ירושלים הוקמה בראשית ימיה על גבעה הנמוכה משמעותית מההרים הסובבים אותה – מה שיוצר כיום כמה וכמה תצפיות יפות על העיר העתיקה. ומי שיבחר דווקא להתרחק מעט מהחומות, יגלה נופים מרהיבים גם בכיוונים אחרים – ממישור החוף והשפלה, ועד ים המלח ואפילו הרי מואב והעיר עמאן. קבלו את רשימת 15 תצפיות הנוף שמצדיקות את כינויה של ירושלים "יפה נוף".
• סדר האתרים בכתבה נקבע על פי מיקומם הגיאוגרפי – מהקרוב ביותר אל העיר העתיקה ועד המרוחק ביותר.
תצפית "שלוש הכיפות" בטיילת החומות
מה רואים כאן? החומה הנוכחית של העיר העתיקה בירושלים נבנתה במאה ה-16 בהוראת הסולטאן העות'מאני סולימאן המפואר. 400 שנים צעדו חיילים טורקים בשביל הפטרולים לאורך החומה, בין השערים ומגדלי השמירה. עם השנים השביל שופץ והוסב למסלול טיול ייחודי שמאפשר נקודות מבט לא שגרתיות לעבר ירושלים שבתוך החומות וכן מחוצה להן. אחת הנקודות היפות במסלול הצפוני הוא "תצפית שלוש הכיפות", שממנה ניתן לתפוס בפריים אחד גם את כיפת הסלע, גם את כנסיית הקבר וגם את בית הכנסת החורבה.
איך מגיעים? המסלול הצפוני מתחיל בשער יפו וממשיך עד שער האריות, והמסלול הדרומי גם מתחיל שם ונמשך עד שער האשפות. הכניסה לטיילת החומות היא מעט נסתרת – ממש אחרי הכניסה משער יפו, בצד שמאל.
מתי הכי מומלץ? כל השנה. הטיילת פתוחה בימים ראשון עד חמישי ושבת מהשעה 9:00 ועד השעה 17:00 (שעון קיץ) או 16:00 (שעון חורף). ביולי-אוגוסט ובחלק מימי חגי תשרי הטיילת פתוחה עד 21:00. בימי שישי ובערבי החג הטיילת הדרומית פתוחה עד 14:00 והטיילת הצפונית סגורה.
הכניסה? הכניסה בתשלום (25 שקלים למבוגר, 12 שקלים לילד), ומומלץ להזמין כרטיס מראש באתר החברה לפיתוח מזרח ירושלים.
גגות גליציה בעיר העתיקה
מה רואים כאן? "גגות גליציה" הוא הכינוי למסלול הליכה המאפשר טיול קצר מעל גגות השוק ברובע המוסלמי בעיר העתיקה, אשר צמוד לרובע היהודי. במתחם שמעל הגגות כמה בתים וישיבה, והוא חלק קטן ממתחם גדול יותר שכלל עשרות דירות ושני בתי כנסת שהיו מאוכלוסים עד מאורעות 1936 ביהודים. מהמתחם תצפית יפה על כיפת הסלע וכנסיית הגואל. ישנן תוכניות לפיתוח "טיילת גגות" מסודרת ומושקעת שמסלול זה יהיה חלק ממנה, אך הן תקועות כבר שנים.
איך מגיעים? עלייה במדרגות ברזל בקצה רחוב חב"ד, קרוב לצומת הרחובות דוד והשלשלת.
מתי הכי מומלץ? כל השנה.
הכניסה? ללא תשלום וללא צורך בתיאום מראש.
מצפה רחבעם בהר הזיתים
מה רואים כאן? מצפה רחבעם שעל פסגת הר הזיתים, שמתנשא לגובה של יותר מ-800 מטרים, הוא אחת מנקודות התצפית המרשימות ביותר בירושלים. מהתצפית, שנקראת על שמו של שר התיירות רחבעם זאבי שנרצח על ידי מתנקשים פלסטינים, נשקפת היטב כל העיר העתיקה – שנמצאת ממש למרגלות ההר – וניתן לראות בבירור את הר הבית, עיר דוד, בית הכנסת החורבה, הר ציון וכנסיית הדורמיציון.
