אורי לירון, בלוגר הטיולים הצעיר שרוצה להספיק לטייל במאה מדינות עד גיל שלושים, סיים לאחרונה טיול של שבועיים בדרום קוריאה. בשיחה עם ynet הוא סיפר על החוויות מהמדינה מהסקרנות ושיתף את הגולשים בשלל טיפים והמלצות.
כמה עולה יום בסיאול?
(אורי לירון)
מיד לאחר הנחיתה בסיאול, כדי להעביר את הזמן עד לשעות הצהריים אז חדר המלון יהיה מוכן, אורי הלך לספא מקומי. "אמרו לי ששם יש חדרי שינה, ושאני יכול לשהות שם כמה זמן שאני רוצה", סיפר. "אני לא יכול להסביר עד כמה זה היה נעים – פשוט להיכנס למקום הזה, לשים את החלוק האפור, ולהרגיש חלק מהתרבות המקומית.
"הספא לא היה מקום יוקרתי בכלל, אבל זה בדיוק מה שעושה אותו אותנטי. יש חדרים עם מזרנים על הרצפה, והאנשים פשוט הולכים לישון, לא משנה אם זה יום או לילה, זה נראה רגיל, כאילו זה חלק מהשגרה, זה היה די מפתיע".
וזאת רק הייתה ההתחלה. "סיאול הפתיעה אותי לחלוטין", סיפר אורי. "הגעתי לשם אחרי חודש וחצי של טיול בסין ובטיבט, ולא הייתי בטוח אם היא תרגש אותי כמו המקומות האחרים. לא היו לי הרבה ציפיות, אבל סיאול פשוט עלתה מעל כל מה שדמיינתי. התרבות שם כל כך שונה ממה שראיתי עד כה. יש שם תרבות של טיפוח ויופי שלא ראיתי בשום מקום אחר. זה משהו שראוי להתעכב עליו – לאנשים כל כך אכפת מאיך שהם נראים, עד כדי כך ש-99% מהבנות בקוריאה לא יוצאות מהבית בלי מייקאפ, אפילו אם זה רק בשביל להוריד את הזבל. זה לא היה משהו שראיתי בשום מקום אחר בעולם. בכל מקום יש חנויות קוסמטיקה, טיפוח, עיצוב, כל הזמן רואים איך אנשים משקיעים במראה שלהם. זה היה מרתק, אבל מצד שני, זה גם יוצר תחושה של לחץ לעמוד בציפיות".
המעבר של אורי מהתרבות והקצב של היעדים הקודמים למודרניות של דרום קוריאה היה חד והורגש כמעט בכל תחום. "בסין הייתי הולך ברחוב והיו עוצרים אותי כל הזמן, מתלהבים, מבקשים סלפי – פשוט הרגשתי כמו סלב", סיפר. "בקוריאה, לעומת זאת, זה היה שונה. אנשים לא כל כך מסתכלים עליך, לא רואים אותך כ'סלב'. זה היה הרבה יותר רגיל, והרגשתי כמו אחד מהם. זה דווקא עשה לי טוב, כי אחרי כמה זמן בנסיעות, תמיד נהיה לי צורך להרגיש 'שייך'. בקוריאה, כל השוק התרבותי היה מאוד פתוח, והייתי פשוט אחד מההמון, בלי שום תחושת ניכור".
עדיין רוקדים שם גנגם סטייל?
"אני לא חושב שאפשר להבין את התרבות הקוריאנית בלי לדבר על קיי-פופ. זה לא רק מוזיקה, זה חלק בלתי נפרד מהחיים כאן. הקיי-פופ הפך לתופעה עולמית, ומרגע שאתה מגיע לקוריאה, אתה מבין את זה בבת אחת. זה לא רק שמועות מהאינטרנט – כל מקום בסיאול, כל מועדון, כל רחוב – אתה שומע את הסאונד של להקות כמו BTS ו-BLACKPINK. אנשים באמת חיים את זה. ראיתי אנשים רוקדים, שרים ומדברים על הלהקות, זה חלק מהשגרה הקוריאנית. אני בעצמי מצאתי את עצמי נמשך לזה אחרי כמה ימים בעיר – זה פשוט חלק מהתרבות המקומית, וכל כך קל להתחבר לזה.
