבוש.
עד 1967 סבל האזור מרעיית-יתר, ועצי הבן-חוזרר נפגעו מכך במיוחד והיו קטנים ולא מפותחים משום שנאכלו על ידי עזים, כבשים ופרות. אחרי מלחמת ששת הימים הרעייה בחרמון הצטמצמה והעצים השתקמו והתפתחו מחדש, אולם בשנים האחרונות שוב התגברה רעיית הפרות בחרמון והן מחסלות את נבטי העצים – מה שמביא לכך שהיער אינו מתחדש יותר.
גם האלון השסוע, שמכונה גם "אלון טורקי", גדל בארץ אך ורק בחרמון – ואפילו כאן הוא מאוד נדיר. בסתיו, משנים עליו את צבעם לצהוב לימוני – לפני שהם נושרים על האדמה. עצי האלון השסוע גדלים בחרמון רק סביב נחל ערער, שמתחיל את דרכו בהר שקד שבפסגות הרכס, חוצה את עמק מן ונשפך אל נחל שיאון.
עצים נוספים וייחודיים לחרמון שמספקים מופעי שלכת יפהפיים הם אֶדֶר קטן-עלים ועוזרר סינַי, אשר עליהם של שניהם מאדימים בסתיו. עצי האדר מצליחים לשרוד בחרמון אפילו מעל "קו העצים", עד רום של 2,100 מטר מעל פני הים, ומרום של 1,900 מטר ומעלה הוא מתבלט בנוף כעץ כמעט יחיד. עוזרר סינַי, כפי ששמו מרמז, נפוץ במרומי הר סיני – אשר מזכיר בגובהו ובחלק ממאפייניו את החרמון.
גם עליו של שזיף הדב, שמלבד החרמון גדל גם בגולן ובגליל העליון, מאדימים בסתיו. כפי ששמו של העץ מרמז, פירותיו היו משמשים מרכיב מרכזי במזונם של דובים – ואלו חיו בחרמון עד לפני כ-100 שנה. על פי עדותו של הזואולוג ישראל אהרוני, הדב החום הסורי האחרון בחרמון ניצוד ב-1917 על ידי משלחת ציד שבה הוא השתתף בעצמו.
4 מינים שונים של כרכומים במקום אחד
שני מסלולי הטיול היחידים במרחב יער הספר ההררי של החרמון הם שביל הר כחל המסומן באדום, ושביל הר חבושית המסומן בירוק ומתחבר אל "שביל הגולן". שביל הר חבושית מתחיל בתחנה העליונה של רכבל המבקרים (רום 2,028 מטרים) ויורד בתלילות לאורך כ-3.5 ק"מ דרך נחל גובתה אל הקופות התחתונות של אתר החרמון (רום 1,472 מטרים), אשר פעילות רק בעונת הסקי. שם מתחבר המסלול ישירות אל המקטע הראשון של "שביל הגולן" אשר עובר עוד בתחומי רכס החרמון ויורד אל בקעת יעפורי – הגבול הטבעי שמפריד בין החרמון לרמת גולן.
שביל הר כחל יוצא מהקופות התחתונות של אתר החרמון (בצד השני של הכביש), יורד במתינות אל עמק מן, ממשיך דרך נחל ערער למרגלות הר שזיף אל הר כחל, ומגיע דרך הר סנאים ומורדות הר אלון אל נקודת הסיום ליד היישוב נווה אטי"ב. אורכו של המסלול כ-8 ק"מ, ולמטיילים מומלץ לשלב גם ביקור במקדש היטורי בהר סנאים – מה שדורש סטייה אל שביל מסומן בשחור באורך של כ-500 מטר אל פסגת ההר, וחזרה באותה הדרך. הטיול במסלול זה מתאפשר רק לאחר קבלת אישור מצה"ל משום שמדובר בשטח אש צבאי פעיל.
בימים אלו, פרחי סתיו כמו חלמוניות, כרכומים וסתווניות מקשטים את המדרונות הטרשיים של החרמון. החלמוניות של החרמון הן הראשונות לפרוח בארץ – תחילה במצפה שלגים ברום של 2,224 מטר, ובהמשך גם בשולי עמק מן. רק לאחר מכן מתחילה פריחת החלמוניות בגולן, אחריה בהר מירון ובהמשך בשאר אתרי הפריחה בארץ.
אולם פרח הסתיו הנפוץ ביותר בחרמון הוא ללא ספק הכרכום. הכרכום הנאה שפרחיו בצבע סגול-ורוד נפוץ בכל שטח ההר על מדרונות חשופים – אך נקודת פריחת הסתיו המרשימה ביותר היא עמק מן, אשר כלוא ברום של 1,420 מטר בין כמה מפסגות החרמון.
העמק הוא למעשה בקעה קרסטית שנוצרה מהתמזגותם של מספר בולענים – תופעה גיאולוגית הנקראת "פוליה". הבולענים עצמם, אשר נקראים בשפה המקצועית "דולינות", נוצרו כתוצאה ממים שחלחלו אל מתחת לפני הסלע והמיסו שכבות של אבן גיר – עד שתקרת החלל שנוצר התמוטטה. במרכזו של עמק מן בריכה עונתית טבעית שבה נקווים מי שלגים מופשרים שזורמים בנחל ערער, אשר משמשת בשנים האחרונות להשקיית עדרי הבקר של תושבי מג'דל שמס שרועים בעמק.
