“אני לא נהנית בחופשות. האמת היא שיש פעמים שאני אפילו סובלת בהן", התוודתה בפניי חברה קרובה לפני כמה שבועות, זמן קצר אחרי שחזרה מחופשה ביוון עם משפחתה. "מה? למה? חופשה זה כיף", עניתי לה מופתעת. "אני תמיד במועקה ובתחושה שאני מפסידה משהו בזמן החופשה, ואז כשהיא מסתיימת זה מעציב אותי נורא, כי בעצם אני מבינה שלא ניצלתי את הימים האלו למנוחה ולשקט שבשבילם יצאתי מראש לחופש. זה גלגל כזה - לפני החופשה אני מתרגשת נורא, וכשהיא כבר מגיעה אני לא מצליחה ליהנות, ורק מחכה שהיא תסתיים ואוכל לחזור לשגרה שלי".
ואז, כך היא מתארת, מתרחש האבסורד הגדול ביותר: "כשאני חוזרת לשגרה אני מרגישה שאני זקוקה לחופשה נוספת כי בעצם מהנוכחית לא נהניתי, ושוב אני מתכננת חופשה והאדרנלין עולה, וכשהיא כבר מגיעה אני יוצאת אליה ולא מצליחה ליהנות".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
המידע הבא אולי עשוי להפתיע את חלקכם, אבל מתברר שחברתי לא לבד בסיפור הזה. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים שבעוד במחשבה האנושית חופשה נתפסת כאלמנט שאמור להסב לנו אושר, בפועל לא מעט פעמים דווקא היציאה מהשגרה והציפייה מכך שהחופשה תביא את האושר המיוחל יוצרות את האפקט ההפוך ומובילות לתחושות של החמצה וכעס, לעיתים עד כדי מצוקה של ממש.
מחקר הולנדי שנערך ב-2010, וחקר את ההשפעה של חופשות על התחושה הכללית של שביעות רצון ואושר ואת משך הזמן שבו האדם נהנה מהן, הראה כי האושר הרב ביותר נרשם דווקא לפני שהחופשה החלה.
מחקר נוסף, שנערך אף הוא בהולנד והתפרסם כמה חודשים מאוחר יותר במגזין האקדמי ,Work & Stress חיזק את הממצאים של קודמו. החוקרים עקבו אחרי 96 נבדקים במשך שבעה שבועות, החל משבועיים לפני היציאה לחופשה המתוכננת. במשך כל התקופה הזו הנבדקים התבקשו לדרג את מצבם הבריאותי, מצב רוחם, רמת המתח שהם חשים, האנרגיה שלהם ושביעות רצונם. בכל אחד מהפרמטרים האלה נרשמה עלייה לקראת החופשה ובמהלכה.
"עצם התכנון, המחשבות והציפיות מהחופשה, בשילוב פנטזיות מההנאה שמצפה לנו - מאפשרים לנו ליהנות מתחושת שביעות הרצון הגבוהה ביותר דווקא בשלב שלפני היציאה לחופשה", מסביר ד"ר שחר שילה, חוקר תיירות וראש החוג ללימודי תיירות במכללת אשקלון. "מצד שני, כשהמציאות לא תואמת את הפנטזיות נוצרים פערים שיוצרים תסכול".
לדבריו, "עולם התיירות עסוק בשיווק של פנטזיות, החל מפרסומות למלון שמציגות חדר נקי ומסודר וחדר אוכל מתוקתק ועד לאטרקציות שונות שנראות כמו חלום ורוד. זאת בעצם הצגה שבה המארחים מראים את המציאות בדרך שבה הם מעוניינים להציג אותה, ומסתירים את החלקים הפחות יפים, כמו את חדר האוכל אחרי ש-200 ישראלים ביקרו בו או את חדר הכביסה המבולגן שנמצא בקומת הקרקע".
איך אפשר להימנע מהפערים האלו?
