בשיתוף שיחור
לא צריך להיות מומחה כדי לדעת שגאודי הוא ברצלונה וברצלונה היא גאודי, שכן האדריכל הענק הטביע את חותמו על העיר לנצח והסגרדה פמיליה שלו היא פשוט יצירת מופת. אבל ברצלונה מציעה שלל פנינים נדירות ונפלאות לחובבי אמנות מודרנית – חלקן לא מוכרות במיוחד לתיירים.
מוזיאון פיקאסו
יותר מ-3,800 יצירות של האמן האהוב פיקאסו מוצגות כאן, בחמישה מבנים עתיקים ומקסימים בלב הרובע הגותי. גם תיירים שאינם חובבי אמנות גדולים נוהגים לסמן וי על מוזיאון פיקאסו, מה שמסביר את התור הארוך שמתפתל בחוץ.
פיקאסו נולד במאלגה, אך אחרי מותה של אחותו עברה המשפחה לברצלונה. בגיל צעיר למד כאן באקדמיה לאמנות ולמרות שאת רוב חייו הבוגרים בילה בצרפת, הוא תמיד נטה חיבה מיוחדת לעיר והחשיב אותה לביתו. הרעיון להקמת מוזיאון שמוקדש לפיקאסו שייך ל-Jaume Sabarts, שהיה ידידו הקרוב, אך היה זה פיקאסו עצמו שביקש להקים אותו בברצלונה ולא במאלגה.
היצירות שמוצגות כאן מסודרות בסדר כרונולוגי, ומלבד המסה המרשימה וחסרת התקדים כמעט בהיקפה, יש כאן לא מעט יצירות מופת, אולם שלם, למשל, מוקדש לתקופה הכחולה המפורסמת והוא מרהיב ביופיו.
חלקו הארי של המוזיאון מוקדש לשנים המוקדמות של פיקאסו (1917-1870), אם כי תמצאו כאן גם מבחר ענק של ליטוגרפיות מהשנים המאוחרות יותר. הסידור הכרונולוגי מאפשר גם למבקרים פחות בקיאים להבחין ולעקוב אחרי ההתפתחות היצירתית של פיקאסו, שמאופיינת במעבר בולט בין סגנונות.
השנים המוקדמות מאופיינות ביצירות ריאליות מאד, אקדמיות כמעט (ראו למשל את היצירה Portrait of Aunt Pepa); התקופה הכחולה (1904-1901) מכילה יצירות אפלות הן מבחינת הגוונים והן מבחינת נושאי היצירה; תקופת הוורד (1906-1904) האופטימית מציגה אנשי קרקס ואקרובטים בגוונים של ורוד וכתום; אחריה מגיעות התקופה האפריקאית (1909-1907) והתקופה הקוביסטית (1912-1909), המציגה את סגנונו הייחודי והחדשני של פיקאסו שמפרק את הדמויות לצורות וזכה לכינוי קוביזם אנליטי.
MEAM - המוזיאון האירופי לאמנות מודרנית
כמה דקות ממוזיאון פיקאסו נמצא MEAM - המוזיאון האירופי לאמנות מודרנית, ששוכן בארמון מהמאה ה-18 ויגזול רק כשעה-שעתיים מזמנכם. כ-200 עבודות אמנות מתפרשות על פני שלוש קומות. מכיוון שהוא נפתח רק ב-2011 לא הרבה מכירים אותו, אבל אם יש לכם פינה חמה בלב לאמנות פיגורטיבית נכונה לכם חוויה מרגשת. מידי פעם נערכים כאן גם אירועים מוזיקליים, כדאי לבדוק מראש שכן האזנה ללהקת בלוז קטנה באולם שיש המעוטר ביצירות פיגורטיביות היא לא אירוע שתיתקלו בו הרבה.
