כל מי שעוקב אחרי הסטורי של משי קלינשטיין נחשף לכך שלאחר הלידה היא שהתה מספר ימים ב"בייביליס", מלון הבוטיק הצמוד לבית היולדות ליס באיכילוב בתל-אביב. גם אבי זק, הבעלים של המלון, לא ויתר על תמונה עם האמא הטרייה המפורסמת. "מגיעות לפה הרבה מפורסמות. כל מי שאת רוצה או חושבת הגיעה לכאן אחרי הלידה", אומר זק. "אבל אחרי 18 שנים שבייביליס קיים, עם 4,000 משפחות בשנה ו-80 אלף יולדות לאורך השנים, אני יכול להגיד שאחת כמו משי לא הייתה כאן. היא באמת יצור מיוחד, ונגעה לנו בלב. אחת הנשים הכי חיוביות ושמחות שראיתי בימי חיי. בעוד שמפורסמות אחרות בכלל לא יוצאות מהחדר, היא עם הפיג'מה מסתובבת בין כולם, מחייכת לכולם. הייתי שמח לקחת מהחומר שהיא לוקחת".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
המפורסמות שמגיעות, הוא אומר, לא מקבלות אירוח חינם, "וגם לא צריכות את זה בחינם. רובן בסך הכול רוצות כמו כולן לנוח, להתחזק, ולאפשר לעצמן 3-2 לילות של מנוחה לפני החזרה הביתה".
איך היולדות המפורסמות משתלבות עם האחרות?
"יש ויש. יש סלבס שלא יוצאות מהחדר לשנייה, לא רוצות שיראו אותן, ויש כאלה כמו משי, או כמו מורן אטיאס שהסתובבה פה בכיף והייתה מחוברת לכולם, או רותם סלע גם שהייתה מאוד נגישה ליולדות האחרות".
עוד כתבות למנויים:
בנוסף למלון היולדות, שהוא מלון היולדות הפרטי היחידי בישראל, זק הוא גם הבעלים של מלון העסקים ויטל, הנמצא בצמוד לבייביליס, וגם של מלון הבוטיק התל-אביבי הנחשב דריסקו בפלורנטין, שהוא בין היחידים בישראל שמתהדרים בתואר מלון חמישה כוכבים סופירייר ומצוייד גם במסעדת ג'ורג' וג'ון שמככבת בצמרת בכל דירוגי המסעדות הטובות בישראל. לדבריו, הרבה ממה שלמד כאן, במלון היולדות שהקים ב-2005, הוא העתיק עשור וחצי לאחר מכן לדריסקו, שהמסעדה שלו זכתה לפני כמה ימים בתואר הטובה ביותר במזרח התיכון, ולכך עוד נגיע.
אבל לפני כן, אנחנו בלונדון הקרה, שם, ב-2004, אשתו של זק, שלי, כורעת ללדת את בתם הבכורה, מיקה. "אחרי יום אמרו לה 'יאללה גברת לכי הביתה, לידה זה לא מחלה'. היינו בהלם. הצלחנו להפעיל פרוטקציה כדי להישאר עוד לילה כי ממש לא היה לנו מושג מה עושים עם הדבר הזה שהניחו לו בידיים. כשהגענו הביתה, שלי הייתה עייפה וכאובה ואמוציונלית. מצב הרוח שלנו היה עצבני וכועס. זו לא דרך להתאהב במשפחה החדשה שיצרת", אומר זק.
4 צפייה בגלריה
''עוצרים אותי ברחוב ואומרים 'הילד הזה היה אצלך, ועכשיו הוא בתיכון'''. אבי זק
(צילום: יובל חן)
אחרי החורף הקר והמושלג ההוא חזרו בני הזוג לישראל ומתוך הניסיון הקשה שזק חווה על בשרו נולד כעבור שנה "בייביליס", במרחק של מסדרון מקורה מבית היולדות של ליס. "בלידה השנייה שלנו, ב-2008, שלי כבר הייתה כאן בבייביליס אחרי שרוני נולדה, והו, איזה הבדל זה היה", הוא צוחק.