"רוב האנשים נופלים קורבן לטריקים שיווקיים מתוחכמים שמוצגים בסרטונים שונים ברשת, הרבה פעמים על ידי סלבס. כלומר, על ידי אנשים שלא מכירים אותך ואת הצרכים שלך. ההמלצה שלי היא להימנע מזה, ולקבל עצות רק מאנשים שההיכרות איתם עמוקה. נכון שבר רפאלי נוהגת בג'יפ במדבריות דובאי עשוי להיראות כמו החופשה המושלמת, אבל בפועל אם את לא מתחברת לספורט אקסטרים, שונאת מזג אוויר חם ומעדיפה בכלל נופים ירוקים - זאת לא החופשה שמתאימה לך, וחבל על האכזבה ועל הכסף".
במילים אחרות, מסביר ד"ר שילה, כדי להצליח למקסם את ההנאה מהחופשה הכי חשוב לערוך תיאום ציפיות כבר בשלב התכנון. "אנשים צריכים להשלים עם זה שהם שונים, ושלכל אחד מהם רצונות אחרים מהחופשה. ברגע שלא מבינים את זה, החופשה עלולה להפוך מקור למריבה. לכן, הדבר החשוב ביותר הוא קודם כל לתאם ציפיות בין האורחים למארחים, ולוודא שאין פערים בין מה שהתמונות באתר מציגות לבין המציאות. אחר כך, חשוב גם לתאם ציפיות בין כל מי שיוצא לחופשה - בין אם מדובר בבני זוג, בילדים או בחברים. אין כמעט דבר מתסכל יותר מהגילוי שכל אחד מכם אוהב פעילות אחרת בבוקר הראשון של החופשה.
"הדבר הבא הוא לייצר היכרות עם היעד. אחד הנופשים צריך לערוך תחקיר על המקום שבו אתם מתכוונים לנפוש או לטייל ולהכיר את האתגרים הפוטנציאליים שעלולים להוות בעיה. למשל, אם מדובר באזור שבקיץ הוא יעד מושלם לצלילה עם דולפינים ובחורף לא - צריך לדעת את זה מראש כדי למנוע תסכולים. בגדול, הציפיות חייבות להיות ריאליות".
ויש עוד משהו לא פחות חשוב שיש לשים אליו לב לפני היציאה לחופש: ההבחנה בין חופשה לטיול. "חופשת נופש היא כזו שהמוטיבציה בה היא מנוחה בלבד. טיול, לעומת זאת, הוא הזדמנות להכיר את היעד, ללמוד ולחוות אותו מבחינה תרבותית וגאוגרפית. אלו שתי מוטיבציות מאוד שונות והן נובעות מצרכים שונים, מה שמחזיר אותנו לעניין של תיאום הציפיות", אומר שילה.
סביר להניח כי החופשה האולטימטיבית עבור רוב האנשים היא כזו שבה הם מצליחים להתנתק מהעבודה באופן מוחלט. אולם, יש כאלה שלמרות כל הניסיונות לא מסוגלים לפתוח את היום בלי דפדוף מהיר במייל ושיטוט בין הרשתות החברתיות - במקרה הטוב - ובמקרה הפחות טוב, לאורך כל החופשה הם יסבלו מתחושת מועקה אם לא יקפידו להתעדכן במה שמתרחש במקום העבודה מדי שעה עגולה. כן, גם אם הם העבירו את הלילה האחרון בחדר מפונפן ומאובזר היטב שמשקיף על נוף משגע של הרי האלפים, ומצפה להם יום מפנק שכולל עיסוי וארוחה במסעדת יוקרה.
"חופשה יכולה להפחית את הלחץ והמתח ולהעלות את הרווחה הנפשית, בתנאי שהיא תתאים לאדם מבחינת המועד ומשך הזמן שלה, ובתנאי שיצליח לחוות נתק ממקום העבודה. לא רק פיזית, אלא גם מנטלית", אומרת פרופ' מינה וסטמן, מתמחה בהתנהגות ארגונית וחברת סגל לשעבר בפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב.