אם אתם כבר באזור אל תוותרו על שיטוט ברובע הגותי המקסים, זה המקום לעשות שופינג, לבקר בגלריות וגם ליהנות מבתי קפה ומסעדות. לא רחוק ממוזיאון פיקאסו שוכנת אחת הגלריות הטרנדיות בעיר העונה לשם Mutt, למעשה זוהי חנות ספרי אמנות שאת קירותיה מעטרות יצירות מודרניות. מעוז ההיפסטרים המקומי מציע מבחר ענק ואטרקטיבי של כותרים מעניינים וגם תערוכות מצוינות שמחלפות מידי חודש.
MACBA - המוזיאון לאמנות עכשווית
MACBA, המוזיאון לאמנות עכשווית, מוקדש ליצירות מאמצע המאה ה-20 ואילך בדגש על אמנים ספרדים וקטלונים. התצוגה מחולקת לשלוש תקופות: שנות הארבעים עד השישים, שנות השישים והשבעים, והאייטיז ואילך.
המטרה המוצהרת של אוצרי המוזיאון היא לחתור תחת התפיסות הרווחות וההגמוניות של עולם האמנות, תוך כדי יצירת אלטרנטיבה לדגם המוזיאוני הקיים. אי לכך ובהתאם לזאת, לא מפתיע לגלות שה- MACBA ידוע גם בשל התערוכות הפרובוקטיביות שהוא מארח, ונטייתו לתת במה גם לעמדות בוטות ביותר.
את המבנה הייחודי של המוזיאון תכנן האדריכל האמריקאי ריצ'רד מאייר והוא עמד בגבורה באתגר לא פשוט; כשהוחלט על הקמת המוזיאון בשנת 1988 טרם היה לו אוסף מגובש, ומאייר נאלץ לתכנן מעטפת שתוכל לאכסן יצירות שונות ומגוונות.
החזות הלבנה, שהיא סימן ההיכר של מאייר, משולבת עם זכוכית תכלכלה וצורות גיאומטריות-פיסוליות בולטות והתוצאה היא מבנה שמשדר קרירות וקלילות וחללי תצוגה שנהנים מאור שמש טבעי לאורך כל שעות היום.
המוזיאון ממוקם בלב שכונת אל רבל (סמוך לרובע הגותי) ורחבת הכניסה הנעימה שלו חביבה מאד על גולשי הסקטבורד המקומיים, מה שמעניק למקום תחושת חיות אורבנית, שבהחלט מתאימה לראיית העולם של האוצרים.
גלריה לאמנות מודרנית - Ras
בשכונת אל רבל נמצאת גלריה לאמנות מודרנית בשם Ras. אזור הכניסה מוקדש לספרי אמנות שונים והחלל האחורי משמש לתערוכות. הכותרים מתמקדים בעיצוב גרפי, ארכיטקטורה וצילום והתערוכות המתחלפות פרועות ומפתיעות. אם אמנות עושה אתכם רעבים נסו את הביסטרו המקסים שבשכונה - En Ville תפריט צרפתי קלאסי ומוזיקת ג'אז מהווים גיוון מרענן למנות הטאפאס ששולטות בעיר.
מרכז תרבות CaixaForum
CaixaForum הוא מרכז תרבות ששוכן במפעל טקסטיל ישן, אותו שיפץ האדריכל היפני אראטה איסוזאקי. מכיוון שהכניסה למוזיאון אינה כרוכה בתשלום, גם למי ששבע מתערוכות כדאי להציץ ברחבת הכניסה המרשימה (ששוכנת דווקא במרתף) ובאדריכלות הפנים של המוזיאון. נערכים כאן שלל אירועי תרבות, מסדנאות ועד להופעות, והתערוכות המתחלפות המוצגות כאן משובחות במיוחד.
ממש ממול לפורום תוכלו לראות את הדוכן המרשים שעיצב מיס ואן דה רוהה ליריד העולמי של 1929.
השילוב בין שיש, זכוכית וברזל הוא מופת לאדריכלות המינימליסטית שוואן דה רוהה היה מנציגיה הבולטים. בדוכן מועלות תערוכות מתחלפות ותוכלו גם להתרשם מפריטי הריהוט האייקונים של ואן דה רוהה, במיוחד מכסא ברצלונה המפורסם, שרפליקות זולות שלו מאכלסות כל משרד עורכי דין בעולם.
בשיתוף שיחור