הוא בן 48, ויחד עם שלי, עורכת דין, ושלושת ילדיהם מתגורר ברמת-השרון. מיקה בשנת שירות ואוטוטו מתגייסת, רוני בתיכון, ואדם ביסודי. כשאנחנו עוברים בלובי של בייביליס, שהומה מזוגות צעירים עם תינוקות בני יומם, זק אומר: "אני אוהב את הריגוש היומיומי סביב המשפחות החדשות שהרגע נולדו, זה כיף לראות אותם בשלב הזה של החיים. עד היום עוצרים אותי ברחוב ואומרים 'הילד הזה היה אצלך, ועכשיו הוא בתיכון'".
"תמיד חסר כוח אדם, ואני צריך לדאוג שהדברים יסודרו, גם אם זה אומר שאני ממלצר או מסדר חדר. זה קורה לי המון. החרדה היומיומית שלי זה לדאוג שמאה אחוז ייצאו מרוצים"
הבאת לכאן השפעות מדריסקו?
"ההיפך. הרבה ממה שהבאתי לעולמות של דריסקו זה דברים שלמדתי פה. בתחום האירוח אין קיצורי דרך, אתה מצטיין רק אם אתה עובד קשה 24/7 ונמצא בשטח. אני פוגש אורחים כמעט בכל יום, ולא משנה באיזה מלון, וזה מעניק לי גרף למידה זריז. אני מריח ורואה בשטח מה קורה ודואג שתקלות יטופלו באותו רגע. אני אוהב את זה למרות שהדרך שבחרתי לא נטולת מחירים אישיים".
כמו למשל?
"כמו למשל השאלה האם הייתי מספיק בבית, האם ראיתי מספיק את הילדים? כי ניהול מלון לא נגמר ביום חמישי אחר הצהריים. בעולמות שלנו הכול קורה בסופי השבוע, כמו הצפות בשעות מוזרות, מנהלים שצריכים עזרה בשטח, ארוחות בוקר וערב עם אורחים מיוחדים שאתה רוצה להיות איתם ולדאוג שיהיו מרוצים, כוח אדם שחסר לך, ותמיד חסר. אני צריך לדאוג שהדברים יסודרו גם אם זה אומר שאני ממלצר או מסדר חדר".
קרה לך?
"קורה לי המון בכל המלונות שלי. בסופו של דבר מי שאחראי למתן השירות זה אני, והחרדה היומיומית שלי זה לדאוג שמאה אחוז מהאנשים שמגיעים אליי ייצאו מרוצים, כדי שגם מי שחושב שהוא שילם הרבה יגיד לעצמו שנכון, היה יקר, אבל שווה כל שקל".
אז הפרופיל של הזוגות בבייביליס זה מפורסמים ועשירים?
"ממש לא עשירים בלבד, ולא הסטיגמה שמנסים לייצר. אנחנו לא חושבים שהמחיר יקר".
המחיר מתחיל ב-1,950 שקל ללילה. זה לא יקר?
"לא. זה מחיר נגיש, ואנחנו גם מאוד גמישים בתשלומים, ויש גם אפשרות לקבל החזרים מקופות החולים וחברות הביטוח. בסופו של דבר ההשוואה של השהות פה צריכה להיות לשהות במלון בוטיק בתל-אביב, ולא למלונות יולדות אחרים בגוש דן, שהם בבעלות בתי החולים ולרוב בתוך בתי החולים, ובפועל הם לא בדיוק מלונות, אלא יותר מחלקות שיש בהן חדרים פרטיים. אז מי שמעוניין רק בשהות נוספת בבית החולים, בלי הנגיעה המלונאית ובלי התחושה של חופשת לידה, יש לו את הפתרונות האלה והוא לא חייב ללכת למלון בוטיק". מבדיקה שלנו עולה שאכן, בבתי החולים תל השומר ואסף הרופא יש אפשרות לאירוח לאחר הלידה במחלקות נפרדות, משודרגות ומפנקות, וכן בבית החולים הדסה בירושלים במלונית צמודה, אבל הן לא ברמה של מלונות בוטיק.
ובכל זאת, השהות פה דורשת כיסים עמוקים.
