בשיתוף מאגמה
לפני שיצאתי לאפריקה אמרו לי שהשקיעות כאן הן משהו מיוחד. לא יודע למה התכוונו, אבל מה שאני יכול לספר זה שג'יפים שוקעים פה ממש בקלות. אנחנו באוגנדה, נוסעים בתוך מרחבים עצומים של שדות תה שנמתחים עד האופק, עוצרים למולל את העלים הצעירים מהם מייצרים את התה שאתם שותים בבית וממשיכים הלאה כשלפתע תופס אותנו גשם. "עכשיו תראה מה זה" אומר לי מנחם עבדי, מנכ"ל מאגמה ומי שמוביל את מסע ההכנה אליו הצטרפתי "מה שהיינו עוברים בחמש דקות ייקח לנו עכשיו שעה. ככה זה בדרכים של אפריקה".
כמה דקות אחר כך אני מבין את כוונתו כשדרכי העפר האדומות הופכות לעיסה של שלוליות ובוץ ואנחנו דרכן: גז קבוע, הגה חזק בין הידיים ואדרנלין בשמיים. כשנרגע הגשם ואוגנדה עושה כאילו כלום לא קרה, אני חושב על הלא צפוי באפריקה: מזג האוויר טרופי, הדרכים משתנות, בעלי החיים נעים ממקום למקום והמון דברים בלתי צפויים יכולים לקרות פה כל רגע. זה היופי ואני לומד להנות מזה. אנחנו עוצרים ליד באסטה קטנה בצד הדרך, קונים את האננס הכי טעים שאכלתי אי פעם, והלב שלי מתחיל לחייך.
הגעתי לאפריקה כדי ללוות את הצוות שמכין את מסע "אפריקן דרייב" שיחצה את מזרח אפריקה בנהיגה עצמית ויחלוף בין אוגנדה וטנזניה. המסע יוצא בינואר, אבל הצוות כבר נמצא כאן בפעם המי יודע כמה כדי לסגור פינות אחרונות. הם מכירים את מסלולי הנדידה הגדולה בסרנגטי ואת דרכי העפר האדומות של אוגנדה, הם מדברים על השעות בהן השימפנזים יוצאים לחפש אוכל כדי שנהיה שם בדיוק בזמן ומתכננים את המקום שהכי יפה להיות בו כשהשמש שוקעת. אני בינתיים בעיקר מנסה להתרגל לכל האפריקה הזאת.
תודה לך עולם
שמורת מור'צ'ינסון באוגנדה היא קודם כל מרחבים אדירים של טבע: ג'ירפות דוהרות לצד הג'יפ, להקת אריות מנמנמת בצל, עדר פילים מגיע לשתות ממי הנהר, היפופוטמים רובצים במי הנילוס, מניחים לציפורים לשבת להם על הראש והשיא: מפלי מורצ'ינסון העצומים. ספינת נהר מובילה אותנו בין תנינים והיפופוטמים כדי לחזות במפלים האדירים, כמויות בלתי ניתנות להכילה של מים מתנפצים מטה. איך אמר רמי קליינשטיין? תודה לך עולם שהבאת אותי לכאן.
אמרנו חוצה מזרח אפריקה? אז אנחנו חוצים! להתראות אוגנדה, ברוכים הבאים לטנזניה. בשמורת הסרנגטי אנחנו פוגשים את הנדידה הגדולה כשאלפי גנו וזברות מקיפים אותנו מכל עבר. אני מביט לכל הכיוונים, מנסה לקלוט 360 מעלות את החוויה ובעיקר מרגיש לרגע כמו מלך האריות.
מכאן אנחנו ממשיכים למכתש נגורו נגורו, שהוא חלק מהמערכת האקולוגית של הסרנגטי: זהו מכתש מושלם שבתוכו ימות, ביצות, מישורים, אגמים, יערות ובקיצור: חגיגה מטורפת של בתי גידול שונים לבעלי חיים ובעיקר - מחזה מרהיב. זה גם האזור בו חיים שבטי המסאי - "אדוני הבוש" שמקבלים את פנינו בבגדיהם הצבעוניים. הנשים מגולחות ראש והנערים מתכוננים לטקס הבגרות והחניכה שיתקיים בעוד כמה שבועות. רמז: זה לא כרוך בעליה לתור.
מסע "אפריקן דרייב" נמשך 12 ימים ובמהלכו יחצו המשתתפים את מזרח אפריקה ויגיעו אל האזורים היפים והמיוחדים ביבשת. במהלך המסע הם יצאו לטרק שימפנזים, ישוטו על הנילוס, יסיירו בין לועות הרי געש מלאי מים, יפגשו שבטים צבעוניים ובעיקר, יפגשו את הלב הפועם של אפריקה במקומות שתייר או אדם לבן הוא מחזה נדיר.
במהלך המסע, הם יתרגלו לנהוג בצד שמאל ומן הסתם גם יכירו מקרוב את אתגרי הנהיגה שאפריקה מזמנת: קחו למשל את קמפלה בירת אוגנדה - מצד אחד מבני פאר ומכוניות חדשות, מצד שני עוני ועזובה: פחונים מטים ליפול, מאות טוסטוסים ואלפי אנשים הולכים בצידי הדרכים. מהומה ענקית שבתוכה צריך להתרכז בנהיגה. רק כשתפלסו את דרככם אל מחוץ לעיר תתגלה לכם אוגנדה כארץ ירוקה ומופלאה. ארץ טרופית יפה עם התושבים הכי ידידותיים שפגשתי.
קחו למשל את קמפלה בירת אוגנדה: מצד אחד מבני פאר ומכוניות חדשות, מצד שני עוני ועזובה: פחונים מטים ליפול, מאות טוסטוסים ואלפי אנשים הולכים בצידי הדרכים. מהומה ענקית שבתוכה צריך להתרכז בנהיגה. רק כשתפלסו את דרככם אל מחוץ לעיר תתגלה לכם אוגנדה כארץ ירוקה ומופלאה. ארץ טרופית יפה עם התושבים הכי ידידותיים שפגשתי.
גן עדן זה כאן
לפני שיצאתי לאפריקה אמרה לי חברה טובה: "מי שלא היה באפריקה, לא יכול שתהיה לו דעה על העולם" אז אני עוד לא מבין שום דבר על אפריקה אבל כבר מקנא במי שיגיע לכאן עם משלחת "אפריקן דרייב", מקנא בעצמי שהייתי כאן ומבטיח לעצמי שאחזור לכאן שוב.
בשיתוף מאגמה
פורסם לראשונה: 10:31, 14.09.21