איך מגיעים? המצפור נמצא מעל בית הקברות היהודי העתיק בהר הזיתים ומתחת למלון 7 הקשתות. מומלץ לעלות ברגל מכיוון העיר העתיקה – עלייה שאורכת כ-15 דקות. ניתן להגיע גם ברכב פרטי, דרך כביש תלול מאוד שעולה מגת שמנים לכיוון שכונת א-טור, ולעצור במגרש החנייה שמתחת למלון – אולם יש לקחת בחשבון שדרך זו עוברת בצד המזרחי של העיר.
מתי הכי מומלץ? כל השנה, אך מומלץ בשעות היום.
הכניסה? ללא תשלום וללא צורך בתיאום מראש.
גבעת התנ"ך
מה רואים כאן? גבעת התנ"ך שמעל החאן הירושלמי ותחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים היא אחת משש הכיפות האחרונות שנותרו ללא בנייה בעיר. הגבעה נמצאת על קו פרשת המים של ירושלים – מצידה האחד עמק רפאים הזורם לים התיכון, ומצידה השני גיא בן הינום ונחל קדרון הזורם לים המלח. מהגבעה נשקף גם נוף יפה של הר ציון וכנסיית הדורמיציון, ובמורדותיה נמצאת כנסיית סנט אנדרוז.
על אף שטחה המצומצם, הגבעה מתמלאת בפריחה צפופה בעונות השונות – בסתיו היא מתכסה חצבים ולאחר מכן בסתווניות ורודות, בחורף פורחים בה מרבדי כלניות, ובאביב הן מתחלפות במרבדי נוריות. בחורף ניתן לחזות במעבר עופות דורסים ועופות דואים מעל הגבעה.
איך מגיעים? הכניסה הנוחה לגבעה היא ממגרש החנייה בדרך חברון, מול מלון הר ציון. ניתן להיכנס אליה גם דרך רחוב דוד רמז מול מתחם התחנה הראשונה, אך העלייה משם הרבה יותר תלולה.
מתי הכי מומלץ? כל השנה, ובמיוחד בסתיו ואביב.
הכניסה? ללא תשלום וללא צורך בתיאום מראש.
מצפור עמק צורים בהר הצופים
מה רואים כאן? גן לאומי עמק צורים שוכן במורדות המערביים של רכס הר הזיתים, אשר כפי ששמו מרמז – היה מכוסה בעבר בכרמי זיתים. כיום נותרו רק כרמים מעטים, ובהם הכרם היפה שבעמק צורים. העמק הוא אי של טבע והוא אחד השטחים הפתוחים האחרונים שנותרו באגן העיר העתיקה, והגן הלאומי משמר את הנופים החקלאיים של האזור לפני הפיתוח המואץ. בהר הצופים – שהינו למעשה הפסגה הצפונית ברכס של הר הזיתים – נמצא מצפור המשקיף על העמק ועל העיר העתיקה, וניתן לצאת ממנו למסלול הליכה היורד אל העמק ומסתיים במתחם סינון העפר שמובא לכאן מהחפירות בעיר דוד ובהר הבית.
איך מגיעים? המצפור נמצא סמוך למגרש החנייה של האוניברסיטה המורמונית הסמוכה לאוניברסיטה העברית בהר הצופים, ושם גם מתחיל המסלול היורד אל העמק.
מתי הכי מומלץ? כל השנה.
הכניסה? ללא תשלום וללא צורך בתיאום מראש, למעט אם בכוונתכם להשתתף בפעילות "החוויה הארכיאולוגית" של סינון העפר – פרטים והזמנת כרטיסים באתר "עיר דוד".
טיילת ארמון הנציב
מה רואים כאן? טיילת ארמון הנציב הוא כינוין של שלוש טיילות צמודות, בסמוך לארמון הנציב הבריטי שניצב על הר אצל – טיילת גבריאל שרובר, טיילת דניאל האז וטיילת ריצ'רד גולדמן – אשר מקושרות ביניהן פיזית, אך בנויות בסגנונות ארכיטקטוניים שונים. הטיילות נמתחות משכונת אבו תור, לאורך קו הרכס של הר אצל דרך יער השלום וארמון הנציב, עד לשכונת נוף ציון. מהטיילות נשקף נוף פנורמי מרהיב על אגן העיר העתיקה, הר הזיתים ומדבר יהודה.
