הספינות ששקועות במעמקי הימים והאוקיינוסים, מהוות לא רק בית גידול לאלמוגים ולדגים, אלא הן גם אטרקציות תיירותיות לצוללנים ולחובבי הרפתקאות. מי שמחפש הוכחה לעוצמת האוקיינוסים, מספיק שיעבור על רשימת הספינות הטרופות הנמצאות על פני הגלובוס. לפי ההערכות שונות, מספר הספינות הטרופות שטרם התגלו נאמד בכשלושה מיליון. עד שחלקן יימצאו, אפשר ליהנות מהתמונות ומהסיפורים של כמה מאותן ספינות טרופות, השוכנות לנצח ביעדים ייחודיים. הנה סיפורן של שבע ספינות טבועות מרשימות מסביב לעולם.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
הספינה ג'יאניס די (Giannis D) החליפה כמה פעמים את שמה לפני שטבעה. ספינת המשא נבנתה בשם Shoyo Maru באימברי שביפן ב-1969. כעבור שש שנים היא נמכרה והפכה ל-Markus. חמש שנים אחרי, היא נמכרה שוב, הפעם לתאגיד הספנות והמסחר של דומארק בפיראוס, ושמה שונה פעם נוספת, לזה שבו סיימה את חייה. למסעה האחרון היא יצאה מרייקה שבקרואטיה (אז חלק מיוגוסלביה), ב־19 באפריל 1983, כשהיא נושאת עצים לכיוון עיר הנמל הסעודית ג'דה ואל־חודיידה שבתימן. כשהיא עברה במצרי ג'ובל הצרים בדרך אל המים הפתוחים של ים סוף, העביר הקפטן את ההגה לאחד מקציניו הזוטרים ופרש לתאו למנוחה. זמן קצר לאחר מכן, בקצה הצפון־מערבי של שונית אבו־נחאס, רעש חזק העיר את הקפטן משנתו. לתדהמתו הוא גילה שהספינה שלו עלתה על שרטון, ככל הנראה לאחר שסטתה ממסלולה. כיום, הספינה שוכנת בקרקעית ים סוף בשלושה חלקים, בעומק שבין 28-10 מטר, והיא בית גידול למגוון דגים.
במפרץ מוגן באוקיינוס השקט, צפונית לגינאה החדשה, נמצאת לגונת צ'וק השייכת למיקרונזיה. הלגונה עשירה באלמוגים צבעוניים ובדגים טרופיים, אך הצוללים יגלו במעמקים דבר מה נוסף - את הספינה פוג'יקאווה מארו (Fujikawa Maru). היא נחה שם מאז ספטמבר 1943, כשצוללת אמריקאית פגעה בה עם טילי טורפדו במהלך מבצע "היילסטון". כשצוללים אל המעמקים בדרך לספינה, אפשר להבחין גם במאות מטוסי קרב ובעשרות ספינות נוספות שטבעו במקום, שנחשב למעוז הימי החזק ביותר של יפן באוקיינוס השקט במהלך מלחמת העולם השנייה. את הספינה בנתה חברת מיצובישי לפני המלחמה, ב־1938, במטרה שתוביל סחורה כגון משי, כותנה, יוטה ופשתן. ב-1971 צילם האוקיינולוג ז'אק קוסטו סרט טלוויזיה על האזור, שהפך במהרה ליעד צלילה פופולרי (יש חנות צלילה על האי, אך נדרשים היתרי צלילה).
אחת מהספינות השקועות הידועות ביותר באיים הקריביים נמצאת בסמוך לחוף Seven Mile שבאיי קיימן. מכיוון שהמים שם אינם עמוקים במיוחד, צוללנים רבים יכולים לסרוק אותה מקרוב. ובהחלט יש מה. הספינה האמריקאית יו אס אס קיטיוואק (USS Kitiwake) הושקה ב־10 ביולי 1945, הוצאה מהשירות ב־30 בספטמבר 1994 וטובעה באופן יזום. לאורך 49 שנים היא שייטה ברחבי הים הקריבי, הים התיכון, האוקיינוסים האטלנטי וההודי, והשתתפה במשימות חילוץ של צוללות וצוותים ימיים שונים. מרבית הפעילויות בהן השתתפה הקיטיוואק עדיין מסווגות, אך המוכרת שבהן בוצעה ב-1986, מיד לאחר אסון התרסקות מעבורת החלל צ'לנג'ר, כשמשרד ההגנה ומשמר החופים של ארצות-הברית חיפשו אחרי הקופסה השחורה של מעבורת החלל. הקופסה נמצאה לבסוף בידי אנשי הספינה, שאיתרו אותה בקרקעית האוקיינוס האטלנטי. הספינה הצבאית מהווה מוקד משיכה לצוללים (התשלום לצלילה משתנה בין שנורקלינג חד־פעמי, כרטיס שנתי או כרטיס לכל החיים) וכמובן למגוון בעלי חיים ימיים שהפכו אותה לביתם החדש.
