כדי ליהנות מחופשה בשיא העונה, יולי-אוגוסט-חגי-ישראל, צריך שני דברים: לאהוב את הזולת, ולהיות ממש עשיר. לכן האדם הסביר, או לפחות זה שלא כרוך בחופשות החג, יעדיף את את האוף-סיזן כזמן לנפוש. המחירים נוחים יותר, אנשי השירות שתפגשו סבלניים יותר, והכול ריק ושליו ונטול התחושה שיש בישראל יותר מדי אנשים. הנטייה הטבעית היא להדרים ולעקוב אחרי השמש לאילת, שבחורף היא המקום הכי כיף בעולם. כי בעונה הזו, שהירוק עדיין לא ירוק מאוד, והחרמון בקושי נותן זרזיף שלג – לנסוע לצפון זה בעיקר קור וגשם. אז כשהוזמנתי למתחם אוליאה בראש פינה הנחתי שפשוט אנצל את הזמן בנמנום-ספר-נמנום-ספר, שזו בהחלט אופציה לחופשה מושלמת, ובכל זאת מצאתי את עצמי מגלה מחדש את האזור. ככה נראו 24 שעות חורפיות בראש פינה.
תכלס? הקור שלנו לא ממש קר, לפחות לא בינואר. וימים שיש בהם קרני שמש להתחמם בהן יש כמעט כל השנה. כך שידענו שאת הביקור הגלילי הזוגי שלנו נפתח ביקב. סמוך לראש פינה יש די הרבה, ואנחנו בחרנו את יקב אלבר שבבוסתן עברי, שם ערכנו סיור בין העצים, נשנשנו גבינות, ושתינו מהיין המקומי. הארוחה פשוטה למדי, והיין הפך לטעים הרבה בזכות הנוף הנעים מסביב, ובזכות קבלת הפנים והסיפור של לימור שאירחה אותנו, על החיפוש שלה ושל בן זוגה אחרי שטח חקלאי, על המגורים בקרוואן ועל החיים הקצת אחרים שהם חיים. דמיינתי חופשה של אנטיפתים ריקה מכל איש, ועם כוס הסוביניון בלאן הראשונה מצאתי את עצמי מתקלפת מהציניות.
האופנה החדשה של מתחמי אירוח, שהם משהו בין בית מלון לצימר, היא מבורכת ומהנה במיוחד. בלי הגינונים של לובי בבית מלון, בלי הסליז והלכלוך של צימר. "אוליאה" מזכיר את סלינה מרובת הסניפים, את "ימי מדבר" המושלם בצוקים, ואפילו את רשת "מלונות מטיילים". המשותף לכולם: אפשר להעביר בהם לילה בלי לשבור תכנית חיסכון, וכיף להגיע אליהם בחבר'ה, במשפחה, וגם בזוג אם אתם צריכים את השקט שלכם עם קצת נוכחות אנושית מסביב.
באוליאה, שהוקם על חורבות בית הארחה ישן על ידי קבוצת יזמים תל אביביים שבבעלותם ברים ובתי קפה - יש כמה סוגי חדרים (שני משפחתיים, ארבע זוגיים – ווילה עם ארבעה חדרי שינה). במרכז המתחם מדשאה גדולה, שבה שולחן פינג פונג, מטבח גדול שאפשר לבשל בו כל מה שבא לכם לאכול, האט טאב שתכלס לא תצאו ממנו בערך שבע שעות, ובריכה מחוממת, אבל באמת מחוממת. כזו שתוכלו להיכנס אליה גם באמצע ינואר ויהיה לכם ממש ממש נעים עם טיפות הגשם שיורדות מלמעלה. מי אמר שאי אפשר לעשות חופשה בבגד ים גם בחורף הישראלי?