"ההופעות, הצבעים, המוזיקה – זה כל כך מהנה ומלא אנרגיה. כל הופעה חיה הופכת לאירוע, ובמיוחד כשהקהל מקומי משתתף – זה כמו חגיגה. אני גם לא יכול לשכוח את החנויות שמוקדשות רק לכל מה שקשור לקיי-פופ – דיסקים, בגדים, תמונות. יש אפילו אזורים שלמים בסיאול שכוללים את כל היקום הזה, וכולם שם לבושים כמו כוכבי קיי-פופ".
אומרים שחיי הלילה של סיאול מטורפים, יצא לך לבלות שם?
"הייתי בכל מיני ערים ברחבי העולם, אבל לא ראיתי חיי לילה כאלה. בסיאול כל רחוב, כל פינה, כל מקום פשוט הופך למועדון. יש להם משקה שנקרא סוגו, שזו בירה עם אלכוהול של 20%, וזה לא משהו פשוט. זה סוג של 'משקה לאנשים גיבורים', כי כולם שותים אותו שם. כל ערב, כל לילה, יש אווירה מטורפת, ואתה יכול פשוט להסתובב ברחוב, לראות אנשים שותים, רוקדים, ושוכבים ברחוב בסביבות חמש בבוקר. זה היה לא רגיל – ויותר מזה, זה לא משהו חריג. אנשים פשוט שותים כל הלילה ולא ממש אכפת להם מה קורה אחרי זה. בסופו של דבר, אתה מוצא את עצמך עם עשרות מקומיים, שמזמינים אותך לצ'ייסר, ופתאום אתה לא זוכר כלום כשאתה מתעורר בבוקר. זה היה פשוט מסע מטורף".
כדי להימלט מהכרך הסואן של סיאול לכמה ימים ולהתאושש מכל המסיבות והבלגן, אורי קפץ לאחד האיים המפורסמים של דרום קוריאה. "אי ג'יג'ו היה פשוט עוצר נשימה", סיפר. "הגעתי לשם במקרה בעקבות המלצה של חברים, זה כמו אילת של קוריאה, אבל עם טבע שלא ראיתי במקומות אחרים. לא תיארתי לעצמי שאוכל לראות כאלה נופים – חופים מדהימים עם חול שחור, מפלים שנשפכים לתוך הים. הייתי שם שלושה ימים והחוויות היו כל כך מדהימות, שאני לא אשכח אותן לעולם".
על אף זאת, הבלוגר המקצוען לא התלהב מהממד התיירותי והממוסחר של המקום. "הגעתי לאי הזה עם הרבה ציפיות, ואני חייב לומר שהייתה לי תחושת אכזבה מסוימת", אמר. "הטבע שם היה פשוט מהמם, אבל יחד עם זאת, כל מקום פופולרי דורש כניסה בתשלום וישנם תורים ארוכים ומלאי תיירים שמצטלמים בכל פינה. הדרך שבה מנהלים שם את התיירות והכמויות של האנשים, הרגישה לי ממוסחרת מדי. הייתי מעדיף לטייל במקומות טבעיים יותר, כמו ב'גונגל באוגנדה, שם הרגשתי שזו חוויה הרבה יותר אינטימית עם הטבע".