"חיבור מתמיד לאינטרנט ושימוש בטלפונים ניידים מפריעים להתנתקות, וכך גם צפייה בחדשות, ולכן ההמלצה היא לנטרל את הטכנולוגיה לפחות לכמה שעות מדי יום במהלך החופשה. לא לקחת טלפון זאת כנראה המלצה בעייתית שקשה מאוד ליישם, אבל למנן את השימוש בו ואת הפעילות ברשתות החברתיות ולקבוע שעה ביום שרק בה מתעסקים בעבודה זה אפשרי, תורם להנאה מהחופשה ומאפשר ליהנות ממנה גם אחרי שהיא מסתיימת".
"המגפה שינתה את כללי המשחק בכל מה שקשור לשילוב בין חופשה לעבודה. אם פעם עבודה מחוץ למשרד הייתה נחשבת לסוג של לוקסוס שרק מעטים זוכים לו, כיום רוב הארגונים בעולם עברו לעבודה מהבית, והעבודה עצמה יכולה להתבצע מכל מקום"
את דבריה מבססת פרופ' וסטמן על ממצאי מחקרים משנות ה-90 אותם ערכה יחד עם פרופ' דב עדן ופרופ' דליה עציון. במסגרת המחקרים ניסו לבחון את רמת הלחץ, המתח והרווחה הנפשית בקרב הנבדקים לפני החופשה, תוך כדי ואחריה. השלושה התבססו על תיאוריית שימור המשאבים של הובפול, שטוענת כי תחושת לחץ מתרחשת במצבים שבהם יש איום של איבוד משאבים, כשיש איבוד משאבים בפועל וכשמשקיעים משאבים על מנת להרוויח משאבים נוספים - והתהליך נכשל.
"ההשערה שלנו הייתה שחופשה היא התהליך ההפוך של לחצים בעבודה, ולכן היא מאפשרת לנו למנוע הפסד של משאבים מצד אחד, ומהצד השני לזכות במשאבים חדשים, כמו למשל הידוק קשרים חברתיים, העשרת הידע, חוויות חדשות, הרפיה, לימוד כישורים חדשים ועוד", מסבירה וסטמן.
ממצאי המחקר אכן הצביעו על כך שבמהלך החופשה חלה ירידה בלחץ הדם בגופם של הנבדקים, וכן הראו ירידה בלחץ הנפשי ובשחיקה. ברוב המקרים, לאחר החופשה חלה גם ירידה בהיעדרויות של הנבדקים ממקום העבודה.
ומה בנוגע לכאלה שהניתוק מהעבודה גורם להם לתחושת מועקה?
פרופ' וסטמן: "וורקוהוליקים לרוב באמת מתקשים ליהנות בחופשות. מחקרים שנערכו בנושא מצאו שבמקרה שלהם, הם נהנים יותר מחופשות מאורגנות ממקום העבודה מאשר מחופשות משפחתיות, שבמהלכן הם מרגישים מנותקים. ההמלצה שלי היא לשמור על תחושה של שליטה על ידי ניסיון לסיים כמה שיותר מטלות לפני היציאה לנופש, ובכך לנטרל עד כמה שניתן את המשימות שימתינו להם על השולחן עם חזרתם. עצה נוספת היא לא לארגן הרבה ישיבות לשבוע שאחרי החזרה מהחופשה, ובכך לנסות למנוע דאגות מיותרות ממה שיקרה אחרי".
בניגוד לוסטמן, ד"ר שילה רואה את הדברים מנקודת מבט מעט שונה: "המגפה שינתה את כללי המשחק בכל מה שקשור לשילוב בין חופשה לעבודה. אם פעם עבודה מחוץ למשרד הייתה נחשבת לסוג של לוקסוס שרק מעטים זוכים לו, כיום רוב הארגונים בעולם עברו לעבודה מהבית ולמעשה היא יכולה להתבצע מכל מקום. נוצר מצב שבו את יכולה לצאת לטיול או לחופשה ארוכה במדינה אחרת, אבל עדיין להתחבר למחשב במשרד ולתפקד כרגיל".
