אין הרבה ערים בעולם שמצליחות להתחרות בקסם של לונדון, וביכולת שלה לשלב בין מסורת מלכותית עתיקה עם חילופי משמר משל היינו בימי הביניים להיצע תרבותי עצום ומגוון, שכולל בשנים האחרונות גם קולינריה איכותית מכל העולם. לא פלא שהיא נחשבת לאחת הערים המתוירות והאהובות בעולם. אם הייתם כבר בלונדון ואתם מתכננים לחזור אליה שוב, נסו לחוות אותה כמו המקומיים ותגלו מקומות יפהפיים, שלווים ולא עמוסים - ובעיקר זולים בהרבה מאלו המתוירים.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עומר לוגסי, מדריך סיורי האוכל והגרפיטי "רעבים בלונדון" ומנהל האתר "לונדוניסט", מתגורר בלונדון כבר שש שנים יחד עם משפחתו. במהלך השנים הוא חרש את העיר לאורכה ולרוחבה, ויש לו כמה המלצות מעולות לבילוי במקומות שהמקומיים אוהבים והתיירים לא מכירים - החל מהפארקים היפים ביותר, דרך המקומות הכי טעימים וברי היין המומלצים ועד לשכונות שיגרמו לכם להרגיש כמו לונדונים אמיתיים.
התיירים הישראלים נוהרים בהמוניהם לשכונת נוטינג היל הפופולרית, שהפכה מאז הסרט המפורסם ליעד תיירותי עמוס, בעיקר בסופי שבוע, ובהתאם לכך גם סובלת מצפיפות ומהמולה במשך רוב ימות השנה. לוגסי מציע אלטרנטיבה שקטה יותר, אלגנטית ולא פחות צבעונית: שכונת צ'לסי היוקרתית, שנמצאת בחלקו הדרום-מערבי של מרכז לונדון וגובלת בנהר התמזה מדרום ובהייד פארק מצפון.
השכונה השלווה, שבה התגוררו בעבר לא מעט אמנים, ציירים ומוזיקאים מפורסמים - מאוסקר וויילד ועד בוב מארלי - נחשבת עד היום לשכונת יוקרה שבה מתגוררים בעיקר בריטים מהמעמד העליון, שנהנים מבתי הקפה המפונפנים ומהפארקים הפרטיים והמטופחים, דרך המעדניות והמאפיות הקטנות אך מלאות הקסם ועד לחנויות הבוטיק היקרות להחריד.
עד כמה יקרות? עד כדי כך שוויקטוריה בקהאם וקייט מידלטון נוהגות לרכוש את בגדיהן מחנות בגדים במדרחוב "פביליון רוד" (Pavilion Road), שעבר לא מזמן שיפוץ מסיבי ואף הוא שווה ביקור. אל תפספסו גם ביקור ברחוב קינג'ס רוד (King's Road), שמצליח לשמור על הצביון הלונדוני המקומי ומשמש אלטרנטיבה מוצלחת ביותר לרחוב אוקספורד החרוש.
את ההגעה לשכונה מומלץ לתכנן לימי שבת, אז תוכלו ליהנות משוק איכרים קטן ואיכותי, הפועל בסופי שבוע בלבד, בכיכר Duke of York שבמרכז השכונה. מדובר בגרסה רגועה ואיכותית יותר של שוקי האוכל המוכרים בעיר, ורוב התוצרת שנמכרת בדוכנים היא אורגנית ומגיעה ישירות מהחקלאים, מחוות פרטיות או ממסעדות מקומיות. הדוכנים עצמם מתחלפים מדי שבוע, ואחת לשבועיים תמצאו שם דוכן של פיצה נפוליטנית בשם Antoninio's, שבו מכינים "פנואוצו" - כריך איטלקי מסורתי וטעים במיוחד. השוק פועל מדי שבת, החל מ-10:00 ועד 17:00-16:00.
לא רחוק מהשוק נמצאת גלריית סאצ'י המפורסמת לאמנות מודרנית. בימים אלו מוצגת שם תערוכה על אמנות הרחוב של לונדון, ובהמשך השנה צפויה תערוכה על אמנות בוטנית. הכניסה לגלריה היא בחינם, אבל חלק מהתערוכות כרוכות בתשלום.
