איפה נמצא כביש 171?
כביש 171 הוא כביש הרוחב היחיד בהר הנגב. אורכו 33 קילומטרים והוא מחבר בין צומת הרוחות שעל כביש 40 (בה"ד 1) לבין צומת הר חריף שעל כביש 10, סמוך לגבול מצרים. הכביש עובר ברובו לאורך השפה הצפונית של מכתש רמון ואין לאורכו שום יישוב, והוא נפרץ בשנים 1980-1979 בעקבות הסכם השלום עם מצרים והנסיגה מסיני.
למה הכביש הזה מעניין?
עם סלילתו, פתח הכביש את הדרך לאתרים שהישראלים כמעט ולא הגיעו אליהם קודם לכן, והוא מוביל אל כמה מאתרי הטיול האהובים והיפים ביותר בהר הנגב:
שמורת בורות לוץ – מקבץ של 17 בורות מים המהווים שריד להתיישבות חקלאית עתיקה, ככל הנראה מהתקופה הכנענית. בשנים גשומות השמורה מתכסה במשטחים ירוקים ומפתיעים עם פריחה מגוונת – ונמצאים כאן כמה פרחים נדירים כמו הצבעוני הססגוני ואירוס טוביה שפורחים בראשית האביב, והכרכום הדמשקאי וסתוונית הקליפות שפורחים בסתיו. בכניסה לשמורה חניון לילה פופולרי מאוד, במיוחד בלילות המטאורים של חודש אוגוסט.
הר רמון – הפסגה הגבוהה ביותר בהר הנגב, המתנשאת לגובה 1,037 מטרים מעל פני הים. על הפסגה נמצא שדה רגמים (טומולים) – גלי אבנים מתקופת הברונזה התיכונה שככל הנראה שימשו לקבורה, ובקרבתם עובר קיר אבן נמוך המכונה "קו K" שאורכו כ-4.5 קילומטרים וככל הנראה קישר בין היישובים הקדומים בהר רמון ובהר רומם.
נחל לוץ, נחל אליאב ונחל אלות – נחלים העוברים מתחת לפסגות הר רמון והר רומם ומפורסמים בריכוז מרשים של עצי אלה אטלנטית עתיקים ועצי שקד הרמון שצומחים בתוך התוואי שלהם. העצים הללו הם שרידים של אוכלוסיית עצים גדולה בהרבה מתקופות קדומות וגשומות יותר, שבהן האזור הזה כלל לא היה מדבר – ותפוצתם המקוטעת מרמזת כי ייתכן שבעבר השתרע כאן יער אחד גדול. חלק מעצי האלה בני כמה מאות שנים.
בור חמת – שריד נוסף מהציוויליזציות הקדומות שהתקיימו באזור, סמוך לאפיק נחל ניצנה. הבור נחפר לפני יותר מ-3,000 שנה ומטרתו הייתה לספק מים למצודה הסמוכה באמצעות אגירת מי שיטפונות. קוטרו של הבור כ-15 מטרים ועומקו מגיע עד לכ-3 מטרים, והוא אחד מבורות המים הגדולים ביותר שהתגלו בנגב מהעת העתיקה. כיום די נדיר שהבור מתמלא במים, אולם כאמור – בתקופות קדומות האזור הצחיח הזה היה גשום יותר ואולי אף שוקק חיים.
כביש 10 והר כרכום – כביש 171 מהווה גם קישור חשוב אל כביש 10 שסגור רוב השנה לתנועת אזרחים בשל קרבתו לגבול מצרים – אך בחגים ואחת לחודש בסוף השבוע היה נפתח עבור מטיילים ולאורכו נפרסים נופי מדבר מסתוריים שמאפשרים הצצה אל מרחבי סיני, לצד פנינות חמד קטנות וטבעיות שכמעט לא נגעו בהן. אחד האתרים החשובים באזור הוא הר כרכום, שבו מתרחשת תופעת "הסנה הבוער" ביום הקצר ביותר בשנה (21 בדצמבר).
מדוע הוחלט לסגור את הכביש?