"אנחנו היחידים בארץ שקמנו כמלון בוטיק שיש בו רק 22 חדרים, שמנוהל על ידי צוות מלונאי בכיר, עם שלוש ארוחות שף ביום ועוד שירותים ברמה גבוהה, כולל צוות רפואי מלא ומספרים גבוהים של אחיות, רופאים, מדריכות הנקה. כל זה עולה מיליוני שקלים בשנה. אם היינו מלון גדול של 60 חדרים ולא מלון בוטיק, המתמטיקה הייתה אחרת. אני חושב שדווקא האנשים שאת אומרת שאין להם, רצים לקנות את העגלות הכי יקרות והמיטות הכי יקרות, וזה בסדר. וקחי בחשבון שהרבה משפחות עוזרות לזוג, והיולדת מקבלת את זה כמתנות מהסבתות, אז הקהל מאוד רבגוני וזה לא לעשירים בלבד. כשמגיעים אלינו ללילה או שניים או שלושה, אפשר להירגע, לישון, לאכול טוב, התינוק בתינוקייה, ההורים מקבלים הדרכות במגוון תחומים, טיפולי ספא, וחשוב מאוד – השגחה רפואית מלאה, ליווי וטיפול יומיומי. ההורים הצעירים יוצאים מפה עם הרבה יותר כוח, ידע וביטחון".
איך משריינים פה חדר? הרי לכי תדעי מתי בדיוק תלדי.
"אנחנו משריינים הזמנות עבור המקדימות להזמין, ומצליחים לעמוד בביקושים, למעט במקרים שבהם יולדת לא עשתה הזמנה מראש, וגם אז אנחנו מנסים לסייע על בסיס מקום פנוי. אנחנו מגלים שיותר ויותר נשים מעדיפות להישאר ללילה אחד בבית החולים, ולהגיע אלינו לעוד שניים-שלושה לילות. יש גם מי שרוצות להגיע אלינו כבר שש שעות אחרי הלידה".
הזוגות יודעים שמגיעים להם שלושה ימים בבית החולים?
"בית החולים נותן מקסימום שני לילות, והמדיניות היא כזו שמשחררים הביתה עוד לפני. זה ממש לא שלושה לילות".
הבדיקה שלנו העלתה שבליס כל היולדות זכאיות לשהות שבין יממה וחצי לשתי יממות לאחר הלידה, עם חדרים פרטיים, אפשרות לינה למלווה משמעותי, פינת טיפול בתינוק, כורסת הנקה, ארוחות פרטיות לחדר ועוד, והכול חינם והכי מקצועי שיש – כך אומר לנו יריב יוגב, מנהל ליס.
תכלס, אתם עובדים על קהל שבוי.
זק: "למה שבוי? לקהל שלנו יש הרבה אפשרויות: ללכת הביתה, ללכת לבתי חולים אחרים, להורים, יש להם הרבה אופציות ואנחנו צריכים להצטיין, כי בתחום האירוח מי שלא מצטיין חוטף על זה מהר ובמזומן".
הדעה הרווחת היא שהמשכורות בתחום המלונאות נמוכות, אבל זק מתנגד לה. "מי שקם בבוקר ורואה בשירות דרך חיים ולא תחנת ביניים בדרך לחלומות שלו, ומצטיין – מתוגמל, בטח אצלנו. כי הנכס הכי חשוב זה העובדים והמנהלים שלנו, אלה שיודעים לגעת בכל אחד מהאורחים ולממש את הציפיות שלו. אני לוקח ללב כל אורח שיוצא לא מרוצה. משוב לא מושלם מצד אורח, מבחינתי זו דרמה, זה הורס לי את היום. עד כדי כך שזה כואב לי פיזית ממש. אני מסוגל להיכנס למרה שחורה מזה".
מי הקהל הכי מאתגר?
"הקהל הכי מאתגר זה מי שנפגש בעולם במלונות אולטרה-יוקרתיים, שמעריך שירות חמישה כוכבים סופירייר ומבין מה הוא אמור לקבל עבור כספו. וכשהוא מגיע אלינו לדריסקו, אנחנו צריכים לעבוד יותר קשה כדי לעמוד בציפיות שלו או להפתיע אותו".
מה דומה בין מלון יולדות לבין מלון בוטיק יוקרתי?
"זה שבסופו של דבר אורחים רוצים להרגיש שאוהבים, רואים ומחבקים אותם".