ואם כבר הגעתם עד לפה, לוגסי מתחנן בפניכם שלא תוותרו על מרק הלקסה המלזי שמגישים במסעדה Phat Phuc Noodle Bar (כתובת: The Courtyard, 151 Sydney St), שמתמחה באוכל רחוב וייטנאמי ומלזי ופופולרית מאוד בקרב המקומיים. בימי שבת עמוס שם במיוחד. "הישראלים נמצאים בציד תמידי אחר מרקי ראמן, אז כשאתם מגיעים ללונדון תנסו גם את מרק הלקסה, שאותו אין לכם בישראל. וטיפ ממני: למרות שהוא לא מופיע בתפריט, יש שם גם לקסה ברווז מעולה".
אם התמזל מזלכם והצלחתם לסיים את הסיור בשכונה באור יום, צאו לטיול בפארק באטרסי (Battersea Park) שנמצא לא רחוק משם, סמוך לתחנת הכוח באטרסי (Battersea Power Station) האייקונית.
ומה כל כך מיוחד בפארק הזה, שלמרות קסמו אינו מוכר לתיירים כמעט בכלל, מלבד העובדה ששם נערך משחק הכדורגל הראשון בהיסטוריה בשנת 1864? קודם כל המיקום עצמו: הפארק שהוקם באמצע המאה ה-19 נבנה על שטחן של ביצות שיובשו, ויש בו אגם מפותל משובץ באיים קטנים המדמים מעין שמורת טבע קטנה. על גדותיו פועל גם בית קפה-מסעדה, שממנו אפשר להשקיף על הנוף המרשים.
בחלקו הצפוני של הפארק ניצבת פגודת שלום יפנית, שנתרמה על ידי נזירים בודהיסטים ומשמשת מצבת זיכרון להרוגי פצצת האטום שהוטלה על העיר הירושימה במלחמת העולם השנייה. חוץ מזה יש שם גם כמה אטרקציות לילדים: לא רחוק מהפגודה פועל גן חיות, ובאזור נוסף יש פארק חבלים עם מסלול שכולל הליכה על צמרות העצים. שיהיה בהצלחה.
במרחק של כ-40 דקות ממרכז העיר, בשכונת קולינדייל המנומנמת שבצפון-מערב לונדון, פועל מתחם האוכל האסייתי הגדול ביותר מחוץ לאסיה. המתחם, שנקרא Bang Bang Oriental (כתובת: 399 Edgware Rd), משרת בעיקר את האוכלוסייה המקומית ואינו מוכר לתיירים, כנראה בשל המיקום המרוחק שלו.
ומה יש שם? 35 דוכני אוכל ומסעדות שמציעות מנות מכל מדינה אסייתית שתוכלו להעלות על דעתכם: בין היתר פועלים שם כמה דוכנים סיניים, דוכן קוריאני, דוכן מלזי, דוכן טאיוואני, דוכן סינגפורי, דוכן וייטנאמי, דוכן יפני, דוכן תאילנדי ועוד. בין השלל שתוכלו לטעום יש דים-סאם בעבודת יד, קינוחים מהמטבחים הוייטנאמיים והקוריאניים וגם דוכן שמתמחה בהכנת ברווז אינדונזי. סמוך למתחם יש סופרמרקט אסייתי עצום בגודלו.
"המתחם מזכיר את ה'פוד קורט' בבנגקוק. גם כאן, כמו בתאילנד, משתמשים רק במוצרים טריים ומכינים את כל האוכל במקום. המנות עצומות בגודלן ומיועדות לחלוקה, והמחיר משתלם מאוד ונע סביב 11-10 פאונד (50-45 שקלים) למנה ענקית שאפשר לחלוק. בכל דוכן יש אפשרות לקנות קופסת טייק-אוויי שעליה תתבקשו לשלם חצי פאונד. שווה מאוד", מוסיף לוגסי.
