"אתה יודע שהוא לא יזכור מזה כלום, נכון?" זו התשובה הלא צפויה שקיבלתי מחברה (חופשייה מילדים ומאושרת), לאחר שסיפרתי לה שאקח את בני בן ה-4 לספארי הראשון שלו באפריקה.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
אבל היה משהו בדבריה. אשתי ואני מגיחים מבסיס האם שלנו בבנגקוק ללא מעט טיולים, והילד שלנו הספיק להיגרר אחרינו על פני כל הגלובוס עוד לפני שידע לומר את המילה "מטוס". את הצעד הראשון שלו הוא עשה על רצפת טטאמי בטוקיו, ובגיל ארבע הדרכון שלו צבר יותר חותמות מאשר היו לי בסוף שנות העשרים לחיי. אבל ההערה של חברתי גרמה לי לתהות: מה באמת זוכר הבן שלי מחוויותיו בעולם? האם כל הטיולים שעשינו כחלק מרשימת החלומות שלנו היו מבחינתו לשווא?
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
באחד הערבים, לאחר שהעברנו אותו חקירה צולבת, נזכר הקטנצ'יק במעורפל במגדלור שראה בגאלה שבדרום סרי לנקה בגיל שנתיים, אבל לא זכר כלל את הנסיעה בת שבע השעות ברכבת דרך מטעי התה של המדינה, שהייתה מייד לאחר מכן. הוא גם לא זכר את ההליכה בשלג במורד החומה הסינית המושלגת כמה חודשים קודם לכן, וגם לא את משקאות המוחיטו (בלי אלכוהול!) ששתינו בקובה בערב ראש השנה אז. ומה עם חג המולד הראשון שלו בבית סבו וסבתו בהולנד? לא היה לו שמץ. הזכרתי לו אנקדוטה מהטיול אב-בן הראשון שעשינו לבאלי כשהיה בן שנתיים ו-11 חודשים. נעניתי במבט בוהה.
לעומת זאת, טיולים מאוחרים יותר שעשינו הוא ידע לתאר בהרבה יותר פירוט. הוא זכר את הפעם ההיא, כשעמד מעל מפל והטיל את מימיו בכיוון הזרם. זה היה בטיול בג'ונגל של צפון תאילנד, ממש אחרי יום הולדתו השלישי. הוא הזכיר לבד את מופע האור במרינה ביי סנדס בסינגפור, מהביקור שלנו שם באותה שנה, ודיבר על הפעם שבה רכב על סוס ושיחק כדורגל עם נזירים בבהוטן, שנה לאחר מכן.
המדע מתגלה כנכון: הקונצנזוס בקרב מדעני מוח, פסיכולוגים ומומחי התפתחות הילד הוא שרוב הילדים מתחילים לצבור זיכרונות נגישים בסביבות גיל ארבע, אם כי במקרים מסוימים רק בגיל מאוחר יותר.
"מכיוון שיש שונות גדולה בגיל שבו מתחילים להצטבר זיכרונות לטווח ארוך, קשה לומר בוודאות לכל המשפחות מתי הזמן המתאים לצאת לטיול החלומות", אומרת רבקה וקסנר, פסיכולוגית ממסצ'וסטס המתמחה ברפואת ילדים ואימא לשלושה ילדים קטנים. "ייתכן שאחד הילדים יזכור טיול כזה מכיוון שהחוויה הרגשית שלו תהיה כל כך חזקה עד שתיצרב אצלו בזיכרון הארוך, וילד אחר לא יזכור כלל".
העובדה שילדים שטרם מלאו להם ארבע כנראה לא יזכרו את הפרטים המדויקים של הטיול שעשיתם לספארי, לבירה האירופאית או לפארק הלאומי, אין פירושה שטיולים גדולים ויקרים כאלה הם בזבוז של כסף וזמן.
"טיולים מציעים שפע של הזדמנויות לחוויות חדשות, ולכן יש להם יכולת להפעיל אזורים רבים במוח", אומרת ג'סיקה ספראוט, מומחית להתפתחות הילד מוונקובר, שנוהגת לצאת לטיולים הרפתקניים בערבות קנדה עם בנה בן השלוש. "גירויים כאלה מחזקים את הקשרים בין הנוירונים במוח, ומגבירים את יכולת המוח להשתנות ולהסתגל בתגובה לחוויות חדשות, מה שתורם לשיפור יכולת הלמידה".