איך מגיעים? בווייז: "ארמון הנציב". חנייה נוחה נמצאת בכיכר בצומת הרחובות דניאל ינובסקי ועולי הגרדום.
מתי הכי מומלץ? כל השנה.
הכניסה? ללא תשלום.
מצפתל (גבעת התורמוסים)
מה רואים כאן? המצפתל, המכונה גם "גבעת התורמוסים", הוא אתר טבע עירוני במזרח רכס ארמון הנציב, בין השכונות תלפיות מזרח לג'בל מוכאבר. האתר מוכר בשל המרבדים הסגולים-כחולים של תורמוס ההרים שמכסים אותו בצפיפות בחודש פברואר, וגם בשל הנוף המיוחד הנשקף ממנו – במבט לכיוון צפון נראים העיר העתיקה, הר הזיתים והר ציון, במבט מזרחה נראים מדבר יהודה, ים המלח והרי מואב ואפילו העיר עמאן ביום עם ראות טובה, ובמבט דרומה נראים ההרודיון ובית לחם. על האתר מאיימת תוכנית להקמת תחנת משטרה גדולה ממש על הגבעה, ותושבי הסביבה יחד עם חובבי טבע מכל הארץ מנהלים מאבק סביבתי בניסיון לעצור את התוכנית.
איך מגיעים? מגיעים אל רחוב אבשלום חביב 108 בשכונת תלפיות מזרח, חוצים את הכביש – ועולים אל הגבעה.
מתי הכי מומלץ? כל השנה, ובמיוחד בזמן פריחת התורמוסים בחודש פברואר. מומלץ מאוד להגיע לאתר גם בשעות הזריחה והשקיעה.
הכניסה? ללא תשלום וללא צורך בתיאום מראש.
טיילת צומת אורה
מה רואים כאן? עין כרם היא שכונה בפאתיה הדרום-מערביים של ירושלים, והיא מתאפיינת באופי כפרי מאוד בשל ניתוקה היחסי מהעיר והיותה מוקפת הרים, עמקים ויערות. כרמי הזיתים העתיקים והטרסות החקלאיות שסביב ולמרגלות השכונה הוכרזו כגן לאומי. השכונה נחשבת גם למקום מקודש לנצרות בשל היותה מקום הולדתו של יוחנן המטביל, ובמקום מספר כנסיות ומנזרים – המפורסם שבהם הוא מנזר גורני ("המוסקוביה") עם חמשת צריחי ה"בצל" שכיפותיהם צופו זהב, שהפך לסמל של עין כרם.
בשנים האחרונות, כחלק מהקמת תוואי הרכבת הקלה מצומת אורה לבית החולים הדסה עין כרם, הקימה עיריית ירושלים טיילת סלולה ונוחה שעוברת ממש מעל הגדר התוחמת את שטח המנזר – ומציעה מספר תצפיות קרובות ומרשימות במיוחד.
איך מגיעים? השביל יוצא ממש מצומת אורה, במפגש הרחובות הנרייטה סולד וקלמן יעקב מן. המרחק מתחילת השביל עד לתצפית על המנזר הוא כ-750 מטרים. ניתן להגיע לצומת בתחבורה ציבורית, או להחנות את הרכב סמוך בתחנת דלק מנטה צומת אורה (מיקום זה קיים בווייז), לפני הכניסה למושב אורה.
מתי הכי מומלץ? כל השנה, ובמיוחד בשעות הזריחה והשקיעה.
הכניסה? ללא תשלום וללא צורך בתיאום מראש.