סביב הבריכה בתחתית העמק ניתן לראות מקבצים ורודים גדולים של סתוונית קצרת-עלים, שמלבד החרמון גדלה גם בגולן ובגליל העליון, אך נדירה שם ביותר. לצידם מופיעים מרבדים לבנים מרשימים של כרכום צהבהב. בשולי העמק פורח כרכום החרמון, שמזכיר את הכרכום הנאה – אך פרחיו גדולים יותר, צבעם סגול-לבן, ועמוד העלי הכתום של הפרח מפוצל לשש אונות לפחות, לעומת עמוד העלי של הכרכום הנאה שמפוצל לשלוש אונות בלבד וצבעו אדום.
בין הסלעים והאבנים במדרונות סביב העמק מסתתרים גם סתוונית החרמון שפרחיה לבנים ואבקניה שחורים, וכרכום גיירדו שפרחיו לבנים עם פסים סגולים כהים מבחוץ ואבקניו צהובים – בניגוד לכרכום הצהבהב שאבקניו לבנים. המיוחד בפרחי הסתיו הללו הוא שרובם פורצים ישירות מהאדמה היבשה, ללא עלים או גבעול.
ואיך בכלל תבדילו בין הכרכומים לסתווניות? למעשה זה מאוד פשוט: לכרכומים יש שלושה אבקנים, ואילו לסתווניות יש שישה אבקנים.
חשוב להדגיש: כל הפרחים שהוזכרו הם פרחים מוגנים, וחלקם נדירים מאוד. אין לגעת בפרחים ובטח שאין לקטוף אותם, ויש להיזהר מאוד שלא לרמוס ניצנים שטרם פרחו אם מתקרבים כדי לצלם או להצטלם!
שמורה ייחודית שהיא גם שטח אש פעיל
רוב שטחו של החרמון הגבוה הוא שטח צבאי, ואין להסתובב בו לבד וללא תיאום מראש עם צה"ל. הטיול בשביל הר כחל (השביל האדום) מחייב קבלת אישור מקדים משום שמדובר בשטח אש צבאי פעיל שבו נעשה שימוש גם בתחמושת חיה, ולכן בדרך כלל יתאפשר רק בסופי שבוע – וגם אז נדרש אישור. גם המעוניינים לטייל בשביל הר חבושית (השביל הירוק) נדרשים לתאם זאת עם צה"ל, בשל הקירבה של המסלול לגבול הסורי. ללא תיאום – ניתן להסתובב בשטחו של אתר החרמון בסמוך לתחנות הרכבל התחתונה והעליונה, וכן בשולי הכביש הראשי אשר מוביל אל האתר. כמו כן, לא נדרש תיאום כדי להיכנס אל "שביל הגולן" שמתחיל בחרמון.
בשל אימוני צה"ל שבהם נעשה שימוש בתחמושת נפיצה, פרצו בשנים האחרונות שריפות בשטחה של שמורת החרמון וביער הספר ההררי הייחודי – אשר גרמו לפגיעה קשה בבעלי החיים ובצמחייה. באוקטובר 2020, במהלך תרגיל "חץ קטלני", כילתה שריפה כ-1,500 דונם של חורש טבעי במורדות הר כחל. בסך הכל, לפחות עשר שריפות שפרצו בשמורה בשנת 2020 בשל אימונים צבאיים פגעו בכ-7,800 דונם וגרמו לנזקים ארוכי-טווח.
בעוד שבצה"ל הסבירו כי למרחב חשיבות רבה לאימונים בכך שהוא מדמה את תוואי השטח בלבנון וכי הם פועלים בתיאום עם רשות הטבע והגנים – ברשות הטבע והגנים האשימו כי האימונים הללו לא תואמו איתם והם אינם מקובלים עליהם. החברה להגנת הטבע פנתה לאלוף פיקוד הצפון בבקשה למנוע את המשך הפגיעה האנושה בטבע במסגרת האימונים, כיוון שזהו "אזור ערכי ביותר מבחינה אקולוגית".
גם מסלול הר חבושית וגם מסלול הר כחל ומתאימים במלואם רק למטיבי לכת. יש לקחת בחשבון כי מזג האוויר בחרמון קיצוני והפכפך ולהצטייד לטיול גם במשקפי שמש וקרם הגנה (קרינת השמש בחרמון חזקה במיוחד) וגם בבגדים חמים (כי מנגד עלול להיות סגרירי וקר וייתכן שינשבו רוחות חזקות), וכן בנעלי הליכה טובות, מים וכובע. הכניסה למסלולים אינה כרוכה בתשלום, למעט מחיר העלייה ברכבל לצורך ההגעה לנקודת ההתחלה של שביל הר חבושית (30 שקלים לכיוון אחד). להסבר מפורט יותר על שני המסלולים הללו – הקליקו.
את הטיול יש לתאם עם חטיבת החרמון בטלפונים: 04-6977294, 04-6966207, 04-6966336 או 04-6966203. לצד המסלולים ייתכן שתיתקלו בנפלי תחמושת – יש לדווח עליהם לחטיבה, ובשום פנים ואופן אין לגעת בהם.