חשיפת ילדים כבר מגיל צעיר למאכלים, לשפות, לבעלי חיים ולאקלימים שונים - כאלה שכנראה לא ייתקלו בהם בסביבת הבית - עוזרת להם גם לפתח אמפתיה, הסתגלות וכישורים חברתיים. "החוויות החדשות הללו מעוררות את הסקרנות של הילדים ומעודדות למידה פעילה", אומר ספראוט. "ילדים לומדים בצורה הטובה ביותר דרך התנסות, ולכן היכרות ישירה עם תרבויות חדשות מרחיבה את האופקים שלהם".
ואף שהזיכרונות המפורשים מהטיול עלולים להתפוגג, הפסיכואנליטיקאית קלאודיה לואיז מדגישה את החשיבות של "זיכרונות מרומזים". אלה הם זיכרונות שנוצרים בתת-מודע, והם התרשמותיים בלבד. "זיכרונות מרומזים נרשמים במוח בצורה שונה", מסבירה לואיז. "במקום להיכנס למאגר זיכרונות, הם מייצרים מסלולי נוירונים שישפיעו בבוא העת על החוויות העתידיות שלנו". לדבריה, אף שילדה בת ארבע אולי לא תזכור ספציפית את הרכיבה על הפוני, היא עדיין תזכור זאת כחוויה שהסבה שמחה לכולם, וכך תוכשר הקרקע לציפייה עתידית להנאה, שמחה והגשמה בחוויה הבאה.
חופשות, ובמיוחד כאלה שמתויגות כ"חופשת החלומות", כרוכות בדרך כלל בעלות גבוהה, לכן כדאי לחשוב מראש כיצד הילדים יוכלו להפיק מהן את המקסימום להתפתחות האישית שלהם.
"הורים נוהגים לשאול את הילדים אם הם מתרגשים לקראת הנסיעה למקום מסוים, ושוכחים שהילדים אינם מכירים את המקום שאליו נוסעים ואינם יודעים למה לצפות", אומרת מלאני אינגליש, פסיכולוגית קלינית מסיאטל, שמרבה לעבוד עם משפחות. היא מציעה להכין את הילדים ליעד הלא מוכר באמצעות קריאת ספרים וצפייה בסרטונים על הנופים, האנשים והחיות שהם אמורים לראות ולפגוש במהלך הטיול.
גם שיתוף הילדים בתכנון המסלול עשוי להשתלם. "טיולים מחייבים פתרון בעיות והפגנת גמישות שלא תמיד נדרשים לנו בחיי היום-יום והשגרה בבית", אומרת ספראוט. לדבריה, אף שמיומנויות תפקוד ניהולי כמו תכנון או הפעלת שיקול דעת עדיין לא מפותחות במלואן אצל ילדים קטנים, יש עדיין הזדמנויות לשתף אותם בהחלטות פשוטות לפני הטיול ובמהלכו, כמו למשל בחירה בין שתי פעילויות או התנסות במאכל חדש ולא מוכר. לדברי ספראוט, כל אלה "בונים מיומנויות יסוד שיתמכו בהמשך בפיתוח מיומנויות קוגניטיביות ותפקודים ניהוליים".
ספראוט מדגישה גם את החשיבות של משחקים ושל תקשורת במהלך הטיול. "ילדים לומדים הכי טוב דרך משחק", היא אומרת. "והם מעוניינים בתקשורת יותר מכל דבר אחר". היא ממליצה להורים לשים לב להבעות הפנים של ילדיהם הקטנים כדי להבין מה תופס את תשומת ליבם, ואז לתת לזה שם ולשוחח על מה שראיתם או חוויתם ("האוכל הזה מתוק!" או "תראו את הציפור, זאת ...").
ריאן סולטן, מרצה לפסיכיאטריה קלינית באוניברסיטת קולומביה, אומר כי טיולים הכוללים השתתפות פעילה וגירוי חושי צפויים להשאיר רושם עמוק יותר על ילדים קטנים. "כדי להפוך חוויות לבלתי נשכחות עבורם, כדאי לחשוב על פעילויות שמתאימות לתחומי העניין שלהם", הוא אומר. "ביקור במוזיאון לילדים או בגן חיות יכול להיות חוויה שתיצרב טוב יותר מסתם נסיעה בנוף".