פסל עמודי הזית ברמת רחל
מה רואים כאן? פסל עמודי הזית שוכן במרכזו של פארק הזיתים שממזרח לקיבוץ רמת רחל – קיבוץ ששטחו הוא מובלעת בדרום השטח המוניציפלי של ירושלים, סמוך לשכונות ארנונה ותלפיות. הפסל עוצב על ידי הפסל רן מורין בשנת 1991, והוא עשוי משלושה עמודים שגובהם 15 מטרים והוא נראה היטב מרחבי ירושלים. בראש כל עמוד צומח עץ זית בן עשרות שנים, וענפי שלושת העצים מתחברים זה לזה – והפסל על פי היוצר נועד להיות סמל לחוסן, לפוריות ולשלום. סביב הפסל נטועים כ-200 עצי זית ב-27 שורות מעגליות, ומחלקה הדרומי של החורשה תצפית נוף מרהיבה שממנה ניתן לראות את הרי הגלעד, ים המלח, ההרודיון, בית לחם, גוש הרי חברון ומדבר יהודה.
איך מגיעים? לקיבוץ רמת רחל מגיעים דרך כביש 60. הקיבוץ נמצא סמוך לשכונת תלפיות בירושלים, מדרום לעיר. פסל "עמודי הזית" נמצא מצדו המזרחי של שער הכניסה לקיבוץ ובולט למרחוק.
מתי הכי מומלץ? כל השנה, ובמיוחד בשעות הזריחה.
הכניסה? ללא תשלום וללא צורך בתיאום מראש.
מצפור ארתור רובינשטיין ("הפסנתר") ביער עמינדב
מה רואים כאן? המצפור ובו פסל קלידי הפסנתר על פסגת הר עמינדב מוקדש לזכרו של הפסנתרן הדגול ארתור רובינשטיין. הפסל ישראל הדני עיצב את האנדרטה בדמות קלידי פסנתר הפורצים אל הנוף המרשים של הרי ירושלים. ה"פסנתר" עשוי אבן ירושלמית ואבני שיש שיובאו מייוון, ולצידו נמצאת מצבה צנועה הנושאת את שמו של ארתור רובינשטיין ומציינת את יום הולדתו ואת יום מותו. רובינשטיין זכה עוד בחייו להכרה, יוקרה ופרסום ברחבי העולם. בשנת 1969 נטעה קק"ל ביער עמינדב חלקה לכבודו בסיוע התזמורת הפילהרמונית הישראלית, ורובינשטיין עצמו נכח בטקס המרגש.
36 צפייה בגלריה
מצפור ארתור רובינשטיין על פסגת הר עמינדב
(צילום: אלכס קולומויסקי, ארכיון הצילומים של קק"ל)
איך מגיעים? המצפור נמצא המרחק של כ-100 מטר מיד קנדי, ושילוט הכוונה מוביל אל האנדרטה. שער הכניסה ליער עמינדב המוביל אל יד קנדי נמצא כ-500 מטר ממערב לכביש הגישה למושב עמינדב (כביש 3877).
מתי הכי מומלץ? כל השנה, ובמיוחד בשעות השקיעה.
הכניסה? ללא תשלום וללא צורך בתיאום מראש.
תצפית נווה אילן הישנה ומצפור לוקי
מה רואים כאן? באתר הנקרא "נווה אילן הישנה" נמצאים שרידי ה"קיבוץ-משלט" שהוקם בשטח שרכשה קק"ל מתושב אבו גוש, שהתגורר בבית האבן הגדול שניצב במקום עד ימינו. המטרה הייתה לפתח משק חקלאי שאנשיו יוכלו להגן בעת הצורך על הדרך העולה מתל אביב לירושלים. הגרעין שייסד את הקיבוץ עלה על הקרקע באוקטובר 1946, אך שנה בלבד לאחר מכן, עם פרוץ מלחמת העצמאות לאחר כ"ט בנובמבר 1947, כבר מצאו עצמם חברי נווה אילן בלב אזור הקרבות – והקיבוץ הפך לעמדה הקדמית בחזית הדרך לירושלים. לאחר המלחמה התקשו חברי הקיבוץ להתפרנס – הן מחקלאות והן מחוץ ליישוב – והוא פורק בשנת 1956. למושב השיתופי נווה אילן שנוסד ב-1963 למרגלות הגבעה אין שום קשר לנווה אילן ההיסטורית.