ישראלים רבים מתלוננים על הקפה בלונדון. הסיבה לכך היא, לפחות לדברי לוגסי, שהבריטים אוהבים את הקפה שלהם כשהוא קלוי למחצה, מה שמעניק לו טעם חמצמץ שהישראלים מתקשים להסתגל אליו. ההמלצה שלו היא לוותר על הקפה הבריטי לטובת קפה סיציליאני, כזה שמתאים לחיך הישראלי.
"את ההמלצה על הקפה של Goloso (כתובת: 55 Greek St), שנמצא במרכז העיר, קיבלתי מחברים סיציליאנים. מדובר במקום שמשלב בין פוקצ'רייה למעדנייה בסגנון איטלקי-סיציליאני ומגיש קפה מעולה לצד מאפים וכריכים, ויש גם מאפה קנולי סיציליאני במילוי של קרם פיסטוק. אפשר לשבת במקום או לקחת בטייק-אוויי".
מוזיקת הג'אז אומנם מזוהה עם ארה"ב, אבל גם בלונדון ישנם מקומות משובחים לחובבי הז'אנר. ברי כהן, מדריך סיורי המוזיקה "רוק בלונדון" ואחד המדריכים שעובדים יחד עם לוגסי, ממליץ על בילוי ב"Idle Moments" (כתובת: 86 Columbia Rd), בר יין שמתפקד גם כחנות תקליטים ונמצא בשכונת שורדיץ' המגניבה שבמזרח לונדון.
מציעים שם מבחר מגוון של יינות מיקבי בוטיק ומיצרנים מקומיים, לצד מבחר עצום של תקליטי ג'אז קלאסיים, וגם כאלה שמתאימים למתקדמים יותר. אפשר לרכוש שם גם הדפסות יפניות נדירות וציוד אודיו משובח. מקום למביני עניין.
המלצה נוספת של ברי היא על בר-מסעדה שנקרא "Spiritland" (כתובת: Stable St 9-10) ומתהדר במערכת סאונד מעולה, מהטובות ביותר בלונדון. בשעות הערב המקום משנה את פניו, וממסעדה הוא הופך למועדון שמארח סשנים של דיג'יי מקומיים. המקום, שחביב על מפורסמים רבים בעיר, נמצא באזור קינג'ס קרוס המתחדש (King's Cross railway station), סמוך למתחם Coal Drops Yard, שעליו תוכלו לקרוא בפסקה הבאה.
עד מלחמת העולם השנייה היה רובע קינג'ס קרוס שבצפון-מרכז לונדון אזור תעשייתי. עם סיומה של המלחמה ובמשך עשרות השנים שלאחר מכן נותר האזור מוזנח ונטוש בחלקו, ובשנות ה-80 אף נודע כזירה מפוקפקת של פשע, סמים וזנות. בשני העשורים האחרונים חל שינוי משמעותי בשכונה, והיא הפכה לאטרקציה נדל"נית, תרבותית וקולינרית מרשימה.
המרחב המוזנח הוא כיום מתחם עצום ומרהיב בשם Coal Drops Yard, עם חנויות שוות במיוחד ומבחר מסעדות, בהן גם מסעדת Coal Office של השף אסף גרניט. לצד הקולינריה התפתחה שם גם סצנה של חנויות בוטיק ומעצבים.
עדי צוק, סטייליסטית ישראלית ומדריכת טיולים בלונדון שעובדת אף היא עם לוגסי, ממליצה על חנות הכלבו Wolf & Badger, המתפרשת על פני שלוש קומות - קומה אחת מוקדשת לבגדי מעצבים מקומיים, בקומה השנייה אפשר לרכוש ציוד משרדי ויש בה גם בר, ובקומה השלישית פועלות חנות לכלי בית ומסעדה.
המלצה נוספת של עדי היא על ביקור במתחם הקניות Pantechnicon שבשכונת בלגרביה היוקרתית, הנמצאת סמוך להייד פארק ולגני ארמון בקינגהאם. המתחם העצום ממוקם בבניין היסטורי משנת 1830, מתפרש על פני חמש קומות וכולל מסעדה, בית קפה, בר על הגג, חנות בגדי מעצבים וחנות לכלי בית - הכול באווירה נורדית ויפנית.