טום מרצ'נט, שחברת הנסיעות שלו "בלאק טומאטו" מתמחה בתכנון טיול החלומות למשפחות עם ילדים קטנים - מציע לבחור יעד שכולל בתוכו גורם "וואו" (כמו למשל צבעים מרהיבים, שקיעות דרמטיות או בעלי חיים). לאפקט כזה יש סיכוי להיצרב בזיכרונם של ילדים קטנים. "אנחנו מארגנים חוויות שאפשר לעשות בתוך מסגרת זמן קצרה כדי שהרושם שהילדים חווים יישמר", הוא מסביר. "בדרך זו אנו נמנעים ממצב שבו ילדים קטנים יתחילו להרגיש עייפים ועצבניים, תחושות שיאפילו על עושר החוויה".
טיול עם ילדים קטנים כרוך באוסף ייחודי של קשיים לוגיסטיים ורגשיים, שלא פעם רק מתגברים ככל שהטיול מתארך ליעדים מרוחקים או הופך מורכב יותר. היערכו מראש למצבים בלתי צפויים, מכיוון שהלחץ שלכם עלול להיות מדבק. אינגליש מציעה להכין מראש אוסף תשובות אפשריות למקרים שבהם התוכניות משתנות ("טוב, זמן הטיסה התארך, אבל בזכות זה תוכלו לראות עוד סרט"), ולהראות לילדים מה הם מרוויחים במקרה שהם מתגעגעים למשהו מהבית ("אני יודעת שאת מתגעגעת למיטה שלך, אבל יש לך פה מיטה הרבה יותר גדולה!").
להורים יש גם הזדמנות להפגין מיומנויות כמו פתרון בעיות או הסתגלות למצבים חדשים, שהילדים יוכלו ללמוד מהם. "ילדים קטנים לומדים באמצעות התבוננות", אומרת ספראוט. "צפייה בהורה שמיישם התנהגויות כאלה תעזור להם ללמוד, במקביל לכך שהמוח שלהם מתפתח".
לפעילויות שתעשו לאחר החזרה הביתה יש תפקיד לא פחות חשוב בצריבת הזיכרונות. בני ואני מרבים לעיין באלבומי התמונות (המודפסים) שהכנו מהטיולים הקודמים שלנו, ומשתמשים בהם כדי לעורר מחדש זיכרונות שהתפוגגו עם הזמן.
ספראוט סבורה גם היא שסרטונים ותמונות הם אמצעי יעיל להיזכר בחוויות הטיול שכן ילדים קטנים יתקשו להעלות זיכרונות ללא עזרים חזותיים. היא גם ממליצה להרבות בהשוואה בין הבית לבין הטיולים שעשיתם, באמצעות ציון נקודות דמיון ושוני ("זה שונה ממה שראינו ב..." או "לזה יש טעם דומה למה שאכלנו ב..."). "הקישור בין ידע קיים לחוויות חדשות מחזק אסוציאציות קוגניטיביות, מסייע בהעברת ידע ומשפר את הזיכרון", היא אומרת.
"אל תשכחו שמה שהיה משמעותי עבורכם לא בהכרח היה משמעותי גם לילדים שלכם", מוסיפה אינגליש. "הם עשויים להפתיע אתכם בתשובה שייתנו לשאלה ממה הם הכי נהנו בחופשה".
כל ילד מתפתח בקצב שלו. וזה בסדר. מלבד ההנאה הברורה, חופשות משפחתיות הן בראש ובראשונה הזדמנות לבלות ביחד זמן איכות. "הורים צריכים לדאוג פחות לסוג החוויות שהם חשים שעליהם לספק לילדיהם, ולהתמקד יותר באופן שבו הילדים חווים את ההזדמנויות החדשות", אומרת לואיז. "ככל שנכיר טוב יותר את התכונות והאופי של הילדים שלנו, כך ניטיב לייצר עבורם חוויות טיול שהם יפנימו כחיוביות ומרגשות".