ניתן לשוטט בין הבונקרים ועמדות הבטון של הקיבוץ ההיסטורי, וכן ליהנות מתצפית היקפית מרהיבה על הרי יהודה ועל המרחב של שפלת יהודה ומישור החוף. בסמוך לנווה אילן ההיסטורית שני מצפורי נוף יפים – מצפור דני ויין, ומצפור לוקי שהנוף הנשקף ממנו מרשים יותר וקק"ל הציבה בו חמישה ספסלים ושולחן פיקניק – כולם בצל פרגולות קטנות.
איך מגיעים? ממעגל התנועה אחרי היציאה מכביש 1 נוסעים שמאלה לכיוון נווה אילן (כביש 4115). אחרי כ-700 מטר מגיעים לשער הכניסה הצהוב ליישוב, וממנו נוסעים עוד כ-400 מטר עד לחניות ליד השלט שמכריז על נווה אילן ההיסטורית. מצפור דני ויין נמצא בהמשך הכביש בצמוד למעגל התנועה הקרוב. כדי להגיע למצפור לוקי מומלץ לחנות בסמוך לאולמי קדמא שבהמשך הכביש, ומשם להמשיך רגלית עם הכביש ולאחר מכן לעלות לראש השלוחה עם השביל המסומן בירוק – שם נמצא המצפור.
מתי הכי מומלץ? כל השנה. המושב אינו מאפשר מעבר כלי רכב זרים בשטחו בשעות הערב.
הכניסה? ללא תשלום וללא צורך בתיאום מראש.
מצפור יער יהדות תימן
מה רואים כאן? חניון יער יהדות תימן שוכן בתוך יער הקדושים, לצד כביש 395. היער נקרא כך לכבודם של עולי תימן, שייסדו כמה מהמושבים בסביבה ובהם אשתאול, גבעת יערים, תרום, נחם וישעי. קק"ל העסיקה רבים מהמתיישבים הראשונים בהכשרת קרקע ובנטיעת יערות בהרי ירושלים – ויער זה הוא אחד מהם. בסמוך לחניון תצפית מרהיבה על נחל כסלון.
36 צפייה בגלריה
פרגולה הצופה לנחל כסלון ביער יהדות תימן
(צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל)
איך מגיעים? בנסיעה מכיוון תל אביב יורדים מכביש 1 במחלף שער הגיא לכביש 38 לכיוון בית שמש, ולאחר מכן יורדים במחלף שמשון ונוסעים משם בכיוון רמת רזיאל וכסלון בכביש 395 עד הפנייה ימינה ליער יהדות תימן – שם חונים. לאחר החנייה חוצים את הכביש בזהירות, והולכים כ-300 מטר במורד ההר בעקבות השביל המסומן בירוק עד למצפור שבו שני ספסלים שעליהם מצלה פרגולה.
מתי הכי מומלץ? כל השנה.
הכניסה? ללא תשלום וללא צורך בתיאום מראש.
הר יעלה
מה רואים כאן? הר יעלה מתנשא לגובה 750 מטר מעל פני הים מדרום לנחל שורק, ועל מדרונו הצפון-מערבי נמצאת מערת הנטיפים. בפסגתו ניצב מגדל תצפית של קק"ל המשמש בקיץ את צופי האש המתריעים מפני שריפות – אך על המטיילים חל איסור לעלות למגדל מטעמי בטיחות. גם ללא העלייה למגדל, מפסגת ההר נשקפת תצפית מרהיבה לעבר שפלת יהודה ומישור החוף, וביום בהיר ניתן להבחין במגדלים הגבוהים של תל אביב. ניתן לרדת מעט בשביל המסומן המוביל מטה לכיוון נחל שורק כדי להרוויח גם תצפיות מרהיבות על הנחל עצמו.
איך מגיעים? נוסעים מבית שמש בכביש העולה למערת הנטיפים (כביש 3866) עד לצומת צ'אלנג'ר – ובדיוק בצומת ממשיכים היישר לפנים בדרך המובילה לחניון של הר יעלה ואל מגדל התצפית, וחונים למרגלותיו (לא פונים שמאלה לכיוון מערת הנטיפים, אך גם לא ממשיכים ישר עם הכביש לכיוון נס הרים).