"לקוחות מחו"ל מבטלים מתוך חשש, כי מבחוץ מה שקורה פה לא נראה טוב. אורחים שרוצים להגיע בימים אלה לדריסקו שואלים האם בטוח אצלנו, בגלל כל ההפגנות שרואים בטלוויזיה"
מסעדת "ג'ורג' וג'ון" של דריסקו, בהובלתו של השף תומר טל, הוכתרה באחרונה כאחת הטובות במזרח התיכון בתחרות שנערכה בדובאי.
"זה סיפור רומנטי", מחייך זק. "כשבניתי את דריסקו נחשפתי להיסטוריה של מלון ירושלים שפעל במבנה, וגיליתי שהיה שם עולם מופלא של קולינריה. מי חשב שבשנת 1917 היה ביפו עושר קולינרי? הרי הסבירו לנו שהיה צנע ומדבר וגמלים, ופתאום ראינו תפריטים מנוסחים בצרפתית ונפלה לי הלסת. בחרתי להחזיר למלון את העולמות ההיסטוריים הקלאסיים האירופאיים, עם רמה גבוהה כולל מסעדה מעולה".
לחלום הזה הוא סחף איתו את השף טל, שהיה היחידי מבין עשרות השפים שזק ריאיין שלא נבהל מהסטנדרט הגבוה שהבוס הציב. "התעקשתי ולא ויתרתי, כי רציתי במלון את המסעדה הכי טובה בישראל, כמו שהייתה כאן ב-1917. ותומר, שהוא יותר עקשן ממני, אמר: 'אני איתך'".
זו השנה השנייה ברציפות שהמסעדה מדורגת כאחת מעשר המסעדות הכי טובות במזרח התיכון בתחרות "פיפטי בסט" של מגזין המסעדנות הבריטי Restaurant: בשנה שעברה היא הגיעה למקום התשיעי במזרח התיכון ולמקום השני בישראל, במקום הראשון הייתה OCD, והשנה, בתחרות שנערכה בחודש שעבר, קפצה אל המקום השישי במזרח התיכון ואל המקום הראשון בישראל, וקיבלה הרבה כבוד בטקס שנערך באבו-דאבי.
"זה אירוע לא פחות ממטורף מבחינתנו", אומר זק, ומתכוון גם לפסטיבל הגורמה שהקדים את הטקס, ושבמסגרתו מלונות היוקרה של סנט מוריץ אירחו את עשירי העולם לשבוע של קולינריה עילית. "אנשים הגיעו מרחבי העולם לאכול את האוכל של ג'ורג' וג'ון במלון יוקרה בסנט מוריץ, והחיבוק שלהם היה אדיר. בקרוב נארח אצלנו שפים שפגשנו שם, ושרוצים לבוא לבשל עם תומר לקהל ישראלי", הוא אומר ומגלה שצפוי גם שיתוף פעולה עם מסעדה מביירות: "יצרנו שם קשר עם שף ממוצא יווני שיש בבעלותו מסעדה בביירות שזכתה בתואר 'המסעדה הכי טובה בלבנון' באירוע של הפיפטי בסט".
מפתיע נוכח המחשבות שלנו על המצב בלבנון.
"כן. כמו שאנחנו לא מצליחים לדמיין שיש קולינריה עילית בלבנון, יש מי שחושב שבישראל יש עדיין גמלים. אורחים שרוצים להגיע בימים אלה לדריסקו גם שואלים האם בטוח אצלנו, בגלל כל ההפגנות שרואים בטלוויזיה".
יש ביטולים בגלל ההפגנות?
"לקוחות מבטלים מתוך חשש, כי מבחוץ מה שקורה פה לא נראה טוב, כמו שאנחנו מסתכלים על אזורים אחרים במזרח התיכון כעל אזורי מלחמה. אבל בסוף, כשיושבים בסנט מוריץ באולם אחד עם שפים ובעלי מסעדות לבנונים וסורים וירדנים, עם שייחים מבחריין וסעודיה, מבינים שכולנו מדברים אוכל, מחובקים ומרגישים אחים, ומדהים לראות איך החיבורים נוצרים בשניות. חלקם מצטערים שהם לא יכולים להגיע אלינו לארץ".
ורגע לפני שאנחנו נפרדים, זק שולף עוד שפן מהכובע: במסגרת מתיחת הפנים שהוא מקיים בבייביליס ישולב במלון תפריט שאותו יוביל השף טל, כן, זוכה פרס המסעדה הטובה בישראל.
טוב, אולי אני אלד שוב.
"קדימה".