הכביש נסגר בספטמבר 2022 על פי החלטת ראש המועצה האזורית רמת נגב ערן דורון, שנעזר בחוות דעת מקצועית של מהנדס תנועה וטען כי "הכביש הזה משובש ומסכן את הנוסעים בו, והמדינה לא מוכנה לקחת עליו אחריות". דורון, שלדבריו מתמודד עם תביעות של אזרחים שרכביהם ניזוקו במהלך נסיעה בכביש שנסלל לפני יותר מ-40 שנה, סבור כי מי שצריך לקחת אחריות על תחזוקת הכביש הוא משרד התחבורה, או משרד הביטחון מאחר שמדובר בכביש שמלבד אתרי טיול מוביל גם אל הבסיס הצבאי בהר חריף. הוא ציין אז כי התריע מראש במכתב ששלח למשרד התחבורה ומשרד הביטחון שהוא מתכנן לסגור את הכביש אם לא יימצא פתרון – אך לא קיבל שום התייחסות.
בעקבות הסערה שהתעוררה לאחר חשיפת ההחלטה ב-ynet, התערבה שרת התחבורה דאז מרב מיכאלי בנושא וביקשה מדורון לשקול את הגבלת מהירות הנסיעה ל-50 קמ"ש ולהציב תמרורים לאורך הכביש, כחלופה לסגירתו. קריאתה של מיכאלי נפלה אז על אוזניים קשובות, ועוד באותו היום הודיע ראש המועצה כי הכביש ייפתח מחדש לאחר ראש השנה. עם זאת, פחות מחודש לאחר מכן, החליט דורון לסגור שוב את הכביש – בעקבות תאונת דרכים "קשה", להגדרתו, שהתרחשה שם במהלך חול המועד סוכות.
האם הכביש באמת מסוכן?
תאונת הדרכים ה"קשה" בכביש בסוכות הייתה התנגשות בין אופנוע לרכב – ויובל ובתו אבישג שרכבו יחדיו על האופנוע נפצעו באורח בינוני ופונו במסוק צבאי לבית החולים סורוקה. "זו פשוט שערורייה, אני לא רוצה בשום אופן שישתמשו בתאונה שלנו כהצדקה לסגירה", אמר יובל בשיחה עם ynet. "הגענו לשם בגלל שרצינו לטייל באזורים המופלאים והנידחים האלה, ולסגור את הכביש שמוביל אליהם זה איום ונורא".
כל תאונת דרכים היא תמיד לא נעימה – אך בדרך כלל תאונות מדווחות בתקשורת רק כאשר יש בהן פצועים שמצבם מוגדר קשה ומעלה, או חס וחלילה הרוגים. ניסיון לברר כמה תאונות קשות באמת התרחשו בכביש 171 לא צלח, וזה מספר שנים שלא דווח שם על שום תאונה כזו. ברור שיש בארץ לא מעט כבישים הרבה יותר קטלניים, ואותם אף אחד לא חושב לסגור.
בדצמבר 2022 התקיים בכביש סיור ביוזמת החברה להגנת הטבע ובראשות המנכ"לית דאז איריס האן, ובו השתתפו גם מהנדס המועצה האזורית רמת נגב אורן פרץ, המפקח על התעבורה במחוז דרום במשרד התחבורה ישי טלאור, ומנהל המרחב ברשות הטבע והגנים אמיר שפיר. "על פי הממצאים בשטח, הכביש עצמו אינו משובש באופן חריג, ונסיעה בו תוך שמירה על כללי הזהירות אינה מהווה סיכון יוצא דופן ביחס לכבישים אחרים במצב דומה, שאינם סגורים כיום", קבעו בחברה להגנת הטבע במכתב ששלחו לראש המועצה בעקבות הסיור. במכתב מצוין גם כי "אין בנמצא נתונים סטטיסטיים המעידים על סיכון יוצא דופן בנסיעה בכביש. בדיקה בלמ"ס מלמדת כי מדובר במקרים ספורים של תאונות עם נפגעים לאורך שני עשורים".
אז מה בכל זאת הבעיה?