מתי הכי מומלץ? כל השנה.
הכניסה? ללא תשלום וללא צורך בתיאום מראש.
דרך בורמה – משל"ט 16 ומשל"ט 21
מה רואים כאן? "דרך בורמה" היה כינויה של דרך עפר סודית שנפרצה בהרי ירושלים במהלך מלחמת העצמאות (1948) במטרה להעביר כוחות צבא ישראליים ושיירות אספקה לירושלים הנצורה – כתחליף לכביש מהשפלה לירושלים שנחסם בלטרון ובשער הגיא. היא נקראה על שם הדרך שנפרצה במזרח אסיה בתקופת מלחמת העולם השנייה בידי צבאות ארצות הברית ובריטניה, שעקפה את האזור שהיה בשליטת היפנים ושימשה להעברת אספקה לצבא סין.
חלק ניכר מהדרך המסומנת חופף לתוואי "שביל ישראל" – ולמעוניינים בטיול תצפיות קצר ניתן ללכת הלוך-חזור לאורך שלוחת שיירות ולבקר במשל"ט 16 שהשקיף לעבר הכפר הערבי בית מחסיר ובמשל"ט 21 שמשקיף על שער הגיא. מדובר בהליכה קלה של כ-3 ק"מ לכל כיוון. קק"ל השקיעה מאמצים רבים בהמחשת האווירה המקורית ששררה בדרך והציבה לאורכה צלליות משוריינים ולוחמי תש"ח, שילוט ואמצעים נוספים.
איך מגיעים? מצומת שואבה שבכביש תל אביב-ירושלים (כביש 1) פונים מערבה לכיוון בית מאיר (כביש 3955). נקודת המוצא לטיול היא החניון שנמצא כ-2 ק"מ אחרי הפנייה לשורש, צמוד לצד הימני של הכביש, לפני שמורת המסרק. מכאן מתחילים בצעידה לכיוון צפון-מזרח בעקבות סימון "שביל ישראל". לאחר קילומטר מגיעים אל משל"ט 16, וחצי קילומטר נוסף של הליכה מוביל אל תצפית יפה על כביש 1, בצל עץ אורן ענק. קילומטר וחצי נוספים מובילים אל משל"ט 21 ובו ספסל המשקיף על הנוף ועץ זית ענק שמספק צל.
מתי הכי מומלץ? כל השנה, ובמיוחד באביב כאשר השביל מלא פריחה.
הכניסה? ללא תשלום וללא צורך בתיאום מראש.
מצפה "שבר בסלע" ביער צרעה
מה רואים כאן? יער צרעה, הידוע גם כ"יער הנשיא", משתרע על גבעות השפלה הגבוהה וגובל במזרח בעמק התלם – קו המגע המפריד בין השפלה להרי ירושלים. מיד בכניסה לדרך הנוף של היער, מצפה "שבר בסלע" מציע נוף מרהיב לכיוון מזרח – דהיינו לכיוון הרי ירושלים. המצפה מנציח את זכרם של שישה לוחמי צה"ל שנפלו בשנת 2000 באירועים נפרדים זה מזה.
איך מגיעים? אל דרך הנוף של יער צרעה נכנסים מכביש 44, כ-1.75 ק"מ אחרי היציאה אליו מכביש 38 במחלף שמשון. מיד בכניסה לדרך הנוף, סמוך לרחבה שבה מוצב שלט המבואה ליער, יורדת שמאלה דרך עפר נוחה. לאחר כ-100 מטר מתגלה מימין לדרך גן עזר ויצמן ובו חניון קטן ומרכז נטיעות לתיירים. מצפה "שבר בסלע" נמצא כ-200 מטר אחריו.
מתי הכי מומלץ? כל השנה, ובמיוחד בשעות הזריחה.
הכניסה? ללא תשלום וללא צורך בתיאום מראש.
פורסם לראשונה: 10:19, 06.10.22
