בשיתוף מאגמה צ'אלנג'
אני מודה ששום דבר לא הכין אותי למסע הזה. לא מפגש ההכנה, לא השיחות עם איילת המדריכה, שניסתה להרגיע אותי שזה אמנם מסע שטח מאתגר, אבל יש בו מלונות מפנקים ואוכל משובח וגם לא השיחה עם יפעת יגר, מנכ"לית מאגמה, שהודיעה לי ש"אנחנו יוצאות להכין מסע משגע! את חייבת לבוא".
אני מודה שהיססתי. אין לי סיבה טובה מלבד העובדה שזה לא פשוט עבורי להעדר מהעבודה ומהבית. "אבל זה בדיוק הקטע" אמרה יפעת יגר, שיודעת משהו על מסעות "אף פעם אין לנו זמן. בדיוק בגלל זה אנחנו מייצרות לעצמנו את הזמן הזה".
עדין היססתי. אני אוהבת להיות, לגעת במקום, לא בטוחה שכל העניין הזה של ג'יפים מתאים לי. את תגעי, איילת הבטיחה, את תגעי.
אז החלטתי לקבל את עצתן של נשים מאוד עסוקות שתמיד יש להן זמן למסע, ו... שלוש ארבע ....אמרתי כן. יצאתי למסע ההכנה לקראת מאגמה צ'אלנג' – מסע שטח נשי שחוצה את חבל הבלקן בהייליטס הכי יפים שלו : מונטנגרו וסרביה.
ברוכות הבאות לבלקן
אנחנו נוחתות במונטנגרו ומקבלות את הג'יפים שלנו. מכאן נמשיך לסרביה. שתיהן היו פעם חלק מיגוסלביה הגדולה והיום כל אחת מהן בונה את עצמה מחדש. אבל הטבע לא מתעניין בפוליטיקה והנוף פה יפה ואדיר ויש רגעים בהם זה מרגיש כמו ללכת בתוך תמונת פוטושופ אבל מוגזמת.
זה מסע הכנה, והצוות איתו הגעתי לכאן בודק כל הזמן מה מתאים ומה אפשרי למסע שטח נשי. הבטיחות עומדת במקום הראשון, המסלולים נבדקים שוב ושוב. "הג'יפים יביאו אותנו למקומות נפלאים" אומרת יפעת יגר, "אבל בסופו של דבר, הג'יפים הם רק האמצעי – לא המטרה. מאד חשוב לנו שבמהלך המסע יהיו המון חוויות שמתרחשות מחוץ לג'יפים כי אלו הן הזדמנויות להיות ביחד ובאמת להרגיש את המקום".
צוות מאגמה מדייק, רושם, מצלם. זו מכונה משומנת ומיומנת ואני שמחה לגלות שכל מי שנמצא כאן מבסוט כמוני מהפסקות קפה מדוגמות להפליא בנקודות תצפית מרהיבות.
יוצאות לרפטינג
"מה דעתך על רפטינג בנהר הטארה?" שואלת אותי איילת. "זהו הנהר הארוך והיפה בנהרות מונטנגרו". עד שהבנתי שהיא לא עובדת עלי, כבר הייתי לבושה בחליפת רפטינג, חגורת הצלה, קסדה, והיידה לרפטינג בנהר.
תוך כדי חתירה איילת צועקת לי:
"רצית באמת לגעת במקום?"
"נוגעת! נוגעת!" אני עונה לה רטובה ומאושרת באופן בלתי חוקי בעליל.
אמרנו חוצה בלקן? אז אנחנו ממשיכות בדרכנו. הירוק פה חצוף, בוהק, נוכח בכל מקום, הבלקן שופע מים בכחול אינסופי ואם אפשר היה לסובב את הראש ב 360 מעלות ולהתבונן לכל מקום, הייתי עושה זאת כי העין לא שבעה לרגע מהיופי.
גבול לפנינו. הנה אנחנו בסרביה, שמפתיעה אותנו בשילוב בין כפרים קטנים ושווקים צבעוניים בנוסח אלף לילה ולילה ובמרחק שעתיים וחצי טיסה מישראל אני מגלה תרבות אחרת, היסטוריה מרתקת ואנשים שפותחים את הבית שלהם בפנינו ומזמינים אותנו לשתות איתם שיכר שזיפים שהכינו בעצמם. לחיים!
אנחנו עוצרות לארוחה של גבינות משובחות ויין מקומי בחוות עיזים קטנה ושוב יוצאות לשייט – הפעם על "נהר הנחש המתפתל" העין לא מצליחה לגמוע את כל היופי הזה.
בין הציוד, התיקים וקופסאות העוגיות מהבית, יש מקום גם לשיחות שלנו, לרגעים של צחוק ולהמון חוויות שאנחנו צוברות כאן יחד.
"מסע שטח נשי זאת חוויה שלא דומה לשום דבר אחר" מספרת איילת שכבר הדריכה לא מעט מסעות כאלה, "זאת אנרגיה מיוחדת, זה המון שמחה, זאת חוויה מאד חזקה של ביחד וחברויות חדשות שנוצרות והרבה פעמים גם ממשיכות אחרי המסע".
והנה עוד דבר שגיליתי: שהנהיגה בג'יפים, זה דבר אדיר. זה להגיע למקומות הכי מיוחדים, זה להחזיק את ההגה ולהרגיש שהכל אפשרי, זה לחצות נהרות ולטפס בדרכים קטנטנות אל הנופים הכי יפים שיש. מודה שעם כל יום שעובר אני מתחילה להבין את המכורות.
בתנועה מתמדת
בסוף המסע, אנחנו מגיעות לבלגרד, בירת סרביה, שמפתיעה אותי בבתי קפה טובים ובמדרחוב תוסס. אני לא מפסיקה להתאהב בבלקן הזה. אני רגילה לעבור במהירות ממקום למקום. להיות, לצלם, לשלוח, לצלוח, לשכוח. כבר הרבה זמן שלא שהיתי, לא הייתי.
לא נגעתי נגיעה של ממש. במסע הזה היינו בתנועה מתמדת, אבל בקצב שמאפשר התבוננות, מחשבה, הרהור.
ברגע של נחת בבית הקפה אני מבקשת מאיילת שתוציא שוב את המפה, ועוקבת אחרי המסלול שלנו. קולטת כמה הרבה עברנו במסע שחוצה ארצות וגבולות ואיך נוצרה לי תמונה טובה יותר על חבל הארץ המרתק הזה, שכל מדינה בו היא חלק מפאזל שהולך ומתבהר.
בקיץ הקרוב יגיעו לכאן משתתפות מסע מאגמה צ'אלנג'. ואחרי מסע ההכנה בבלקן אני כבר מקנאה במי שתצא למסע.
בשיתוף מאגמה צ'אלנג'
פורסם לראשונה: 10:54, 14.09.21