בחוות דעת של המפקח על התעבורה במחוז דרום במשרד התחבורה ישי טלאור מיולי האחרון נכתב כי "חשוב להדגיש שבעיות הבטיחות בכביש 171 אינן נוגעות ליכולת עבירות של רכב, אלא לסיכון בהידרדרות לשוליים ועקב כך להתהפכות. סיכון זה גדל עקב תקשורת סלולרית לקויה בקטעים רבים בדרך".
לפי מהנדס מועצת רמת נגב אורן פרץ, יש צורך לטפל בשולי הכביש במספר לא מועט של מקומות לאורכו, שבהם יש הפרשי גובה או שהשוליים צרים, כולל הסדרת פתרון ניקוז שיבטיח הפסקת קריסות השוליים. לאחר אותו סיור בדצמבר 2022 הוא ציין בסיכום ששלח כי התגלו בורות חדשים בשוליים שלא נראו בסיור קודם: "המשמעות היא ברורה – ללא פתרונות ניקוז והגנה על השוליים מזרימת מי נגר, לא יהיה ניתן להבטיח נסיעה בטוחה בכביש. קריסות השוליים בלתי צפויות, עמוקות ומסוכנות", כתב.
גם במכתב של החברה להגנת הטבע צוין שמהסיור בכביש עלה כי "ההחלטה על סגירת הכביש התבססה אך רק על מצבו הבטיחותי וההנדסי של הכביש", אולם "במרבית התוואי אין שיבושים פיזיים קשים". לפי החברה להגנת הטבע, נראה כי הבעיה הבטיחותית המרכזית בכביש היא היעדר מעקות בטיחות בשוליים, בנקודות מסוימות שבהן יש הפרשי גובה, ובשל שוליים צרים. "על פי הערכה גסה, התקנת המעקות כרוכה בעלות נמוכה יחסית בסך של כ-2 מיליון שקלים", נטען במכתב.
"בעיות התחזוקה הנובעות ממבנה הכביש אינן מהוות בעיה בטיחותית אקוטית ברמה המיידית, אך לאורך זמן מצב הכביש צפוי להחמיר ללא ביצוע פעולות התחזוקה הנדרשות, בין היתר עקב התחתרות – ולכן נדרשת גם מעורבות רשות ניקוז", נכתב עוד. "אין חולק כי בטווח הארוך אכן נדרש לבצע פעולות תחזוקה שעלותן מוערכת ב-50-30 מיליון שקלים".
מדוע המדינה לא מתחזקת את הכביש?
לפי משרד התחבורה, כביש 171 לא נכלל בקריטריונים של תחזוקה על ידי חברת נתיבי ישראל "מכיוון שהוא אינו דרך גישה יחידה ליישוב, התנועה בו דלילה, והוא מיועד בעיקרו לצרכים צבאיים ולצורכי תיירות". בשל כך, הם מסבירים, "תחזוקת הדרך לא מתוקצבת על ידי משרד התחבורה, והיא מוטלת, בדומה לדרכים אחרות שאינן עומדות בקריטריונים, על הרשות המקומית, גורמי הביטחון, או משרד התיירות".
משרד הביטחון מצידו הפנה אל משרד התחבורה "שהכביש באחריותו".
משרד התיירות מסר כי הוא "פועל בשיתוף משרד התחבורה לפתיחת הכביש, שמהווה עורק תיירותי חשוב ומשמעותי באזור, ואף אישר תקציב להקמת תחנות אוטובוס לאורכו".
האם הכביש סגור הרמטית?
סגירת הכביש אינה מתבצעת באופן פיזי, אלא באמצעות תמרור "אין כניסה" ובהמשך הדרך שלט שבו נכתב כי "הכביש מסוכן – הנסיעה אסורה פרט לרכב צה"ל ומערכת הביטחון". כמו כן, אין כל אכיפה של איסור הנסיעה בכביש.
אז אם לא באמת סגור פיזית, מה הבעיה?
מטיילים פרטיים שיחליטו בכל זאת לנסוע בכביש, למרות השילוט האוסר על כך, עלולים להיתקל בקשיים במקרה של בעיה אמיתית שתדרוש חילוץ, סיוע רפואי או כיסוי ביטוחי. חברות טיולים שנהגו להוציא לאזור סיורים לקבוצות כמובן שאינן יכולות להרשות זאת לעצמן, כל עוד השלטים האסורים על נסיעה בכביש מוצבים. מאותה סיבה, הטיול באזור אינו אפשרי גם לבתי ספר, חוגי סיירות ותנועות נוער.