תעלת ריג'נטס (Regent’s Canal) הארוכה, שחוצה את צפון לונדון ממערב למזרח, היא מקור גאוותם של תושבי העיר ובצדק - היא מספקת להם לא מעט רגעי הנאה, שכוללים שיט בנהר וצעידה רגלית לאורכה.
"רוב הישראלים מכירים את החלק המערבי של המסלול, שנפתח ב'ונציה הקטנה' ונמשך עד לקמדן טאון (או קינג'ס קרוס אם תרצו). אני ממליץ דווקא על המסלול שעובר בשכונת איינג'ל (Angel) שברובע האקני הצבעוני והמקסים, אזור ששווה ביקור בפני עצמו", אומר לוגסי.
שכונת איינג'ל ידועה באווירה השלווה שבה, ויש בה גם לא מעט ברים, פאבים, חנויות בוטיק וסצנה מתפתחת של מאפיות. באזור הסמוך לתעלות יש מתחם רחב שבו אפשר לעשות פיקניק ולטייל, ולא רחוק משם יש מדרחוב קטן שנקרא Camden Passage (שימו לב שלא להתבלבל עם שכונת קמדן), ובו חנויות בוטיק, חנות גבינות מקסימה, בית תה יפני בשם Katsute 100, מסעדה אוסטרית, חנות עתיקות וגם חנות תה שמציעה חליטות בטעמים מיוחדים, כמו עוגת בננה למשל.
עד לפני כמה שנים שכונת ברמונדסי (Bermondsey), שנמצאת מדרום לתמזה, סמוך למצודת לונדון ולגשר המצודה המרשים (שרבים מתבלבלים בינו לבין גשר לונדון, שאינו מרשים), הייתה ידועה בעיקר בבתי המלאכה ובמחסנים הפועלים בה, אולם בשנים האחרונות חל מהפך בשכונה והיא הפכה למתוחכמת ומלאת שיק.
את השינוי העיקרי עבר אזור המכונה "ביר מייל", שבו מדי סוף שבוע מפנים בתי המלאכה והמחסנים את מקומם לטובת גלריות, ברים, לופטים עם הרבה אלכוהול וגם שוק אוכל קטן ואיכותי שנקרא Maltby St Market, ואהוד במיוחד על המקומיים. בין הדוכנים בשוק יש אחד מומלץ במיוחד - דוכן ספרדי שמתמחה בחמון (שינקן, לאוכלי בשר לבן), סנגריות, טאפאס מופלאים ודליקטסים נוספים. חוץ מזה יש בשוק גם דוכן מגניב של מנות מבוססות ברווז, דוכן ונצואלי מגניב, פטיסרי צרפתי, אל פסטור מקסיקני ועוד.
גם לחובבי הבירה מובטחת הנאה כאן: ב"ביר מייל" פועלים כמה טפרומים (חדרי ברזים) השייכים למבשלות קטנות ומקומיות, ומציעים מלבד בירה איכותית גם אוכל טוב ואווירה מעולה.
כשתסיימו עם הבירה, אם יישאר לכם עוד כוח, צאו לטיול רגלי לגשר המצודה וממנו תצעדו לכיוון המרינה הסמוכה, St Katherine Docks. מאחוריה יש טיילת סודית ושלווה שמוכרת רק למקומיים, וגם בר קטן עם נוף משגע.
כמדריך קולינרי, לוגסי ביקש לחתום את הרשימה עם מסעדה טובה: רשת המסעדות ההודית Gunpowder, שמציעה אוכל הודי מודרני עם טעמים עזים אך כאלה ששומרים על איזון, ולא רק מנות קארי כמו רוב המסעדות ההודיות מהזן הגנרי הפועלות בעיר (רובן, אגב, בנגלדשיות בכלל).
ומה אסור לפספס שם? "את הצ'יקן טנדורי המדהים למשל, או את צלע הבקר בנוסח קראלה שמקורה בדרום הודו, והיא לא פחות משיחוק מרענן. דווקא הדונאט צבי באטריות קדאיף, למרות התיאור המעניין, מעט אכזב אותי, אבל יש כאן כמה מנות נהדרות אחרות ששווה לבדוק", ממליץ לוגסי.