זנוביה (Zenobia) הייתה מעבורת משא שוודית שטבעה אל מול חופי לרנקה שבקפריסין ב־7 ביוני 1980, דווקא במהלך הפלגת הבכורה שלה, בעודה עושה את הדרך לעיר הנמל הסורית טרטוס, אליה יצאה ממאלמו שבשוודיה. הטביעה נגרמה עקב תקלת מחשב, שגרמה למים לחלחל אל תוך המכלים האחראיים לשיווי המשקל של הספינה. למרות שהיה נדמה בהתחלה שהתקלה נעלמה כלעומת שהופיעה, המים חזרו לחלחל – והאות לנטישת הספינה ניתן. למרבה המזל, איש לא נפגע במהלך טביעת הספינה הקרויה על שם זנוביה מלכת תדמור. מקום טביעתה הפך לאחד מאתרי הצלילה המפורסמים בעולם (הספינה נמצאת בעומק של 42 מטר בלבד), והאזור העשיר בדגים הוכרז כשמורת טבע שבה אסור לדוג.
ספינת המשא הילמה הוקר (Hilma Hooker), הושקה ב־21 במאי 1951 וסיימה את חייה ב־1984. הספינה שנבנתה בהולנד כבר הייתה אז בת 33, וסבלה מבעיות במנוע. כתוצאה מכך היא עגנה בנמל קרלנדיק (Kralendijk) שבאי בונייר (Bonaire) באיים הקריביים ההולנדיים. היא גם הייתה נתונה תחת מעקב של רשויות אכיפת הסמים המקומיות. בבדיקה שנערכה לה, הקפטן לא הצליח לספק את הניירת הדרושה ועל הסיפון התגלתה מחיצה שהסתירה תכולה של לא פחות מ־11 אלף ק"ג של מריחואנה. צוות הספינה נעצר מיד, אך הבעלים לא אותר באורח פלא. הספינה, הושארה בנמל במשך חודשים רבים ללא טיפול, מה שהוביל להזנחתה ולכניסת מים רבים לתוכה. מחשש שטביעתה ברציף הראשי באי תשבש את התנועה הימית, היא נגררה לאזור מרוחק, עד שהתהפכה על צידה הימני. מרגע זה ועד לטביעתה הסופית לא עברו יותר משתי דקות. כיום, הילמה הוקר נחה בין שתי שוניות אלמוגים, תוך שהיא מהווה אטרקציה לצוללנים ובית לאלמוגים ולדגים.
זוהי אוניית נוסעים אוסטרו-הונגרית יוקרתית שנבנתה ב־1908, ונקראה על שם ראש ממשלת אוסטריה בעבר. שש שנים לאחר שהספינה שתוארה בעת השקתה כ"יפהפייה" היא טבעה. זה קרה ב־13 באוגוסט 1914, בשדה מוקשים ימי בצפון הים האדריאטי, במהלך מסעה מקוטור (עיר במונטנגרו) לטריאסטה (עיר נמל בצפון־מזרח איטליה). מרגע הפיצוץ הראשון של הברון גוטש (SS Baron Gautsch) ועד לטביעתה חלפו כשש דקות. 127 נוסעים מתוך 300 האיש שהיו על הסיפון (רובם נשים וילדים), ואנשי צוות קיפחו את חייהם, דווקא בשדה מוקשים שיצרה מדינתם כנגד האויב. הקורבנות נטמנו בבית הקברות הצבאי בפולה. כיום משמשת הספינה כשונית מלאכותית וכבית גידול למיני צמחים ויצוריים ימיים. זהו אתר מורשת תרבותית־לאומית הנמצא בעומק של כ-40 מטר, שהצלילה בו אפשרית רק דרך מרכזי צלילה מורשים.
בימי המלחמה הקרה, הושקה שולת המוקשים הזאת ב־1969 במזרח גרמניה ושימשה את הצבא המזרח גרמני למגוון משימות. לאחר איחוד גרמניה ב־1989, הפאסואלק (Pasewalk) כבר נחשבה למיושנת בעיני הצי הגרמני והיא הוצאה מכלל שימוש. ב־1992 היא נמכרה למלטה והפכה לסירת הסיור P31. היא שימשה את הרשויות המלטזיים למניעת הברחות ולבקרת גבולות. היא גם חילצה 251 מהגרים, שסירתם טבעה מול החוף הדרומי של מלטה. ב־2004 היא הושבתה ונקנתה על ידי רשות התיירות של מלטה שהפכה אותה לאטרקציה לצוללנים. ולא רק להם - גם בעלי החיים הימיים זכו בזכותה לשונית מלאכותית פעילה.