"ברגע שהרשויות מציבות שלט שאין מעבר, כמורה דרך אחראי אני צריך לקחת את זה בחשבון", מסביר מדריך הטיולים נעם שלו ממצפה רמון, המוכר כ"איש העקרבים". "בנאדם מנסה להתפרנס, והם משחקים 'העבר את האחריות'. למה עושים ממני עבריין?", הוא תוהה. "אם יקרה עכשיו מקרה לא נעים, כמו מישהו שיירד מהרכב בטיול וימעד – הדבר הראשון שישאלו אותי במשפט התביעה זה 'לא ראית את השלט שאוסר להיכנס?'. אני לא יכול לדעת אם השופט יחליט שזה היה לא סביר ולא מקצועי להתעלם מהשלט. השיקול ההגיוני והמבאס הוא להימנע בטיולים מכביש 171, דה-פקטו הטילו לנו סגר על המרחב הזה".
ביולי האחרון המליץ משרד התחבורה להתיר לרכבים מדבריים ורכבי אשכול 4X4 הנמצאים בבעלות מורי דרך לנסוע בכביש 171, כל עוד כלי רכב צבאיים מורשים לנוע בו – מה שהיה מאפשר לתיירנים לשוב ולהוציא סיורים לאזור – אך ראש המועצה דחה את ההמלצה.
האם משרד התיירות מעורב?
למרות הפגיעה הקשה בתיירנים הפועלים באזור, שדיווחו על נזק כספי של עשרות אלפי שקלים לאחר שנאלצו לבטל סיורים, משרד התיירות סירב בתחילה להתייחס לנושא למרות שורת פניות מצד ynet – והפנה אל משרד התחבורה. התעלמות זו גררה ביקורת חריפה מצד מדריכי טיולים וגם מצד החברה להגנת הטבע, במיוחד אחרי שתחת השר הקודם יואל רזבוזוב, סימן משרד התיירות את הנגב כלהיט הבא והחליט למתג את האזור כמוצר תיירותי בינלאומי.
עם זאת, לאחרונה חלה תפנית, ומשרד התיירות החליט "להיכנס לאירוע". ביוני האחרון שלח מנכ"ל משרד התיירות דני שחר מכתב למנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן, בבקשה לפעול לפתיחת הכביש. שחר כתב כי "הקושי שנוצר בהגעה לאזור תיירותי זה משפיע על חוויית התיירים המבקשים לבקר במקום, ופוגע גם בתיירנים המקומיים המשתמשים בציר ברמה היומיומית במטרה להנגיש לאורחים את קסמו של האזור המדברי בישראל".
שחר ציין במכתבו כי משרד התיירות אפילו אישר בשנת 2018 השתתפות כספית בהקמת תחנות אוטובוס לאורך כביש 171 "כדי לשפר הגעת תיירים לאזור", וכתב כי "לא ניתן לקדם זאת, לאור העובדה שהכביש סגור".
מה לגבי עתירה לבית המשפט?
במרץ האחרון הגישו החברה להגנת הטבע, ביחד עם חוגי הסיירות של קק"ל, אשכולות – פורום מרכזי סיור ותודעה ישראלית ושורה של תיירנים ותושבים מקומיים בנגב, עתירה מינהלית דחופה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נגד סגירת כביש 171. בעתירה, שהוגשה נגד המועצה האזורית רמת נגב, משרד התחבורה, משרד הביטחון ומשרד התיירות, ביקשו העותרים לבטל את ההחלטה על סגירת הכביש, או לחילופין – לנקוט לאלתר בכל האמצעים הנדרשים, בהיבט הבטיחותי, על מנת להכשיר את הכביש לנסיעת מטיילים, כבר בחג הפסח.
