מבט מהאוויר על סוף תקופת הקציר בבתרונות רוחמה, כלניות פורחות לאחר השריפות ביער שוקדה, שרידים מהתקופה הביזנטית בפתחת ניצנה, ציפור מסוג כרוון שמחפשת את ביתה לאחר שריפה מבלון תבערה ביער כיסופים, עצי זית עתיקים בצפון הנגב ונחיל זרזירים בעונת הנדידה – כל אלה ועוד יוצגו בתערוכת צילומים יוצאת דופן של אזור עוטף עזה, שהורכבה מהתמונות שזכו בתחרות הצילומים של נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל.
התערוכה, שתוצג החל מהשבוע, כוללת צילומים של צלמים ישראלים המבקשים לתעד בצורה ייחודית את נפלאות הארץ, משאבי המים והחקלאות הישראלית – בדגש על עוטף עזה. התערוכה מורכבת מאוסף נבחר של צילומים שצולמו לאחרונה בשדות הנגב בישראל ובמרכזם הטבע הייחודי של האזור ששוקם וחוזר אט-אט לקדמותו לאחר שהיה חשוף למטחי רקטות ופצמ"רים, ובשנים האחרונות גם לבלוני תבערה ששוגרו מהרצועה לישראל.
התערוכה היא תוצר של תחרות שמארגן מדי שנה נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל, יחד עם איגודן לתשתיות איכות הסביבה. "הבחירה מבין אלפי הצילומים הנפלאים שנשלחו אלינו לא הייתה פשוטה", אומרת עורכת נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל מירית פרידמן. "בסופו של דבר בחרנו באותם צילומים שהרטיטו לנו את מיתרי הלב והצליחו לשקף את תמצית החיים המורכבת בקו העימות, ולנסוך גם לא מעט אופטימיות".
יו"ר איגודן, גל שרעבי דמיו, הוסיף כי "מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק שם פוקוס בכל השנה על שימור הסביבה והאורגניזמים החיים בה, כך ששיתוף הפעולה עם איגודן הוא טבעי, כמי שמובילה את תחום איכות הסביבה בישראל בטיפול בשפכים. איגודן היא היצרנית הגדולה בישראל של מים ממוחזרים המהווים 70% מתצרוכת ההשקיה של שדות הנגב, ובכללם עוטף עזה, והיא מייצרת גם דשן חקלאי לטובת גידולים חקלאיים בכל המדינה – וכל זה מהשפכים של גוש דן והסביבה".
אחת התמונות בתערוכה צולמה על ידי משה פילברג (60) מקיבוץ יד מרדכי, שהעניק לה את השם "המקל והגזר". בתמונה נראית הוצאת גזר בגידולי שדה בקיבוץ כפר-עזה, ממש אל מול הגדר עם הרצועה. "אנשים חיים ועובדים כאן", סיפר. "התמונה צולמה בשדות העוטף, ממש על הגבול, ורואים את עזה באופק בזמן עבודת הוצאת הגזר – הכי קרוב לעין של החמאס – ובכל זאת השגרה נמשכת".
15 צפייה בגלריה
המקל והגזר - אל מול הגדר עם הרצועה, הוצאת גזר בגידולי שדה קיבוץ כפר-עזה
(צילום: משה פילברג)
גם גלי גליקמן (47) מהמושב צופית שבשרון שלחה לתחרות תמונה שמתמקדת בעבודה החקלאית של תושבי העוטף – וקראה לצילום שלה "חופה של תותים". "התמונה צולמה במושב ישע בחממות התותים של 'אורי תותים', וקראתי לה ככה כי הם היו תלויים מעל הראש שלי והיה תענוג לקטוף ולאכול אותם", היא מספרת. "נסעתי במיוחד מהמרכז לדרום לקנות כמות גדולה, כי התות התלוי לא מרוסס כמו תות הגדל בשדה, וגם שמחתי לתמוך בחקלאי מיישובי העוטף".
תמונה מעניינת נוספת צולמה על ידי רועי גרוס (33) מקיבוץ מגן. "מאז שעברנו לקיבוץ, בני הבכור נדהם מהכלים החקלאיים והאפשרות לראות אותם עובדים ממבט ראשון", סיפר. "ליום הולדתו קניתי לו דגם קומביין זהה לקומביין שיש לקיבוץ. את הפריים הזה תכננתי מספר חודשים והתרגשנו מאוד להגיע לשדה וגם לעלות על הקומביין עצמו".