לדבריו, "בשנות ה-80 המודל התיירותי השולט היה זה שהבחין בין פנאי לעבודה. כיום, כאמור, הכול מאוד נזיל והחיים הפכו להיות מורכבים מרגעים של עבודה ושל פנאי. אגב, בעיניי לומר למישהו להתנתק מהמייל במהלך חופשה זאת אמירה מאוד מתנשאת. אם לאותו אדם ההצצה במייל עושה טוב ומרגיעה אותו - אז למה הוא צריך להתנתק ממנו? ובכלל, הרבה פעמים דווקא השילוב בין החופשה לעבודה מאפשר לאנשים חזרה קלה ונוחה יותר לשגרה".
אם להאמין למחקרים שפורסמו בשנים האחרונות, נדמה שהיום המתוק ביותר הוא זה שלפני היציאה לחופשה. במהלך הנופש עצמו יש כאלו שנהנים יותר ויש שפחות, תלוי כאמור ברמת הציפיות שלהם, בתכנון המוקדם, בפרטנרים שאיתם נסעו וגם ביכולת שלהם להשתחרר ואולי גם להתנתק. התוגה האמיתית, אם כן, מגיעה לפי המחקרים בין שבוע לשלושה שבועות ממועד החזרה לעבודה, אז מתפוגגים הרגשות החיוביים ורמת האושר חוזרת לנקודת ההתחלה. את החיוביות וההנאה מחליפים כעת העומס, התסכול והלחץ, ואפילו המדיטציה שעשיתם ביום האחרון של החופשה, כדי לחזור רגועים יותר לשגרה, לא מצליחה לסייע כאן.
ואכן, אותו מחקר הולנדי מ-2010 הראה כי "אין הבדל בין רמת האושר של אנשים שלא יצאו לחופשה לבין זו של כאלה שחזרו ממנה". אגב, הנופשים הבודדים שכן דיווחו על עלייה ברמת האושר אחרי שחזרו הביתה היו אלה שסיפרו לחוקרים כי חשו "רגועים מאוד" במהלך החופשה - אז אולי המדיטציה בכל זאת עשויה לסייע.
ומה היו הסיבות להתפוגגות האושר והחיוביות שחשו הנבדקים עד שנאלצו לעזוב את המלון הכול-כלול ולחזור לישון במיטתם? לדברי ראש צוות המחקר, יירון נוויין מאוניברסיטת ארסמוס שברוטרדם, הייתה זו בעיקר החזרה לשגרה, אבל לעיתים גם אירועים שהתרחשו במהלך החופשה עצמה. "רוב הדיווחים היו על מריבות עם השותפים לחופשה או על מקרים של מחלה".
אז איך בכל זאת אפשר לשמר את ההנאה מהחופשה גם אחרי שהיא מסתיימת? לדברי ד"ר שילה, מומלץ "לייצר כמה שיותר זיכרונות ולשמור אותם בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית. היום, בניגוד לעבר, זה מאוד קל. בסוף, הזיכרונות האלו גורמים לכולנו להרגיש קצת ממה שחווינו בחופשה, והם גם מאוד מגבשים בינינו לבין הפרטנרים שלנו לחופשה. המלצה נוספת היא להציע לילדים לדבר על החופשה המשפחתית בגן או בבית הספר. זה יגרום להם לגאווה גדולה מאוד ויעצים אותם, ויגרום גם לכם ליהנות אפילו יותר מכל החוויה, גם אחרי שהסתיימה".
ויש לו עוד עצה - עם סיום החופשה, כבר לתכנן את הבאה בתור ולבצע את ההזמנה: "לא חייבים לשלם עדיין, אבל כן להתחיל את התהליך. יש כאלה שכבר בהמתנה למזוודה בשדה מתחילים את החיפוש אחר הנופש הבא. כאמור, השלב של התכנון מעלה את האדרנלין ומכניס אותנו לעולם הפנטזיה שכולנו כל כך נהנים ממנו. מעבר לזה, המחשבה על החופשה שממתינה בקצה נותנת לנו משהו לצפות לו, וזה תמיד כיף".