בינתיים פסח עבר, וחודש לאחר הגשת העתירה החליט בית המשפט לדחות אותה. השופט אליהו ביתן סירב להורות על פתיחת הכביש בנימוק כי משרדי הממשלה כבר מעורבים באירוע ואמורים להעביר חוות דעת רשמיות שיסייעו לקידום יעיל של הכשרת הכביש. "אין חולק כי כביש 171 זקוק לטיפול שכרוך בתכנון והוצאה כספית ניכרת. נציגת המדינה עדכנה כי משרדי הממשלה נכנסו לתמונה", כתב השופט ביתן בהחלטתו. "כעת יש לצפות לקבלת חוות דעת רשמיות מול נתיבי ישראל ורשות הניקוז, לאחר מכן הגורמים המוסכמים יבחנו את הנתונים שיוצגו ויפעלו לקידום פתרון יעיל. במצב דברים זה אין מקום להתערבות בית המשפט".
"התאכזבתי מאוד מגישת בית המשפט שלא להתערב, כל עוד המדינה עושה משהו, גם אם המשהו הזה הוא לגלגל אחריות מאחד לשני, המשהו הזה נעדר לוח זמנים, לא בסדרי העדיפויות בכלל, ולפי כל הסימנים ייארך שנים", אמרה בתגובה מנכ"לית החברה להגנת הטבע דאז איריס האן. "אהבת הארץ? ידיעת הארץ? משילות? ריבונות? כולן נגמרות קצת דרומה לבה"ד 1. אם אתם מצוידים ברכב 4X4 אתם יכולים כמובן להגיע לאזור, כולל לנסוע בשולי כביש 171 – הצעה שעלתה במהלך הדיון וגרמה לי להרהר במונח 'תפארת מדינת ישראל'. גם אם אתם עבריינים, מבריחים, מגדלי קנאביס בחממות ובגאיות נסתרים – השטח שלכם. אנחנו, החנונים, לא נוכל להגיע בשנים הקרובות. מצטערת ומתנצלת בפניכם, המטיילים, המדריכים, אוהבי הארץ, באמת ניסינו".
למה עניין הכביש עדיין תקוע?
ההתפתחות האחרונה בנושא היא שבהוראת שרת התחבורה הקודמת מרב מיכאלי, הנחה משרד התחבורה את חברת נתיבי ישראל לבצע עבודות שיפוץ לכביש 171 שיאפשרו את פתיחתו מחדש – והיו אמורות להסתיים עד פסח 2023. עם זאת, במועצה האזורית רמת נגב טענו בחודש מרץ האחרון כי התגלו "ליקויים חמורים נוספים" שלא יאפשרו את הפתיחה אם לא יטופלו.
למעשה, ראש המועצה ערן דורון מעוניין שהמדינה תיקח על הכביש אחריות קבועה, ולכן כל פתרון נקודתי שמשרדי הממשלה יציעו כנראה לא ישכנע אותו לפתוח מחדש את הכביש. ייתכן גם שדורון בעצמו קיווה שבית המשפט יורה למדינה לקחת אחריות על הכביש - אך הדבר לא קרה, והפלונטר נשאר.
מה צפוי בהמשך?
בשבוע שעבר הייתה אמורה להתקיים פגישה בין מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן למנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר, לאחר שראש המועצה דורון התריע כי הוא מתכוון לסגור את הכביש גם בפני רכבי צה"ל. "זו פגישה שחיכינו לה חודשים, אך לצערי היא נדחתה - ואני מתכוון לסגור את הכביש גם לצה"ל", אמר דורון ל-ynet.
בינתיים, חטיבת שגיא שאחראית על גזרת הר חריף טיפלה לאחרונה בעצמה בחלק מהליקויים שבכביש. "מהנדס המועצה יבדוק את התיקונים", הוסיף דורון. "אם מצבם סביר, יש סיכוי שהכביש ייפתח, אבל זה יהיה ברמת פלסטר ולא טיפול ארוך טווח". לדבריו, "לעניין ארוך הטווח, יש דין ודברים ביננו לבין רשות הניקוז, משרד התחבורה ונתיבי ישראל. מטרת הפגישה של המנכ"לים הייתה לדבר על מי לוקח אחריות. בינתיים, היא עדיין שלי".