יואב כהן (37) מרעננה תיעד עם הרחפן את סוף תקופת הקציר בבתרונות רוחמה. "בתמונה רואים את הקווים הישרים של השדה ואת סימני הגלגלים של הטרקטורים, וכמובן באמצע את חבילות הקציר שמחכות לאיסוף", סיפר. לדבריו, התמונה צולמה בקיץ האחרון: "תקופה שלרוב צלמים פחות מתעניינים באזור. אז בנסיעה דרומה החלטתי לעבור דרך השדות ולראות מה רואים בכל זאת, והפעם עם רחפן".
בתמונה אחרת שצולמה בבתרונות רוחמה, תיעד דב מרמלשטיין (72) מהמושב גני טל עדר כבשים. "הייתי ליד העץ הבודד המפורסם והבחנתי מרחוק בעדר הכבשים, אז שלחתי את הרחפן וצילמתי את ההתקדמות שלו. התמונה הזאת נבחרה עקב המיקום של העדר ביחס לתוואי הקרקע – חלק גלש וחלק עדיין במישור העליון", הוא מסביר.
אמיר ירחי (48) מקיבוץ כברי שבגליל המערבי צילם את התמונה שנקראת "לילה בתל ניצנה". "ניצנה היא אחת משש ערים נבטיות בנגב, ובה שרידים חשובים גם מהתקופה הביזנטית", הוא מסביר. "צילום לילה בחשיפה ארוכה מאפשר לראות פרטים שלא תמיד גלויים לעין, בעיקר במקומות שבהם זיהום אור נמוך יחסית. המצלמה על החצובה, הקפה על הגזייה, נוף מדברי מדהים וחברה טובה... מי צריך יותר מזה?".
זאב גוטמן (60) מאשקלון קרא לתמונה שצילם "לאן נעלם הבית שלי?", ובה רואים עוף מסוג כרוון מצוי החי באזורי חולות וערבות. "התמונה צולמה לפני כשלוש שנים ביער כיסופים", הוא מספר. "זה היה בתקופת בלוני התבערה ששוגרו מרצועת עזה. הסתובבתי באזורים שנשרפו וזיהיתי את הכרוון, שזו ציפור שמקננת בשיחים, מסתובב בחוסר מנוחה, כנראה שהקן שלו נשרף ממש קודם לכן".
תמונת ציפורים נוספת היא זו של אדי ישראל (52), גם הוא מאשקלון, והוא צילם אותה בינואר האחרון. "התמונה צולמה באזור נחל גרר, שאליו מגיעים עשרות אלפי זרזירים מדי שנה בעונת הנדידה", הוא מספר. "לעת ערב, דקות לאחר שהשמש שוקעת, מגיעים הזרזירים למקום הלינה שלהם, ורגע לפני יוצרים סוג של מחול מרהיב הנוצר בתנועה אחידה של הלהקה האדירה הזאת, שיוצר צורות קסומות ומרתקות בכל רגע נתון שלא מותיר אף אחד אדיש למחזה הזה. המחול נמשך כשלוש דקות בערך, ואז נוחתת הלהקה בבת אחת אל לינת הלילה שלה".
ראש מועצת אשכול גדי ירקוני אמר: "אנחנו, אנשי העוטף, תמיד אומרים שהחיים כאן הם 99% גדן עדן ו-1% אחוז גיהינום. הצילומים הנבחרים בתערוכה המיוחדת שיזמו נשיונל ג'יאוגרפיק ואיגודן לתשתיות איכות סביבה משקפים בצורה יחודית, מדויקת ומרתקת את המשפט הזה והאיזון בין שני הקצוות שמאפיינים את החיים כאן. אני מודה לשני הגופים שבחרו להציב השנה את עוטף עזה כנושא מרכזי של התחרות השנתית ולאפשר לצלמים מוכשרים לבטא את עצמם, את חוויותיהם האישיות ואת החיבור לאזור בצורה אמנותית ומעוררת מחשבה. אני מזמין את הציבור לבוא ולבקר בתערוכה ולקבל הצצה מרתקת לחיים היחודיים בעוטף עזה כפי שלא הוצגו עד עכשיו".
התערוכה תוצג החל מיום שלישי (20 בדצמבר 2022) למשך חודש במרכז נווה אשכול, ותישאר פתוחה לציבור הרחב במהלך השבוע (למעט שבת), בשעות 21:00-9:00, ובימי שישי בשעות 13:00-9:00.