כל מי שדיברתי איתו במתחם הדגיש שהערך המרכזי שהם פועלים לפיו הוא הניקיון, וזה ניכר. כשנכנסנו לחדר הכול הרגיש חדש, למרות שהמקום פועל כבר כמעט שנתיים. שלא כמו הפעם ההיא שנסענו לצימר ומצאנו חוט דנטלי זרוק על שידת הלילה, כאן נקי ונעים. החלוקים שאיתם הסתובבנו מהבריכה להאט טאב חיכו בחדרים (אבל למה בלי כפכפים?), והמזרן היה מהטובים שנתקלנו בהם בחופשה בארץ. הווליו פור מאני (כ-1,450 שקל לשני לילות אקראיים שבדקתי בסופ"ש של פברואר) הוא מהגבוהים שנתקלנו בהם בארץ. למי שמחפש בריחה נוחה, ולא רוצה לשלם 1,500 שקל ללילה, וחושב כמוני שלשלם יותר מ-750 שקל ללילה זה מוטרף לחלוטין, ה"אוליאה" הוא בול.
על מה בכל זאת נתקטנן? למטיילים שהם גם עצלנים וגם גרועים בלתכנן קדימה, היה נחמד אם היה איזה מזווה מצרכים במקום, כזה שאפשר לרכוש בו פסטה, רסק עגבניות ואיזה שום-בצל בשביל לבשל במטבח. אפילו מכונת ממתקים או משקאות הייתה מספקת אנשים שהגיעו ללילה עם שליש שקית במבה בתיק. אפשר לשער שבעונה הבוערת ידאגו באוליאה גם למטיילים הפחות מאורגנים, שבינתיים העבירו את הערב במושבה היפה. אז קבלו עוד טיפ: כיוון שה"אוליאה" ממקום ברחוב מגורים צדדי, כדי להגיע לאזור המסעדות צריך לעלות במעלה המושבה. זה אמנם טוב לתחת, אבל זה מופרך לעשות את זה ברגל. תזיזו את הרכב, עצלנים. כך שאת הערב העברנו בבר הטנג'רין, רק כדי לאכול מספיק פיצה בשביל אנרגיות להמשך ערב בהאט טאב.
על מה נתקטנן עוד? כשהיינו בהאט טאב המוזיקה מסביב הייתה כיפית. אבל כשהרמקולים מוצבים בכניסה לכל חדר, זה קצת מעיק. אם היינו חפצים בשנ"צ טוב, כנראה שהיינו מתקשים להשיג אותו. אחד מאיתנו אפילו אמר "זה כמו בקלאב הוטל", ואלה ארבע מילים מאוד מסוכנות עבור מקום שמבקש להציג חדשנות באירוח. אבל אלה באמת קטנונויות ששמורות למקומות שאהבנו ואנחנו מתכננים לחזור אליהם.
אחרי ארוחת הבוקר לקחנו את האוטו, ועלינו למושבה. חנינו בחניון של אתר השחזור ופשוט התחלנו ללכת. השלכת נוגעת בלב, נחל ראש פינה שמפכפך, הגינות, עגלת הקפה (קפה לה-רוש) שמנגנת שירי אולדיז שהולכים מעולה עם מרצפות האבן, כל התפאורה מזמנת אנשים ותמונות כל כך יפים לעין ולנפש. את הביקור החורפי בראש פינה סגרנו בסיבוב ברכב בדרך נוף יער ביריה כשהגשם מסביבנו. למי שצריך לסגור את הפינה של קצת טבע. כשזיהינו שהטיפות הפסיקו ירדנו רק כדי לנשום קצת אוויר רטוב וקר שכל כך חסר ביומיום. אל תחכו לקיץ בשביל לקחת נשימה ארוכה.
מה היה לנו בחדר? מיטת קווין, מכונת נספרסו, טלוויזיה, תנור חימום מחוץ לחדר שהדלקנו כשישבנו לשתות תה בחוץ.
ההמלצות של אוליאה לחופשה בראש פינה:
מסעדות: כביש 90 (צומת מחניים), בת יער (ראש פינה), טיביס (ורד הגליל), מושבוצ (רמות), פוקצ'ה (גן הצפון), מרינדו (עין גב), אלטה (חוף שלדג), פינה בראש (ראש פינה), גויה (ראש פינה), קלומפוס (גן הצפון), מגדלה (צומת מגדל), גריל עץ (מצפה הימים), התאנה המעופפת (ראש פינה), רנה.