אחת החוויות הכי מסקרנות בטיול תרמילים דל תקציב למזרח הרחוק היא החוויה הקולינרית וחגיגת מאכלי הרחוב המקומיים. אולם בחצי האי הקוריאני, העשיר בדגה ופירות ים מופלאים, למאכלים קוריאנים רבים מכל הסוגים והמינים, כולל סלטים, יש ריח חזק ודומיננטי של דג שעלול להפריע גם לחובבי שרצים ידועים, ואורי הטבעוני האמיץ נאלץ להתמודד לפתע עם קושי יוצא דופן.
"ההתחלה לא הייתה קלה בכלל", סיפר, "בקוריאה כמעט כל דבר שהם אוכלים כולל דגים או פירות ים, וזה היה אתגר אמיתי עבורי. כל מנה שהזמנתי, גם אם היה נראה לי שהיא טבעונית, תמיד הייתה עם דג או תמנון. לא הייתי מוכן לזה. לדעתי, אין שום מדינה שבה האוכל כל כך מבוסס על דגים כמו בקוריאה. אם אתה טבעוני, אתה ממש מרגיש שאתה נמצא במקום שאי אפשר להסתדר בו. כל הזמן חיפשתי בתפריטים ושאלתי מקומיים אם יש להם אוכל טבעוני - הם ענו שאין, ובפעמים שניסיתי להרכיב מנה לבד, זה כמעט תמיד הסתיים בזה שקיבלתי רוטב דגים על הסלט".
חוק התרמילאים הבינלאומי טוען שאם אתה לא מסתדר עם המזון המקומי, תמצא מסעדה מערבית ותשרוד. אבל אורי הרעב גילה על בשרו כי החוק הזה לא תקף בדרום קוריאה. "גם אם מצאתי מסעדות מערביות שהיו אמורות להתאים לי, זה היה יקר מאוד", סיפר. "המחירים היו גבוהים והאופציות מעטות. בקוריאה, אם אתה טבעוני, אתה לא מרגיש שייך הרבה פעמים – ובמיוחד כשאתה נוסע לאזורי תיירות. הם לא ממש מבינים את המושג טבעונות. בסופו של דבר, אני חושב שהחוויות האמיתיות היו מחוץ למסעדות, בשווקים המקומיים, שם הייתי אוסף פירות וירקות ויוצא לדרך".
הטיפים של אורי לטיול קצר בדרום קוריאה
השקיעו זמן בסיאול: סיאול היא אחת מחמש הערים האהובות עליי בעולם. כל אזור בה שונה מהאחר, וזה מה שעושה אותה למיוחדת כל כך. יש את האזורים העשירים והמודרניים כמו Gangnam, ויש את האזורים המסורתיים כמו Insadong עם גלריות ובתי תה. אני ממליץ להשקיע זמן בכל אחד מהם – כל אחד מהם מציע חוויות שונות שלא תשכחו.
אל תישארו רק בסיאול: צאו לחקור את הכפרים וההרים: מיציתם את העיר הגדולה? האזור הכפרי וההרים הם מקום עם חוויות אותנטיות יותר. תמצאו שם שקט, נופים עוצרי נשימה ואווירה כפרית שונה לגמרי מהחיים בסאול. הטיולים האלה הם באמת קסומים.
מה אוכלים? לא תבינו את הקוריאנים אם לא תנסו את הביבימבאפ (Bibimbap). מדובר במנה קלאסית של אורז עם ירקות, ביצה ולעיתים גם בשר. אם אתם טבעונים, זה קצת יותר מאתגר, כי רוב המנות מבוססות על דגים ופירות ים, אבל כן אפשר למצוא את המסעדות המערביות עם אופציות טבעוניות.
קריוקי: אם אתם רוצים באמת לחוות את התרבות הקוריאנית, אתם חייבים לנסות קריוקי. אפילו אנשי עסקים יצאו להפסקת צהריים כדי לשיר. אני כל הזמן פגשתי אנשים רוקדים ושרים בחליפות ובמדים, וזה פשוט חלק מהחיים כאן. תאמינו לי, זה לא יהיה מובן עד שתנסו את זה בעצמכם.
