(צילום: אלי סגל עמית הובר)
שלג רך ירד בעיר האוקראינית פריפיאט, בזמן שמבקרים שהצטיידו במונה גייגר למדידת קרינה הסתובבו באזור, שנראה כאילו קפא בזמן מאז האסון הגרעיני המשמעותי ביותר בעולם, ב-1986. יותר משלושה עשורים אחרי האסון בצ'רנוביל, שכפה על אלפי תושבים להתפנות, שטף מבקרים שמגיע לאזור לאחרונה הוביל את אוקראינה לבקש הכרה רשמית במקום מאונסק"ו – ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם.
"האזור של צ'רנוביל הוא כבר נקודת ציון מפורסמת עולמית, אבל אין לו היום סטטוס רשמי", אמר מדריך הטיולים מקסים פוליבקו, בסיור שקיים לאחרונה באזור, שהפך למוקד לחיות בר וצמחייה שהשתלטו על בתי המגורים, החנויות והמבנים הרשמיים מהעידן הסובייטי.
אבל חוסר המעמד הרשמי של צ'רנוביל יכול להשתנות בקרוב, בצל היוזמה של ממשלת אוקראינה לבקש לכלול אותו ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו, לצד הטאג' מאהל ההודי, הסטונהנג' באנגליה ואפילו מצדה והעיר העתיקה בעכו בישראל. באוקראינה מקווים שהכרה מטעם הסוכנות של האו"ם תוביל למשיכת תיירים למקום, לצד מתן תמיכה במאמצים לשימור המבנים שבאזור, שעם השנים הולכים ומתיישנים.
שריפה באזור הכור, באפריל האחרון
(רויטרס)
הפיצוץ בכור הרביעי של בצ'רנוביל, שאירע באפריל 1986, הותיר אחריו אזורים נרחבים הנגועים בקרינה באוקראינה ובמדינה השכנה בלארוס, מה שהוביל ליצירת אזור בהיקף של 2,600 קמ"ר, שאסור להתיישב בו או לבקר בו ללא אישור. הרשויות באוקראינה מעריכות שבני אדם לא יוכלו לחיות באזור הזה ב-24 אלף השנים הקרובות. בינתיים, הפך האזור של צ'רנוביל לבית לאיילים, צבאים וחיות בר נוספות.
עשרות כפרים ועיירות שהיו מאוכלסות ב-1986 במאות אלפי בני אדם ננטשו לאחר האסון. קצת יותר מ-100 בני אדם מבוגרים עדיין חיים באזור, למרות האיומים שנשקפים מהקרינה ששוררת בו. בפריפיאט, עיר רפאים שממוקמת רק כמה קילומטרים מהכור בצ'רנוביל, עדיין אפשר למצוא רכוש של דיירים לשעבר בבנייני מגורים.
מדריך התיירים פוליבקו סיפר כי הוא מקווה שהכרה בצ'רנוביל כאתר מורשת עולמית יעודד את הממשלה לפעול בצורה אחראית יותר, כלשונו, בשימור התשתיות המתפרקות שמקיפות את הכור. "הכול פה דורש תיקון", הוא אמר.
שר התרבות האוקראיני, אולכסנדר טקצ'נקו, תיאר את זרם המבקרים מבית ומחוץ כהוכחה לחשיבות של צ'רנוביל, "לא רק לאוקראינים, אלא לאנושות כולה", כלשונו. מספר שיא של 124 אלף תיירים הגיעו לאזור הכור בשנה החולפת, בהם 100 אלף תיירים זרים. המספרים הללו באו ככל הנראה בצל הסדרה "צ'רנוביל", ששודרה בשנת 2019.
שר התרבות האוקראיני טקצ'נקו אמר כי הכרה מטעם אונסק"ו בצ'רנוביל כאתר מורשת עולמית, יכול להפוך את האזור הלא-מיושב למקום שיהווה תזכורת ויזהיר מפני אסון גרעיני נוסף. "האזור יכול וצריך להיפתח למבקרים, אבל הוא צריך להיות יותר מסתם יעד הרפתקני". בממשלת אוקראינה נערכים להציע כמה אתרים שונים באזור הלא-מיושב להכרה כאתרי מורשת עוד לפני מרץ, אולם החלטה סופית עלולה להימשך עד 2023.
אחרי הפיצוץ ב-1986, המשיכו שלושה כורים בצ'רנוביל לפעול ולייצר חשמל, עד שנסגרו באופן סופי בשנת 2000. אוקראינה צפויה לציין את יום השנה ה-20 לסגירת הכורים מחר. ב-2016, הסביר שר התרבות האוקראיני, סיימה אוקראינה את העבודות להקמת כיפת מגן ענקית על הכור הרביעי. הוא ציין כי בצל הקמת הכיפה, שהפכה את הכור לבטוח ל-100 השנים הבאות, הוא מקווה שהכרה במקום כאתר מורשת עולמי יגביר את מספר המבקרים למיליון בשנה.
המספר שמציין טקצ'נקו ידרוש מאוקראינה לערוך שיפוצים נרחבים בתשתיות המקומיות, וכנראה שגם לשפץ את חנות המזכרות הקטנה באזור, שבה נמכרים בגדים וכוסות שאותם מעטרים סמלי נשורת גרעינית. "קודם, כולם היו עסוקים בכיסוי (של הכור)", אמר טקצ'נקו על ההחלטה לבקש את ההכרה בצ'רנוביל רק עכשיו. "זה הזמן לעשות זאת".