אתרים קרובים: מצפה נמרוד, גן הברון, נחל ראש פינה, אגמון החולה, נחל עמוד, טיילת עמי, צפת העתיקה, הגן הלאומי כפר נחום.
מסלולים קצרים באזור: חאן ורדה ועין ירדה - על כביש 91 ובמרחק של כעשר דקות נסיעה מכל מלון בראש פינה, תמצאו את הכניסה לחאן ורדה, מקום מקסים עם מעיין קטן, חורשת אקליפטוסים ונוף מקסים. תפגשו שם את העץ של זלמן. עץ האלה שניצב במקום כבר לא פחות מ-300 שנים. זה מקום נפלא לעצור בו לטיול קצר של שעה ואפילו פחות, לפרוש מחצלת וליהנות מהנוף ומפיקניק. לא צריך יותר מזה.
יער ביריה - טיול קליל שבעיקר נותן תחושה של נוף ירוק ופסטורליה. נמצא מעל ראש פינה וחצור הגלילית וצופה על העמק. יש בו קברי צדיקים, מסלולי הליכה, מסלולי רכיבה על סוסים ופינות מול הנוף שבהן אפשר לשבת וליהנות מהאוויר ומהפרות שבאחו ובחורף הוא מתכסה בכלניות ורקפות.
עין דיבשה – מעיין נחמד שנמצא ממש במרחק של כמה דקות נסיעה מעין תינה, לכיוון גדות, הוא עין דבשה, ממנו אפשר לצאת בו למסלול יפיפה צמוד למים נמוכים, מה שהופך את הטיול למושלם עבור משפחות עם ילדים. המסלול לא כל כך מוצל, אבל נעים בעונה זו של השנה.
עין תינה - על כביש גדות גונן, מרחק של כ 15- דקות מכל מלון בראש פינה, נמצא עין תינה. אורך המסלול הוא קילומטר בלבד והוא כולל צעידה אל תוך חורשת אקליפטוסים יפה ולצדה מסלול מים. בחורף אפשר לשבת ליד המים, ליהנות משיחי הפטל ומהרדוף הנחלים ולהירגע בנוף.
אטרקציות: כדור פורח בעמק החולה - 15 דק׳ מראש פינה. טלפון לפרטים נוספים: 04-6978008.
סינמטק ראש פינה – טלפון: 04-6801453.
סדנת חימר – אותה מעבירה האומנית ענבר רסקי בסטודיו שבבעלותה בראש פינה.
טיולי ג׳יפים - בדרך הצבי - צביקה בר אור.
סדנאות שף עם שף פרטי - סדנאות שף וארוחות גורמה לאניני טעם בראש פינה והסביבה עם השף איתן פרי, אחד השפים המובילים בעיצוב המטבח הגלילי העכשווי. הוא התחיל את דרכו במסעדת יועזר בר יין המיתולוגית אך מהר מאוד מצא עצמו מנותב על ידי ליבו אל המרחבים וחומרי הגלם של הצפון. פרי היה שף של מסעדת גלילה בראש פינה ובעלים של מסעדת "אומה" בצומת גומא. איתן מעביר סדנאות שף יוקרתיות וארוחות גורמה לאניני הטעם המתבססות על שילוב ייחודי של המטבח האיטלקי והערבי. מדובר בסדנאות "מדוגמות" לזוגות, או בסדנאות משפחתיות/ קבוצתיות לפרטים נוספים והזמנות - 050-2366-371.
אירוח בדואי בגליל - הוקם על ידי השף יחיא אלהייב, בעל ניסיון עשיר בתחום המסעדנות והאירוח . ניתן גם לעשות משלוח למתחם בתיאום מראש . טלפון לפרטים נוספים: 050-950-5005.
יקבים בסביבה: יקב אסף, יקב דלתון, יקב גוהר, יקב טרה נובה, יקב לטם ויקב אלבר.
הכותבת הייתה אורחת של אוליאה
